השבוע חזרנו מ-5 ימי הליכה לאורך מסלול הPennine Way, במקטע שבין Gargave – Dufton
(Yorkshire Dales National Park ו- North Pennines)
הגבעות הירוקות המתגלגלות ונופי moorland עוצרי הנשימה שליוו אותנו לאורך המסלול היו מרשימים, מרתקים ומרגשים. תזמון הטיול, שבמקרה לחלוטין יצא בשבוע הלימודים האחרון של ילדי אנגליה,
אפשר למסלול להיות יחסית ריק ואינטימי. האווירה באזור זה של אנגליה קסומה ורגועה. האנשים שפגשנו לאורך המסלול (ובמקומות הלינה) היו כולם אנגלים מקומיים, או בריטים הפוקדים באופן קבוע את
האזור. הם היו נדיבים ,לבביים ובצורה עקבית שמחו לעצור ולפצוח בשיחת חולין. האוכל והבירות המקומיים היו מהטובים שטעמנו - לא כולל 'ארוחת בוקר אנגלית' – לזה אנו לא ממש מתחברים (המלצות בסוף הפוסט).
כנגד, ההליכה במסלול הייתה לעיתים מאוד מאתגרת – רוחות איתנות, גשמים אגרסיביים אשר לא מאפיינים את העונה (מי אמר שאין התחממות גלובלית?), אדמה בוצית וסלעים חלקים, ומקטעי הליכה
ארוכים אשר יצרו עומסים על מפרקי הרגליים והיוו לעיתים קושי מנטאלי.
- אציין, כי המסלול אינו בעל קושי טכני, ומלבד עומסים על המפרקים (עקב אורך המסלול), אינו קשה פיזית (בהשוואה למסלולים אלפיניים, למשל).
ללא ספק הטיול השאיר לנו טעם של עוד, ואנו נשוב לטיולים רגליים נוספים באי (C2C, West Highland Way, Offa's Dyke Path, Cape Wrath Trail או Affric Kintail Way – כל כך הרבה אופציות!!).
אבל, לגילוי נאות, הטיול גם חיזק בנו את תחושת הבטן המוקדמת, שבנשמתנו אנו טיפוסים "אלפיניים" יותר.
הרחבה למידע כללי מהפוסט המקורי:
טיסה: טסנו הלוך חזור עם EasyJet למנצ'סטר, מאז פתיחת הקו ניתן להשיג מדי פעם כרטיסים במחירים מאוד סבירים. קנינו כרטיסים מספיק זמן מראש והם עלו לנו כ-333 יורו לאדם (לא שלחנו תיקים).
** הערה כללית לכל הבאים לנמל תעופה זה: המים באזור נמל התעופה בעלי טעם מגעיל במיוחד. היות וטיסתנו נחתה ב-01:00 ישנו באזור והיינו אסירי תודה על כך שמילאנו בקבוקי מים בנתב"ג (הרגל ישן).
רכבת: כפי שצוין, את כרטיס הרכבת כדאי מאוד לקנות זמן מה מראש על מנת להבטיח מחיר "שפוי". במעמד רכישת הכרטיס בדקנו אופציה של פיצול כרטיס הנסיעה לכמה כרטיסי מקטע (לקנות כרטיסים
לפי מקטעים במקום כרטיס ישיר – מדובר על רכבות ומסלול זהה לגמרי). דבר זה חסך לנו לא מעט כסף, ואנו ממליצים לבדוק אופציה זאת בנסיעות עתידיות של אנשי הפורום לאנגליה.
מחירי לינה ואוכל: במקטע שעשינו ובתקופה זו של השנה (יולי ולא מאי), המחירים גבוהים לעומת הפוסט המקורי. בלינה - יש להוסיף כ2 פאונד ללינה באתרי קמפינג; יתר המחירים דומים, אבל בתקופה
זאת של השנה אינם כוללים ארוחות בוקר. ארוחה בפאב עלתה לנו 8-12 פאונד לאדם ובירה 3.2-3.8 פאונד לפיינט. (בסוף הפוסט המלצות על מקומות ובירות שאהבנו)
מים לאורך המסלול – רוב הנחלים לאורך המקטע שעשינו היו רוויי קצף ובעלי צבע כהה. למרות שהצבע מגיע מהאדמה המאוד כהה באזור, הם לא נראו לנו ראויים לשתייה (אולי אני טועה). בכל מקרה
אנחנו שתינו עד 1.5 ליטר מים לאדם והצטיידנו רק בעיירות.
סימון וניווט: למרות שבאופן כללי השביל מסומן בצורה סבירה (וחלק מהסימונים ספורדיים או קטנים , למשל סמל בצורת "בלוט" בגודל 5X5 ס"מ), יש מקומות רבים בדרך בהם ניתן לטעות ולאבד את הדרך.
לשם כך נעזרנו בGPS טלפוני ובתוכנת מפות חינמית Maps.me אשר פועלת offline (לאחר הורדת המפות היא ללא צריכה כלל חיבור לאינטרנט). בתוכנה מופיעים שבילים רבים בעולם
(כולל הPennine way , Coast to coast ושבילים רבים בארץ; המלצה כללית ללא קשר).
** הערה על הכנה פיזית למסלול – בראיה לאחור, ההכנה הפיזית שעשינו לא היתה טובה, ורצינו לשתף על מנת לחסוך טעויות מאחרים. מתוך חוסר מחשבה, ההכנה למסלול שלנו הייתה מאוד דומה
להכנות לטרקים אלפיניים קודמים (המון מדרגות וחיזוק שרירים). הבעיה שגילינו היא שהאתגרים הפיזיים במסלול מתרכזים סביב הבעיות האורתופדיות האינדיבידואליות בעת הליכה ממושכת (דבר שפחות
התכוננו אליו). להשוואה - בטרק אלפיני רוב הזמן הגוף לא באמת הולך זקוף, עקב ריבוי השיפועים, דבר אשר יוצר שינויים במוקדי הלחץ על הרגליים והברכיים. בPennine (ומסלולים דומים) ההליכה
היא זקופה (בכלליות) ולכן לאורך כל היום מופעל לחץ על אותם המקומות בגוף, דבר שמגביר בעיות וכאבים. כאשר היינו מסיימים ימי הליכה בטרקים קודמים היי��ו מרגישים את השרירים בעיקר, בטיול
זה השרירים לא היוו בעיה (כי ההליכה עצמה לא ממש קשה), אך בסוף כל יום פציעות עבר או נקודות לחץ חדשות היו גורמות לנו כאבים רבים.
בדיעבד ההכנה למסלול מסוג זה הייתה צריכה להיות הגברה של הליכות ארוכות חוזרות (של 20 ק"מ לפחות בשטח די מישורי) יחד עם תיק במשקל הדרגתי עולה + אימונים לחיזוק גידים סביב אזורים
בעייתיים (קרסוליים וברכיים במיוחד). אם מידע זה טריוויאלי לכם, אנו שמחים.
תיאור המסלול שלנו:
במקור מסלול הטיול היה מתוכנן ל- 6 ימי הליכה (כפי שפורט בפוסט קודם שלי) אך כאשר הגענו ל-HAWES בסוף היום השלישי, לאחר יומיים גשומים וערפיליים (ותחזית לעוד יום שכזה) ובשילוב
עם התחלה של פציעה באחת הרגליים, החלטנו לשנות את תכנון המסלול: לקחנו יום הפסקה (לתת לרגל לנוח) ומצאנו את עצמנו בטיול אוטובוסים מהנה מאוד ל Middleton-in-Teesdale. משם
פיצלנו את יום ההליכה (המתוכנן) לDUFTON ליומיים (עצירה ב Langdon Beck) כדי לא להעמיס על הרגל - דבר זה אפשר לנו להוסיף 2 טיולים מעגליים קטנים ומאוד נחמדים (פירוט בהמשך).
בדיעבד, ההמלצה להתחיל את המסלול ב Horton-in-Ribblesdaleולפצל את המסלול קצת אחרת הייתה אולי נכונה יותר לנו.
מכיוון ותיאור המסלול המקורי כל כך מפורט ומוצלח, אנו בעיקר מצרפים תמונות והערות פרטניות על מקומות מומלצים, והמסלולים הקצרים שהוספנו:
יום 1- Skipton – Gargave - Kirkby Malham -
מכיוון והרכבת הביאה אותנו ל-Skipton (וההליכה בהמשך היום לא ארוכה), החלטנו להוסיף למסלול מקטע לאורך ה Leeds Liverpool Canal אשר מתחבר לGargave . זה טיול קליל ונחמד לאורך תעלה ירוקה מאוד.
בGargave התחברנו ל PW והתחלנו את ההליכה הנעימה לכיוון Malham. עקב עומס (סופ"ש) את הלילה עשינו בVictoria Inn הממוקם בעיירה - Kirkby Malham כ2 ק"מ לפני Malaham, דבר שהתברר כברכה. המקום היה פשוט תענוג.
יום 2-Kirkby Malham --> Horton-in-Ribblesdale -
בשלושת הימים הקרובים מזג האוויר לא האיר לנו פנים, רוב הזמן ירד גשם והיה ערפילי (תמונות צולמו בין לבין כמובן). המסלול אחרי Malham היה קצת מאתגר עקב מספר מקטעים רווי אבן
גיר אשר נעשו מאוד חלקים. השמועות טוענות שלאחר האגם יש נוף מהמם, אך בשל הערפל הכבד איננו יכולים לאשר.
יום 3-Horton-in-Ribblesdale --> Hawes -
יום זה היה רטוב כמו קודמו אך פחות ערפילי. המסלול מקסים, נוח, ועובר דרך נופים יפים (היום גם יכולנו לראות אותם..). בערב ישנו באכסניית הנוער של Hawes ולשמחתנו גילינו שהעיירה
היא מעוז קולינרי מקומי.
יום 4- Hawes --> Middleton-in-Teesdale - יום נסיעות, לא על הPW.
בעקבות רצון לתת לרגל לנוח קצת, ביום זה החלטנו לצאת למסע אוטובוסים (5) בין שני היעדים. מסע זה התגלה כהפתעה מהנה שנתנה לנו להזדמנות לחוות נופים, עיירות ואנשים נחמדים רבים.
ב- Middleton יצאנו לטיול קצר (8.5 ק"מ) לאורך נהר הטייס, לאורך ה Teesdale Way בין middleton in teesdale ל mickleton - מסלול רגוע ומאוד ירוק. אם מישהו מחליט לנוח
בעיירה זו, הטיול ללא ספק שווה את הזמן.
יום 5- Middleton-in-Teesdale --> Langdon Beck - כפי שצוין בפוסט המקורי, יומיים אלו (במקור יום אחד) הם מהיפים שטיילנו בהם.
בעקבות פיצול הימים התאפשר לנו להוסיף עיקוף נהדר באורך 6 ק"מ באזור Langton Beck אל עבר - Cronkley Fell (מצ"ב מפה) מסלול זה מנגיש נוף מרהיב אל עבר נהר הטייס
(ביום הבא נלך לאורכו במסגרת ה PW). חשוב לציין כי חלקו השני של המסלול ( המסומן בקווקו עדין יותר) הינו בוצי מאוד ובדיעבד היינו ממליצים להגיע לנהר ולחזור דרך אותו שביל הגעה.
מפה לעיקוף ל Cronkley Fell
תמונות מהעיקוף ל Cronkley Fell
יום 6- Langdon Beck --> Dufton- יום מקסים עם מזג אויר נהדר, חשבנו שגולת הכותרת של היום תהיה High Cup Nick (ואכן היה מדהים שם) אבל ההפתעה האמיתית
הגיעה רבע שעה מאוחר יותר כאשר לפנינו נגלה מראה מהפנט של אלפי כבשים המובלות על ידי רועים וכלביהם המיומנים אל עבר גז משותף של כל רועי האזור.
לכל חובבי הכבשים (וכדי מאוד שתהיו כאלה אם אתם רוצים לעשות מסלול זה) העלינו כמה קטעי וידאו:
https://www.youtube.com/watch?v=f3RbpN9DkN8
https://www.youtube.com/watch?v=XZo9zDXSELQ
בסוף היום תפסנו טרמפ מ- Dufton (השוממת באמצע השבוע, גם לא אוטובוסים) אל Penrith על מנת לתפוס רכבת מוקדמת בבוקר לנמל התעופה.
המלצות על מסעדות/ פאבים (על פי סדר המסלול)
**** בשביל לא להיות חזרתיים, האוכל, האווירה והשירות בכל המקומות היה מצוין והיינו חוזרים אליהם בשמחה.
The Masons Arms - Gargave - ממוקם על הPW מדרום לגשר. פאב נהדר שמגיש אוכל מקומי
Victoria Inn - Kirkby Malham - מקום נהדר להעביר ערב, פאב מאוד שמח ורווי מקומיים
Hawes - אנו מצרפים המלצה לשני מקומות (למרות שהיו גם ריחות מצוינים ממקומות אחרים):
The White Hart Country Inn– המקום לא זול אך מגישים בו מאוכל הפאבים הטובים שאכלנו.
Wensleydale Pantry– המסעדה ממוקמת בקומה שניה ונראית בהתחלה קצת כמו חדר אוכל, זאת מסעדה מדהימה המנוהלת על ידי צוות של דודות
מבוגרות השולטות ביד רמה. החויה הייתה מצוינת והאוכל פנטסטי (המלצה על פאי הגבינות שהפתיע)
teesdale hotel - Middleton in Teesdale - המקומיים באים למקום זה, בעל המקום נחמד ונדיב, האוכל מעולה וכדי מאוד להשאיר מקום לקינוח!!
המלצות על בירות :
הבירות של אזור יורקשייר דייל הפתיעו אותנו שוב ושוב לטובה. האזור מתמחה ב pale ale וב- bitter (ברוב המקרים יותר נהנינו מה- PA ). מכנה משותף של הבירות הוא ההגזה המאוד עדינה שניתנת לבירה באמצעות משאבות ידניות המופעלות על ידי צוות הפאב. המרקם המתקבל מאוד דומה ל STOUT (כמו מרפיז/גינס) אך בטעמים של בירות בהירות ואדמוניות.
רצינו להמליך על כמה בירות שהתבלטו בעינינו:
Tetley’s (איש מחייך על רקע אדום)
(Timothy Taylor (Pale ale (לוגו לבן על רקע ירוק)
Pennine pale (לוגו צהוב זוהר על רקע שחור)
Black sheep - זאת "הבירה המקומית" – היא הכי פופולרית, וזאת שכולם מאוד גאים בה. ללא ספק כדי לטעום, אך אלו המצוינות מעל טובות ממנה (לדעתנו)
נערך ע"י מנהל יום שני 05 דצמבר 2016 02:35:43(UTC)
| סיבה: לא צויינה