 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475   תודות: 37 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
בקשר למטיילת שנהרגה. ואני נזהר פה מאוד כי שוב אני חוזר ששמעתי והבנתי את זה מהמקומיים אז...
המטיילת נמצאה ממה שאני מבין כשהיא ישובה. קפואה לגמרי. עם התיק עליה. היא לא פתחה אוהל ולא שק"ש. פשוט התיישבה וקפאה למוות.
המטיילת השניה ניצלה בנס. היא נכנסה רטובה לשקש שלה והרטיבה גם אותו וכמעט קפאה למוות בעצמה. זה לפחות מה שאני יודע. אם אני טועה אז סליחה מראש.
הרכס שם ידוע לשמצה. זה לא מצחיק בכלל אם אתה נתקע בסופה שם. בכלל בכלל לא. בגלל זה אני עדיין לא מבין איך לעזאזל הצלחתי לעבור את הקטע סיום של צלב הימים. שם במיצרי מגלן עוצמת הרוחות והסופות היא פסיכית במיוחד. נו טוב. אולי עדיף שלא אזכור איך אלא שפשוט הצלחתי.
אני שם את הקטע של CERRO CASTILLO במקום הראשון מכל הטראוורסים שעשיתי. זה היה פשוט אדיר.
נשלח במקור על ידי: naty_h 
אוסיף פה עוד תגובה קטנה בסופו של דבר מה שמציל אותך במצבי קיצון הוא הנסיון והשנים שעבדת על בנית הפעילות הנכונה במצבי קיצון , כל הכבוד על החזרה אחורה בקוייקי למיטב זכוני המלצתי המלצה כזו במדריך מזג אויר ושלג , אך ההבדל בין להמליץ לבין לחיות דבר כזה הוא עצום, דבר חשוב שכדאי לדעת בדרך כל סופות יתקעו על רכס גבוה ובמורד הרוח והרכס יהיה צל גשם , כלומר זה המקום הנכון לסגת אליו ,אגב המטיילת בקוייקי בעצת הספרדי והשניה עשתה בדיוק הפוך ניסתה להמשיך קדימה .
עוצמת הסופות שם היא לא מהעולם הזה , זכור לי היטיב יום ירידה בפיינה לרפוחיה דיקסון למיטב זכרוני ירידה נוראית הייתי עם ציוד צילום 45 ק"ג סך הכל מדוד ולא הצלחתי לרדת נגד הרוח כל צעד היה קשה בצורה מטורפת, בחזור אחרי שבועיים בדיקסון עפתי למעלה עם אותו משקל בדיוק ... ובקטע האחרון בפיסגה עברתי לזחילה בעליה נוראית כדי לא לעוף ...קשה להסביר את תנאי מזג האויר שם הם מטורפים .
רשימת הפארקים שהעלית היא כזו שבקושי זכור לי שקראתי עליהם ..או ראיתי במפה אז לעבור את כולם רגלית מרשים מאד .
בקשר למצבי רוח כישלון הצלחה ...מהנסיון שלי זה תמיד כך רגע לפני ההצלחות הכי גדולות קיימת תחושת כישלון צורבת אני לפחות הרגשתי כך באלפא מאיו כשהגעתי לקיר שנראה לי לא עביר ... בגשם ללא תנאי ראות ואז לאחר מנוחה קלה פתאום הכל התבהר והדרך לבייס קמפ המטרה המתוכננת נפתחה .
|
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מנוסה קבוצות: חבר
הצטרף: 16/02/2013(UTC) הודעות: 148 מיקום: ירושלים תודות: 118 פעמים
קיבל תודה: 10 פעמים ב 10 הודעות
|
מדהים.. מדהים !!
כמה 'שאלות תם' ..
מה תדירות המטיילים שפגשת בדרך?
לקחת איתך ג'יפיאס/שעון או מכשיר לווייני, או שרוב השביל ברור ואפשר להסתדר בלי?
איך הטענת סוללות? וכל כמה זמן הגעת למקום מיושב?
נתי - נאלצת לזחול למרות שהיו עליך 45 ק"ג ציוד? וואו.. נשמע שהרוח שם ממש מטורפת.
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475 תודות: 37 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
בפארקים הגדולים היו לא מעט. כשהגעתי לטורס דל פיינה חטפתי הלם רציני מהכמויות ועוד של הישראלים.
בשאר המקומות לא פגשתי כמעט כלום. על הקרטרה אוסטרל פגשתי רוכבי אופניים שעושים מסעות מדהימים או סתם רוכבים קטע.
אף אחד לא באמת הבין למה אני לא מנסה לתפוס טרמפים אלא הולך. זה היה די משעשע.
יש לי ג'יפיאס אבל היו לי מפות כי אני לא סומך על אלקטרוניקה בלבד.
הטענתי סוללות פעם ב.. כשלנתי במקומות יותר מוסדרים מדי פעם. די קל למצוא מקומות להטעין. אבל הבטריות של המצלמה שלי החזיקו הרבה מאוד זמן.
מקומות מיושבים יש על הדרך. תלוי מאוד באיזור כמובן. אבל הייתי מעריך שהמקטע הכי ארוך בלי באמת בני אדם היה נגיד 4 ימים? או 5? זה מה שכרגע
עולה לי בראש.
נשלח במקור על ידי: גלילאו
מדהים.. מדהים !!
כמה 'שאלות תם' ..
מה תדירות המטיילים שפגשת בדרך?
לקחת איתך ג'יפיאס/שעון או מכשיר לווייני, או שרוב השביל ברור ואפשר להסתדר בלי?
איך הטענת סוללות? וכל כמה זמן הגעת למקום מיושב?
נתי - נאלצת לזחול למרות שהיו עליך 45 ק"ג ציוד? וואו.. נשמע שהרוח שם ממש מטורפת.
|
|
 1 משתמש הודה ל imtl עבור הודעה מועילה זו.
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 14/09/2013(UTC) הודעות: 347  תודות: 2 פעמים
קיבל תודה: 121 פעמים ב 69 הודעות
|
האזור של שדיברת עליו CERRO CASTILO נראה מדהים..בדיוק ראיתי בVIEMO סרטון של 20 דקות על טרק שם, מטורף לחלוטין
למי שרוצה
http://vimeo.com/68446624 |
A summit a day keeps the doctor away |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 29/03/2013(UTC)
הודעות: 539
תודות: 32 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים ב 24 הודעות
|
רצינו לנתח פה ובמקומות אחרים מה בדיוק קרה למטילת הזו לא יכלנו לא היתה מספיק אינפורמציה הדבר היחיד שהיה הוא מטיל ספרדי שצוטט בכתבה בכטתרת :" ניסה להציל ובסוף הצליח להציל רק את עצמו " כתבה מ YNET שם הוא צוטט אומר תלכו או שתמותו .
הדבר היחיד שברור הוא כי שעון מאד פשוט עם התראת ירידת לחץ היה מונע מהם להתחיל את הטרק ,אני מסתמך כאן על עוד ציטוט כי מרגע ההתחלה עד תחילת הסופה עברו כמה שעות ציטוט שלא ידוע לי עד כמה הוא נכון , ועד כמה היה או לא היה להם ביגוד ונסיון אין מידע , לא יודעים דבר על השתלשלות התאונה שם אין בסיס להסקת מסקנות .
בקשר לאיך הצלחת להסתדר בצלב הימים מיצרי מגלן:
אלו דברים הנלמדים עם הרבה מאד נסיון ברגע האמת אתה לא יודע להסביר מה קרה ומה עשית אתה פשוט יודע שהרבה מאד ניסוי ותעיה במצבים דומים הכין אותך לפעולה הנכונה ברגע האמת ,אי אפשר להסביר זאת כלל פשוט נסיון נרכש והמון יכולת אילתור .
כתבת כאן כמה פנינים למשל בענין הניווט עם הגואנקו לומדים את הדברים הלל מהמון התבוננות נסיון ניסוי ותעיה , דברים שפעם היו טבועים באדם והחיים המודרניים מעט גרמו לאבד זאת חלק מהדברים שאני אוהב בטיולים האלו פעם אחר פעם בכל יום שעובר אני מרגיש אך אני חוזר ומתחבר למיומנויות בסיסיות שהולכות לי פעם אחר פעם לאיבוד ואז אחרי כמה ימים בשטח אני חוזר להית בו בן בית , וכמובן מאבד את כל היכולות עם החזרה לציבילזציה עד הרענון הבא .
תענוג לקרא, צריך לצרף את הדברים שכתבת למאמרי הישרדות או נכון יותר עצות למטילי שטח , המון נסיון וחוכמת חיים יש בהם .
איתי סירטון נהדר מסירו קאסטיו עדיין מי שרואה סירטון לא תמיד מבין עד כמה מהר תנאי הראות מתדרדרים ,מה שברור הוא עד כמה מהר משתנה מזג האויר מקיץ חביב לסופת שלגים, פשוט טרק רק לכאלו שמכירים מנוסים והתמודדו עם מזג אויר הפכפך בעבר , שוה להסביר כאן למה סופות נתקעות על רכסים גבוהים אסביר זאת בהמשך , ושוה לתרגם את פס הקול של הסירטון אתרום קצת בענין הזה מאוחר יותר .
נשלח במקור על ידי: imtl
בקשר למטיילת שנהרגה. ואני נזהר פה מאוד כי שוב אני חוזר ששמעתי והבנתי את זה מהמקומיים אז...
המטיילת נמצאה ממה שאני מבין כשהיא ישובה. קפואה לגמרי. עם התיק עליה. היא לא פתחה אוהל ולא שק"ש. פשוט התיישבה וקפאה למוות.
המטיילת השניה ניצלה בנס. היא נכנסה רטובה לשקש שלה והרטיבה גם אותו וכמעט קפאה למוות בעצמה. זה לפחות מה שאני יודע. אם אני טועה אז סליחה מראש.
הרכס שם ידוע לשמצה. זה לא מצחיק בכלל אם אתה נתקע בסופה שם. בכלל בכלל לא. בגלל זה אני עדיין לא מבין איך לעזאזל הצלחתי לעבור את הקטע סיום של צלב הימים. שם במיצרי מגלן עוצמת הרוחות והסופות היא פסיכית במיוחד. נו טוב. אולי עדיף שלא אזכור איך אלא שפשוט הצלחתי.
אני שם את הקטע של CERRO CASTILLO במקום הראשון מכל הטראוורסים שעשיתי. זה היה פשוט אדיר.
נשלח במקור על ידי: naty_h
אוסיף פה עוד תגובה קטנה בסופו של דבר מה שמציל אותך במצבי קיצון הוא הנסיון והשנים שעבדת על בנית הפעילות הנכונה במצבי קיצון , כל הכבוד על החזרה אחורה בקוייקי למיטב זכוני המלצתי המלצה כזו במדריך מזג אויר ושלג , אך ההבדל בין להמליץ לבין לחיות דבר כזה הוא עצום, דבר חשוב שכדאי לדעת בדרך כל סופות יתקעו על רכס גבוה ובמורד הרוח והרכס יהיה צל גשם , כלומר זה המקום הנכון לסגת אליו ,אגב המטיילת בקוייקי בעצת הספרדי והשניה, עשתה בדיוק הפוך ניסתה להמשיך קדימה .
עוצמת הסופות שם היא לא מהעולם הזה , זכור לי היטיב יום ירידה בפיינה לרפוחיה דיקסון למיטב זכרוני ירידה נוראית הייתי עם ציוד צילום 45 ק"ג סך הכל מדוד ולא הצלחתי לרדת נגד הרוח כל צעד היה קשה בצורה מטורפת, בחזור אחרי שבועיים בדיקסון עפתי למעלה עם אותו משקל בדיוק ... ובקטע האחרון בפיסגה עברתי לזחילה בעליה נוראית כדי לא לעוף ...קשה להסביר את תנאי מזג האויר שם הם מטורפים .
רשימת הפארקים שהעלית היא כזו שבקושי זכור לי שקראתי עליהם ..או ראיתי במפה אז לעבור את כולם רגלית מרשים מאד .
בקשר למצבי רוח כישלון הצלחה ...מהנסיון שלי זה תמיד כך רגע לפני ההצלחות הכי גדולות קיימת תחושת כישלון צורבת אני לפחות הרגשתי כך באלפא מאיו כשהגעתי לקיר שנראה לי לא עביר ... בגשם ללא תנאי ראות ואז לאחר מנוחה קלה פתאום הכל התבהר והדרך לבייס קמפ המטרה המתוכננת נפתחה .
נערך ע"י משתמש יום חמישי 20 מרץ 2014 14:57:10(UTC)
| סיבה: לא צויינה
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 22/05/2011(UTC)
הודעות: 1,154
תודות: 1171 פעמים
קיבל תודה: 426 פעמים ב 225 הודעות
|
אייל, לגבי סיפור הקונדורים... אני מבינה שהם חיכו ש... תתפגר?!?!?!  מלאכים...
אם אתה חובב נשרים, ישנו פרויקט בארה"ב שעוקב (בין היתר) אחרי Bald Eagle (בעיירה Decorah ב- Iowa). יש להם אתר אינטרנט (מעולה!), channel מוצלח ביותר ב- youtube וגם תיעוד חי של קן שכרגע יש בו 3 ביצים וזוג הורים שדוגרים 24/7 במסירות אין קץ. אני עוקבת אחרי הפרויקט מהאביב שעבר. זכיתי לעקוב אחרי שלושת הגוזלים של השנה שעברה מביצה ועד אחרי שפרחו מהקן. מרתק! אם אתה (אתם) מתעניין תציץ כאן: live streaming - Decorah Eagles project nest זה בטח ובטח לא כמו לפגוש את החיה בטבע אבל... |
ענבר. |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475 תודות: 37 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
נתי,
מה שכתבת על התחברות בחזרה ליכולות החייתיות שלנו זה דבר שאני ממש מתחבר אליו. אחרי תקופה בפרא אתה ממש מרגיש איך האינסטינקטים הפרימיטיביים שולטים והשכבות של החיים המודרניים פשוט מושלות ולא הכרחיות. פשוט קולע לתחושה.
בע"ח מופלאים בעיני. סיפור קטן נוסף שאני נזכר בו...
בקטע בין אל צ'אלטן (פיץ רוי) לאל קאלאפאטה בארגנטינה, אין הרבה ברירות והולכים באיזור המדברי. הרבה הזהירו אותי מזה וגם אמרו שזה משעמם.
לדעתי זה אחד הקטעים המדבריים היפים שראיתי. וגם היה שינוי מאוד מעניין אחרי תקופה ארוכה ביופי הירוק והמושלג של צ'ילה.
בכל מקרה... אין בקטע הזה הרבה ברירות בגלל אגמי קרחונים ענקיים אז צריך ללכת לאורך כביש במשך כמה ימים. אבל! הצלחתי לאורך קטעים ארוכים פשוט ללכת על הפאמפאס וממש לאורך האגמים (קצת הסגת גבול של שטחי חוות) ויצא לי מקטע הליכה מרהיב, שקט ומיוחד במינו.
לסיפור עצמו... בעקבות הניסיון לחמוק מהליכה לאורך הHIGHWAY האנושי, הגעתי להליכה בלי שבילים פשוט במדבר (זה מדבר פטגוני הוא קצת קצת שונה ממה
שאנחנו מכירים פה) ופתאום אני מסתכל על הקרקע ורואה משהו מדהים בעיני... רשת HIGHWAYS של בע"ח. כמה שזה היה מתוחכם. דרך עם סימנים של שועלים שהולכים פשוט על אותה דרך כל הזמן ואז מצתלבת עם דרך של NANDU (שזה סוג של EMU פטגוני) ושתי אלו נפגשות עם דרך של ארמדילוס ויש גם דרך לשפנים והלאה והלאה. ואני ממש רואה שזו דרך כי יש טביעות רגליים שונות ובשני הכיוונים. יש להם ממש TRAFFIC CONTROL. לדעתי זה היה ממש מעניין לראות.
הנה תמונה של NANDU צעיר,
נשלח במקור על ידי: naty_h
רצינו לנתח פה ובמקומות אחרים מה בדיוק קרה למטילת הזו לא יכלנו לא היתה מספיק אינפורמציה הדבר היחיד שהיה הוא מטיל ספרדי שצוטט בכתבה בכטתרת :" ניסה להציל ובסוף הצליח להציל רק את עצמו " כתבה מ YNET שם הוא צוטט אומר תלכו או שתמותו .
הדבר היחיד שברור הוא כי שעון מאד פשוט עם התראת ירידת לחץ היה מונע מהם להתחיל את הטרק ,אני מסתמך כאן על עוד ציטוט כי מרגע ההתחלה עד תחילת הסופה עברו כמה שעות ציטוט שלא ידוע לי עד כמה הוא נכון , ועד כמה היה או לא היה להם ביגוד ונסיון אין מידע , לא יודעים דבר על השתלשלות התאונה שם אין בסיס להסקת מסקנות .
בקשר לאיך הצלחת להסתדר בצלב הימים מיצרי מגלן:
אלו דברים הנלמדים עם הרבה מאד נסיון ברגע האמת אתה לא יודע להסביר מה קרה ומה עשית אתה פשוט יודע שהרבה מאד ניסוי ותעיה במצבים דומים הכין אותך לפעולה הנכונה ברגע האמת ,אי אפשר להסביר זאת כלל פשוט נסיון נרכש והמון יכולת אילתור .
כתבת כאן כמה פנינים למשל בענין הניווט עם הגואנקו לומדים את הדברים הלל מהמון התבוננות נסיון ניסוי ותעיה , דברים שפעם היו טבועים באדם והחיים המודרניים מעט גרמו לאבד זאת חלק מהדברים שאני אוהב בטיולים האלו פעם אחר פעם בכל יום שעובר אני מרגיש אך אני חוזר ומתחבר למיומנויות בסיסיות שהולכות לי פעם אחר פעם לאיבוד ואז אחרי כמה ימים בשטח אני חוזר להית בו בן בית , וכמובן מאבד את כל היכולות עם החזרה לציבילזציה עד הרענון הבא .
תענוג לקרא, צריך לצרף את הדברים שכתבת למאמרי הישרדות או נכון יותר עצות למטילי שטח , המון נסיון וחוכמת חיים יש בהם .
נשלח במקור על ידי: imtl
בקשר למטיילת שנהרגה. ואני נזהר פה מאוד כי שוב אני חוזר ששמעתי והבנתי את זה מהמקומיים אז...
המטיילת נמצאה ממה שאני מבין כשהיא ישובה. קפואה לגמרי. עם התיק עליה. היא לא פתחה אוהל ולא שק"ש. פשוט התיישבה וקפאה למוות.
המטיילת השניה ניצלה בנס. היא נכנסה רטובה לשקש שלה והרטיבה גם אותו וכמעט קפאה למוות בעצמה. זה לפחות מה שאני יודע. אם אני טועה אז סליחה מראש.
הרכס שם ידוע לשמצה. זה לא מצחיק בכלל אם אתה נתקע בסופה שם. בכלל בכלל לא. בגלל זה אני עדיין לא מבין איך לעזאזל הצלחתי לעבור את הקטע סיום של צלב הימים. שם במיצרי מגלן עוצמת הרוחות והסופות היא פסיכית במיוחד. נו טוב. אולי עדיף שלא אזכור איך אלא שפשוט הצלחתי.
אני שם את הקטע של CERRO CASTILLO במקום הראשון מכל הטראוורסים שעשיתי. זה היה פשוט אדיר.
נשלח במקור על ידי: naty_h
אוסיף פה עוד תגובה קטנה בסופו של דבר מה שמציל אותך במצבי קיצון הוא הנסיון והשנים שעבדת על בנית הפעילות הנכונה במצבי קיצון , כל הכבוד על החזרה אחורה בקוייקי למיטב זכוני המלצתי המלצה כזו במדריך מזג אויר ושלג , אך ההבדל בין להמליץ לבין לחיות דבר כזה הוא עצום, דבר חשוב שכדאי לדעת בדרך כל סופות יתקעו על רכס גבוה ובמורד הרוח והרכס יהיה צל גשם , כלומר זה המקום הנכון לסגת אליו ,אגב המטיילת בקוייקי בעצת הספרדי והשניה עשתה בדיוק הפוך ניסתה להמשיך קדימה .
עוצמת הסופות שם היא לא מהעולם הזה , זכור לי היטיב יום ירידה בפיינה לרפוחיה דיקסון למיטב זכרוני ירידה נוראית הייתי עם ציוד צילום 45 ק"ג סך הכל מדוד ולא הצלחתי לרדת נגד הרוח כל צעד היה קשה בצורה מטורפת, בחזור אחרי שבועיים בדיקסון עפתי למעלה עם אותו משקל בדיוק ... ובקטע האחרון בפיסגה עברתי לזחילה בעליה נוראית כדי לא לעוף ...קשה להסביר את תנאי מזג האויר שם הם מטורפים .
רשימת הפארקים שהעלית היא כזו שבקושי זכור לי שקראתי עליהם ..או ראיתי במפה אז לעבור את כולם רגלית מרשים מאד .
בקשר למצבי רוח כישלון הצלחה ...מהנסיון שלי זה תמיד כך רגע לפני ההצלחות הכי גדולות קיימת תחושת כישלון צורבת אני לפחות הרגשתי כך באלפא מאיו כשהגעתי לקיר שנראה לי לא עביר ... בגשם ללא תנאי ראות ואז לאחר מנוחה קלה פתאום הכל התבהר והדרך לבייס קמפ המטרה המתוכננת נפתחה .
|
|
1 משתמש הודה ל imtl עבור הודעה מועילה זו.
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475 תודות: 37 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
תודות על הקישור. אני מאוד אוהב דברים כאלו.
אני חושב שהרחתי כמו פגר. לפחות לפי התגובות שהייתי מקבל כשהייתי נכנס לעיירות להצטייד. אחחח איזה כיף להיות חופשי מנורמות :)
היה לי קטע משעשע (נראה לי שזה משעשע). לפני כניסה לאיזו עיירה נראתי כמו איש ביצה אחד גדול בגלל יום מאוד מטונף. אז פשוט חציתי נהר קטן איזה 10 פעמים כדי להתנקות ושהבגדים יראו קצת יותר נורמליים. ומטיילים פשוט עמדו וצילמו אותי. נהייתי אטרקציה תיירותית. אולי אני צריך להתחיל לגבות כסף.
נשלח במקור על ידי: io_travel
אייל, לגבי סיפור הקונדורים... אני מבינה שהם חיכו ש... תתפגר?!?!?! מלאכים...
אם אתה חובב נשרים, ישנו פרויקט בארה"ב שעוקב (בין היתר) אחרי Bald Eagle (בעיירה Decorah ב- Iowa). יש להם אתר אינטרנט (מעולה!), channel מוצלח ביותר ב- youtube וגם תיעוד חי של קן שכרגע יש בו 3 ביצים וזוג הורים שדוגרים 24/7 במסירות אין קץ. אני עוקבת אחרי הפרויקט מהאביב שעבר. זכיתי לעקוב אחרי שלושת הגוזלים של השנה שעברה מביצה ועד אחרי שפרחו מהקן. מרתק! אם אתה (אתם) מתעניין תציץ כאן: live streaming - Decorah Eagles project nest זה בטח ובטח לא כמו לפגוש את החיה בטבע אבל...
|
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475 תודות: 37 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
|
|
2 תודות למשתמש imtl על הודעה מועילה זו.
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מנוסה Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 18/06/2013(UTC)
הודעות: 249
קיבל תודה: 68 פעמים ב 50 הודעות
|
בקשר לרוכבי אופניים - אני זוכר שפגשתי זוג שעשו אלסקה-אושוויה באופניים במשך שנתיים בהחלט יש לאן לשאוף עוד...
בקשר למזג אוויר- רואים את כמויות השלג הגדולות שירדו השנה(אני מניח) לפי זה שהויריקה,קוולין, והסירו לנין מלאים בשלג לגמרי.
דווקא נראה שלפחות בקטעים היפים המזג אוויר היה לטובתך - תמונות כאלו מלגו דל דייסרטו לכיוון הפיץ רוי בראות כול כך טובה... גם בטורוסים.
בסירו קסטיגו נראה כאילו הגעת עד כמעט שיא הפס - אם הצלחת לרדת מ2/3 גובה הפאס ישר למטה לא דרך השביל אז בהחלט אפשר להגדיר את זה חצי התאבדות..
אין על המעבורות חינם האלו בקרטרה... אם עברת שם לא נתת קפיצה גם לקלטה טורטל?
אחלה תמונות!!!
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475 תודות: 37 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
כן ישנם רוכבי אופניים שעושים מסעות גדולים. ממש מרתק לדבר איתם על הדרך. היו כמה שנדהמו שאני הולך ביום יותר ק"מ משהם רוכבים. אז הבנתי שאולי קצת הגזמתי .... 
כן היה מזג אויר לא קל. אבל בתמורה הנופים היו שווים פי כמה 
כבר כתבתי מקודם שלפחות בפארקים הגדולים מזג האויר שיחק לטובתי. הידד!
בסירו קסטיו הגעתי לפאס והתחלתי את הירידה אבל הרוחות פשוט היו מטורפות והשלג פשוט היכה בי בפנים. זו היתה פשוט התאבדות. אז שברתי אחורה לכיוון הלגונה וירדתי דוך מהרכס לכיוון דרום לכיוון העיירה. כן זו היתה חצי התאבדות. אבל לרדת עם השביל היתה התאבדות מלאה. אז עדיף 
אין מה לעשות. בסיטואציה קשה צריך לקבל החלטה מהירה ולפעול. אין זמן להתמהמה ולבכות. צריך גם אמונה שאתה יוצא מזה ולהיות זריז. ובאמת תוך נגיד 20 דקות כבר הייתי מספיק רחוק מהסופה כדי לדעת שאוקי... אמנם קשה טכני וקשה להליכה אבל אני לא מרגיש בסכנה יותר.
לא הלכתי לקלטה טורטל. שוב. אי אפשר לראות את כל הדברים כולם. זה ת'רו הייק ולקחתי את ההחלטה שיש דברים שווים יותר מלתת גיחה לשם.
המעבורות של הצבא בהחלט שוות...
נשלח במקור על ידי: gaggag
בקשר לרוכבי אופניים - אני זוכר שפגשתי זוג שעשו אלסקה-אושוויה באופניים במשך שנתיים בהחלט יש לאן לשאוף עוד...
בקשר למזג אוויר- רואים את כמויות השלג הגדולות שירדו השנה(אני מניח) לפי זה שהויריקה,קוולין, והסירו לנין מלאים בשלג לגמרי.
דווקא נראה שלפחות בקטעים היפים המזג אוויר היה לטובתך - תמונות כאלו מלגו דל דייסרטו לכיוון הפיץ רוי בראות כול כך טובה... גם בטורוסים.
בסירו קסטיגו נראה כאילו הגעת עד כמעט שיא הפס - אם הצלחת לרדת מ2/3 גובה הפאס ישר למטה לא דרך השביל אז בהחלט אפשר להגדיר את זה חצי התאבדות..
אין על המעבורות חינם האלו בקרטרה... אם עברת שם לא נתת קפיצה גם לקלטה טורטל?
אחלה תמונות!!!
|
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 06/04/2008(UTC)
הודעות: 805
תודות: 36 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים ב 57 הודעות
|
מדהים! אין לי מילה אחרת...
אייל, אתה יכול לספר קצת על לוגיסטיקה? מפות, מעברי גבול, הצטיידות
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475 תודות: 37 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
אמממ....
מפות הכנתי מראש מפות טופוגרפיות מכמה מקורות שמצאתי אונליין. בדיעבד הייתי צריך להזמין סטוק של מפות טופוגרפיות של האיזור מראש כדי לתכנן טוב יותר. אבל הסתדרתי בסוף.
מעברי גבול עברתי במעברים רישמיים. לא שיחקתי עם זה. בפאסו ורליקה בין אל קלאפאטה וטורס דל פיינה לא קיבלתי אישור רישמי לעבור כי אין שם גבול ותחנות. אין שם כלום. אז הייתי צריך לאלתר פתרון די יצירתי ולא נעים שהוסיף לי כ100 קמ הליכה אבל בסוף יצא מושלם.
הצטיידות היתה יחסית פשוטה בסופו של דבר. המקטע הכי ארוך בלי יכולת הצטיידות היה 5 ימים. אבל זה בקצבים שהלכתי. אם אני זוכר נכון אז המרחק הכי גדול היה 252 ק"מ. אז יכול להיות שבקצב קצת יותר נמוך זה שבוע הליכה. סה"כ בכל כפר הכי נידח בכל חור בצ'ילה יש איזה סוג של מכולת קטנה שאפשר להצטייד בלחם קצת גבינה ונקניק ופסטות או משהו כזה. בארגנטינה היה קצת יותר בעייתי כי הרבה ישובים קטנים זה סה"כ חווה אבל גם שם הצלחתי לשמור על מרחקי הצטיידות סבירים.
מה עוד מבחינה לוגיסטית?
לינה למשל. אז אפשר לישון בערך בכל מקום. לא התביישתי ואפילו שאלתי חוואים בדרך האם זה בסדר להקים אוהל ליד הבית שלהם אפילו בתמורה לתשלום. תמיד היו נחמדים אלי. בדרך כלל יש למקומיים בעיה עם רוכבי אופניים שמנסים לחצות את השטח שלהם. אז איתי היתה בעיקר סקרנות ועניין וחביבות.
קטע הסיום של צלב הימים בעייתי מאוד. גם כשאתה בקצב ת'רו הייק והולך מהר מאוד עדיין מזג האויר יכול לתקוע אותך שם בלי יכולת לזוז ולכן צריך להצטייד באוכל למספר ימים לא מועט. לדעתי לפחות 5. זה כמובן עם יציאה מפונטה ארנס שזה המקום האחרון להצטיידות עד הסיום.
נשלח במקור על ידי: איתי
מדהים! אין לי מילה אחרת...
אייל, אתה יכול לספר קצת על לוגיסטיקה? מפות, מעברי גבול, הצטיידות
|
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מנוסה Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 18/06/2013(UTC)
הודעות: 249
קיבל תודה: 68 פעמים ב 50 הודעות
|
נראה שהחברה בסרט חטפו בדיוק כמוך ולא עברו את הפאס. לא נורא לא הפסדתם הרבה:
שיא הגובה..
שעשועי שלג בפאס הקטן
ם
דברים שלא עושים בטרק מספר #435965
(פיידרה בלנקה - שמורת צאלטן)
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מנוסה קבוצות: חבר
הצטרף: 27/02/2004(UTC) הודעות: 234 תודות: 42 פעמים
קיבל תודה: 51 פעמים ב 25 הודעות
|
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 14/09/2013(UTC) הודעות: 347 תודות: 2 פעמים
קיבל תודה: 121 פעמים ב 69 הודעות
|
חייבים לעשות על אייל כתבה, על ההתמדה והנחישות שלו   |
A summit a day keeps the doctor away |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475 תודות: 37 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
אתה לא באמת היית רציני כשכתבת את זה...
שאלו אותי כמה פעמים אם אתראיין או אכתוב ספר אז עניתי שאכתוב ספר מתכונים על שילובים מוזרים של אוכל בת'רו הייק...
וכמיטב המסורת הפעם השילוב המוזר היה:
טורטיה עם חרדל נקניק ושוקולד עם אגוזים.
כי למה לבזבז זמן על קינוח כשאפשר לאכול את הקינוח עם האוכל.
אכן קשים המראות של הייקרים אחרי חודשיים.
בקיצור. לא!
נשלח במקור על ידי: ItaiG
חייבים לעשות על אייל כתבה, על ההתמדה והנחישות שלו
|
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475 תודות: 37 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
דווקא הגעתי לפאס והתחלתי לרדת כמה מטרים אבל זה פשוט היה מסוכן ממש.
המראות אכן נהדרים למטה :) הבעיה זה הלמעלה.
נשלח במקור על ידי: gaggag
נראה שהחברה בסרט חטפו בדיוק כמוך ולא עברו את הפאס. לא נורא לא הפסדתם הרבה:
שיא הגובה..
שעשועי שלג בפאס הקטן
ם
דברים שלא עושים בטרק מספר #435965
(פיידרה בלנקה - שמורת צאלטן)
|
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 30/03/2005(UTC) הודעות: 428 תודות: 166 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים ב 34 הודעות
|
תשמע פשוט מדהים הסיפור שלך.
מה שאני עשיתי בג'יפ (וקצת ברגל) אתה הלכת ברגל...פשוט מדהים.
זוכר היטב את הרוחות המטורפות המשכיבות אדם לרצפה.
המסע שלך נשמע מטורף ברמה קיצונית- ממש מזל שחזרת בשלום. היה לך איזה אמצעי מצוקה לוויני או משהו שהיה מסייע לאתר אותך בלב השטח הענק הזה?
לפי החישוב שלי הלכת יותר מ 40 ק"מ ביום (!!?) חישבתי נכון?
מה משקל התרמיל שסחבת?
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475 תודות: 37 פעמים
קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
לא חושב שהמסע הוא מטורף ברמה קיצונית. זה פורום מסלולים ארוכים אז זה לא מסע שונה מהשאר שאנשים עשו פה.
לא היה לי אמצעי מצוקה אבל לא הרגשתי שצריך את זה שם יותר ממקומות אחרים.
כן בממוצע הלכתי יותר מ40 ביום. אבל החלוקה במסע הזה היתה לא טובה במיוחד. היו ימים קצרים מאוד וימים ארוכים מאוד. העסק לא היה יציב. וזה בדרך כלל
דופק את הגוף יותר.
משקל הבסיס של התיק שלי ללא אוכל ומים היה 3.9 ק"ג. אני צריך לקנות קצת ציוד חדש :( הדברים קצת מתיישנים כבר.
אייל
נשלח במקור על ידי: S.K. תשמע פשוט מדהים הסיפור שלך.
מה שאני עשיתי בג'יפ (וקצת ברגל) אתה הלכת ברגל...פשוט מדהים.
זוכר היטב את הרוחות המטורפות המשכיבות אדם לרצפה.
המסע שלך נשמע מטורף ברמה קיצונית- ממש מזל שחזרת בשלום. היה לך איזה אמצעי מצוקה לוויני או משהו שהיה מסייע לאתר אותך בלב השטח הענק הזה?
לפי החישוב שלי הלכת יותר מ 40 ק"מ ביום (!!?) חישבתי נכון?
מה משקל התרמיל שסחבת? |
|
|
|
|
|
|
| משתמשים הצופים בדיון זה |
|
Guest
|
עבור לפורום
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.