הבטחתי סיכום קצת יותר מפורט, אז הנה -
טרק סובב מונט בלאן, אתגר חלומי שהתגשם במלואו!!! טרק מדהים וקשה אבל מתגמל במיוחד!
יצאנו - שמשון בעלי (71), ואני (69). אנחנו מטיילים הרבה גם בארץ וגם בחו"ל. עשינו די הרבה טרקים בעולם, גם קשים כמו בפרו, בקירגיסטאן, דולומיטים, טורס דל פיינה וקילימנג'רו, אבל כולם עד 6 ימים. הפעם הוחלט על טרק "אמיתי" בלי לחפף ולקצר. קראתי המון בפורום כדי להבין מי נגד מי ולמדנו ממש את סיפורי הדרך של ענבר ושל עודד. ואז... החלטתי לבקש עזרה בתכנון וקבלתי ובגדול. אמנון בנה לנו מסלול ואני התאמתי אותו לנסיבות ולמקומות (חדר פרטי, דורמיטורי, מלון וכו')
ציוד - כל אחד עם תרמיל 30 ליטר. נכון, זה קטן אבל ממש חישבנו ושקלנו ובדקנו נפחים, והכל נכנס. יש המון רשימות ציוד ולכן לא אפרט רק אומר שלקחנו את כל מה שהיה ברשימה בעמוד הפתיחה (כפפות שכחנו והיו מקומות שהצטערנו). לכלי הרחצה קניתי כלים קטנטנים וזה היה מעולה. מזוודה קטנה עם נעלי ספורט ובגדי "עיר" שלחנו לקורמיור ומשם לסיום בשאמוני וזהו. בכל הטרק היינו רק עם התרמיל וכבסנו בכיורים.
את המסלול אתאר די בקיצור, כדי לא להלאות.
יום 1 - יצאנו מ les houches בנחת. כדי להקל, עלינו ברכבל. היה יום מעונן ואפילו קצת גשום. העלייה ל col de tricot לא היתה קשה בכלל ואפילו די מתונה הבעיה היתה הענן שישב עלינו ולכן לא ראינו כלום מהנוף שהובטח... לעומת זאת הירידה היתה קשה. בלילה ירד המון גשם והשביל היה ספוג וחלק. הנעליים מתמלאות בשכבת בוץ ונהיות חלקות. נזהרים ממש אבל הברך מתחיל להציק לי ... עוד קצת ומגיעים לבקתת de miage שם התמקמנו. קבלנו חדר פרטי ונרגענו.
יום 2 - אין גשם אבל יושב עלינו ענן... יוצאים לכיוון קונטמין. הדרך התחילה בעלייה די תלולה אבל קצרה ואח"כ הופכת לדרך נוחה אבל בירידה. לא נוח לברך שלי אבל הולכים. הפחידו אותנו לגבי הזמנים והמנוחות ולא כך הוא. אנחנו בדיוק לפי זמני השלטים שדי חופפים לספר. מכיוון שלא רצים אז גם לא מתעייפים ואין כמעט עצירות למנוחות. כבוד לגיל השלישי! בקונטמין קפה עם קרפ מפנק ואז ממשיכים עד לה באלם. למזלנו הרע התחיל גשם חצי שעה לפני הבקתה והגענו נוטפים... חדר פרטי ומקלחת חמה סידרו את מצב הרוח.
יום 3 - סוף סוף שמיים בהירים. יוצאים מהבקתה לעליה של 700 מ', יום קפוא אבל הנוף מדהים. ב croix de bonhomme חושבים לשניה אם לעשות את הווריאנט, ובטח! ואז רואים את המונט בלאן לראשונה! הירידות קצת בוציות אבל לא מפחידות. לינה בבקתת מוטטס. קבלנו חדר פרטי עם מקלחת ושרותים צמודים, מפנק ושווה.
יום 4 - ממוטטס דרך col de signe עד בקתת קומבל. בדרך עצירה לפינוקים באליזבטה. הכל כרגיל... נופים נפלאים שאי אפשר להפסיק לצלם, זמני הליכה לפי הספר ורק בסוף הברך... בקומבל חדר לארבעה עם שתי אמריקאיות חביבות, מדוגם.
יום 5 - מקומבל לקורמיור. עלייה לדרך הגבוהה. בקצב איטי ובלי עצירות כמעט. מגיעים לקו גובה ואז הכל בניחותא עד maison vieille, משם אמנון כתב לקחת רכבל למטה. אין רכבל! הפסיק לפני יומיים. אין ברירה יורדים דרך היער. ירידה קשה ומעצבנת. הגעתי על ארבע, הברך שלי כבר צרחה... בקורמיור מלון מקסים ומפנק croux hotel עם ארוחת בוקר נהדרת.
יום 6 - יום חופש בקורמיור. לפי ההמלצות נסענו למרחצאות ופשוט נחנו רוב היום. נפלא.
יום 7 - מקורמיור מתחילים בעלייה ביער. לא קל אבל אין בעיה. אנחנו אחרי חופש... אמנון המליץ וגם הספר המליץ ללכת דרך col sapin. ויתרנו כי חששתי מהירידה (כן, הברך) ועשינו את שביל המרפסת שהיה מקסים, עד בונאטי. הזמנו דורמיטורי אבל למזלנו מישהו ביטל וקבלנו חדר פרטי, איזה כיף.
יום 8 - יום ארוך שמאוד דאגנו ממנו אם הוא לא ארוך מדי ולכן יצאנו לדרך ב 7 בבוקר. מבונאטי עד ferret. הפסקה לתדלוק באלנה ואז טיפוס ל grand col ferret. לא קל אבל הזמנים שלנו נהדרים. עולים לאט, סופגים נופים אחרונים של איטליה ואז מקבלים את הרכות של שוויץ עם הירוק והפרות והדנדונים. אני צריכה לציין שהדרך היתה רגילה לגמרי ולמרות החששות הגענו בערך ב 4 שזה מעולה.
יום 9 - מ ferret ל orsieres. מתחיל כיום קל ונעים לאורך הנחל די במישור. בין כפרים שוויצרים ציוריים. כל זה עד הפיצול לכביש . משם, 4 ק"מ על הכביש לאורסיירס נגמרה לי הרגל. אבל הגענו למלון המפנק terminos hotel ובלילה הכל עבר.
יום 10 - מול המלון היה שביל תלול שעלה עד אגם שמפה, אז עלינו. פתאום כלום לא כואב לי, כל העצמות בברך חזרו למקומן ומעכשו עד סוף הטרק הכל נפלא. בשמפה לקחנו דירת נופש מול האגם.חדשה וגדולה. au vieux chmpex
יום 11 - יום חופש נוסף באגם. טוב זה ראש השנה...
יום 12 - משמפה ל hotel de la forclaz דרך אלפ בובין. שם ישנו בדורמיטורי בפעם הראשונה. לא נורא אבל גם לא תענוג.
יום 13 - מ hotel de la forclaz עד argentiere. הדרך התחיל קצת בברבור אבל מהר מאד התאפסנו והעלייה עברה לאט ובכיף. col de la balme מקום מהמם עם נופים שאין כמותם. ולכל היועצים, הזקנים כבר לא בבקתה יש שם צעיר ונחמד. ירידה ללה טור ברגל כי הרכבל לא עבד ומשם לארג'נטייר באוטובוס ולינה במלון belvedere ממש לא מומלץ!!!
יום 14 - חזרנו באוטובוס ל montroc ומשם התחילה העליה ביער עד הסולמות. מה אגיד, קצת שינוי בדרך שהביא כיף מיוחד. כמובן שעלינו לאגם הלבן והיה יום נפלא. ירדנו לפלג'ר ומשם ירידה ברכבל לשאמוני ולינה ליד הרכבל במלון עדן. ממש מומלץ.
יום 15 - תכננו לעלות עד la brevent ומשם לרדת ברכבל לשאמוני. יצאנו מהמלון מאוחר ונינוחים בידיעה שזה יום קצר של 4 שעות. חזרנו לפלג'ר ברכבל והתחלנו ללכת. בתחנת הרכבל התחתונה הודיעו לנו שהרכבל לא עובד. התלבטנו קצת והחלטנו לעלות בכל זאת מתוך ידיעה שמחכה לנו ירידה ארוכה וקשה. עלייה תלולה עד מרפסת התצפית. הליכה על סלעים ואפילו סולם אבל למעלה, ענן. לא רואים כלום. לא נורא לא התבאסנו, התחלנו לרדת. שביל לא קל על סלעים עד הבקתה. מנוחה ואז השביל נהיה תלול . הירידה הסופית או האינסופית... בתוך היער עד לז אוש. הגענו לרכבת בשבע בערב בתחושת נצחון והיי. עשינו זאת ולדעתי אפילו טוב.
זהו, הסתיים הטרק הנהדר הזה. יומיים מנוחה בשאמוני והביתה.
מסקנה - זה אפשרי גם בגילנו בתנאי שאתם מיטיבי לכת. לא היה אף יום קל אבל גם לא היה יום בלתי אפשרי. ולסיכום, הטרק הזה יותר ממומלץ!
שוב רוצה להודות לכל מי שעזר לנו גם במישרין וגם בעקיפין. לאמנון על הסבלנות והליווי בכל ההתלבטויות, ליענקלה על העיצות ולעודד וענבר שנעזרנו רבות בסיפורי הדרך שלהם. תודה לכולם, היה נהדר ועוצמתי!