שלום לכולם:
בסוף מאי- תחילת יוני, התכוונתי לעשות את החצי הראשון של שביל הנשר או הEagle way באנגלית או הAdlerweg בגרמנית.
שביל הנשר הוא אסופת שבילים בהרי טירול האוסטרים אשר מתחילים בסנקט יואהן אין טירול sankt johann in Tirol ומסתיימים באמברג, הרחק בקצה המערבי של אוסטריה, ממש על הגבול עם שוויץ.
המסלול מחולק ל24 שלבים יומיים לפי האתר המצויין והמפורט הזה:
אתר השביל
אני התכוונתי לעשות את ה12 שלבים הראשונים עד בירת המחוז אינסברוק Innsbruck
במציאות, ביצעתי רק את חמשת השלבים הראשונים בגלל בעיות לוגיסטיקה שהשפיעו גם מנטלית.
התכנון כלל סחיבת ציוד מינימלי בתרמיל 45 ליטר, ללא אוהל ושק שינה, ליינר דק אך איכותי לבקתות וארוחות בבקתות או הצימרים בכפרים והעיירות שבדרך.
סיפור דרך זה כמובן לא כולל את כל המסלול אבל אולי יוכל לעזור למי שירצה להגיע לפנינה הזו שלא יצא לי לשמוע על אחרים שעשו חלקים ממנו.
וכמובן, ללמוד מהניסיון שלי לא לעושת את הטעויות הלוגיסטיות שהביאו אותי לקצר את התכנון המקורי ביותר מחצי.
הקדמה:
בחרתי בהרי טירול כמו שאני בוחר ברוב היעדים לטרקים שיצא לי בחיים. תמונה אחת או כמה של נוף אלפיני אוסטרי טיפוסי , שנתקלתי בהן במקרה בשיטוט באינטרנט או פייסבוק, שמכניס את החיידק והדחף החזק להיות שם. זו הייתה יכולה להיות כל תמונה בכל אזור הררי אחר בעולם, אבל חקירה קצרה לגבי אופציות שבילים ארוכים באזור הביאה אותי לאתר השביל המוזכר למעלה שישר הפעיל את מיצי התכנון והתאבון שהם חלק חשוב ומענג לפני כל טיול.
אני לא בעל כושר טוב מדי והגיל עושה את שלו, אבל יש לי קצת ניסיון בטירוק בהרבה מקומות בעולם כולל טיולי יום ושבילים ארוכים באירופה (דולמיטים, GR20 (לא סיימתי) , ההרים הלבנים בכרתים, טנריף, סיירה נבאדה, אלבניה, רומניה, סקוטלנד, שוויץ, בוואריה) וכל זה גרם לי לבחור לעשות את המסלול עם ציוד מינימלי בגלל החשש והנסיון הכל כך מוכר מהעליות והירידות של +/- 1000 מטר ביום.
לוגיסטיקה והגעה לנקודת ההתחלה
כרטיסי טיסה לוינה הם בין כרטיסי הטיסה לאירופה הזולים שאפשר למצוא. ומשדה התעופה, אפילו לא נכנסתי לוינה וישר לקחתי רכבת (כ-50 יורו), 2 החלפות, 5 שעות, לכפר/עיירה סנקט יוהאן Sankt Johann in Tirol. נקודת ההתחלה של המסלול.
נפלתי על יום חג והחנויות בכפר הציורי והיפה היו סגורות, אבל המרכז התיירותי המצודד היה שוקק חיים ומסעדות וכמעט מכל מקום בכפר אפשר לראות את היעד ליום הראשון, רכס הרי הקייזר ווילדר המרשים.
היום הראשון - סנקט יוהאן לבקתת Gaudeamushutte
השביל מתחיל ממש ממרכז הכפר ועוקב אחרי סימונים אדום לבן ושלטי הכוונה צהובים אל תוך רכס קייזר ווילדר, מתחיל לטפס בצורה מתונה מספר קילומטרים בדרכים כפריות שוממות ואז מאחרוי בית כפרי נכנס לתוך השטח ומטופס בצורה תלולה אל המצוקים התחתונים של הרכס (אתר טיפוס צוקים פופולרי) ולאורך המצוקים עד מפל מרשים שמטפסי צוקים מטפסים על הקיר שמתחתיו.
משם דרך אחו ירוק טיפוסי לאזור, טיפוס תלול לעבר הבקתה קטנה שצופה על כל העמק ועל הפסגות הסלעיות של הרכס. עוד קצת הליכה מתחת לרכס המצוקי ומגיעים לנקודה הגבוהה של היום. תצפית, תמונות ומשם ירידה תלולה לנקודת הסיום של היום, בקתת גאודמשטה הפופולרית והעמוסה מאוד.
בבקתה מסעדה סואנת עם אוכל בסיסי וסכום סמלי של 12 יורו יקנה לכם שטח מזרון בדורמטורי עם עוד כ6-7 אנשים. במקום מגישים גם ארוחת בוקר מספקת ביותר.
אני הגעתי בסוף שבוע של חג ומזג אויר משגע עד חם והמקום היה רוחש פעילות והומה אדם, אני מניח שבאמצע השבוע דברים מתנהלים יותר על מי מנוחות.
יציאה ב7:30 הגעה ב13:30 טיפוס מצטבר של כ1000 מטר. לא רע ליום הראשון.
חדי העין יבחינו בבחור שמטפס על הצוק בתמונה למעלה.
היום השני לטרק - בקתת Gaudeamushutte לאגם Hintersteinersee
בתמונה האחרונה למעלה, ניתן כבר לראות את המשך המסלול שמוביל אל קרבת שדה השלג במרכז התמונה ואז חותך שמאלה ומטפס דרך נקיק צר אל הרכס מעל.
היום השני נפתח בארוחת בוקר נחמדה בבקתה (צריך להזמין מראש בערב לפני כדי שידעו להכין לכם), פרידה מבחור גרמני אמריקאי שפגשתי בבקתה שעזר להעביר ערב בנעימים על שיחות פוליטיקה והמצב בכלל, והקרבה ראשונה לאלי המסלול- הכובע מצחיה שנשכח על מדרגות הבקתה בשעה שקשרתי את שרוכי הנעליים.
אחרי יום הליכה ארוך גם לוף נראה טוב
אינטימיות בדורמטורי
ארוחת בוקר מחכה
ונעליים...
הליכה קצרה בינות לשיחים הביאה אותי אל שדה השלג שבשלב הזה היה יותר קרח. חציה בזהירות, סולם קצר מהצד השני ועליה אל תוך נקיק צר ותלול שניתן לראות לאורכו ויה פראטה מעניינת. הנקיק מטפס כמעט אנכית אל אוכף ולאורך הדרך שבילים צרים על שפת תהום. קצת אדרנלין על הבוקר.
בקתת גאודמוס במבט לאחור
אל תוך הנקיק
ביציאה מהנקיק ניתן לראות על האוכף בקתה ענקית נוספת Grutten Hutte שבזמן הטיול הייתה בשיפוצים. עוברים בצמוד לבקתה ומתחילים לרדת בשביל ג'יפים רחב אבל עד מהרה יוצא שביל צר שמתפצל מדרך הג'יפים אל תוך היער שמימין. השביל מתפתל לו בתוך יער יפה על מדרון ההר, חוצה מדי פעם דרדרת סלעים ופותח חלון לנוף המשגע של העמק מתחת והפסגות המצוקיות שמעל. פה ושם עברו אותי רצי שבילים חסונים שגרמו לי להרגיש רע עם הקצב שלי.
מנפלאות הצילום העצמי עם טיימר
לאחר זמן מה ניתן לראות את אגם הינטרשטיינרסי מציץ הרחק למטה בין העצים. ושעתיים שלוש מאוחר יותר מגיעים לגבעה ירוקה ועמוסה מטיילים שמהווה נקודת תצפית מטריפה על האגם שמתחת.
תצפית לאגם
מהגבעה, ירידה חדה ומפותלת אל הליכה קצרה על כביש שמוביל לשפת האגם. חניון ענק עם כמה גזלנים באתר נופש מאוד פופולרי זה, מאפשר מנוחה קצרה וצ'ופר בדמות בקבוק קולה.
השלב עדיין לא נגמר וצריך להגיע לצידו השני של האגם המאורך בדרך עפר נוחה ועמוסה מטיילים לאורף גדת האגם הדרומית עד לאסופת בתים בלב אחו נרחב ולפנסיון מאייר (40 יורו בחדר עם מיטת קומותיים).
הנוף מחלון החדר
מרק הגולש הכי טוב שאכלתי בחיים
סיכום יום: יציאה 7:00 בבוקר. הגעה 13:00. כ-14.5 ק"מ, כ- 500 מטר עליה מצטברת והרוב ירידה.
יום הליכה שלישי אגם הינטרשטיינרסי לקופשטיין
היום השלישי נחשב יום קצר גם במרחק הפיזי וגם בזמן ההליכה למרות שלי הוא לא הרגיש פחות קשה או יותר קצר מימים אחרים על המסלול.
השביל ביום השלישי מתחיל ישר בטיפוס ארוך על דרך ג'יפים רחבה ומתפתלת על צלע ההר בינות ליער אירופאי קלאסי, עד לעמק נעלם פתוח בין גבעות שם ניתן למצוא מסעדה/בקתה עמוסה כבר בשעה מוקדמת זו של יום ראשון, במטיילים ורוכבי אופניים.
מיד אחרי שהדרך הרחבה עוברת את המסעדה עם המלצריות בלבוש המסורתי, מתפצל שביל צר ותלול אל הגבעה מצד ימין ונכנס חזרה אל תוך העצים ומשם מטפס בצורה רציפה עד לנקודה הגבוהה של היום, נקודת תצפית מסודרת עם צלב ענק שמשקיף על כל האזור.
מנוחה קצרה ויורדים אל מסעדה נוספת באזור פופלרי לטיולים ומתחברים שוב לדרך הג'יפים שיורדת לעמק בו נהר זורם, חוצה אותו ואז עולה ממושכות לאורך צלע ההר אל נקודת הרכבל שיורד אל קופשטיין. כל הדרך עמוסה מטיילים בגלל שזה היה יום ראשון, בגלל מזג האויר המצויין ובגלל הגישה הנוחה אל האזור באמצעות הרכבל.
הטהרנים יכולים להמשיך ברגל אל העיירה קופשטיין, ירידה של כ-700 מטר. אני העדפתי לרדת ברכבל הכיסא הדו שלבי (11 יורו) ירידה ארוכה ושלווה שמאפשרת לסקור את הנוף מסביב בשקט את האנשים העולים מולך בכסאות הרכבל.
מהנקודה התחתונה של הרכבל זו הליכה של כ-20 דקות למרכז העיר.
קופשטיין היא עיירה היסטורית חשובה באוסטריה עם מבצר מרשים על גבעה בליבה, נהר רחב ידיים שעובר במרכזה ומרכז תיירותי ססגוני ומעניין עם מסעדות ופאבים מיוחדים. אפשר לנצל את שארית היום הקצר יחסית להסתובב קצת במרכז העיר ולהנות ממה שיש לה להציע. אבל לא יותר מדי כי למחרת יש יום קשה (:
אני לנתי במלון קופשטיין המרכזי והרגשתי שקיבלתי תמורה יותר ממלאה לכסף (53 יורו) בחדר איכותי ומפנק.
סה"כ כ-9.5 ק"מ בכ 4.5 שעות.
נערך ע"י משתמש יום שלישי 19 ספטמבר 2017 05:57:24(UTC)
| סיבה: לא צויינה