זהו קטע מושמץ... שמעתי עליו כל כך הרבה שמועות: קשה מידי, ארוך מידי, אין מקום לצאת ממנו באמצע אם רוצים, אין מקום לבנות אוהל - במידה שרוצים לעשות אותו בחלקים, אין טיפת צל וכד'.

אחרי כל מה ששמעתי, חששתי מקטע זה... הצלחתי כמובן, גם להלחיץ את שותפי לטיול ובסופו של דבר החלטתי להתמודד פעמיים: גם ללכת את הקטע כולו ביום אחד וגם לצאת לבדי- סוליקו. אף פעם לא יצאתי לבד לטיול...

בעניין השמועות: המסלול איננו קשה מידי. המסלול יגור - אורן היה לי הרבה הרבה יותר קשה. הוא אמנם ארוך, אך לא מוגזם.

למי שרוצה לעשות את המסלול בחלקים, אז  אפשר לצאת. אמנם השביל לא פוגש כביש של ממש מלבד ליד כפר קיש, אך בסטיה של מס' ק"מ מועט מהשביל אפשר לצאת למנחמיה.

בנוגע לאוהל: יש מקומות רבים בהם ניתן להקים אוהל, בעיקר בעונה הזו שהחקלאים קוצרים את התבואה ונשארים משטחים גדולים עם קש קצוץ, שעליהם ניתן להעמיד אוהל.

בנוגע לצל - אכן, רוב המסלול חשוף לשמש וכדאי לבחור יום קריר ומעונן לטיול.אני טיילתי לבושה בחולצה ארוכה ועם צעיף להגנה מפני השמש.

התארגנות: למרות שאני הולכת את השביל מצפון לדרום, החלטתי ללכת מסלול זה בכיוון ההפוך, בעקבות המלצתה של חברתי. המלצה זו נמצאה מצויינת מכמה סיבות: העליה מכיוון ירדנית היא ארוכה מאד, וישנם מקומות שהיא גם תלולה. ראיתי מטיילים שעלו את העליה הזאת עם תרמילים גדולים וציוד - חלקם כמעט שבק חיים... וגם אלו, שעברו את הטיפוס בגבורה, חשבו שזה רעיון מצויין.

את מכוניתי השארתי בתחנת הדלק שבצומת גזית, תחילת המסלול ולא בסופו, כי רציתי להגיע ומיד להתחיל בהליכה גם בגלל שהמסלול ארוך וגם בגלל שמוקדם בבוקר קשה למצוא טרמפים המגיעים לצומת גזית.

החלטה זו גם היתה מוצלחת מאד כי איך שסיימתי את המסלול, מצאתי טרמפ עם אנשים שבילו בירדנית וחזרו לת"א, כך שמהר מאד הגעתי חזרה למכוניתי.

וכמה מילים בנוגע למסלול: המסלול ברובו מתאים גם לרוכבי אופניים ולרכבי שטח, כך שהוא נח מאד להליכה מלבד חלקים בהם הצמחיה גבוהה וצפופה (לפעמים בגובה אדם) ויש ללכת בתוכה, שזה לא נעים.

בירידה במעלה אלות, ישנו שלב בו בבת אחת נפרש העמק (שמורת יבניאל ועד לקיבוץ בית זרע), הכנרת והמרחבים הפתוחים מלאי הפרחים. מעבר זה היה כל כך פתאומי ומרהיב, שעיני התמלאו דמעות וליבי רחב...

ההליכה לבד התגלתה כפתח מצויין למפגשים נחמדים: 2 בחורים הזמינו אותי לקפה, רבים מהשביליסטים שראו בחורה מטיילת לבד התעניינו אם הכל בסדר ואם אני צריכה משהו שהם יכולים לעזור... פשוט מחמם את הלב.

הלכתי את הקטע הזה עם ציוד לכמה ימים, בשבועות (אמצע הקיץ).

אני חושב שהכיוון בו בוחרים ללכת מאוד קריטי. לדעתי את צודקת בעובדה שהכיוון שבחרת נוח יחסית. הכיוון ההפוך קשה יותר, אם כי בשביל בפירוש היו קטעים קשים יותר.

בכל אופן החלטנו שלא מחפשים קיצורים - בחרנו להתחיל מצפון, וכך נעשה את כל השביל. כעת משכבר סיימנו אותו, אנו עושים קטעים גם בכיוון אחר (למשל מטאבה להר יואש). עכשיו זה כבר בשביל האתגר, העניין והכיף.

הקטע אכן "מושמץ" כי הוא ארוך מדי וללא מקורות מים. דווחו גם כאן התייבשויות בקטע זה ביחוד בימים חמים. 

אחת הסיבות "להשמצות" היא שהמסלול מתאים לג'יפ שבו נסע גילת את הקטע הזה. והשביליסטים בד"כ נצמדים לחלוקה שלו.

אני מציע לעשות חלוקה שונה של המסלול ואחת מן השתיים: ללון בשטח. ליד עין אולם יש חורשה של עצי זית. 

אפשרות שניה: סטייה ליבנאל ולינה בקמפינג או בצימר. גם מנחמיה נותנת פתרון לא רע אך בחלוקה פחות מאוזנת.

הנה דוגמה אחת : פוריה ליבנאל ואח"כ יבנאל לכפר קיש, זה 18 ו 22 ק"מ בהתאמה. 

יש ביבנאל צימרים למכביר, וקמפינג ביציאה מנחל יבנאל היפה למי שבוחר לעלות בנחל לישוב.

אפשרי גם לסטות ליבנאל בדרך עפר נוחה שזה כ 3 ק"מ, ואם לנים בצימר בעלי המקום מקפיצים מהשביל וממנו.  אני מכיר לפחות אחד כזה אבל בטוח שיש עוד.

אגב: את בכושר טוב מאוד.

המילה קיצור אכן לא מתאימה כאן. טעות שלי.

רציתי להדגיש את השאיפה לעשות את השביל כאילו זה רצף אחד שלם, בלי להקל על עצמנו. אם הייתי יכול, הייתי עושה הכל ברצף.

בכל אופן, נא לא להיעלב, זו לא הכוונה. מה שחשוב שכל מי שעושה את ש"י נהנה ממה שהוא עושה, ולא חשוב אם הוא מקצר, מקל על עצמו, מאריך, מקשה או כל דבר אחר.

זה לא כוחות בלי בית על הגב... ובירידה, שימי בית של 15-16 ק"ג ונראה אם תספיקו ב9.5 שעות..

חג שמח, ונפגש בשביל אי"ה..