שלום,
להלן סיכום ה JMT אותו הלכתי בספטמבר 2012 .
התחלתי ביוסמיטי וואלי ב 5.9.12 סה"כ 20 ימי הליכה + יום מנוחה. ללא Half Dome
שהתחלתי לפני כשנה בהכנות לטרק היה לי קצת קשה לאסוף חומר ממקומות שונים ברשת .מכוון שמדובר בטרק מעט מורכב ממה שאני מניח שרוב הקוראים רגילים אליו אשתדל לתת כאן מידע כללי די מפורט שיהווה אני מקווה בסיס טוב למי שמעוניין לצאת לדרך .
מדריך:
רכשתי את שני המדריכים הנפוצים לשביל CICERONE –THE JOHN MUIR TRAIL ואת
JOHN MUIR TRAIL- THE ESSENTIAL GUIDE… של ELIZABETH WENK.בחרתי לבסוף לקחת איתי את המדריך של CICERONE מכוון שמצאתי אותו ממוקד יותר בנוסף הוא גם קל וקטן בהרבה.
היתרון המשמעותי ביותר שלו שהוא מחלק את הטרק ל 21 קטעים מובנים ובהיבט הזה הוא "חושב" עבור המטייל כיצד לתכנן את הטיול ומכניס אותו למסגרת של לו"ז וזאת לעומת המדריך השני שמחלק את הטרק ל 13 קטעים גדולים ומספק אומנם שפע של מידע על מקומות לינה אבל גורם לך להשקיע יותר זמן בתכנון. אישית היה לי נוח יותר לתת למחבר של סיסרון להוביל אותי. הבחירה התגלתה כטובה מדובר במדריך מצוין המספק את כל המידע הדרוש .
החיסרון שלו הוא שקצב של 21 יום יכול להיות מהיר מידי עבור חלק מהאנשים .אורך הטרק הוא כ360 ק"מ. אם עושים יום מנוחה אחד אזי מדובר בקצב ממוצע של כ 18 ק"מ ביום, העניין הוא שהחלוקה לא שווה ,יש ימים של 15 ק"מ וכאלו של 25 ק"מ.
השילוב הטוב ביותר לדעתי זה לקחת מהמדריך של אליזבת וונק את הרשימה המרוכזת של מקומות הלינה המומלצים (למי שיש את המדריך מוזמן לעלות את הרשימה לאתר ).
יחד עם זאת זה לא הכרחי ואפשר להסתדר מצוין מבלי הרשימה הנ"ל (אם לוקחים מפה )מכוון שבפארקים הלאומיים לאורך הטרק מותר כברירת מחדל לישון היכן שרוצים אלא אם כן מצוין אחרת (בניגוד מעצבן למה שמרשים אצלנו רשויות הטבע בארץ).כמו גם בכל נקודה עד לגובה של 11,000 רגל מותר להדליק מדורה,ויש שלטים שמציינים זאת .המשמעות היא שאם לא מספיקים להגיע למקום ששם רציתם לחנות ללילה תוכלו לאתר נקודה נחמדה לאורך הדרך ולהקים שם אוהל ואולי אף להדליק מדורה.
בנוסף לקחתי את אוסף המפות של השביל שנקרא MAP-PACK לדעתי חובה.
פרמיט:
צריך להוציא WILDERNESS PERMIT מהאתר של
http://www.nps.gov/yose/index.htm
הפרמיט ממולא באופן ממוחשב וצריך לפקסס אותו לארה"ב.בעת מילוי הפרטים צריך לבחור את תאריך הכניסה לפארק ואת מקום הלינה הראשון ואת תאריך סיום הטרק ונקודת היציאה.
באתר מפורטים ה TrailHeads האפשריים (כך הם קוראים לזה ) והתאריכים הפנויים. נקודת ההתחלה הרשמית והנוחה ביותר להתחלת הטרק הוא ביוסמיטי וואלי .
נקודת היציאה היא Portal Whitney הנמצאת 18 ק"מ מהסיום הרשמי של הטרק על פסגת
Mt. Whitney
נקודת הכניסה או מקום הלינה ללילה הראשון זוהי הבעיה ומומלץ להזמין מקום מוקדם ככל שניתן (אפשר 24 שבועות מראש) המחיר הוא 10$ כמדומני.
העניין הוא שהפרמיט שניתן לכם הוא מיוסמיטי פארק אבל הוא תופס לכל הטיול כאשר בדרך חוצים עוד 2 פארקים לאומיים ,ומכוון שיוסמיטי הוא אחד הפארקים הפופולרים בארה"ב אתם מתחרים על מקומות לא רק מול אלו שמבקשים לצאת ל JMT אלא בעיקר מול כל מי שמבקש לעשות לילה או יותר ברחבי הפארק. מה שמחמיר את הבעיה היא שהנקודה הקלאסית לישון בלילה הראשון היא ב Little Yosemite Valley שזהו גם חניון הלילה הנוח ביותר למי שמבקש לטפס ל Half Dome.
יש כמה דרכים להתגבר על הבעיה :
הראשונה היא לקחת את האופציה של Happy Isles->Illilouette שיש עליה הרבה פחות לחץ המשמעות היא שאתם מתחילים את ההליכה בנקודת ההתחלה הרשמית של הטרק ומבלים את הלילה הראשון במקום שנקרא ILLOUETTE שהוא כ 5 ק"מ מהדרך הראשית מצ"ב קישור למפה
http://groups.yahoo.com/...nmuirtrail/message/21679
הקישור למפה נמצא בהודעה הראשונה בתוך הקישור הנ"ל
כלומר אתם מאריכים את הטרק ב כ10 ק"מ.לא נורא ,אפשר להוסיף עוד לילה.אני לקחתי את האופציה הזו אולם ביום שלפני הטרק צריך להגיע למשרד של ה Wilderness Centerולקחת פיסית את האישור ואז הם החליפו לי את הלינה בלילה הראשון לליטל יוסמיטי וואלי כי התפנה מקום.
אופציה נוספת היא להגיע ליוסמיטי וואלי עצמו ומוקדם בבוקר איך שפותחים את המשרד לנסות לקבל פרמיט ,הם שומרים חלק מהכמות לאנשים שבאים ללא הזמנה מראש.קחו בחשבון שבעונת הלחץ מן הסתם לא תהיו היחידים שתבחרו באופציה זו.
אפשרות נוספת זה לקצר את הטרק וב3 ימים להתחיל אותו מהיום הרביעי במדריך של סיסרון ממקום שנקרא בtuolomne meadows זהו אתר קמפינג גדול שמתממשק עם כביש ועם הטרק ויש אליו תחבורה ציבורית .
החיסרון העיקרי באופציה זו שאתם מוותרים על האפשרות של טיפוס על ה Half Dome.אבל יש גם יתרונות :הטרק מתקצר ב 3 ימים ומדלגים על החלק המתוייר של השמורה ששם תטיילו ביחד עם עוד מיליון אמריקאים חובשי כובעי מצחייה ואייפונים שלופים ביד.בנוסף קחו בחשבון שאתם חוסכים כ 20% מהעליות המצטברות בטרק ויש הרבה כאלו ( כמעט 14 ק"מ ).לגבי הפסד הנוף,הנוף אכן יפה בימים הראשונים אבל הוא הולך ומשפר ככל שמתקדמים בטרק .
בטופס יש אפשרות למלא 3 אופציות לפי סדר עדיפות של מקומות או תאריכים.מכוון שאין מגבלה על תאריך בנקודת היציאה פרגנו לעצמכם אקסטרה זמן לכל מקרה .
מי שמקבל Wilderness Permit זכאי אוטומטית לקבל גם Permit לטיפוס על הHalf Dome תמורת עוד כ 5$ (תבקשו זאת שתאספו פיסית את הPermit )
הגעה לפארק :
הדרך הנוחה ביותר היא מסן פרנסיסקו . חברת AMTRAK מוכרת באתר שלה ב כ40$ כרטיס משולב של אוטובוס-רכבת –אוטובוס ממקומות שונים בעיר עד ליוסמיטי וואלי שזה מרכז הפארק .בוואלי יש אוטובוס חינם שנוסע במסלול מעגלי בין כל הנקודות החשובות ,יש שם מסעדות בשפע ,חנות ציוד מטיילים שווה עם מחירים סבירים לגמרי (יש בלוני גז).בלילה הראשון אתם תתבקשו לישון בחניון לילה פסטורלי שנקרא Backpackers Campground אשר נמצא במרחק הליכה קצר מתחנת האוטובוס הלינה אמורה לעלות 5$ .
בסן פרנסיסקו ישנתי את הלילה שלפני בהוסטל מקסים בשם Fisherman Wharf hostel שממקומם מעל המפרץ. זוהי דרך נוחה לחסוך כסף .למי שצריך להתארגן בסן פרנסיסקו יש חנות של REI .
ציוד:
כאן עשיתי את הטעות הגדולה הראשונה בטיול ,יצאתי אם תיק 70 ליטר של GREGORY נוח מאוד אבל כבד כמשקולת. ששקלתי את התיק בנמל התעופה בניו יורק לפני הטיסה לסן פרנסיסקו הוא שקל 23 ק"ג וזה עוד לפני מים (למי שרוצה לצחוק עלי, עכשיו זה הזמן !)
כבר אחרי יום ההליכה הראשון הבנתי שעם המשקל הזה אני מסיים את הטרק על הגחון, אם בכלל. התחלתי לזרוק דברים וחלק מהציוד שלחתי בחזרה למשפחה בניו יורק מסניף הדואר שיש ביום השלישי בטרק .בסוף התכנסתי ל 17-18 ק"ג שגם זה המון .
שיצאתי לטרק לא הכרתי את המושג של הUltra light Backpacks וגם היום אני לא מומחה גדול לנושא ,הטיפ שלי למי שיוצא לטרק מלבד לקרוא חומר על הנושא. יש כאן בפורום כמה מומחים ועוד הרבה באתרים ברשת זה להקפיד על 2 כללים:
1.שאתם אורזים את התיק תחשבו בגרמים ולא בקילוגרמים .אומרים שאנו רואים את העולם דרך המשקפיים שאנו שמים עלינו אז תשימו משקפים שרואים גרמים והתיק יצא לכם הרבה יותר קל .
2.לא לקחת יותר מאביזר מותרות 1 מקסימום 2 למפונקים שביניכם. אביזר מותרות זה כל מה שלא נחוץ להישרדות שלכם ,לנוחות הסבירה שלכם או לציוד בסיסי לשעת חירום(תרופות ,פלסטרים) .
כמובן מי שיכול להרשות לעצמו לרכוש ציוד אולטרה לייט זה המצב הכי טוב. במקרה כזה התיק+ציוד ואוכל אמור לשקול10 -11 ק"ג וזה עולם אחר לגמרי מבחינת החוויה של הטיול.
נעלים :Scarpa Kailash GTX אחלה נעל רק לא מתאימה לטיול הזה. צאו עם נעלי טרקים קלות עדיף נמוכות או נעלי ריצת שטח זה הרבה יותר נוח קל וגם מקל על התיק מבחינת משקל ונפח הגרביים שצריך.
Bear Canister:
http://www.bearvault.com/ דגם ה 500 אחלה קופסא, קלה שקופה ופתח הטענה רחב.
מטהר מים :
http://www.sawyer.com/ פילטר מצוין .קטן, נוח ומתחבר לסוגי בקבוקים שונים.
גזיה :קלה סטנדרטית ,בלון גדול אמור להספיק לפחות ל12 ימים לאדם אחד.
טיפ:יש פלסטר שנקרא COMPEED למעשה זה משפחה שלמה של פלסטרים בגדלים שונים ששמים אותם על שלפוחית ומשארים אותה כמה ימים והיא סופחת את הנוזלים של השלפוחית ומעלימה אותה. מומלץ מאוד לקחת לטרק כמה כאלו. יש להשיג בארץ.
דובים:
לאורך רוב הטרק יש דובים שחורים שזה אומנם הסוג הקטן מבין ה3 שנפוצים בצפון אמריקה. אבל אסור לזלזל בנושא. המתוק הזה,הוא חיה טורפת במשקל של אריה אפריקאי בוגר. הדבר עורר חשש בהתחלה ובלילות הראשונים כול רעש הקפיץ וגרם לי להדרך. בשורה התחתונה אם תקפידו על הכללים כפי שמצוינים במדריך והוראות הריינג'רים לא אמורות להיות לכם בעיות .היחידי שהסתבך בטיול זה בחור שאכל ארוחה חמה בחשכה בזמן שהשאיר את האוכל בתיק במקום בקופסה והגיע דוב וקרע לו את התיק לגזרים. חשוב לזכור שזה מקרה נדיר והאדם הוא לא חלק מהתפריט של הדוב אם הוא יגיע במיוחד זה עבור האוכל שלך ולא לכבודך.
מזג אויר :
הרי הסיירה נוואדה הם מהמקומות הנוחים בעולם לטיולים מבחינת מזג אויר .הרכס נחשב לשרשרת ההרים הלא מדבריים הכי פחות גשומה בעולם עם הכי הרבה ימי שמיים כחולים. טיילתי כאמור בספטמבר ומזג האוויר היה נוח. ביום חם 27-30 מעלות ובלילה קר קצת מעל ה0 .
הבנתי כי בספטמבר יש לעתים סופות רעמים שזה מערכת קצרה שמלווה בהרבה גשם כמו גם לא נדיר שהמערכת הראשונה של השלג מגיעה כבר בחודש זה .לא נתקלתי באף אחד מהם.
יתרון נוסף בספטמבר אין יתושים ולהבדיל גם לא הרבה אנשים,פגשתי במצטבר רק כעשרה אנשים שעשו את כל ה JMT ועוד מספר כאלו שעשו חלק ממנו.
אוכל :
כאן עשיתי את הטעות הגדולה השנייה בטיול ולא לקחתי מספיק מזון לחלק השני של הטיול .מבחינת מזון הטרק מתחלק ל 2 בחלק הראשון בימים 1,3,6,9 יש מפגש עם מסעדות וחנויות שבהם אפשר להצטייד במזון .לכן שווה בחלק זה של הטיול להצטייד בכמות מועטה שתספיק עד לנקודה הבאה.
ביום התשיעי יש אפשרות לסטות מעט מהטרק ולהגיע ל Vermilion Vally Resort או בקיצור V V R
VVR היא הוא מקום נופש וקמפינג מרוחק על שפת אגם אדיסון מומלץ לעשות שם יום מנוחה. יש מקלחת חמה,מכונת כביסה ,חנות שאפשר להצטייד במזון כמובן מסעדה וצוות מאוד נחמד. זה גם מקום טוב להיפגש בניחוחות עם מטיילים אחרים ,בערב יושבים כולם ביחד מסביב למדורה עם בירה.
אפשר גם לשלוח לשם חבילת מזון אם אני זוכר טוב זה האיסוף עולה 18$ בלי קשר למשלוח יש פרטים באתר שלהם. החיסרון העיקרי הוא שבשנים האחרונות אגם אדיסון נוטה להתייבש מוקדם בעונה .
במצב רגיל מגיעים עם השביל עד לשפת האגם ומשם יש סירה הלוך וחזור לחווה 16$ כוון .בזמן שהגעתי לשם האגם היה חצי יבש כבר די הרבה זמן וזה גורם להתארכות הדרך ב כ 6 ק"מ מעצבנים. דבר נוסף שזה גורר למי שמתכנן על ספטמבר שהם סוגרים מוקדם יותר בגלל מיעוט מטיילים ב 2012 הם סגרו ב 17.9 את כל המתקנים במקום מלבד האפשרות לקבל חבילה אולם במקרה כזה שווה כבר לשלוח את חבילת המזון ל MUIR TRAIL RANCH שאליה מגיעים ביום ה 12 ללא סטייה מהשביל החווה היא מקום קטן ,אינטימי ומבודד איסוף החבילה משם עולה 50$ יש חנות קטנה עם ציוד בסיסי פלסטרים ,בטריות בלי מזון .אפשר להצטייד במעט מזון שהשאירו אחריהם מטיילים אחרים .
סיכום של הנ"ל אומר בעצם שמהיום ה9 או ה12 למי ששלח חבילה ל MUIR TRAIL RANCH אין אפשרות להצטייד במזון ,מה שיש לכם זה כל מה שתאכלו עד וויטני פורטל.סטייה מהשביל על מנת להצטייד במזון היא לא ממש ריאלית כי אחרי muir ranch נכנסים לחלק הפראי של הטרק והיפה ביותר שממנו קשה לצאת ברגל .זה לוקח כיום וחצי שניים להגיע לאיזה שביל\כביש נידח שממנו צריכים לקחת טרמפ לאיזה עיירה קטנה ואז כל הדרך בחזרה.
הנקודה השנייה ששווה לשים לב אליה שכאמור בימים 1,3,6,9 יש מסעדות בדרך ואתם תחזקו את הגוף שלכם בהרבה קלוריות (ביום הראשון לפני התחלת ההליכה מומלץ לאכול ארוחת בוקר טובה בוואלי ,יש שם בין השאר מסעדת בופה אכול כפי יכולתך ב 12$, שווה) החלק השני הוא מאתגר יותר פיסית עם מעברי הרים תכופים וגבוהים יותר. צריכת הקלוריות שלכם תעלה ואין את החיזוק מהמסעדות ,אגב עוד סיבה טובה להפחית במשקל התיק פחות ק"ג לסחוב=פחות צריכת קלוריות.
וכאן המקום להזכיר שכמות המזון שתיקחו אתכם מוגבלת לגודלו של ה Bear Canister שאליו אתם אמורים בלילה להכניס גם את מוצרי הטואלטיקה והתרופות שלכם. המגבלות הנ"ל דורשות תכנון נכון למי שלא מורגל בטיול מהסוג הזה.
מבחינת סוג המזון שלקחתי ,מעבר לדברים הסטנדרטיים וחטיפי האנרגיה יש בארה"ב למי שלא מכיר חברה בשם MOUNTAIN HOUSE שמייצרת מזון לתרמילאים ,מדובר במזון טעים ומזין שמערבבים אותו במים רותחים ומחכים כ9 דקות ויש ארוחה חמה וטובה חבילה עולה כ 8$ יש דילים. זה כמה דרגות מעל מה שאנו מכירים מכל המנות החמות למיניהם בארץ. יש חבילות במספר טעמים וגדלים הם מציינים שחבילה של 125 גר' זה ארוחה ל2 אנשים,שזאת הגזמה ,תחשבו את ה 125 גר' כמינימום לארוחה מרכזית לאדם ליום. מה שמומלץ לעשות זה לרכז את התחולה של מספר שקיות בשקית ניילון פשוטה עם סוגר טוב ,כך אתם חוסכים את המשקל ואת אי האפשרות להכניס ל Bear Canister כמות גדולה של שקיות אלומיניום שבהם מגיע המוצר. חישוב מהיר מעלה שגם אם תצרכו כל ערב 150 גר של תערובת יבשה כפול 11 יום מ VVR המשקל הכולל הוא 1650 גר' לא רע בשביל 11 ארוחות חמות.
נקודת סיום הטרק ב LONE PINE:
הנ"ל היא נקודת הישוב הקרובה ביותר ממקום סיום השביל ב Portal Whitney בוויטני יש חנות קטנה וזהו המקום שבו תראו כביש אחרי ימים ארוכים בטבע ומכאן לקוחים טרמפ ל LONE PINEשהיא עיירת רחוב קטנה ומנומנמת שלאחר ימים ארוכים בטבע לבטח תידמה לעינכם כאי המטמון. סופסוף מקלחת חמה, סופר מרקט, מסעדות ועוד מנעמי הציויליזציה (לא תיארתי לעצמי שאגיע למצב שבו אשמח לראות סניף של מקדונלדס ).
לינה :ישנתי ב Whitney Portal Hostel מקום חדש,יפה ,נקי וזול .יש עוד הרבה אפשרויות בעיירה בעיקר מוטלים.
תחבורה החוצה: חברות האוטובוסים הגדולות לא מגיעות לעיירה ,יש חברה מקומית שמוציאה אוטובוסים קטנים בימים זוגיים לכוון דרום (L.A) ובאי זוגיים בכוון צפון (רינו נוואדה).
אין אוטובוס ישיר ל L.A .הדרך הנוחה ביותר להגיע לשם הוא לקחת אוטובוס (כ 40$ )לעיר בשם lancaster שם האוטובוס מוריד אתכם בתחנת הרכבת ומשם יש רכבת עד ללוס אנג'לס.
ב L.A ישנתי לילה בusa hostel בהוליווד ,מקום נחמד ויעיל ,טוב למי שמחפש להעביר לילה במחיר סביר.
כמה מילים אישיות לסיכום :
הטרק הזה נכנס לי ללב עמוק יותר מכל האחרים .כן המקום מאוד יפה ,אבל זה רחוק מלהיות כל הסיפור. יש מקומות לא פחות מרשימים ,רכס הסיירה נוואדה אינו יכול להתחרות בעוצמת ההרים שפוגשים באנדים בטח לא באלו של ההימלאיה. נוף הגלויה הקלאסי של שלג,יער,אגם בא לידי ביטוי באופן ציורי יותר באלפים\ניו זילנד\צפון פטגוניה.
אבל גם אחרי כל אלו מצאתי ב JMT קסם אחר,קסם שעד כה לא הצלחתי להסביר במדויק .אולי זה השילוב של טרק עם אוהל על הגב באזור פראי אבל נוח מבחינת מזג האוויר ביחד עם סטנדרטים אמריקאים במיטבם ,השביל מאוד ברור עם שילוט היכן שצריך ומתוחזק ברמה גבוהה. לא פעם מצאתי את עצמי עומד למרגלות מעבר הרים שנראה בלתי עביר וחושב ,היכן לעזאזל השביל .שאתה מתחיל לטפס אתה מוצא שביל באיכות מעולה הבנוי באופן שאינו פוצע את הנוף.
אני יודע שטרק זוהי חוויה מאוד סובייקטיבית ,מעבר לנוף שגם הוא בעיני המתבונן יש את המצב הפיסי והנפשי שאתו אנו מגיעים,מזג האוויר ,האנשים שאנו פוגשים ועוד.
לכן,לכל מי שחשב על.. מתלבט אם.. .נכון זה רחוק ,יותר מורכב ,דורש תכנון מראש והתעסקות עם טופסולוגיה מעצבנת .אבל כפיצוי מובטחת חוויה ענקית,כזו שתישאר לחיים. ומי יודע אולי אתם תמצאו מילים מדויקות יותר לתאר את קסמו של מקום שרבים כול כך הולכים שבי אחריו.
בהצלחה!