 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,154
תודות: 1171 פעמים
קיבל תודה: 426 פעמים ב 225 הודעות
|
תודה mrwise 
חשק ומוטיבציה זה חשוב!  |
ענבר. |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC) הודעות: 4,019   מיקום: ירקונה תודות: 924 פעמים
קיבל תודה: 839 פעמים ב 634 הודעות
|
יש לי בעיה עם הבלוגים של ענבר 
כשאני גומר לקרוא את החוויות שלה אני מרגיש שלא נשאר לי עוד מה לחוות בעצמי.
היא איכשהו מצליחה להביא את הקורא לנקודת המבט בגוף ראשון
את צריכה לכתוב עבור Cicerone
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מנוסה קבוצות: חבר
הצטרף: 10/07/2012(UTC)
הודעות: 97
קיבל תודה: 2 פעמים ב 2 הודעות
|
shaharellert כתב/ה: mrwise, אנחנו עדיין ממתינים לסיכום סובב מונטה רוזה..
צודק!
היה קצת עמוס ודחיתי ודחיתי,
first thing בסופ"ש.
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,154
תודות: 1171 פעמים
קיבל תודה: 426 פעמים ב 225 הודעות
|
אמנון היקר,
אני לוקחת את הדברים כמחמאה (ענקית!) אבל עדיין אני מרגישה צורך... להתנצל
מזל שהשארתי כמה "שבילים" שם כדי שיהיה (לשנינו) מה לחוות בפעם הבאה
רעיונות? Renjo La, Kongma La, Ama Dablam Base Camp, Island Peak... חחחheח
אתה סולח? 
וחוץ מזה - אם אני אכתוב את cicerone אז כל הקוראים ישבו שם - בצד המזרחי של צ'ולה - ויחכו שאיזה מדריך נפאלי יגיד להם שהשביל עובר 20מ' ימינה...  לא כדאי!io_travel41233.8772569444 |
ענבר. |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC) הודעות: 4,019 מיקום: ירקונה תודות: 924 פעמים
קיבל תודה: 839 פעמים ב 634 הודעות
|
אכן השארת כמה שבילים לא כבושים אבל עכשיו אני צריך להזדרז
שחר העלה סיפור שביל מושלם לצורכי הפורום. הדיווח שלו ענייני ולקוני כנדרש והתמונות משלימות את המסגרת.
כל מי שמעוניין במסלול הזה יכול להעתיק את הדיווח שלו על המפה כי יש בהודעה את כל שלד המסלול
הבלוג מטבעו משמש לכתיבה יותר ספרותית בהיותו משקף נקודת מבט אישית אינטימית. מחשבות על חוויות. אבל קל מאוד לשקוע בבנליות. כל אחד מאתנו מרגיש סופר בנשמה אבל לא כל אחד מסוגל לאותנטיות כשהוא מתאר צרצרים המפזזים בקני סוף או שמש זהובה השוזפת רגבי האדמה. קל נורא להיגרר לקלישאות והגדולה לדעתי היא לדעת לתפוס את הרגע בזווית האישית. זאת הגדולה בבלוג שלך וזה מה שהופך אותו למעניין. כל טיול הרי מורכב מהמון דקות של המון חוויות אבל הזיכרון בסופו של דבר הוא רק של המכלול עם כמה לכידות של הרגע הבודד יוצא הדופן. אני אתן דוגמה אישית קיצונית לצורך הבהרה. כשהלכתי את שביל האפאלאצים ב 1993 מתחתי, אחרי כשלושה שבועות, את הרצועה הצולבת ברגל שמאל והכאבים היו כל כך עזים עד שאת רוב הירידות הלכתי ברוורס. היו לי אז המון ספקות לגבי יכולתי לשרוד את השביל ומחשבות הפרישה הציפו אותי לחלוטין. אני זוכר היטב את הבוקר בו החלטתי סופית לפרוש מהשביל. זה היה יום יפה וחמים והכאבים הוציאו אותי מדעתי. בשלב כלשהו של אותו הבוקר, הגעתי לסלע ענקי עליו היו מושענים שני מקלות הליכה ולצידם בקבוק מים. לבקבוק היה מוצמד פתק שהוריש את המקלות ו/או המים למי שזקוק להם. אני הוכיתי בהלם ובלי לחשוב הרבה עליתי על הסלע, הורדתי את כל הבגדים ושכבתי מעורטל בשמש כחצי שעה. זה היה הרגע בו ידעתי שאני אסיים את השביל ויהי מה. באותו הרגע הרגשתי שהיקום תומך בי באופן ישיר וסיבתי. אותה תחושה מסוימת של הרגע היא מה שנצור לי בזיכרון. זה שימור הרגע שעליו אני מדבר.
לכן כשאני קורא את הבלוג שלך אני נפעם מהיכולת שלך ללכוד את הרגע ולתאר אותו בפשטות לא מזויפת.
הנה כמה דוגמאות מהעמודים הראשונים...
אני מביטה בעניין דרך חלון המונית – שמחה להיות, בשלב זה, "מבודדת" מההמולה שבחוץ ע"י שכבות של ריפוד, זכוכית ומתכת.
אני תמיד מוצאת את עצמי קצת מופתעת ברגע הזה של תחילת מסע, כשלכל "צעד קטן" יש חשיבות כמעט בלתי נתפסת... אני יודעת שתוך יומיים-שלושה זה יראה לי הכי טבעי בעולם: לקום כל בוקר במקום זר, ללבוש פחות או יותר את אותם בגדים שלבשתי אתמול, לאכול ארוחת בוקר בחדר משותף עם אנשים חדשים לגמרי, להציץ במפה, להעמיס שוב את התרמיל על הגב ופשוט... להתחיל ללכת.
היא ניגשת אלי, ובעדינות (היא יודעת רק מעט מאוד אנגלית) מניחה את הכרית בין הגב שלי ומשענת העץ ומקפלת את השמיכה לגודל כזה שיתאים לי בדיוק – ועוטפת אותי... כמו שעוטפים בובה או תינוק... ומאותו רגע, נשכח הקושי של היום
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מנוסה קבוצות: חבר
הצטרף: 23/02/2011(UTC)
הודעות: 238
תודות: 77 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים ב 56 הודעות
|
שחר - תודה רבה על הפוסט המעולה.
התמונות שצירפת נהדרות. מעלות נשכחות (טיילתי במסלול דומה ב 2001) וגורם לרצות לחזור לשם שנית.
ענבר - מצטרף למחמאות של כולם בכלל ושל אמנון בפרט.
כמו את הבלוגים הקודמים, גם את הבלוג הזה קראתי בשקיקה ונהנתי מאוד. באמת שיש לך יכולת נהדרת לתאר לא רק את המסלול אלא גם את עצם החוויה שנקראת "טרק" על כל צדדיה.
חבל שלא צירפת יותר תמונות (ובפורמט גדול יותר) כדי לטעום עוד קצת מהתפאורה של ההצגה הזו.
אז מה היה לנו שם? WHR, TMB ועכשיו EBC.
מזל שיש עוד הרבה צירופים של 3 אותיות באנגלית...
לחיי הטיולים שבדרך
יונתןylivny41234.4975810185
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,154
תודות: 1171 פעמים
קיבל תודה: 426 פעמים ב 225 הודעות
|
אמנון - וואו. תודה רבה!
אתה יודע מה מוזר? אני לא "סיפרותית" בכלל. אני אפילו די עילגת (ומלאה שגיאות כתיב... אבל את זה אתם כבר בטח יודעים)  זה "יוצא ממני" רק בטרקים...
מהבגרות ב"חיבור" יצאתי אחרי איזה 10 דקות (ולא - זה לא בגלל שסיימתי...)
ויונתן... AV1, AV2 ואם אפשר, כמה עם 4: GR54, GR10... רשימה מאוד חלקית!
שלא לדבר על זה ששבוע אחרי שחזרתי מנפאל הזמנתי מ- cirerone את הספר: "Trekking in Ladakh"... 
יחסית לאמנון, זמי ותותחים אחרים פה (וסליחה על השימוש במילה כזו בימים אלו...  ) אני ממש "תינוקת" - רק 3 טרקים / 3 שנים שאני "איתכם" (איך לא סיפרו לי קודם?!?!). אבל אין ספק ש"נכבשתי". big time.
till the next time...
io_travel41234.5177546296 |
ענבר. |
|
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט קבוצות: חבר
הצטרף: 24/04/2011(UTC)
הודעות: 64
|
ענבר - כתוב נהדר, עושה לי חשק לזרוק הכל ולעלות על המטוס הראשון מזרחה...
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,154
תודות: 1171 פעמים
קיבל תודה: 426 פעמים ב 225 הודעות
|
a.lidor - שמחה שנהנת, תודה על הפידבק |
ענבר. |
|
|
|
|
|
עבור לפורום
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.