טוב אז עברו שנתיים וחצי מאז השביל הזה ונראה לי שהגיע הזמן לעשות סקירה. אני מתנצל שרק עכשיו אני מתחיל לעבוד על זה אבל קרו כמה דברים שבגינם לקח לי הרב זמן לעכל את השביל הזה.
החלטתי לא רק לכתוב נתונים טכניים מתומצתים אלא גם לספר קצת את הסיפור של השביל עצמו. אולי גם את שלי.
![]()
ובכן בתחילת 2014 התחלתי לחפש שביל ארוך לעשות בקיץ. במהלך החיפושים ברשת, מצאתי שביל שלא שמעתי עליו עדין ושהמידע עליו ברשת היה דל מאוד- כמה סיפורי הליכה שהיו בסלובקית. מאוד הסתקרנתי מהמדינה הזאת שלא ידעתי עליה שום דבר ומהטבע שלה והתחלתי להשתעשע ברעיון של לנסות להוציא לפעול שביל ארוך שיחצה אותה מקצה לקצה. היום כעבור שנתיים קשה לי להצביע בדיוק על הסיבה שבגללה החלטתי לטוס לסלובקיה. אולי הרצון להתרחק מהאלפים ולנסות משהו קצת שונה או שאולי הוקסמתי מהתמונות של היערות הבלתי נגמרים , גבעות מתגלגלות עם טירות עתיקות והכפרים הקטנים .
אני מגיע לברטיסלבה בירת סלובקיה ביולי 2014 ללא מושג בעצם מה מחכה לי. השתכנתי בהוסטל והפכתי אותו למעין חמ"ל פרטי שלי לתכנון השביל. היה שם כל מה שאני צריך : קפה, פינת עישון, מחשבים עם אינטרנט ומקום שקט שאף אחד לא יציק לי בזמן שאני עובר על מפות. מפות שעדין לא היו לי. ובאמת הדבר הראשון שעמד לנגד עיני זה לקנות מפות על מנת להבין מה מחכה לי.
ידעתי שהסיכוי העי גדול למצוא מפות מתאימות באיכות טובה זה בברטיסלבה , אחרי כמה ימים מצאתי כמה חנויות ציוד טובות וכמה חנויות ספרים שבהם מוכרים מפות טופוגרפיות באיכות טובה של ה KST שהוא המועדון האלפיני של המדינה שאחראי גם על תחזוקת השבילים וכמה בקתות. הרשתות שעליהן אני ממליץ: MARTINUS ו PANTA RHEI כאן
בגלל שלא ידעתי בדיוק היכן השביל עובר ואילו מפות אני צריך הלכתי לסניף של פנטה ראיי ופרשתי את כל המפות (אגב בחנות הזאת היה מבחר יותר גדול ומסודר של המפות ובעצם היו את כל המפות שיש של סלובקיה) על הרצפה ובניתי בעצם את המפה של כל המדינה בקנה מידה של 1:50000 הורדתי נעליים והתחלתי לזחול על 4 על המפות תוך כדי שאני משרטט בראש שלי איפה השביל עובר . היו הרבה אנשים שהסתכלו עלי ולא הבינו מה קורה.
חזרתי עם שלל מפות להוסטל ונכנסתי לנוהל התבודדות, מקווי גובה , קווי רכס ואגנים התחיל להצטייר לו האופי של ההליכה בשביל, נקודות בעתיות ונקודות אפשריות להצטיידות . לאט לאט הפאזל של השביל התחיל להתחבר .
לשביל כמה שמות- השם הרשמי הוא "Cesta Hardinov SNP" ה SNP הוא ר"ת של Slovenské národné povstanie כלומר ההתקוממות הלאומית של סלובקיה כך שאת שם השביל בגדול מפרשים שביל הגיבורים של ההתקוממות הלאומית הסלובקית . השם המרשים בא להדגיש את העובדה שבתכנון השביל עשו שימוש בשבילים היסטוריים בהם היו נעים בסתר כוחות הפרטיזנים של סלובקיה במהלך הלחימה נגד הכיבוש הנאצי. מלחמת העולם השניה עדין נושא חם במדינות ארופאיות ומזרח ארופאיות בפרט והשביל עובר בכמה מקומות בהם היו קרבות גדולים וחשובים לדוגמא אוכף דוקלה שהיווה נקודת מפנה באזור הקרפטים. המשך קריאה בנושא קרב מעבר דוקלה
תאור קצר של אופי השביל: ניתן לסייג את השביל כשביל תת אלפיני, ההליכה מתבצעת לרוב מתחת לקו העצים על שבילים מיוערים מוצלים היטב . לעיתים הולכים ליד או בשדות חקלאיים , כמו כן השביל עובר בכפרים מרוחקים ושקטים ונכנס אפילו לכמה ערים . השביל משתדל לחצות את הרכסים של סלובקיה ולהישאר גבוה. מהרגע שעוזבים את ברטיסלבה הולכים על הקצוות של הקרפטים הנמוכים , חוצים את רכס הפטרה ואת רכס הטטרות הנמוכים ,יורדים במזרח המדינה ושוברים צפונה אז ההליכה הופכת להליכה בשטחים פתוחים ,יערות וגבעות מתגלגלות אך כבר בשטח נמוך יותר עד לגבול פולין.
השביל בסלובקיה היה שונה משמעותית מכל שביל אחר שהלכתי בחיי, שכן הנוף לא היה העיקר . עד אז באלפים, סלובניה, פרינאים , קורסיקה וכו' הכל היה סביב הנוף והחוויה של ההליכה ליד או על רכסים דרמטיים וטיפוס לפאסים או לפסגות מאתגרות אך בסלובקיה מדובר על מסע לגילוי של ארץ ותרבות שהיא שונה מעט מכל מה שראיתי במערב ארופה. יערות שקטים בלתי נגמרים, כפרים קטנים חבויים, הרבה הריסות של טירות מימי הביניים, מקומיים שחיים מעט שונה מאתנו אפילו כל האלכוהול שהיתי צריך לשתות לעיתים על מנת לא להעליב אותם. אלה רק מעט מהדברים היחודיים שראיתי וחוויתי בסלובקיה . הכל מתחבר לשביל שהוא חוויה מאוד מיוחדת ושונה.
במהלך השביל פגשתי כמה אנשים שאמרו לי כדרך אגב, שיש אפשרות להמשיך ללכת לאחר הסיום הרשמי של השביל , שכן ישנו שביל שרץ על קו פרשת המים על רכס שמהווה גבול בין פולין לסלובקיה. ההמשך הלא רשמי מוסיף כ 200 קילומטר לשביל וחוצה אזור פראי יחסית בשם Polinini עד למשולש הגבולות של סלובקיה- אוקראינה-פולין. האזור מאופיין במספר מטיילים מועט, חוסר כפרים ואוכלוסיית דובים וחיות אחרות שחיות ללא הפרעה. כאשר הגעתי לצומת ההחלטה בסוף השביל הרשמי בגבול פולין ,ירד גשם . נכנסתי למין מסעדה קטנה במעבר הגבול ואכלתי שניצל וצ'יפס עם בירה וחיכיתי שהגשם יגמר. הגשם נחלש ועם מעט חששות בלב (הפעלתי MP3 לקבל זריקת מרץ ) ותחת טיפות גשם יצאתי להמשך השביל עד למשולג הגבולות. בתמונה למטה ניתן לראות את הקו של השביל הרשמי נקודת הסיום שלו היכן שהקו השחור נקטע בחלק העליון הימני של התמונה. התוספת של השביל ממשיכה עד לפינה הימנית הקציונית של המפה, צפונית מזרחית לכפר Snina.
אורך השביל
כ 800 קילומטרים וכ 1000 אם ממשיכים עד לגבול אוקראינה.
דרגת קושי
בינונית+. השביל אינו טכני כלל ואין קטעי ויה פרטה שעלולים להיות בעיתיים לאנשים שסובלים מפחד גבהים . אומנם יש עליות וירידות וצוברים כמה מאות מטרים ביום, אך זהו אינו שביל אלפיני עם עליות של 1000+ מטר. כמו כן בהתחלה ולקראת סוף השביל העלייה והירידה היומית המצטברת יורדת משמעותית. עוד דבר שמקל על הפן הפיזי הוא שהשביל שואף להישאר גבוה על הרכסים ואינו יורד לעמקים וכפרים ועולה חזרה למחרת -כמו בפרינאים למשל.
עונה
בכל זאת ארופה, מאמצע יוני עד לאמצע ספטמבר . יולי אוגוסט זה שיא העונה. בשנת 2014 כאשר צעדתי את השביל היה קיץ נורא גשום . כך שאני ממליץ להיערך גם למזג אוויר סוער. סופות ברקים ורעמים בטטרות והקרפטים מאוד עוצמתיות ומפחידות , לרוב הולכים ברכס מיוער ולא יודעים איפה ואיזה עץ ימשוך את הברק הבא מה שהיה מלחיץ לא פעם. ממליץ לתכנן צירי מילוט לעמקים בעת סופות רעמים.
איך מגיעים
הדרך הכי נוחה וזולה לדעתי היא להגיע לברטיסלבה דרך וינה. לוינה יש אפשרויות טיסה רבות ולא יקרות והדרך מוינה לברטיסלבה לוקחת כשעה ברכבת או באוטובוס והמחירים הוגנים. כ 20 יורו. עוד אפשרות שלא הכרתי היא טיסה של ראיין אייר מעובדה ישירות לברטיסלבה יש להזמין כרטיס מוקדם ואז אפשר לקבל מחירים מצוינים ואת היתרון של טיסה ישירה . תודה לשחר על העדכון. לקצה הצפוני של השביל ההגעה מסובכת הרבה יותר, כאן כבר תצטרכו להגיע לברטיסלבה ואז לקחת כמה אוטובוסים או רכבות למזרח המדינה לעיר השניה בגדולה בשם KOSICE ומשם להמשיך למעבר DUKLA לפולין באוטובוס. לדעתי לכיוון הליכה כזה או אחר אין יתרונות או חסרונות. אולי רק העובדה שאם מתחילים במזרח מסיימים ליד ברטיסלבה ואז אפשר לנוח בעיר גדולה ויפה עם אטרקציות.
אזורים
השביל שואף לעבור באזורים המעניינים והיפים במדינה וניתן לחלק את השביל לקטעים לפי האזור וסוף הנוף בו.
הקרפטים הקטנים- Male karpaty . הרכס ההררי הנמשך מצפון לברטיסלבה כמאה קילומטרים צפונה ומתחבר לקרפטים הלבנים Biele Karpaty הקרפטים הלבנים ממשיכים עד לגבול עם צ'כיה.
ההליכה במקטע זה מאופיינת ברכסים מתונים ולא גבוהים שמכוסים ביערות עבותים. שבילים מוצלים ונוחים להליכה , כפרים קטנים ושקטים .
גבעות סטרז'וב - Strážovské vrchy- ההליכה בקטע הזה הופכת ליותר חשופה, אזור גבעי וירוק שגבעות חשופות מסלע לבן מזדקרות אל מעל לקו העצים. שדות חקלאיים וכפרים קטנים בדרך.
רכס הפטרה - Fatra
איכות השביל
כאן אנחנו מגיעים לבעיה ראשונה. האיכות השביל מאוד משתנה כמובן שבאזורים שבהם מבקרים מספר מטיילים גדול יחסית (גם באזור הכי מטוייל בטטרות זה עדין לא מתקרב לשום שביל באלפים) השבילים מסודרים ומסומנים אך ישנם אזורים רבים בהם השביל לא מסודר כלל. לדוגמא אזורים שלמים בהם עצים נעקרו מהאדמה ושוכבים על השביל ולא מאפשרים מעבר או סימון חסר שנעלם בגלל שלא תיחזקו אותו. לעיתים הולכים בעשב שעובר אותי בגובה ואין שום סיכוי למצוא את השביל או את הסימון. כמעט אין סוכוי לא ללכת לאיבוד במקרים הללו אבל עם קצת תושיה ויכולת ניווט ניתן להמשיך בקו ההתקדמות הכללי הרצוי ולהתחבר לשביל בנקודה פחות בעייתית.
מפות
מפות טופוגרפיות באיכות טובה מאוד נמכרות בעיירות גדולות במהלך המסלול. ממליץ להצטייד בברטיסלבה במפות עד TRENCIN ושם לקנות מפות עד ל KOSICE שכן בכפרים הקטנים בדרך לא מוכרים מפות.
אוכל
במהלך השביל לרוב תבשלו לעצמכם . בכפרים הקטנים בדרך (לא כל יום) לרוב אין מסעדות והמכולות קטנות מאוד. לחם, גבינה, נקניק, שימורים בסיסיים, פסטה, ירקות וממתקים.
גז לא נמכר על הדרך אלא רק בערים הגדולות.
באזורים פופולאריים ישנן בקתות שניתן לישון ולאכול בהן. למשל אזור הטטרות הנמוכים שההליכה בו מזכירה שביל באלפים- בקתות במרווחים נוחים .
אלכוהול
יש מסורת של שתייה בסלובקיה בדומה למדינות מזרח ארופה, המשקאות הפופולאריים הינם בירות מקומיות ואלכוהול שעושים המבוגרים לבד בבית. האחרון הוא בהחלט משהו ששווה להרחיב עליו. אלכוהול בעשייה ביתית נקרא Palene , שאפשר לתרגם בתור "שרוף" ומתייחס לתהליך השריפה בזיקוק. נא לא לדאוג אתם תשתו מזה לא מעט אם תחליטו לחצות את המדינה הזאת ברגל . כמעט כל אדם בוגר שתפגשו במדינה שיציע לארח אתכם - ויהיו לא מעט כאלה באזורים הכפריים- יציע לכם לשתות איתו שיכר שאחד השכנים בכפר או הוא עצמו הכינו. אפשר לסרב בנימוס ולהסביר שיש לכם עוד הרבה ללכת אבל זה לא קל וכנראה שישכנעו אתכם לכוסית קטנה .
באחת הפעמים נכנסתי לכפר ומצאתי מקום לישון במין בקתת אירוח , הבעלים שם הזמין אותי לשתות איתו ומתוך נימוס הסכמתי, ככל ששתינו יותר כך הבנתי את האנגלית המאוד בסיסית שלו- שהיתה מהולה בהרבה סלובקית- יותר ויותר טוב ונושאי השיחה הפכו ליותר ויותר עמוקים. אחרי חצות כבר דיברנו פוליטיקה.
הפלנה בעצם לא אומר שום דבר על סוג האלכוהול מלבד העובדה שהוא Home made, דוגמאות בולטות שיצא לי לטעום :
Slivovica - סליבוביצה אלכוהול ביתי שעשוי משזיפים. מזכיר ליקר או ברנדי חזק. אחוז אלכוהל בין 40 ל 60
Hruskovitsa - אותו דבר כמו הסליבוציה אבל מאגסים
למעשה יש שם נפרד לכל שיכר שעשוי מפרי אחר והם עושים שיכר מכל הפירות שיש. התחלת השם מרמזת ממה עשוי השיכר.
Borovicka - בורוביצ'קה . מעין שיכר מפירות עץ הערער. טעם מיוחד מאוד ואחוז אלכוהול גבוה במיוחד שעלול להגיע ל 70. לעיתים קרוי גם "נקמת הטבע"
Tatranskiy Chai - טה הטטרות . ,תה המחוזק באלכוהול שמגישים באזורים ההררים של המדינה. כרגע השם הפך גם לסוג משקה אלכוהולי מסחרי המיוצר בסלובקיה.
בירות מקומיות: יש כמה מבשלות בירות טובות בסלובקיה . מפנה אתכם לדף הבירות הסלובקיות שכן אין לי באמת מה להוסיף על כך.
במהלך ההליכה מבקרים בכפר שבו יש את המבשלה של חברת SARIS - שאריש. והבירות בפאב המקומי מגיעו בצינורות ישירות מהמפעל.
מים
המים במערכת המים של סלובקיה ראויים לשתייה. במהלך ההליכה מילאתי מים בכפרים\בקתות שבהם עברתי ובמקורות טבעיים מבלי לטהר. אם יש מעיין באזור אז הוא יהיה מסומן על המפה ולעיתים גם בשטח בעזרת שילוט.
נקודה מעניינת לגבי המים היא ה"קיסלקה"- מדובר בעצם בנביעה טבעית של מים מוגזים ברמת מינרליזציה גבוהה . הקיסלקות מפוזרות במדינה ואנשים יכולים להשתמש בנביעות בצורה חופשית. לא מומלץ לצרוך יותר מדי מהמים האלה ולא מומלץ לקחת אותם אתכם לתקופה ארוכה. אני זוכר שכמה מקומיים לקחו אותי לנביעה כזאת וממש התרשמתי. פעם ראשונה ששתיתי משהו כל כך מלא במינרלים ישר מהטבע. לקח לי קצת זמן להתרגל לטעם המעט ברזלי של המים
נקודות הצטיידות
הערים והעיירות בדרך שגם מהוות נקודות הצטיידות (לפי סדר הליכה ממערב למזרח) שוב אני מדגיש את בעיית הגז שלא נמכר אלא רק בערים הגדולות.
Bratislava- עיר הבירה הכל מהכל. המחנה בסיס שלכם לסגירות אחרונות לפני היציאה למסלול וההזדמנות היחידה לקנות ציוד טיולים איכותי.
Myjava - מיאווה. עיירה בינונית . סופרמרקט .
Trencin - טרנצ'ין . עיר בינונית שניתן למצוא בה הכל , במשרד התיירים מוכרים מפות טופוגרפיות ואפילו חנות לציוד טיולים .
Donovaly עיירת סקי , כמה חנויות לציוד סקי בעיר כמה בתי קפה ומסעדות. מספר בתי מלון.
Kosice - קושיצה . עיר גדולה. לא נשארתי שם יותר מדי אך אני בטוח שניתן למצוא הכל.
Presov - פרהשוב . לא בדיוק על השביל ולא טרחתי לרדת לשם על מנת לבדוק.
Bardejov - בארדיוב. העיר העתיקה של העיר הזאת נשמרה בצורה מדהימה מימי הביניים ומהווה אתר מורשת של אונסק"ו. אגב בבארדיוב יש גם יד זכרון לשואה מה שממש הפתיע אותה.
העברתי בה כמה ימים כי ממש נהנתי להסתובב בעיר העתיקה. בתי קפה מסעדות וסופרמרקט.
Svednik - עיר בינונית כמה מעסדות וסופרמרקט.
במהלך ההליכה בשביל נכנסים גם למספר כפרים אך הם קטנים מאוד ואין בהם הרבה יותר מכמה בתים ומכולת קטנה. לעיתים אפילו אין את זה.
חיות
בשטחים הפתוחים של סלובקיה מתגוררות מספר חיות שיש להיזהר מהן.
דובים : במדינה חיה אוכלוסיית הדובים מהגדולות בארופה, לכן יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים: המקומיים נוהגים לדבר אפילו לעצמם ולצעוק כאשר עוברים באזורי סבך או יער עבות או להקיש במקלות ההליכה שלהם . כל זאת על מנת לא להבהיל דוב ולגרום להתקפה שנובעת מהגנה עצמית. את האוכל היתי קושר בשקית על ענף עץ גבוה.
הזאב: ישנה גם אוכלוסיית זאבים בעיקר באזור אוראווה, קוסישה, וליפטוב אך שחוץ מלגנוב אוכל הזאבים אינם מהווים סכנה כלשהי לבני אדם. ראיתי פעם אחת זאבון צעיר ופצוע שהלך אחרי במשך זמן מה אבל לא הרגשתי מאוים ממנו.
חזיר בר: ראיתי חזיר בר לא גדול באחת הפעמים שהחלטתי להמשיך ללכת אל תוך הלילה. הלכתי על רכס מיוער ושמעתי משהו מרשרש בחושך סביבי ואחרי זמן מה ראיתי את הצללית של החזיר. אותם אמצעי הזהירות שאנו נוקטים בארץ במהלך מפגש עם חזיר. לרוב הם יברחו כאשר יראו או יריחו אדם מתקרב אך אין לסמוך על זה . נא לא להביא את החזיר למצב שאין לו לאן לברוח ונא לא להתקרב יותר מדי . הסכנה הכי גדולה מגיעה דווקא מצד הנקבות שכן יתקפו אם הן מגנות על הצאצאים שלהן. בכל מקרה של תקיפה של זכר או נקבה מדובר במשהו מסוכן ביותר. תסמכו עלי .
איילים: ראיתי איילים כמה וכמה פעמים . חיה ביישנית שלרוב תברח עוד הרבה לפני שתשימו לב אליה אך באחת הפעמים אייל זכר גדול ומרשים התקרב אלי עד למרחק של כמה מטרים. ישבתי לי מתחת לעץ מסתתר מהגשם והוא הלך ישר לכיווני אבל הסתכל לכיוון אחר וכאשר שם אלי לב ברח .
שועלים: עוד חיה שאינה מהווה סכנה מיוחדת לבני אדם אך תגנוב את האוכל שלכם אם לא תקשרו אותו גבוה.
שונרים: לא זכיתי למפגש ורוב הסיכויים שגם אתם לא תזכו שכן מדובר בנציב משפחת חתוליים ביישן מאוד שנמנע מבני אדם. אזור נודע שבו חיים שונרים הם רכס הפטרה הקטנה- Mala Fatra.
ביזונים: שמורת טבע פולוניני - Poloniny הינה אחד המקומות הבודדים בעולם שבה חיה אוכלוסיית ביזונים שנקראים זוברים בסלובקית. מין ממשפחת הפריים, מדובר בחיה גדולה ועוצמתית ביותר שלמזלנו אוכלת רק עשב. אם אתם רואים אחד כזה, סיכוי נמוך שכן בגלל צייד נשארו רק כ 3000 ביזונים ארופאיים בעולם כולו, פשוט אל תתקרבו אליו.
לינה
אין איסור על הקמת אוהלים ברחבי סלובקיה בשטח שאינו פרטי. היתי ישן באוהל שהיתי מקים ביער או חורשה כלשהי , כאשר היתי מסיים את יום ההליכה בכפר, היתי ישן בשטח פתוח ליד הכפר על מנת למלא מים ולהשתמש במכולת בכפר בבוקר , הכפרים עצמם בד"כ קטנים וחיים בהם עובדי אדמה ולא כפרים מתויירים שמציעים אפשרויות לינה אך לעיתים ישנה Utulnja - אוטולניה מעין בקתה מאולתרת שבונים או הכפריים או המועדון האלפיני שבעצמם נותנת אפשרות לשינה על דרגשים מעץ.
באזורים פופולאריים - לדוגמא הטטרות הנמוכות או הגבוהות או ליד אתרי סקי ישנן בקתות שמאפשרות לינה וארוחות. הבקתות מסומנות על המפה כמובן. המחירים נמוכים למדי יחסית לבקתות במערב ארופה.
אוטולניה לדוגמא:
ציוד
אין צורך בציוד מיוחד מעבר לציוד לשביל ארוך שאנחנו מכירים, על מנת לצעוד בסלובקיה. יש לקחת בחשבון ציוד בישול ולינה בשטח-אוהל טוב, שק שינה עד 0 מעלות לפחות.
בכל הקשור לביגוד, יש להיערך לתנאים משתנים. ביגוד מגן משמש ומגשם וכן בגדים חמים לימים מפתיעים בחלק ההררי. השביל עובר בכמה אזורים עם תנאים שונים . כמובן ביגוד גשם . כמו שאמרתי גם בעונה ירד לא מעט גשם .
ביגוד חם- אני לקחתי איתי שכבה תרמית עליונה ותחתונה ומעיל פוך בינוני ולדעתי זה נתן לי פתרון טוב לימים הרריים ולאותם לילות קרים שכן היו .
הנעלה- הנעליים זה עניין די אישי, אני הלכתי עם נעלי חצי קלות. אני בטוח שניתן לעשות את השביל עם נעלי ריצת שטח למי שיש נסיון עם הסגנון הזה.
מאידך כמובן ניתן ללכת עם נעליים גבוהות ואף נעלי טרקינג. תרוויחו יותר בטחון והגנה על הרגליים אבל תשקיעו יותר מאמץ.
אין צורך בערכת טיהור מים.
בסלובקיה ניתן לקנות ציוד טיולים טוב אך ורק בברטיסלבה. שם יש כמה חנויות ציוד טובות .
בטיחות וסכנות
במהלך המסלול אין קטעים "טכניים" . אין לא ויה פרטה ולא עזרי ברזל אחרים או קטעים שדורשים שימוש בידיים ורגליים ביחד על מנת להתגבר על מכשולים אנכיים כלשהם.
באזורים מסויימים שאינם בשטח שמורות טבע מתבצעות עבודות כריתת עצים . באזורים אלו שאי אפשר לפספס אותם ישנה סכנה של דריסת משאית , עצים שנופלים.
סופות ברקים מהוות סכנה רצינית עם אנשים שמתים בכל שנה בסלובקיה מפגיעת ברק, לכן יש להיזהר מהליכה על רכסים ובשדות פתוחים במהלך סופות ברקים. היו כמה פעמים שהסופה תפסה אותי לא מוכן מתוכן פעם אחת שהיה מאוד מסוכן כי היתי תקוע על רכס חשוף שהיה קשה לרדת ממנו.
תקיפת דוב או חזיר בר. את כל האוכל או דברים אחרים היכולים למשוך חיות יש לקשור בשקית סגורה מענף גבוה על חוט לא לשים על עץ כי עכברי בר יכולים לטפס על העץ ולהגיע לאוכל. את האוכל יש לקשור במרחק גדול מהאוהל. אין ללון ליד מקורות מים , מקורות מים מהווים מקור משיכה לחיות בר בלילה. ממליץ לקרוא ברשת ולהרחיב את הידיעה על התנהגות באזורים בהם יש דובים.
השביל עובר באזורים רבים בהם לא פוגשים מטיילים רבים, לכן כל דבר שקורה לכם יכול להפוך לבעיה רצינית במקרה שתצתרכו איזושהי עזרה רפואית או חילוץ ולא תוכלו להגיע בכוחות עצמכם לישוב הקרוב, מצד שני לא מדובר על שטחי פרא ענקיים. במרחק הליכה של כמה שעות בוודאות תוכלו למצוא איזשהו מקום מיושב.
מספר החירום בדמינה הוא 112. קישור לאתר של שרות החילוץ ההררי של סלובקיה
נקודת ההתחלה של השביל.הריסות מבצר דווין על גדות נהר דנובה על הגבול בין סלובקיה לאוסטריה.
אחת מהבקתות המפוזרות לאורך השביל (אוטולניה) לשימוש החופשי של המטיילים.
במהלך השביל הולכים לא מעט על רכסים מיוערים.
נוף אופייני לאזורים המערביים של סלובקיה, גבעות מיוערות ושדות פתוחים.
חציית רכס הטטרות הנמוכים, השביל עובר ממש בקו פרשת המים לאורך כל הרכס. מדרום נופים פתוחים של דרום המדינה עד לגבול עם הונגריה ומצפון הטטרות הגבוהים.
אזור פולוניני , ממשיך את השביל עד למשולש הגבולות אוקראינה פולין סלובקיה.
אזור מאוד מעניין, מעט מטיילים , שקט, כפרים בעמקים שבהם גרים רוסינצים. קבוצה אתנית מיוחדת עם הסטוריה מעניינת מאוד. המשך קריאה על הרוסינצים
היום האחרון של ההליכה, מבט לתוך אוקראינה. לפני תחילת הירידה הארוכה לעמק ולישוב המזרחי ביותר במדינה. וכמובן אוכל!
יכולתי לפרוס אוהל וללכת לישון אבל החשק להגיע לכפר ולסיים היה גדול מדי, גם ככה בטח לא היתי מצליח להירדם עד חצות. יש לי המון אנרגיות בשעות הערב וקשה לי להירדם.
אז החלטתי לרדת באותו היום עד העמק, הגעתי לכפר Nova Sedlica באזור 22:00 ומצאתי בר פתוח ונכנסתי לשם , ביקשתי אוכל ולמרות שהמטבח היה סגור הוציאו לי משהו, אבל זה לא היה מספיק ולאחר שחיסלתי את זה בכמה דקות ביקשתי עוד מנה.
לאחר מכן הלכתי לגדת הנהר , הקמתי אוהל בפעם האחרונה למסע זה והלכתי לישון.
נערך ע"י משתמש שבת 31 מרץ 2018 20:42:43(UTC)
| סיבה: הקטנת נפח חלק מהתמונות להקלת טעינת הדף