תקופת המבחנים עיכבה את כל מה שתכננתי, אבל הנה התגמול שלנו לפורום:
עלויות טיול
אנחנו ישנו בחדרים זוגיים, אכלנו ושתינו בלי לחשוב פעמיים ולא חסכנו על עצמנו. כל עלות הטרק (שבוע, לא כולל טיסות) הייתה כ-1200 יורו לזוג.
עלויות לינה בחדר זוגי נעה בסביבות 30 יורו לאדם ל-B&B ובסביבות ה-60 יורו לאדם בחצי פנסיון. בדורמיטורי, מן הסתם, המחיר נמוך יותר.
עלויות אוכל- בד"כ כשהיינו מגיעים לרפיוג היינו אוכלים משהו קל בתוספת קפה/בירה, דבר שעלה לנו כ-8 יורו לאדם. במקומות בהם לא היה לנו חצי פנסיון, ארוחת ערב עלתה לנו כ-15 יורו לאדם כולל יין.
עלויות נסיעה - אוטובוס משדה"ת בורונה לתחנת רכבת פורטה נואבו - 6 יורו לאדם, רכבת מורונה לוילה באסה - 17 יורו לאדם, אוטובוס מוילה באסה ללאגו דה ברייס - 2.5 יורו לאדם, רכבלים - 10 יורו לאדם, מונית מפאסו דוראן לאגוארדו - 38 יורו למונית, אוטובוס מאגוארדו לבלונו - 4.5 יורו לאדם. לא חזרנו מבלונו לורונה, כך שלא נוכל לעזור בזה...
סיפור דרך מקוצר
היום הראשון - ישראל -> ורונה -> לאגו דה בראיס - עד לורונה הכל הלך חלק. עם הרכבת שם קצת הסתבכנו: שימו לב טוב טוב לרציף שממנו יוצאת הרכבת! לנו שינו את הרציף והודיעו רק באיטלקית ככה שפספסנו את הרכבת של 11:50 והיינו צריכים להמתין שעתיים בחום של תחנת הרכבת (האיטלקים לא מאמינים במזגנים...). אנחנו טסנו בטיסת לילה ועם כל הנסיעות שאחריה היינו סחוטים, ולכן אנחנו ממליצים בחום שלא להתחיל את הטרק ביום ההגעה אלא לישון לילה באגם. המלון שם הוא אמנם מעט יקר יותר מרפיוג, אבל הוא ממש כיף ומפנק ומדהים לראות את האגם בשעות שונות של היום.
היום השני - לאגו דה בראיס -> סנס - התחלנו את היום מחויכים, כשאנחנו עוד לא יודעים ומבינים מה מצפה לנו: 4 שעות של טיפוס מתיש ומייאש! ההליכה היא על דרדרת, בשלבים מסויימים הרגשתי שהלב שלי עומד לקפוץ מהחזה כמו שרואים בסרטים מצוירים. קחו מספיק מים - אנחנו יצאנו עם 2 ליטר כל אחד והגענו לביאלה עם כמעט כלום. ברגע שראיתי את הפאס התחלתי לרוץ. ביאלה רפיוג חביב, קחו בחשבון שיש שם שירותי בול פגיעה ואין מי שתייה (מים מינרליים עולים 3 יורו). משם ההליכה כבר קלילה ונעימה ואחרי שעה הגענו לסנס, רפיוג משפחתי נעים עם אוכל טעים לאללה.
היום השלישי - סנס -> לאברלה - יום של הליכה לא מאוד קשה: שעה וחצי ירידה שנהיית תלולה בסופה לפדרו (רפיוג חביב אך המוני) ואז כשלוש שעות עליה מתונה שנהיית מישורית בסופה ללאברלה (הזמנים הם מה שלקח לנו - קצת יותר ממה שמתואר בסיפורי הדרך שקראנו...). לאברלה ופאנס, שני רפיוגים במרחק 5 דקות זה מזה, שניהם נעימים מאוד.
היום הרביעי - לאברלה -> סקויאטולי - היום מתחיל בטיפוס קצר ואחריו כשעה וחצי הליכה נוחה עד תחילת שביל ה-20B האימתני. משם מתחילים לטפס: שעה וחצי עלייה ראשונה עד לפאס, הרבה פחות קשה ממה שציפינו. אח"כ יורדים ירידה תלולה אך עם נוף מדהים לאגם לאגזוי (הרי צריך שיהיה מה לטפס בחזרה...), ואז שעתיים עליה (ואל תתנו לאיטלקים להונות אתכם שזה שעה!) מתישה שמזכירה את העלייה של היום הראשון ומסתיימת בשביל נחש תלול מאוד. ביום הזה הלכנו גם קצת בתוך שלוגיות שעוד לא נמסו, חוויה נחמדה. הגענו ללאגזוי, ששום דבר כמעט לא מתחרה עם הנוף שם ביום בהיר, אבל התאכזבנו מאוד מהרפיוג - היה המוני, לא נעים והרגיש כמו מסחטת כסף. בהחלטה של רגע החלטנו לעבור לסקויאטולי, ההחלטה הכי טובה בטיול. ירדנו ברכבל למטה (10 יורו לאדם, רכבל אחרון ב-17:00) ורצינו לתפוס את הרכבל למעלה לסקויאטולי. הסתבר לנו שבין הרכבלים מפרידים כ-3 ק"מ של כביש... היה לנו יותר מזל משכל ומלאך הציע לקחת אותנו כדי שלא נפספס את הרכבל האחרון למעלה (10 יורו לאדם, רכבל אחרון ב-16:30). השישי בסקויאטולי היה נהדר, המקלחת הכי טובה בטרק וצוות מאוד נחמד. כדאי לקפוץ לרפיוג צינקווה טורי ולבקר במוזיאון הפתוח.
היום הרביעי - סקויאטולי -> פאסו גיו - יום קצר אך מלא התברברויות. העליות מסקויאטולי לאבראו ומאבראו לנובלאו קצרות ולא קשות (30 דקות כל אחת). בגלל הגשם שירד בבוקר והערפל שהיה כל היום התפקששו לנו התוכניות - לא יכולנו לעשות את טיול הצד לפסגת הר אבראו ולא יכולנו לרדת בויה פארטה מנובלאו לפאסו גיו. היינו צריכים לחזור ולרדת מאבראו לפאסו גיו. כאן המקום לשים דגש שלא נמצא בסיפורי הדרך ולמנוע מאחרים להתברבר כמונו - הירידה היא בשביל שמתחת לרכבל שבשלב מסוים פונה שמאלה משביל הכורכר לשביל צר לצד ההר. ממשיכים בו עד שמגיעים לדרדרת שממש לא נראית כמו המשך השביל אבל היא כן. צריך לטפס אותה ואז המשך השביל מתברר. פאסו גיו הוא מלון מפנק מאוד, היינו זקוקים לזה אחרי 4 ימים של טרק.
היום החמישי - פאסו גיו -> סטאולנצה - יום קליל וחביב. התחיל בשעה של הליכה קלילה שהפכה לעלייה בוצית תלולה אך קצרה, ומשם עוד כשעתיים הליכה במגמות משתנות אך מישורית בעיקרה עד רפיוג סיטה דה פיומה הספרטני אך נחמד. התכנון שלנו היה לעלות על הר פלמו ולרדת לישון ברפיוג ונציה, אך העננים והתחזית לא היו כל כך בעדנו כך שנאלצנו לשנות כיוון ולרדת עוד כשעה עד סטאולנצה המקסים.
היום השישי - סטאולנצה -> וואזולר - יום שהתחיל בערפל מוחלט ובעלייה של שעתיים שהתחילה בסדר והפכה למתישה עד רפיוג קולדאי. לא נראה מבטיח, אך ברגע שעברנו את הפאס לצד השני והגענו לאדם קולאי היפהיפה התברר לנו שההר חוסם את העננים ועברו השני בהיר לחלוטין. התעודדנו והמשכנו ללכת כשעה במגמת ירידה עד לתחילת הטיפוס לטיסי. משם לטיסי זה טיפוס לא קשה מדי של פחות מחצי שעה אך מי שאין לו מה לחפש בטיסי לא חייב לעלות לשם ויכול להמשיך ישר בשביל עוד כשעה וחצי לכיוון ואזולר. רפיוג ואזולר הוא ספרטני (מקלחת של 3 דקות עם אסימון) אך בעל אוירה טובה.
היום השביעי - ואזולר -> פאסו דוראן - לאחר התייעצות עם בעל הרפיוג ועם מטיילים נוספים שהיו במקום הבנו שההליכה שתכננו ליום המחרת מפאסו דוראן לפיאן דה פונטנה היא ארוכה מאוד ושמכיוון שלנו לוקח יותר זמן מלאחרים היא בטח תיקח לנו נצח. היינו כבר עייפים, עם שרירים כואבים ומעט שבעים מהנופים והיופי. לכן, ובגלל שזה גם ירח דבש ורצינו להתפנק, החלטנו שנשמור משהו לפעם הבאה והפעם נקצר ונסיים בפאסו דוראן. היום הזה לא היה קשה במיוחד, הוא לקח לנו כ-5 שעות, עם כמה טיפוסים מתישים אך לא מאוד ארוכים (כחצי שעה כל טיפוס) ועם ירידה תלולה של כשעה בסופו. כשהגענו לפאסו דוראן ביקשנו שיזמינו לנו מונית לאגוארדו ומשם תפסנו אוטובוס לבולונו (כחצי שעה נסיעה), עיירה כל כך כייפית שהתגעגענו אליה כשהגענו יום אחרי זה לחום והצפיפות של ונציה.
ולסיום - טיפים
1. משקל, משקל ושוב משקל - אנחנו הגענו עם תיקים מעט כבדים (אני הלכתי עם תיק של כ-9 ק"ג ומצלמה של כ-3 ק"ג, יקירי הלך עם תיק של כ-15 ק"ג). זה הכביד והקשה עלינו. לא היו לנו המון דברים מיותרים, אבל דבר אחד כן - פליזים. אין צורך. חולצה תרמית טובה ומעיל גשם יעשו את העבודה.
2. מקלות הליכה - התשובה לסעיף הקודם. אם לא הם, מזמן היינו נופלים.
3. נעליים - בשל תוואי שטח של דרדרות ובוץ - עשו לעצמכם טובה וקחו נעלי טיולים טובות ולא תחליף אחר.
4. אנחנו טיילנו ממש בתחילת העונה, הזמנו מראש במיילים את כל הרפיוגים אך לא באמת היה בכך צורך. מלבד סטאולנצה שהייתה שם קבוצה, כל הרפיוג היו פנויים כמעט לחלוטין.
5. כושר טרקים - נסו להבין מה הכושר שלכם ללכת עם משקל על הגב ואל תקחו כמובן מאליו את הזמנים שכתובים בסיפורי הדרך אם הכושר שלכם לא טוב במיוחד. אנחנו ראינו שלקח לנו כ-20% יותר בכל יום.
6. המלצה שלנו - אם יש לכם זמן, טיילו יותר ימים ועשו אותם קצרים. יש משהו כיף בלהגיע בצהריים ולבלות את אחה"צ והערב ברפיוג ברביצה ושיטוטים באזור.
7. שימו לב לנופים ולטבע - זה פשוט מדהים! אנחנו ראינו מלא חיות - מרמיטות, סוסים, פרות, איילים, כבשים, ציפורים. איזה כיף!!!
8. לילה בבלונו - ורונה משעממת, עדיף לישון בבלונו השקטה והנעימה. זה גם יוצא יותר זול...
9. הכי חשוב - תהנו!!!
*הבטחנו תמונות ונקיים בהמשך כשנסיים את הסינון (1500 תמונות ב-11 יום של טיול...)