מי שאוהב סיפורי שביל ורוצה לקרוא את נקודת מבטו של תייר אמריקאי (54) על שביל ישראל (אפריל מאי 08) מוזמן להתחיל כאן. הבחור הלך את הנגב לבד (ערד-אילת), כותב נחמד מאוד עם חוש הומור. אני נהנתי מאוד, מקווה שגם אתם.

הנה שני ציטוטים מהקטע בין ירדנית לכפר קיש:

My first day of being lost for an hour or rather the trail being lost for an hour.

This section of the trail crossed agriculutre fields by the dozens! Onions, wheat, cornflowers, cows (always cows on this trail) and other crops

לינה בצומת ציחור עם קבוצה של שביליסטים שהלכו צפונה. ציטוט שלטעמי נוגע בלב החוייה 

 I had thought about kicking into Elat for food and rest but these kids were so much fun and welcoming that I stayed. A small fire, a pot of pasta and great conversation. These meetings are what the trail is about....what any LDT is about. I had been exhausted, lonely and tired an hour before. In the comradeship of these fellow hikers life changed in a matter of minutes. This, this is what hiking is about. Not the distance, not the endorphions pumped into your system from the fatique, the pain of blisters, the deprivation of compnay nor the trail itself. LD hiking is about the people you meet and the memories that you will carry for a lifetime. Some will be burdens that will bring back fear but most will be oasis's that will lighten a dark night many years in the future. Yeah, life is good on the trail.