לבקשתו של זמי,
באוגוסט שעבר עשיתי 20 קטעים במשך שלושה שבועות על השביל האדום של ה"ויה אלפינה".
נחתתי בוינה, ומשם המשכתי ברכבת לעיר בשם VILLACH. מכיוון שהשביל לא עובר בערים גדולות, הצטיידתי במפות ל-10 ימים הראשונים (2 מפות). בעיר היתה ספריה נהדרת, ובדיעבד הצטערתי שלא קניתי מפות לכל הקטע המתוכנן. מפות מסוגים שונים ניתן היה להשיג בהמון מקומות לאורך השביל, אך לרוב היו אלה מפות 1:25,000 – ובשל מחירן (6-8 יורו למפה) הוצאתי יחסית הרבה כסף על סעיף זה. יש לציין שכאשר היתה לי גישה לאינטרנט נעזרתי תמיד בפירוט הדרך של הקטעים באתר המצויין של ויה אלפינה (http://www.via-alpina.org/en/page/237/the-red-trail). אני אישית שמרן בנוגע למפות, אבל מי שאין לו בעיה – יכול פשוט להדפיס את המפות מהאתר ולהסתדר בשטח בלי בעיה. המידע שהיה הכי חיוני עבורי מהאינטרנט היה באיזה נקודות על השביל אוכל להצטייד באוכל – ואני לא זוכר מקרה שבו האתר הטעה אותי.
מ-VILLACH נסעתי באוטובוס ל-Thörl-Maglern, יישוב קטנטן על הגבול בין אוסטריה ואיטליה, וכמה ק"מ בלבד מהגבול הסלובני. מנקודה זו מתחיל קטע מספר 16 של השביל האדום. משם התחלתי בהליכה על השביל לכיוון צפון.
ה-10-12 הימים הראשונים (תלוי בקצב) הם סוג של טרק בפני עצמו. ויה אלפינה חוברת למשך כל הזמן הזה לשביל מספר 404, שעובר לאורך כל הרכס של האלפים הקריניים. אלה היו הימים הראשונים שלי אי פעם באלפים, והמסלול הזה ענה על כל הציפיות. השביל היה מסומן ברמה הכי גבוהה שיש, הנופים עוצרי נשימה, והדבר היחידי שהפתיע אותי היה שבימים הראשונים בכלל לא פגשתי מטרקים נוספים.
אחרי מספר ימים, בעיירת הסקי NASSFELD, כבר הגעתי לאיזור הרבה יותר פופולרי. הרכס מתקרב שם לפסגות היותר גבוהות שלו. ואכן חציו השני של המסלול היה אחד ממסלולי ההליכה המשובחים ביותר שהלכתי, כשהשביל עובר לפעמים ימים שלמים כמעט על שיא גובה, והנופים, בעיקר לכיוון הדולומיטים מהצד האיטלקי של הגבול, מדהימים.
כאמור, לאחר 10-12 ימים האלפים הקריניים מסתיימים - בעיירה בשם SEXTEN, שכבר נמצאת בתחומי טירול הדרומית (ושייכת רשמית לאיטליה, אם כי לא מרגישים בהבדל ולאורך כל הזמן גרמנית היא השפה הפופולארית יותר בקרב המקומיים).
מכאן שאר המסלול שעברתי התאפיין בחוסר אחידות, וכלל מספר קטעי מעבר פחות מעניינים. בין היתר עשיתי כמה ימים בדולומיטים, כולל חלק קטן (אני חושב) של ה-ALTA VIA 1, באיזור אגם LAGO DI BRALES.
צפונה משם השביל חוצה מספר רכסים קטנים יחסית (אם כי גבוהים – פסגות של יותר מ-3000 מ') עד שמגיע לרכס המרשים של ה-ZILLERTALER ALPEN. אני הגעתי עד לקטע מספר 36, בו עוברים את הגבול מאיטליה חזרה לאוסטריה, ולמעשה בין טירול הדרומית לצפונית.
סיימתי באגם בשם Schiegeisspeclcher, משם היה אוטובוס לעיירה סמוכה, ואז ברכבת לאינסברוק.
לינה: מטעמים כלכליים והעדפה אישית סחבתי אוהל וציוד בישול מלא. יש לציין שבשלושה שבועות שלי על השביל פגשתי רק זוג אחד שסחב אוהל. לגבי חוקיות השינה באוהל – לא הצלחתי להבין תמיד בדיוק. בתוך הפארקים בטוח שאסור, וכשנאלצתי לישון בתוכם הקמתי אוהל לאחר חשיכה ויצאתי מוקדם. בשאר האיזורים לא נראה שיש איסור, אבל אני חושב שזה נובע מתרבות הטיול באיזור, שלא מעלה על הדעת אפשרות כזאת כלל. כמעט כל מי שפגשתי טייל עם תיק מינימלי (ללא אוהל, ציוד בישול ושק"ש), וישן ואכל בבקתות לאורך המסלול - דבר שאני ממליץ עליו בחום למי שהדבר אפשרי עבורו – זאת משום שחלק מימי ההליכה ממש קשים, ומומלץ לא לסחוב יותר מ-8-9 קילו.
השביל מותאם ללינה בבקתות לכל אורכו. כל קטע מתחיל ומסתיים בבקתה, ולרוב ישנן בקתות נוספות בתוך הקטעים עצמם. המחיר נע בין 15-20 יורו ללילה ללינה בלבד. פנסיון מלא (כולל ארוחות ערב ובוקר) בערך 35-40 יורו. כאשר ישנתי בבקתות תמיד איפשרו לי לבשל בחוץ את האוכל שלי בלי בעיה.
אוכל: מסעדות יש בבקתות ובעיירות הקטנות שהשביל עובר בהן. אף פעם לא היה מצב של יותר מארבעה ימים בהם השביל לא עבר במקום בו ניתן היה לרכוש מזון, כך שלא סחבתי בשום שלב הרבה אוכל על הגב. גז היה טיפה יותר בעייתי, משום שאין בבקתות, בתחנות דלק או באתרי הסקי. כדי להשיג נאלצתי לסטות מהשביל ולנסוע לעיירה יותר גדולה.
מים: תענוג. אף פעם לא חסר. אין לי מושג אם יכולה להיות בעיה בשנים פחות גשומות.
מזג אוויר: לי היה סה"כ מז"א טוב רוב הזמן (חוץ מסופת רעמים מטורפת בלילה הראשון), אבל היו מספר ימים של גשם וקור. מובן שיש להצטייד כראוי לטיול בהרים גבוהים – כלומר מוכנים לכל, כולל לשלג.
מי על השביל: הלאום השולט היה גרמנים, ומלבדם אוסטרים ומעט איטלקים. ברוב הבקתות ששאלתי אמרו לי שמעולם לא פגשו בישראלים.
שפה: הידע המאוד מאוד בסיסי שלי בגרמנית עזר לי בכמה מקרים, אבל סה"כ אפשר להסתדר בקלות עם אנגלית.
שורה תחתונה: מומלץ מאוד. מוזר שזה לא קטע פופולרי יותר. אולי ביחס לאיזורים אחרים באלפים הוא לא מרשים במיוחד (תשובה סופית תהיה לי תוך כמה שנים – מתכוון להשלים בסופו של דבר את כל השביל האדום..). במיוחד מומלץ המסלול באלפים הקרניים למי שמחפש טרק של 10 ימים.
כמה תמונות:
Amnonl41543.4930439815