אה, אם מה שכותבים בלונלי פלאנט נכון, אז בכלל לא אמורות להיות לך בעיות אלא אם ממש לא יהיה לך מזל ותעשה שטויות. אני ממש לא מכיר את דרום אמריקה (ויהיה מאוד נחמד אם כשתחזור תכתוב כאן על השבילים) אבל אני מניח שיש אנלוגיה מסוימת בין שם ובין הליכה בסיירה או בקולורדו. במקומות כאלה ההליכה בחודש האחרון של עונת ההליכה (ספטמבר במקרה הזה) היא האופטימלית כי מקסימום השלג מהחורף הקודם כבר נמס במהלך הקיץ מהקרקע, ובנוסף סופות הברקים אחה"צ יותר נדירות. שלג טרי ועמוק על הקרקע הוא הבעיה כי ברגע שגובהו מעל בערך 30 ס"מ הוא מתחיל להאיט אותך בצורה משמעותית (קצת כמו הליכה בבוץ).
בסוף הקיץ גם אם יש סופת שלגים אחת או שתיים, השלג כמעט תמיד ימס תוך כמה שעות ולכל היותר יום יומיים (אלא אם כן מדובר בסופת המאה) כי הקרקע עדיין חמה מהקיץ. נדרשים כמה ימים טובים של קור ממש חזק (מינוס עשר ופחות) כדי לקרר את הקרקע מספיק שהשלג יחזיק מעמד. עוד דבר שצריך לדעת הוא ששלג כבד יורד בטמפ יחסית גבוהות, של מעלה שתיים מתחת לאפס, בזמן שבטמפ' נמוכות יותר יש פחות שלג.
אם תיקח איתך יומיים שלושה של אוכל ספייר לא צריכה להיות לך שום בעיה. פשוט תשכב באוהל עד שהסערה תחלוף והשלג ימס.
טיפים להליכה בטמפ' נמוכות מאוד שעוזרים לחלק מהאנשים:
אם בזמן ההליכה תופס אותך פתאום שלג, או יותר גרוע - גשם קר תעצור ותשים מיד את הבגדים החמים יותר שלך. למרות שהנטיה הטבעית של רבים (ואני בתוכם) היא לא לעצור אם מתחיל לרדת גשם כי הגוף מיד מתקרר, זה מסוכן. הרבה פעמים מוצאים גופות של מטיילים שלובשים בגדים קצרים וקופאים למוות בסערת שלג למרות שבתוך התיק שלהם יש בגדים הרבה יותר חמים. עד שמטיילים הללו החליטו לשים את הבגדים, הידיים שלהם קפאו עד כדי כך שהם לא יכלו לפתוח את התיק. ריצ'רץ מתנהג כמנעול, כאשר האצבעות לא זזות בגלל הקור. (ניסיתי פעם להכניס את הבהונות הקפואות לפה כדי להפשיר אותן, וזה עזר להשיב להן קצת תנועה. בנוסף השתמשתי בפה ובשניים כדי לפתוח כמה ריצ'רצ'ים במצבים כאלה). אוכל - בטמפ' מאוד נמוכות חלק מהאוכל כמו למשל שוקולד נעשה ממש קשה. אני העדפתי להשתמש בעוגות ועוגיות (ההאני באנס המפורסמים) רווויות שמן שעמידות הרבה יותר בטמפ' נמוכות מאוד. בלילות קרים הייתי שם ליידי בשק השינה כמה מהעוגות הללו ואוכל אותן כשהייתי מתעורר באמצע הלילה מהקור. עיכול האוכל מעלה את המטבוליזם של הגוף בלילה ועוזר לשמור אותך חם (נכון במיוחד כשהגוף מאוקלם ואתה אוכל אוכל שמן שלוקח יותר זמן לגוף לעכל). אני לא יודע איזה סוג של אוכל שמן ממין זה תמצא בדרום אמריקה, תצטרך לעשות ניסויים בעצמך.
בלילה תשים את הנעליים ובקבוק המים איתך בשק השינה. ככה המים לא יקפאו, ולא תצטרך לשים את הרגליים בנעליים קפואות בבוקר (כואב מאוד ואפילו פוטצניאלית מסוכן).
לפעמים, אם אין לך בגדים יבשים, ואם שק השינה שלך סינטתי (הרבה פחות רגיש למים מפוך), כדאי לישון עם הבגדים הרטובים שלך. ככה סביר שיתיבשו לפחות חלקית עד הבוקר, ולא תצטרך לשים על עצמך בגדים עם קרח, למרות שהמחיר שתשלם על כך הוא ששק השינה עשוי לצבור את אדי המים בצורת קרח. בנוסף, די מהר הבגדים יתחילו להסריח בצורה נוראית.
עוד דבר שאולי כדאי לקחת מהארץ הן כמה מהשקיות הזבל הכתומות הגדולות (נדמה לי שקוראים להן בתל אביב איזבל). כמו כל שקית ניילון הן אטומות לגמרי למים כך שאתה יכול להכניס לתוכם את הבגדים ושק השינה כדי להבטיח שישארו יבשים גם בסופת גשם חזקה, ואפילו להיכנס לתוכן (החלק התחתון של הגוף, לא כולו) ולשק השינה, והן פועלות כ VAPOR BARIER שמוסיף לך עוד כמה מעלות לשק"ש. היתרון הגדול של שקיות איזבל הן שהן כתומות. כתום הוא הצבע הכי מלאכותי והכי בולט. אני תליתי את האיזבל על התרמיל שלי בעונת הציד כדי שלא ירו בי בטעות. במקרה חרום, אם חס וחלילה אתה מחכה לחילוץ תתלה את השקיות בחוץ כדי שלא יחמיצו אותך.
שוב, ממש לא סביר שזה יקרה לך, אבל כדאי לדעת.