בסיום העליה הראשונה מתחילה הירידה הראשונה ואחריה השיא - רגע ההתגלות של האגם, שכל בעל מצלמה צילם, ועדיין...

וכאשר הנוף והסלעים החשופים מזכירים את הנגב, גם הפרחים נזכרים


האגם היפה מאד מפתה להשאר לידו לנצח, אבל

אחרי מסע בנוף של הנגב מסתיימת העליה בשביל הנחש של לוגזוי, וזה מה שרואים משם


 

 
וכאן מגיעה ההתפתחות בעלילה.
איכשהו נשכחו האזהרות, והסתמכתי על שמועות אחרות, ולמרות זאת שימו לב - הרכבל האחרון מלגזוי יורד בשעה 17:00!
מי שהלך כל היום להנאתו וגם התעכב ליד האגם וסיים את הטיפוס בשעה 18:00 פספס. מכיוון שכבר הזמנו חדר בקורטינה נאלצנו לקצר מאד את המנוחה בגג העולם ולצאת משם בדרך היחידה - ברגל. ירידה לא מתוכננת של 700 מטר בואך מעבר פאלצרגו. לפי ההנחיות מהבחור האדיב במסעדה שלמעלה ירדנו בשבילים 401 ו-402. האוטובוס האחרון לקורטינה יצא ב-19:00 כך שירדנו בשיא המהירות. כעת המקלות הוכחו כחיוניים לחלוטין. הנוף בדרך מדהים (ככל שהספקנו לשים לב). ירדנו בשיא המהירות, ותוך שעה היינו למטה. את האוטובוס האחרון הספקנו לראות עוד במבט על. (אגב, בדרך למטה מצאנו שני שבילים שנראו מאד "ויה פראטה" שעלו ללגזוי תוך 20 דקות בלבד (כך הבטיח השלט). מכל מקום, במזג אוויר עדיין נפלא אך בשעה גבולית נתקענו בכביש התחתון. למרבה המזל כישורי עצירת הטרמפים שלי הספיקו, וסוכן לציוד סקי צעיר ועשיר ברכב מהודר אסף אותנו, למרות הזיעה והתרמילים, והביא אותנו בקלילות למרכז קורטינה.

העיירה מאד נעימה והמלון היה מצויין (פרק קונקורדיה) אלא שהשעה המאוחרת והשרירים העייפים הקשו עלינו להנות מהם.
למחרת לפי התכנית, בהתאם לכל הרכבות והאוטובוסים שלמדתי עליהם הגענו עד למילאנו. אפשר לכוון את השעון לפי הרכבות והאוטובוסים בצפון איטליה.

 

עייפים (פחות ופחות) ומרוצים מאד חזרנו הביתה

[
הרבה גשמים ירדו השנה במהלך חודש יולי וכמעט לא היו ימי שמש מוחלטים

שלום לכולם,

עדכון מס' 1 יובל (+זיו) מוקדש לאמנון, תודה על הסבלנות, העצות המועילות, הידע המרשים ובכלל.

עדכון זה מתייחס לוריאנט ליום הראשון דרך שבילים 19, 23, 23A ו-24 מאגם בראיס לריפיוג'ו סנס.

לצערי עדכון מילולי כי תנאי מזג האויר לא אפשרו צילומים.

8:30 בבוקר באגם בראיס נראה כמו מפגש פורום, זיו ואני, יעקב ובנו, איריס ר. ומשפחתה אין ספק, האלטה ויה בידנו

הולכים לאורך שפת האגם כחצי קילומטר עד שנפרדים מהמסלול הראשי ופונים ימינה לשביל 19 (סימן היכר-ליד מבנה השירותים).

ההליכה קלה מאוד ביער יפה עם נחל זורם לצידו עד שמגיעים לחווה. עד כאן עולים כ-100 מטר מהאגם בשיפוע שאינו מורגש כלל. לקח לנו כ-50 דקות כולל הפסקה מאוד ארוכה מתחת לעץ בתקווה טפשית שהגשם ייפסק ולצורך התמגנות. במזג אויר טוב זה אמור לקחת לדעתי לא יותר מ-30 דקות.

ממש ליד הגדר של החווה פנייה שמאלה לשביל 23, הליכה קצרה באחו ואז נכנסים שוב ליער עבות. אחרי חצית הנחל (ע"ג אבנים) העליה הופכת תלולה לזמן קצר. כל הזמן הולכים באזור מקסים. נחל עיקרי מפכפך מתחת ועוד כמה קטנים (אולי זמניים בגלל הגשם) חוצים את דרכנו.

אחרי היער מגיע קטע של שיחים (אברשים?) ולמרגלותיהם מרבדי רודודנדרום. מקסים. העליה בשלב זה שוב הופכת תלולה לזמן קצר.

השליש האחרון של העליה הוא בשטח חשוף על דרדרת אבנים. לצערי בשלב הזה מזג האויר הפך קיצוני משהו, הגשם שהיה עד אז נסבל הפך כבד, החלו רוחות חזקות, רעמים, ברקים ובשיא הפאס (2,331 מ') גם שלג רטוב, מחזה שזקני סנס אינם זוכרים.

בכל אופן העליה תלולה בחלקה הראשון אבל מתמתנת מאוד בחצי הקילומטר האחרון.

בעליה על הדרדרת מצד שמאל מתנשא מצוק אדיר שהתמלא במפלים זורמים ככל שהגשם התגבר, מחזה שמזכיר קצת שטפונות במדבר יהודה בעיקר באזור נחל קדרון למי שמכיר. אני אוכל את הלב שתנאי מזג האויר לא אפשרו לצלם.

אחרי שעוברים את הפאס השביל הופך ל-23A לכמה מאות מטרים ואז ל-24 עד שהוא חובר כחצי קילומטר לפני ריפיוג'ו סנס לשביל 6 ולאלטה ויה 1.

הסימון מעולה לכל אורך הדרך. לא פתחנו מפה אפילו פעם אחת.

סה"כ לקח לנו ארבע ורבע שעות עד לסנס, אני מניח שבמזג אויר טוב עם הפסקות לצילום התרשמות מהנוף ומנוחה זה יכול לקחת 5 עד 5.5 שעות.

קשה לי להשוות לאלטרנטיבה כי לא עשיתי אותה אבל מהתגובות פה אני מתרשם שזה קטע פחות קשה ומאוד מומלץ למי שממילא לא מתכוון לישון בריפ. ביאלה ללכת דרכו.

אגב, לא פגשנו אף נפש חיה מהאגם ועד לסנס. חלק מזה בוודאי ניתן לייחס למזג האויר אבל אין ספק שהוריאנט הזה פחות המוני.

מצטער שאין לי תמונות מהקטע הזה להמחשה.

כמובן ששעה אחרי שהגענו לסנס השמש יצאה ונוכחנו שעל הפסגות אפילו הצטבר מעט שלג טרי (שנמס עד הערב) כל מי שדיברנו איתו אמר שזה יוצא דופן.

שלג טרי בפסגות מעל סנס

מפת וריאנט 19-23-24 מבראיס לסנס

עדכונים נוספים ותמונות בהמשך.