שביל קורפו
שביל באורך 220 ק"מ שנוסד בשנת 2001 לאורכו של האי היווני קורפו. השביל מחולק לעשרה מקטעים ומתוכנן בהתאם להליכה של 10 ימים. השביל כמעט ואינו מסומן ומבוסס בעיקר על כבישים צדדיים, דרכים חקלאיות ומעט שבילי הליכה. הסימון של השביל אינו הסימון האדום לבן הסטנדרטי באירופה ולמעשה השביל כמעט ואינו מסומן. פה ושם ניתקלים בשילוט צהוב של השביל ובכתמי צבע צהובים (או אדומים) על סלעים. למרות זאת, קל מאוד לעקוב אחרי התוואי משום, שכאמור, הוא נע ברובו על דרכי כורכר ואספלט ברורות. הלכנו (שלושה זוגות) 7 מקטעים של השביל באמצע מאי 2017. 

מפה כללית של השביל. המספרים השונים במפה מציינים נקודות עניין לאורך השביל (כאן נמצא המקרא) 

אופי השביל ודרגת הקושי
בקורפו אין הרים גבוהים. הנקודה הגבוהה באי היא פסגת הר פנטוקרטור בגובה 906 מ' והשביל עובר בה. עם זאת, אפשר בהחלט להגדיר את החלק הצפוני של האי (קטעים 7-10) כהררי והשביל עושה בו קפיצת מדרגה מבחינת הקושי. הדרום (קטעים 1-4) יותר שטוח ולמרות עליות קצרות ותלולות פה ושם, דרגת הקושי היא קלה עד בינונית. המקטעים של השביל, בחלוקת הספר, די ארוכים ובהחלט מרגישים בסוף חלק מהקטעים שהשקענו עבודה. כך למשל, הקטעים במרכז האי (קטעים 4-5) מהעיר פראמונס (Paramonas) ועד העיר פלקאס (Pelekas) הם בדרגת קושי בינונית+ עם עליות וירידות מצטברות של לפחות 600מ' בכל יום. לא אלפים, אבל גם לא שביל ישראל מרכז. הפריחה במאי היא נהדרת. מרבדים צהובים, סגולים ואדומים. המון כלניות ופריחה סגולה מרשימה של קוצים!. רוב המסלול עובר במטעי זיתים ובכפרים ציוריים קטנים, שדומה שהזמן עצר בהם מלכת. יש הרבה ים ותצפיות ים במסלול ואופציות רחצה לא חסרות. בהרבה מקומות השביל עובר ממש בחוף או מעליו ובחלק מהמקומות המים חתרו תחת מצוק אבן החול וקטעי שביל קרסו, כך שיש בשטח מעקפים מאולתרים. השביל עצמו לא מתוחזק ולא עושה רושם שמחדשים בו את הסימונים. מה שעשו ב 2001 זה כנראה גם מה שיש היום. הסיבה שהשביל עדיין עביר היא שרובו המוחלט נע על דרכי כורכר חקלאיות וכבישים צדדיים. אין הרבה קטעים שחשופים לשמש לאורך זמן, כך שהשמש לא מעיקה. מבחינת התקשורת עם המקומיים ורמת הנחמדות, החדשות הן טובות. מספיק לדעת את המילה "קלימרה" על מנת להסתדר. תושבי האי ממש נשפכים מרוב נחמדות וממש אוהבי ישראלים. בכל מסעדה ובכל מלון יספרו לכם על החברים שיש להם מישראל ואיך שהישראלים אוהבים לאכול, לרקוד ולשמוח. טוב להיות ישראלי בקורפו וזה די נדיר.       

מתי לטייל
החודש הטוב ביותר להליכה הוא מאי. הטמפרטורות ביום נעות סביב 25 מעלות, הלילות נעימים מאוד והפריחה בשיאה. גם באפריל ניתן לטייל, אלא שהלילות קרים, הים קר וחלק גדול מהמלונות הטובים סגור. יתרון נוסף וחשוב לטיול במאי הוא שאין עומס באי ולכן גם המחירים בשפל. ביוני מתחילים למכור בעולם את כל חבילות הנופש והאי מתפוצץ מאנשים עם מחירים שמזנקים בהתאם.  

אינפורמציה על השביל

האתר הרשמי של השביל.  מוכרים שם ב 10 אירו את "מדריך השביל" (קובץ דיגיטלי). קניתי אותו לשם התרומה. הוא לא אינפורמטיבי במיוחד והמפות איומות.
מפת שביל
תוואי השביל במפת גוגל 
גרסה מקוצרת של השביל (באתר GPSies) 
עוד אתר עם תוואי השביל 
סקירה של המסלול לפי ימים (באנגלית) 
סיפור דרך של זוג שהלך במאי (באנגלית) 
חברה שמארגנת הליכה בשביל (בעברית)

האוכל והמחירים בשביל קורפו
האוכל היווני מאוד מתאים לישראלים. הרבה ירקות, הרבה גבינות ומבחר שיפודים ודגים. מנות ראשונות סטנדרטיות כוללות צזיקי (במרקם סמיך), גבינת חלומי מטוגנת, סלט יווני וסרדינים מפולטים בתחמיץ, כל הנ"ל כמובן לצד סלסלת לחם כפרי והרבה שמן זית. בתפריט המנות העיקריות יופיעו תמיד המוסקה, והסופלקי לצד מנות דגים ופירות ים. הקינוחים מגוונים עם הרבה סוגי עוגות וגלידות. השווארמה היוונית נקראת גירוס והיא לרוב לא חלק מתפריט המסעדות אלא נמכרת בשיפודיות בכפרים (שימו לב שלגירוס מוסיפים תמיד רוטב יוגורט אז מי שרגיש לעניין שיבקש בלי). הבירה המקומית עולה כמעט כפול מבירה יבוא ולכן שותים בעיקר אמסטל קרלסברג וכו'. מחיר ארוחת 3 מנות עם בירה/קרף יין עומד על כ 15 אירו לאדם (כ 60 ש"ח). מי שרק רוצה לשבוע עם גירוס ובירה ישלם 4-5 אירו (16-20 ש"ח). באופן כללי, המחירים זולים בדרום ויקרים בעיירות החוף הפופולריות בצפון. אני השמנתי 2.5 ק"ג בטיול הזה... עד כדי כך אהבתי את האוכל.      

עצי זית, שמן זית ותעשיית כלי עץ הזית
לא יהיה זה מוגזם להניח שבאף שביל אחר בעולם לא רואים כל כך הרבה עצי זית. לפחות 90% מהשביל עובר במטעי זיתים. זה לא דבר שנעשה בכוונה, אלא פשוט צומחים בקורפו בין 4-6 מיליון עצי זית והאי אחראי לאספקת 3% מתצרוכת שמן הזית העולמית! נתון די מדהים בהתחשב בעובדה ששטח האי הוא רק 580 קמ"ר. עצי הזית בקורפו הם לא רק עתיקים (חלקם בני 600+ שנים), אלא גם ענקים. לידם נראים עצי הזית שלנו כננסים. חלק מהעצים מתנשא לגובה 15+ מ' ולעץ בודד יכול להיות קוטר של 30 מטרים תפרחת. זה לא פחות ממדהים לראות שכמעט ואין עץ זית בקורפו שלא נאסף ממנו הפרי. שיטת האיסוף היא ברשתות שחורות הפרוסות על האדמה, או מונחות על העשביה. זנים שונים של זית מבשילים בעונות שונות ולכן היכן שהפרי בשל, רואים את הרשתות פרוסות והיכן שיש רק תפרחת, הרשתות מגולגלות ומונחות מתחת לעץ לשימוש עתידי. אין הרבה בתי בד בקורפו ולכן רוב הזיתים משונעים לבתי בד באיטליה ונמכרים בעולם כשמן זית איטלקי. השמן היווני מאוד פירותי בטעמו ומחירו בסופר כ 20 ש"ח לליטר שמן באיכות מעולה וחמיצות נמוכה מ 5%, או 10 ש"ח לליטר שמן ברמה דומה לזאת שנמכרת אצלנו בסופר. אצלנו 750 מ"ל שמן זית מהול בסויה עולה בסופר 30 ש"ח (במבצע) וכולם מרוצים. יהודים, נו. מלבד שמן זית, פורחת בקורפו גם תעשיית כלי בית מעץ הזית. הרבה חנויות מוכרות לתיירים מצלחות ועד מגשי עץ ומשטחי חיתוך. המחיר נקבע בעיקר לפי גיל עץ הזית. כשגיל העץ מעל 400 שנים, המוצרים יהיו יחסית יקרים.          

סרטון מקיף על השביל מיוטיוב

a

מדריך סיסרון לשביל קורפו
לא רכשתי את המדריך ולכן אני לא יכול להמליץ.
אפשר להתרשם ממנו כאן בהצצה דרך גוגל ספרים

המסלול שלנו ואופן הביצוע
בחרנו ללכת בשבעת המקטעים היפים ביותר של השביל. אפשר לראות כאן את תכנית ההליכה המפורטת שלנו. הקפדנו שכל הלינות שלנו (חוץ מהלילה הראשון) יהיו בלינות כפריות, על מנת שישתלבו באופי השביל. עמדו לרשותנו שני רכבים שכורים כך שלא סחבנו ציוד על הגב ויכולנו להגיע בנוחות לנקודות ההתחלה ולחזור בנוחות מנקודות הסיום של כל קטע. הכבישים בקורפו מאתגרים בלשון המעטה. התשתית איומה והפיתולים מרובים. קשה לחשוב על כבישים יותר צרים ולא ידידותיים לנהיגה. אין בקורפו בכלל כבישים מהירים ורוב אלה שישנם, לא תוחזקו כמעט מאז שנסללו.

המלצות
הליכת החוף בקטע 1 (יום הליכה ראשון שלנו)
הליכת הדיונות בין האגם לים בקטע 3 (יום הליכה שני שלנו)
מסעדת אלונקי (Alonaki bay taverna) בקטע 3 (יום הליכה שני שלנו)
קטע 4 (יום הליכה שלישי שלנו)
העיירה פלקאס (Pelekas) ובמיוחד התצפית ממלון לבנט (Levant Hotel) - סוף יום הליכה רביעי שלנו.  
חוף מרטיוטיסה (Mirtiotissa Beach‏). חוף נודיסטים שהוא גם החוף היפה ביותר בקורפו ולטעמי מהיפים בכל אירופה (יום הליכה חמישי שלנו)
תצפית ממנזר פאלאוקסטריצה (Monastery of Paleokastritsa‏) - יום הליכה שישי שלנו
חוף אגיוס גורגיוס פאגון (Agios Georgios Pagon) - רצועת חוף חולית ארוכה, זהובה ומושלמת (יום הליכה שישי שלנו)
הטיפוס התלול למנזר פנטוקרטור (Monastery Of Pantokrator) ולבית הקפה (יום הליכה שביעי שלנו). 
The Merchant's House (מלון כפרי מהמם).  

כמה תמונות מהשביל

הליכת חוף בקטע הראשון של השביל. הגלים בגאות מגיעים ממש עד למצוק אבן החול ולכן הלכנו בקטע זה יחפים.  

צב מים ענק שפגשנו בחוף הנ"ל

 שקיעה בחוף פאראמונס (Paramonas)

מלון לבנט בעיירה פלקאס

חוף הנודיסטים מרטיוטיסה

תצפית מעל חוף מרטיוטיסה

טווס על השביל באמצע שום מקום

זיתים וגפנים - סימן ההיכר של קורפו

מבנה אופייני בקורפו

תצפית על חוף אגיוס גורגיוס פאגון

נערך ע"י משתמש שבת 21 יולי 2018 23:50:38(UTC)  | סיבה: לא צויינה

המינזר בפליאוקסטריצה שימש כאתר צילום לאחד מסירטי ג'יימס בונד (נדמה לי אפילו, בכיכובו של רוג'ר מור זצ"ל).
לי הוא מזכיר אירועים פחות אלימים....נו,טוב, הייתי שם בירח דבש, לא היה שם במפרץ כלום (1978).היה מנזר, כפר קטן, מושבה של פליטי היפיס,וערוגה של גראס בגובה עצי הזית.

תודה על ההערות. 
הילרי גם כתבה את ספר השביל. זה מה שהיה לה שם לומר על סימון השביל

WAYMARKING
The Corfu Trail is waymarked with yellow aluminium signs attached to trees, telegraph posts and other (we hope!) permanent objects. These signs are supplemented by yellow paint arrows, spots and blazes, with these being the main markings in mountainous regions where trees are few. So as not to create visual pollution, we have tried to keep the signs to a minimum. While waymarks are checked and renewed on an annual basis, we cannot guarantee that they will remain in place. There are several locations where signs are continually removed or vandalized.We try to check trouble spots regularly. Other walking organizations have waymarked some routes, using red and blue paint. These may not correspond with the course of the Trail. Ignore them, except where they are indicated in the route description. Most waymarks were emplaced during the winter months, and during other seasons may be obscured by growth of grasses and shrubs. A rule of thumb is always to follow the main way, straight ahead, unless indicated otherwise by the route directions in this guide and/or the waymarks. Please do not remove our signs. They are made of thin aluminium and are destroyed by being wrenched off. Souvenir signs are available at a small charge. Please apply to us for your nearest stockist. The Corfu Trail is administered by a non-profit-making trust. In order to maintain and improve infrastructure, we kindly request that walkers pay a sum of three euros for the use of the Trail. This is a nominal fee which covers any distance or number of days.

אני אמנם לא תרמתי 3 אירו לשביל אבל קניתי את המדריך שלה (שנת 2010 בלי עדכונים) ב 10 אירו.
הטענה שלה שהסימונים מחודשים על בסיס שנתי היא מגוחכת. נתקלנו בכמה כתמי צבע צהובים שנראו די חדשים אבל זה ממש כלום. 

היינו שישה ושכרנו שני רכבים. בכל בוקר (ולפעמים בסוף היום הקודם) נסענו בשני הרכבים לנקודת הסיום של הקטע, השארנו בו רכב אחד וחזרנו בשני להתחלה.
ההקפצות האלה לקחו בין חצי שעה לשעה, בגלל תשתית הכבישים המוזנחת שלא מאפשרת לנסוע במהירות מעל 50 קמ"ש.

לגבי המשקל.... האמת, לפחות קילו מזה הוא מסת שריר. כל השאר סופלקיז וגירוסים עם המון בירות ואוזו 

כמעט לכל הלינות שלנו הגענו ברגל, אז ברוב הימים יצאנו מהמלון והלכנו למלון הבא. זה היה נוח מבחינת החניות של הרכבים שנקודת הסיום היא המלון הבא.
למה השכרנו רכבים? כי לא רצינו לסחוב ציוד ורצינו גם לשמור ניידות במידה ויתחשק לנו לקפוץ לכפר סמוך או חוף ים. מוניות זו לא אופציה. כמעט ואין.   
נתקלנו בהרבה צעירים שהולכים עם אוהלים, אבל לא ראינו אוהלים תוך כדי הליכה. חודש מאי פופולרי להליכה בשביל אז היו די הרבה קבוצות מטיילים.
מים זה ממש לא בעיה. עוברים כל הזמן בעיירות קטנות עם בתי קפה וסופרמרקטים. שישיית מים מינרלים 1.5 ליטר עולה 2 אירו. כל אחד אצלנו סחב בערך ליטר מים.
יש המון אופציות לינה זולות לאורך השביל. דירות להשכרה נעות בטווח של 20-40 אירו לזוג. אנחנו ישנו לרוב במלונות במחיר של 70-90 אירו לזוג בחצי פנסיון.