Tmb day 2
3/7/2016
מי - les contamines ל- ל- les chapieux.
מעמק, לשני מעברי הרים וירידה ללינה בעמק.
בניגוד ליום הראשון היה צפוי יום שמש וכך אכן היה שונה באופן דרמטי מהיום הראשון.
בדיעבד: במסע של 4 ימי הליכה מי- לאס אוש ל courmayeur זה היה היום הקשה.
יצאנו בבוקר מי les contamines לכיוון הכנסיה נוטרדאם בהמשך הדרך. הליכת חימום 45 דקות לאורך נחל. אני חושב שזו היה המקטע היחיד במישור, לא כדאי לוותר.
היו איתנו זוגות שבעל המקום הקפיץ לכנסיה והם התחילו ישר בעליה....
מהכנסיה עלינו בשביל רחב ומסודר עד refuge de la balme.
צריך לצבור גובה ושם צוברים זאת בצורה נוחה, הנוף מרהיב, יש הרבה נקודות מיים, יש מספר מקומות לינה לאורך הדרך במקומות ציוריים, הליכה כפית ויפה במזג אוויר מצויין.
בהגעה ל- refuge התמקמנו לפיקניק בנוף הצופה לעמק , מחזה מרהיב!
אגב, לאורך הדרך יש שילוט עם זמנים, אני רואה שהקצב שלנו הוא פחות או יותר לפי הזמנים הנקובים, כדאי לעקוב כך זה נותן מושג יפה מה מצבך ביחס לדרך( אם איטי או מהיר יותר זה נותן נקודת משען מצויינת להערכה להמשך הדרך, כך אפשר לשקוע במקומות קסומים יותר/פחות זמן.
מי הרפיוגי לכיוון המעבר הראשון col du bonhomie מתחילים לראות שלג בצידי הדרך, עולים, מאתים מטר (גובה) מהמעבר צועדים בשלג, אין שביל אחד, יש הרבה שבילים של אנשים לכיוון המעבר.
מתרגלים הליכה בשביל שלג, לא כצעקתה, עם נעלי הרים ומקלות הליכה נוחה בשביל טביעות הרגליים.
עולים, שמש, חם, מזיעים, מנסים להבין באיזה נתיב לבחור, אנו בוחרים בנתיב של הקשישים, במדרונות העצומים העמוסים בשלג יש כאלה שרצים למעלה, שמידרדרים למטה , ברור אלה אנשים המצויים בעסקי השלג,
מגיעים למעבר, מראה מרהיב, יושבים ליד המקלט הקטן ומסתכלים, השלטי זמן אומרים כי למעבר הבא יקח חמישים דקות, למרות המרחק הקצר על המפה וצבירת גובה קטנה בלבד.
כאן צריך, ללכת ביתר זהירות בנתיב יש מדרונות בצדדים, אני הולך עקב בצד אגודל, מדי כמה עשרות מטרים יש איים של סלעים שם ניתן לנוח.
עדיין רואים מספר חברים שיורדים מהנתיב במדרון עם גרזני קרח , חושב לעצמי נקווה שלא יפלו!
מגיעים למעבר הבא col de la croix du bonhomme.
ייפה מאוד , יושבים מתבוננים, חושב לעצמי איך הינו יכולים לעבור את זה ביום גשם כמו יום האתמול, מעניין מה עושים במזג אוויר כזה, אין דרך חליפית לשני המעברים הללו, מברך על מזלנו הטוב שקיבלנו מזג אוויר שימשי.
נחים במקלט הסמוך שותים קפה, מסתכלים ובוחנים את הדורמס, מבינים שעשינו בחוכמה שהזמנו מקום לינה בלשופה. (למחרת סיפרו לנו שהתארחו בבקתה 150 איש, התור למקלחת התחיל בשעה שבע בערב, אנשים ישנו במעברים, ״תופעת הזקנה הישנה בפרוזדור בבית החולים הגיעה לאלפיים...״.).
מתחילה ירידה אכזרית, השליש העליון שלה ללא נתיב ברור למטה, יורדים,מדדים, מחליקים, בחלק מהירידות פשוט יושבים על התחת ומחלקים לונה פארק, חייבים להזהר לא רוצים להיפצע דווקא כאן, מספיק סיבוב של הקרסול כדי להידפק.
לשים לב שיש נתיבים שהלכו בהם יותר מדי וזה הופך לנתיב קרח מחליק, או לקחת נתיב אחר, או לשבת על התחת ולהחליק בסגנון של החרמון של פעם.
בנתיים רק בשביל הפרופורציה יש חברים שיורדים בריצה עולים בריצה ( בלי תיקים) נראה לי מתאמנים...
אחרי ירידה ארוכה מגיעים למקום לינה בשעה 6:30 חצי שעה לפני ארוחת ערב ב- les chapieux.
מתקלחים ונכנסים לארוחת ערב, אצל הצרפתים טקס ארוחת הערב לוקח שעתיים וחצי, זה מצויין גם ״למאותגרים חברתית״ ״ אין ברירה״, וזה מצויין, איתנו בשולחן יושב זוג אוסטרלי עם שתי הבנות שלהם 16 ו23. האבא רופא מנתח, השיחה קולחת... עוד זוג חברים סקוטים בני 46 ו- 51, וזוג קנדי שעוסק בפיננסים. היין נשפך כמיים והערב מהנה.
הולכים לישון עייפים אך מרוצים.
תובנות ומסקנות:
השילוט של הדרך מצויין, וברור, במיוחד הזמנים שהם נותנים, נותן אינדיקציה טובה לזמני התקדמות.
הליכה בשלג , למי שלא מורגל, מנסים בתחילה מתרגלים וזה עובד לא רע.
לינה ברפיוגי רק למי שלא איכפת מנוחות .
בדרך ובלינה אין תקשורת סוללארית, אין וי פי, וזה כולל היום שלמחרת, אם אנשים בבית מצפים לתקשורת כדאי לדעת שאלו יומיים ללא תקשורת.
בהצלחה, תהנו