דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 11/03/2005(UTC) הודעות: 493
תודות: 25 פעמים קיבל תודה: 44 פעמים ב 37 הודעות
|
אחרי CATAWBA מגיעים ל MCAFEE KNOB אחד המקומות המפורסמים ביותר על השביל,כל מי שהשקיע יותר מ 5 דקות בתמונות מA.T מכיר את התמונה (שהיתה גם שער להרבה ספרי שביל) שבה THRU HIKER עומד על קצה הצוק והנוף הירוק של וורג'יניה פרוס (רחוק ולמטה ) מתחתיו. מבדיקה אישית ישנה מדרגת סלע קטנה שעוזרת בעיקר להרגיע אותך אבל לא תועיל אם תאבד שיווי משקל. אני יושב על הצוק ומחליק בזהירות עד לנ"ק שתראה כאילו אני אמיץ...חיוך של פחד ,לחיצה וגם לי יש תמונה .
העצירה הבאה בצומת הכבישים I-81. כשאנחנו מגיעים לכביש אנחנו מתפצלים סלואוג' הולך להזמין חדר במלון ואני הולך לOUTFITTER לנסות לתקן את הבנזיניה שלי .שם אני פוגש את קאי ,קבוס ,סקוטר וקוטון. הם רואים אותי מגיע לבד ודואגים לסלואוג' .המוכרים ב OUTFITTER לא יודעים מהחיים שלהם וקוטון (זה קיצור של COTTON MOUTH) מציע לבדוק את הדלק... בחיים שלכם על תערבבו דלקים בבנזינייה של MSR !!! אנחנו תופסים טרמפ למוסך שמוכר DEET צהוב (נוזל אנטיפריז שמשמש גם כדלק בבנזיניות) הבחור שנותן לנו טרמפ הוא מדריך קשתות באיזה בית ספר ,כדי לעודד את הילדים הוא נותן להם צמידים כאלו שאמורים לעבוד על האנרגיה שלהם וגם אנחנו (קוטון ,סקוטר ואני) מקבלים את הצמידים כ TRAIL MAGIC על שלי כתוב POWER&BALANCE אשריי המאמין...לקוטון וסקוטר יש בעיות תקציב קשות (סקוטר יפרוש מהשביל בגללן) והם חומקים לחדר שלי ושל סלואוג'
כמה מיילים אחרי זה אנחנו עוצרים בJENNINGS CREEK יש שם קמפינג קטן ליד הנחל ואפשר לשחות שם. אני מבשל חצי על הבנזיניה המגמגמת שלי וחצי על מדורה ויאללה לאוהל ולישון. בבוקר סלואוג' קורא לי לבוא מהר לחניון הקטן שיש שם. מסתבר שהגיע זוג שעושה שם TRAIL MAGIC והם מגישים ארוחת בוקר .משקאות קלים, סנדוויצים, תפוחים וממתקים. אין לנו שום סיבה למהר ולאט לאט מתאספים הייקרים שבילו את הלילה באיזור.בשלב מסויים ממשיכים ללכת, העיירה הבאה היא GLASGOW. הHOSTEL שם הוא בעצם SHELTER שנמצא בעיירה והעירייה אחראית עליו.המסעדה היחידה סגורה ואנחנו קונים אוכל בעצמנו ועושים מדורה (גם דיימונד דייב ואיזי מייל וקייב-מן שם)יש המבורגרים ונקניקיות ובירה אני עוד מתכנן על גלידה בסוף אבל לא מצליח לחסל את כל המיכל. באמצע הלילה אני מתעורר צמא וככה ב0300 אני יושב בחושך על הדשא עם בירה ביד ונהנה מהלילה. גם בלופוט מופיע בבוקר ואנחנו יוצאים מהעיירה כמעט בצהריים
ישנו הר שנקרא THE PRIEST כי בפסגה יש סלע שנראה כמו כומר,הדמיון שלי כנראה מוגבל יחסית אבל אם הם אומרים אז יאללה. הLOG BOOK בSHELTER מלא בוידויים משעשעים
ואני בכלל יהודי...
העיירה הבאה WAYENSBORO (זה המקום שכריס מסיים את החלק שלו וחוזר ללוס אנג'לס,בחור טוב ,הלוואי שהיה הולך את כל השביל השנה) היא השער ל SHENANDOAH NATIONAL PARK. אפשר כמובן ללכת את השביל אבל מקובל גם לעשות AQWA BLAZE כלומר לקחת קייאק ולחתור על הנהר . אני כבר חושב על הרעיון בערך שבועיים ,סלואוג' פיוריסט ואנחנו קובעים להפגש בLURAY .אני נשאר לארגן את הקייאק ויוצא לנהר לבד ( אחרי שרדיו וחבורתו לא יודעים אם הם רוצים ) הרדיו הזה הוא סיפור אבל בעיקר אבא שלו (שקיבל את השם RADIO'S DAD). שבשלב מסויים החליט להצטרף לבנו היקר כצוות תמיכה ובמקומות הכי לא צפויים ובתזמון שכולו מזל טהור מופיעה לה הוואן הכחולה שתיתן לך פחית קרה וטרמפ לאן שצריך. בקיצור אני עושה יומיים על הנהר ,ביום הראשון חותר 25 מייל וביום השני 19. היום השלישי הוא ZIRO DAY ב LURAY כי כל הציוד שלי ספוג מיים.
אח"כ אני נפגש עם סלואוג' באחד המקומות שהשביל חוצה את הכביש וממשיכים את הSHENANDOAH בהליכה
המשך יבוא... waterboy40857.942650463
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 11/03/2005(UTC) הודעות: 493
תודות: 25 פעמים קיבל תודה: 44 פעמים ב 37 הודעות
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 11/03/2005(UTC) הודעות: 493
תודות: 25 פעמים קיבל תודה: 44 פעמים ב 37 הודעות
|
לא ראיתי דוב ב SHENANDOAH לפחות לא על השביל אבל אי אפשר לטעות, לא עוברים אפילו רבע מייל מהיציאה הצפונית של הפארק וכבר השביל חוזר להיות A.T. טיפוסי צר ומלא סלעים ושורשים.
יום או יומיים אח"כ סלואוג' מחליט לקחת אתגר גדול ,יום של 25 מייל,לי אין שום עיניין בריצה המטורפת הזו ואני קובע איתו שיאסוף אותי בבוקר מ SHELTER רחוק יותר וכך אני אעשה רק 17 מייל לאותו יעד סופי. אנחנו רצים את הROLLER COASTER
(10 גבעות תוך 13.5 מייל השמועה מספרת שתוואי השביל נאלץ לעבור על הגבעות כדי לעקוף מתקן צבאי סודי)ומגיעים לBEARS DAM HOSTEL ששייך לA.T.C אנחנו מקדימים מידיי ואין פיצה או BEN&JERRY'S כי המטבח סגור אבל יש חברה טובה (ווג'י וסקוור) ופחיות במקרר הקטן. אני חותם את שמי על הפלקט של 2011 שתלוי על הקיר לצידם של הפלקטים מהשנים הקודמות ויאללה ממשיכים לרוץ. בסוף היום אנחנו מגיעים ל BLACKBURN TRAIL CENTER בדיוק לשאריות של ארוחת ערב (יש להם לוח זמנים קבוע והגענו בדקה ה 90 ) סלואוג' סוחב אבן קטנה בנעל כל היום ,זה עוד יעלה לו ביוקר...
אנחנו חוצים את הגבול לWEST VIRGINIA ומגיעים לHARPERS FERRY. אני מסתובב ב A.T.C HEADQUARTERS כמו ילד בחנות שוקולד הכל מאגניב וכמובן שתמונתי מופיעה באלבום של 2011 אני מקבל את המספר 698 אדום (כלומר THRU HIKERׁ). חבר של סלואוג' שגר באיזור בא לאסוף אותנו למסעדת בשרים ענקית . כאשר מגיע החשבון אני וסלואוג' (בתאום מושלם) בוהים קצת באוויר והחבר מבין את הרמז ומשלם את כל החשבון. אחרי שהוא ילך אנחנו נקרע מצחוק על הקטע הזה.אנחנו נשארים עוד ZIRO DAY בגלל האבן ההיא מלפני כמה ימים. הייקרית בשם LUCKY שעוזבת את השביל נותנת לו כדורים (ראיתי אותה מחלקת כדורים מתוך תיק קטן ברחוב לעוד הייקר ,בהתחלה חשבתי שהיא סוחרת סמים) לטפל בדלקת, זה עוד לא סוף הסיפור
כבר כמעט ה4 ביולי ואנחנו זוכים לראות שחזור הסטורי (עם מדים וסוסים וכ"ו) ב WASHINGTON MONUMENT ב MARYLAND
המשך יבוא....
waterboy40857.9899074074
|
|
|
|
דירוג: שביליסט קבוצות: חבר
הצטרף: 22/02/2011(UTC) הודעות: 16
קיבל תודה: 2 פעמים ב 1 הודעות
|
הבסיס הצבאי הסודי הוא המקלט האטומי לשעת חירום של נשיא ארצות הברית(בטח אחד מרבים)זה ההסבר שקיבלתי ממלאך מקומי.לפנמי כמה שנים התרסק שם מטוס אזרחי באופן תמים לגמרי והיה מאוד מסובך לחלץ את ההרוגים בגלל הסטרליות של המקום.
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 11/03/2005(UTC) הודעות: 493
תודות: 25 פעמים קיבל תודה: 44 פעמים ב 37 הודעות
|
התחנה הבאה היא פארק PEN-MAR והגבול PENSYLVANIA/ MARYLAND עובר בו. אכן מדובר באותה PA שעליה נאמר
"TAKE A BUS TAKE A TRAIN TAKE A FUKIN AIRPLANE - DONT HIKE PA"
ועל קטעיי הסלעים שלה מדברים קצת פחות מאשר על המישורים הרחבים של VA. (וורג'יניה,אני כותב ראשי תיבות של המדינות ) אנחנו טופסים טרמפ ל WAYNESBORO (לסלואוג' יש שם חבילת דואר) יש עיירה באותו שם גם בVA אבל לא עירונית כמו זו .העצירה הראשונה היא כמובן במזנון סיני של ALL -U-CAN -EAT זה נעשה מנהג שכזה (וזה יותר טוב מפיצה ברוטב באפלו שניסיתי לארוחת ערב) בבוקר למחרת סלואוג' רוצה לעשות SLACK PACKING את ה 3 מייל שפיספסנו בגלל הטרמפ (הנדיב -עצירה בדואר -עצירה בוולמארט) אנחנו מחכים על הכביש ואני מסביר לו שאף אחד לא יעצור לנו בלי התיקים (הציוד היחיד שמפריד בינינו לבין הומלסים כרגע) בסופו של דבר אנחנו עושים את הדרך בFULL PACK בהמשך אנחנו מגיעים ל PINE GROVE FURNACE STATE PARK שידוע משתי סיבות הראשונה והזניחה יחסית היא ששם נימצא הMIDPOINT MARKER שמסמל את אמצע השביל (1090.5 מייל) והסיבה השניה היא ה HALF GALLON CHALLENGE- מסורת על השביל שבה מחסלים חצי גאלון (1.89 ליטר ) גלידה לציון מעבר חצי השביל. אני מסתכל על בלוק הגלידה ומעריך ששני שליש ממנו זה המקסימום שאני יכול לאכול כרגע .אני מוצא תירוץ שגלידה זה הנאה ולא סבל ומסתפק בכמות הרבה יותר קטנה בעוד סלואוג' מחסל ועומד באתגר.
אמצע הדרך,נו? היה כל כך קשה ?
מרגע שניכנסנו לPA אני רוצה להגיע לDUNCANNON אגדות נרקמו על העיירה הזו וההוסטל(DOYLE HOTE )שיש בה (אני עוד זוכר את הסיפורים מלפני 10 שנים ואת התחזיות שצופים השנה) הבעיה היא שמספר ימים לפני אנחנו מגיעים אנחנו פוגשים RIDGE RUNNER שמספרת לנו על תנאי התברואה הירודים (והידועים) של המקום ,לי לא אכפת התנאים והעיקר האנשים המאגניבים שיהיו שם אבל סלואוג' לא רוצה לעשות שם הפסקה ואנחנו עוצרים (עצירה מיותרת ) ב BOILING SPRINGS במהלך העצירה הזאת אני מוותר על טרמפ לDUNCANNON כי לא יהייה לי איך לחזור אח"כ (אחרי ארוחת הערב שמתוכננת שם כ טרייל מג'יק) אבל למחרת בבוקר אני חזרה על השביל ב05:30 טס להספיק לעיירה לתפוס שאריות מהמסיבה. ואכן כל הסיפורים נכונים (ועוד כמה סיפורים שקרו ערב לפני זה במועדון החשפנות בעיר...) הפאב/מסעדה שבDOYLE הוא אחד המקומות הכי קוליים על השביל וההוסטל מלא בהייקרים מאגניבים (TAX, STRETCH . LAVENDER,GOOPHA וחבורתם) וכמובן BALIMORE JACK שעוקב אחרי גם לשם. היות ויושבים שם עוד כמה וותיקי שביל מתגלגל גם סיפור ה HELP I CANT FIND MY PANTS שאני הכוכב הראשי בו ומסתבר שהסיפור הזה שורד כבר 10 שנים (תודה FUNKY MONKY ) אני מספר את גירסתי (הנכונה !!!) לארוע ונהנה מכול רגע (מסתבר שזוכרים שאחותי הצטרפה לחלק מהשביל אז ... אני נשבע שלא הייתי כזה מפורסם ,או לפחות לא חשבתי שאני מפורסם) . אני וסלואוג' מרגישים את עוצמת הפספוס שלא הגענו לעיר יום קודם אבל אין מה לעשות.
כמה ימים אח"כ אנחנו מגיעים לSHELTER 501 ומסתבר שסלואוג' לא מסוגל להמשיך ללכת ,הפציעה בכף הרגל שהוא גורר מ "יום ה25 מייל" מזוהמת וההליכה כואבת ( מה שמסביר את הימים הקצרים וההפסקות התכופות לאחרונה) הוא שוקל לחזור הביתה לשבועיים ואני כמובן מוזמן.אני מעדיף להמשיך ולהפגש איפשהו אח"כ. סלואוג' לוקח ZIRO DAY כדי לתת לרגל מנוחה וטיפול ולהעריך את המצב סופית. סה"כ אנחנו מבלים שם יומיים.במהלך היומיים מגיעים STRETCH (שישנה מיטה מעליי ומסרבת להצעתי לעזור לה לטפס ולרדת משם,חבל) וGOOPHA וJESUS שמתעקשים שאשחק איתם שח -מט וכמובן מכתירים את המשחק כקרב בין היהודי לישו, לי אין מושג בשחמט ובשלב מסויים הם נרגעים ומאפשרים לי לפרוש .גם CATFISH שם ועוד סיפור על ציד נחש. מצב הרגל משתפר ואנחנו ממשיכים.
התחנה הבאה היא HAWK MOUNTAIN אבל קודם קצת רקע ,זוכרים את חגית כהן (DESERT FLOWER ,כתבה ספר על השביל וכו') שפגשתי בTRAIL DAYS והזמינה אותי אליה כשאעבור באיזור? יופי, אז כבר מה501 ניסיתי להתקשר אליה 3-4 פעמים ללא הצלחה . אז בעודי יושב לנוח על השביל באיזור אני פוגש הייקר אחר שמספר לי את הסיפור הבא : מישהו היתקשר לCARE TAKER של הSHELTER הקרוב למקום שהיינו (לא עצרנו בו) והתעניין במטייל הישראלי שעל השביל אם הוא (כלומר אני )בסדר ועוד על השביל, כלומר מישהו מחפש אותי. כל האינדיקציות הראו שזו כנראה חגית. הייקר נוסף שפגשתי כבר שכלל את הסיפור והוסיף שהמתקשר האלמוני אמר גם שיש לי כרטיס חזרה הביתה ושאני צריך לחזור. פה חשדתי. בדיקה מהירה של הדוא"ל שלי בPALMERTON הראתה שהכל בסדר
בדרך לPALMERTON אני מציץ לSHELTER הקרוב לעירה ומגלה שם את אותו הייקר ידוע לשימצה מה PARTNERSHIP SHELTER ב VA . אנחנו מדברים קצת ,בכל זאת אנחנו מכירים אבל אני שמח לשמוע שהוא מדלג על העירה הזו. הHOSTEL בPALMERTON ממוקם במרתף הערייה כך שצריך להודיע במשטרה שאתה נמצא שם. העיירה כ"כ קטנה שצריך לחכות שהשוטר יסיים את הסיור כדי לבוא ולרשום אותך,אבל אני חוקי ורשום ופיצה וגלידה ומקלחת ואינטרנט.למחרת אנחנו ממשיכים וחוזרים לשביל ,בדרך לשם אנחנו מדברים עם צוות של תחזוקת הכבישים המקומי .כמה דקות אח"כ ורגע לפני שאנחנו מתחילים לטפס חזרה עוצר לידינו הרכב שלהם ושני בקבוקי מיים קרים מושטים מהחלון,אנשים טובים באמצע הדרך,אכן היום חם מאוד והעליה מLEHIGH GAP קשה ומסולעת (תמיד יהיה הוויכוח מה הקטע הכי רע בPA ) . כשאנחנו כבר על הרכס אנחנו פוגשים את (הוא)SO FAR ו(היא)JAWS בשבילו ה A.T. הוא הTRIPLE CROWN ככה שהשיחה מתרכזת בהשוואה בין השבילים ובמכרים משותפים (רוני) .דבר נוסף באיזור הוא מכרות האבץ שהיו בעמק וזיהמו את כל צמחיית הרכס במתכות כבדות ככה שכל הBLUEBERRY שצומחות שם בכמויות ובגדלים הן לראותן בלבד.עכשיו משקיעים הון אדיר כדי לשקם את האיזור. בימים הבאים אנחנו נתקלים בLAVENDER מספר פעמים על השביל,על השביל הכוונה פשוטו כמשמעו ,היא יושבת על האדמה התרמיל שלה זרוק הצידה וסביבה מונחים בקבוק המים ושק האוכל שלה.לפעמים היא זו שפוגשת אותנו באותו מצב ואני צוחק איתה שאנחנו חייבים להפסיק את הדייטים שלנו ככה...באחת מהפגישות האלו אנחנו בדרך לאותו SHELTER אנחנו עוקפים אותה ומגיעים בלי הרבה מים. מקור המיים של הSHELTER נמצא בסופה של ירידה תלולה ורחוקה יחסית אנחנו מתחילים ללכת לשם וסלואוג' שקולט כמה קשה יהיה להביא את המיים מתיאש ומחליט שאין שם מיים והוא חוזר,אני ממשיך ,יורד את כל הירידה התלולה הזו וחוזר לSHELTER עם בקבוק מיים מלא (ומתגרה בסלואוג' שהוא כזה לוזר) כשLAVENDER מגיעה אני ישר אומר לה לקחת את הבקבוק שלה וללכת לקחת מיים( אני יודע שיש לה בערך ליטר מאז שפגשנו אותה) כי היא עלולה לחזור כבר בחושך וזה לא עליה לטפס בחושך,העקשנית הזו לא מקשיבה לי ומתחילה לשאול את סלואוג' על המיים בסופו של דבר והרבה זמן אחרי שהלכה (לוקחת את הזמן שלה הבחורה) היא מופיעה שוב בSHELTER עם כמות מים מספיקה ללילה ולמחר בבוקר .אחרי כמה ימים מגיעים לDELAWARE WATER GAP. זו העיירה שבה חזרתי לשביל בפעם שעברה אחרי ביקור במרפאת שיניים בניו-יורק. ככה שחשוב לי להגיע ולהשאר שם ובכך להשלים את החלק הגדול שפיספסתי לפני 10 שנים.אמנם לא נשארתי בCHURCH OF THE MOUNTAIN HOSTEL כי היה מלא , שברנו את שיא ההיקרים (53) בארוחת הערב של הכנסייה וביליתי שם את רוב הזמן (יום למחרת היה 40.6 מעלות צלזיוס בחוץ ואף הייקר שמוחו במותניו לא יטייל בחום כזה) גם הפסיקו למכור את הטלאי של הכנסייה ולא נשארו מזכרות מזה בכל זאת 10 שנים...היה כיף סה"כ
עברנו את PA בהודעה אחת ויאללה לN.J.
waterboy40887.7481597222
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC) הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
|
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 11/03/2005(UTC) הודעות: 493
תודות: 25 פעמים קיבל תודה: 44 פעמים ב 37 הודעות
|
arthur כתב/ה:כיצד אתה זוכר את כל זה?
אני יושב עם ה A.T. THRU HIKER COMPANION ושמות המקומות מזכירים סיפורים.,יש עוד חצי דרך ובטח שכחתי סיפורים קטנים (ובעיקר אנשים)
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC) הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
הבנתי.
יצא לך פעם לנהל יומן תו"כ ההליכה? |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 11/03/2005(UTC) הודעות: 493
תודות: 25 פעמים קיבל תודה: 44 פעמים ב 37 הודעות
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 11/03/2005(UTC) הודעות: 493
תודות: 25 פעמים קיבל תודה: 44 פעמים ב 37 הודעות
|
waterboy40889.4379398148
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 10/11/2006(UTC) הודעות: 630
קיבל תודה: 61 פעמים ב 39 הודעות
|
כל הכבוד, מנוול. אני ממש מקנא בך.
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 11/03/2005(UTC) הודעות: 493
תודות: 25 פעמים קיבל תודה: 44 פעמים ב 37 הודעות
|
Yagil כתב/ה:כל הכבוד, מנוול. אני ממש מקנא בך.
תודה
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מתחיל קבוצות: חבר
הצטרף: 24/04/2012(UTC) הודעות: 22
|
שלום חברים
במרץ הבא אני מתכנן לצאת לשביל האפלצ'ים (ג'ורג'יה לכיוון מיין)
האם יש פה מישהו מספיק משוגע שחושב על דבר דומה ורוצה להצטרף אליי?
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC) הודעות: 5,609 קיבל תודה: 101 פעמים ב 73 הודעות
|
משוגעים יש בלי סוף, שותפים מציע לך לפרסם גם בפורום חיפוש שותפים.
בשבילך עצמו תמצא המון שותפים, אל תדאג, מהר מאד מתחברים וזה חלק מהחווייה של השביל.
חשוב יותר- תביא לנו לחוות דעת רשימת ציוד, ומה עם הכושר?
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מתחיל קבוצות: חבר
הצטרף: 24/04/2012(UTC) הודעות: 22
|
היי זמי
למען האמת כושר זה לא העניין שמטריד אותי, אני אמנם צעיר משהו- בן 25, אבל בשנתיים האחרונות עשיתי כמה טריאתלונים, איש ברזל, חצאי מרתון וכו'...
למצוא מישהו לעשות איתו את השביל כן מטריד אותי משהו..
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475 תודות: 37 פעמים קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
אם אתה יוצא לשביל ארוך עם אדם כלשהו מראש כדאי מאוד שזה
יהיה מישהו שאתה מכיר ושאוהב את הדבר הזה מאוד. כי זה קשה מנטלית. הייתי אומר לך תתחיל ללכת ותפגוש אנשים בדרך. ככה בטוח אלו אנשים שבעצמם יצאו בלי תלות באחרים ולכן אין שום בעיות שנוצרות. |
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC) הודעות: 5,609 קיבל תודה: 101 פעמים ב 73 הודעות
|
ברוב השבילים שלי יצאתי לבדי, נוכחתי לדעת שקשה למצוא מישהו בקצב שלך, לרוב תוך הליכה אתה מוצא מישהו כזה ואז יש לך שותף. צא לבד ותכיר שם אנשים, מלא אנשים. השביל כמעט הומה אדם. לא תהיה לבד. ומה לגבי רשימת הציוד שלך?
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 11/03/2005(UTC) הודעות: 493
תודות: 25 פעמים קיבל תודה: 44 פעמים ב 37 הודעות
|
מצטרף לדעתם של IMTL וזמי. כמו שאומרים HIKE YOUR OWN HIKE
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מתחיל קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2012(UTC) הודעות: 3
|
שלום
אנו מתארגנים כמה חבר'ה ללכת חלק מהשביל מסוף אוגוסט עד סוף ספטמבר.
אנחנו נהיה בסוף אוגוסט בניו יורק ובסוף ספטמבר הטיסה חזרה היא משם.
אנחנו רוצים להתחיל ממיין ולרדת דרומה כמה שנספיק.
איזה מזג אוויר צפוי בתקופה הזאת? והאם לדעתכם יש מקומות מעניינים ששווה לדלג בשבילם על קטעים במסגרת הזמן?
תודה
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 11/03/2005(UTC) הודעות: 493
תודות: 25 פעמים קיבל תודה: 44 פעמים ב 37 הודעות
|
מזג אוויר הולך ומתקרר,גשם ובוץ. מקומות כמובן קטדין והווילדרנס במיין והוואיטס בניו האמפשיר. שים לב שההאטים בוואיטס נסגרים מתישהו בתקופה הזו .לפי דעתי כדאי לכם לשקול להגיע להאנובר ניו האמפשיר וללכת צפונה .
|
|
|
|
עבור לפורום
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.