גיחה 27 (20.11.10) מעוספיה לפנימיית הנוער בכפר חסידים
מתגעגעים לכרמל. מה יש בו, בהר הירוק כל ימות השנה, שהוא מזמין את ההולכים בו שוב ושוב, גם לחובבי מדבר כמונו?
ארבעה חודשים לאחר שטיפסנו את צוק כרמיה בעומס חום כבד חזרנו אליו, להמשיך מהיכן שסיימנו את הגיחה החמישית.
זמי לא היה בבית, ואת פנינו קיבלה חתולתו הלבבית שכרכרה סביבנו כאילו מבקשת להנעים את ההליכה ביום הסתיוי והערפלי-למחצה.
עוברים את השכונה הבדואית בעוספיה ויורדים לכיוון מצפור דוד איזן. דווקא שם מתבצעת הצוקהארה התורנית שלי שבגינה הלכתי עם ברכיים (שממילא לא היו במאה אחוז) כואבות וקרסול דואב וחבוש עד סוף היום. עם זאת, הערפל שירד על העמק והגליל התחתון פוגם, אך לא משחית את ההנאה בנוף שמתחתינו.

עוברים את החניון, ואלון מזהה את הכתובת שאמנון פרסם כאן בשעתו. למזלנו, המילה הבעייתית טושטשה ואלון קורא "כל הצין בשביל הנחש", ומפרש זאת בדמיון ששביליסטים טרחו להבהיר שחור על גבי לבן בין נחל צין לנחל נחש. הנהנתי בהסכמה. מה כבר הייתי יכול לעשות??

קצת אחרי התקרית המביכה אלון חוגג 250 ק"מ על השביל

הירידה בנחל נחש נעימה ועברה ללא תקלות מיוחדות. פעם ראשונה שאני עושה אותו בירידה, וכמו כל הפעמים האחרות - לא הצלחתי למצוא את ההוטה.
נופים אחרים מצאנו גם מצאנו.


הירידה הופכת תלולה יותר ויותר, אלוןמדלג בזהירות ובמהירות, בעוד האב הג'אמוס שלו מזיז בקושי את הברכיים שלו ומשתרך לאיטו.

מגיעים ליגור לתצלום המסורתי ליד השלט
כל הדרך אלון שמע את הסיפור על המעפילים שירדו מבית אורן ליגור דרך נחל נחש, ונראה לי שזה מה שנתן לו המון כוח ומרץ.
במזנון ביגור הילד סעד את לבו בארוחת מלכים: נקניקיה, צ'יפס וטרופית. אני הסתפקתי בקומפרס של ברד על הברכיים וקפה נחלה עם הל (מבושל על הגזייה כמובן) שניחוחו הביא לשולחננו את כל המטיילים ברדיוס חצי קילומטר.
אחרי הפסקה בת שעה הלכנו בפאתי הקיבוץ הגדול בעולם והמשכנו בכיוון כפר חסידים, חולפים על פני התבור. עברנו במנהרה מתחת כביש 70 ואלון התעכב עשר דקות כדי לפתור סודוקו שמצא בצד הדרך.
זה לא נחל - זה טאייר. הקישון במצב עגום.

כפר חסידים, יישוב מעורב דתי-חילוני היה אפוף בהילת השבת. שלווה ושקט המופרות מדי פעם ע"י טרקטורון או באגי שעלה מן השדות בשאון מחריש אוזניים. המרחב הכפרי הישראלי מתגלה: בתים ישנים מטים ליפול, ולצידם בתי מידות חדשים, משקים חקלאיים, צימרים ובית-נכאת לעיירה היהודית הישנה (וזו לא פרסומת למדריך האדום של שביל ישראל). יש כמובן תזכורת למחיר ההתיישבות בארץ הזאת, בימים ההם ובזמן הזה. אגב, גן המשחקים היה נעול (!) למגינת ליבו של אלון. מעצבן.

מה יש לומר, העמק הוא חלום (מעייף)
מסיימים את המסע בכפר הנוער הדתי. מקום מצויין להזמין מונית בחזרה לעוספיה.

נתונים סיכומיים
סה"כ לגיחה זו על השביל: 10.5 ק"מ
סה"כ מרחק שאלון עבר בשביל: 258.5 ק"מ
סיכת ארד-הוענקה בעוספיה (9.1.2010)
סיכת כסף-הוענקה ערב יום ההולדת ה-6 של אלון בעין עקב (4.4.2010)
יתרת מרחק לסיכת הזהב של השביל: 54.5 ק"מ (בקטעים של 10 ק"מ לפחות).
נתיי40503.4780671296