ברול הבא אורח! ע"מ לאפשר את כל הפעולות, אנא התחבר או הירשם.

הודעה

Icon
Error

אפשרויות
עבור להודעה אחרונה עבור ללא נקרא אחרון
Eli TheHiker  
#1 נשלח : יום ראשון 11 אוגוסט 2019 19:29:55(UTC)
Eli TheHiker


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2010(UTC)
הודעות: 644

תודות: 106 פעמים
קיבל תודה: 295 פעמים ב 134 הודעות

שלום לכולם,

 

הקדמה:
רעיון הטיול נולד בעקבות מספר המלצות של חברים שטיילו באזור וגם התמונות וההמלצות הרבות שהתחילו לצוץ באתרים שונים ברשת. למרות המידע החסר, החלטנו לנצל את ניסיוננו ולעשות את המסלול המורחב של POB לפני שהוא הופך להיות ממוסחר והמוני מדי (סימונו התחיל ב2006 על ידי אגודת GIZ הגרמנית והסתיים בסביבות 2009 אחרי הכרזות העצמאות של מונטנגרו וקוסובו). בסופו של דבר, התארגנו קבוצה של 8 מטיילים מנוסים, יצרנו קשר עם חברה מקומית כ4 חודשים לפני הטיול המתוכנן ביולי כדי שתסדיר מראש את נושא הפרמיטים הדרושים לחציית בגבול ותזמין מקומות לינה והקפצות לפי תוכנית ההליכה שבנינו ביחד כדי לחסוך זמן. בפועל, עשינו יום "התאקלמות" עם ביקור במערות ליד העיירה Peja בקוסובו, 13 ימי טיול נטו בפסגות הבלקן (בין המדינות קוסובו,מונטנגרו ואלבניה) שכללו מספר רב של תוספות לשביל המקורי (שאורכו כ 192 ק"מ ונעשה בדרך כלל ב 10 ימים) ועוד יומיים בערים: Istanbul-Turkey, Prizren-Kosovo, Skopje-Macedonia ששימשו גם כימי גיבוי לכל מקרה שנצטרך לעשות שינויים בלו"ז. סה"כ המסלול הרגלי יצא כ 230 קמ עם כ 15500 עליות/ירידות מצטברות, כך שבגרסה שעשינו, יצא מסלול מעניין, מיוחד ומאתגר שמתאים בעיקר למטיבי לכת במתכונת הנוכחית.

 

פרופיל הגבהים במסלול:

 

מפה סכמטית:

 

קישורים מרכזיים:
1) אלבום של מיטב התמונות בגוגל פוטוס
2) סיכום הטיול בסרטון וידאו ביוטוב
3) סיכום בסרטון וידאו של הפריחה המדהימה ביולי על המסלול POB ביוטוב
3) הקלטה של כל המסלול בויקילוק
4) הקלטה של כל המסלול בג'יפיאסיס
5) קישור לקובץ EXCEL עם תכנית הטיול המעודכנת שעשינו בפועל דרך חברת BNA עם מחירים, נקודות הלינה, החלוקה והערות/תוספות כאן.

 

דרכי הגעה/עזיבה:
טסנו בטיסה לא ישירה מתל אביב לאיסטנבול (כשעתיים) ומשם לפרישטינה (כשעה וחצי). אחר כך, נסענו משדה התעופה עם מונית שהוזמנה מראש ישירות למלון ב Peja (כשעה). בחזרה טסנו מ Skopje לאיסנבול (כשעה וחצי) ומשם לתל אביב (כשעתיים).
אופציות אפשריות נוספות:
1) טיסה לא ישירה Podgorica ( מונטנגרו) , אוטובוס של כ 4 שעות ל PLAV (אפשרי גם ל Theth or Valbona אבל יותר מסובך).
2) טיסה לא ישירה Tirana – (אלבניה) , אוטובוס של כ 5 שעות ל Bajram Curri ומשם כ 45 דקות ל Valbona
3) טיסה לא ישירה Skopje שהיא כ 150 ק"מ מ Peja ונסיעה של כשעתיים וחצי ברכב/מונית (אין אוטובוס ישיר).
4) טיסה ישירה לSofia בבולגריה ואז נסיעה של כ 6 שעות ברכב/מונית ל Peja.

 

סוכנויות טיולים:
1) BNA – סוכנות טיולים ותיקה מקוסובו שיושבת ב Peja ולהם 122 ביקורות ב TRIPADVISER וכולן טובות כאשר חלקן הגדול על שביל פסגות הבלקן. השתמשנו בחברה להזמנת פרמיטים למעברי גבול, הסעות, לינות ואטרקציות בPeja. הם מארגנים גם טיולים מאורגנים בוריאציות שונות ומותאמות לצרכי התיירים.
2) Outdoor Kosovo – סוכנות טיולים מקוסובו שיושבים ב Peja ולהם 32 ביקורות ב TRIPADVISER וכולן טובות כאשר הרוב בטיולי יום. ניתן לארגן גם טיולים מאורגנים עם מדריך על שביל הבלקן. השתמשנו בחברה לביקור במערת RUGOVA (כנראה יש להם זכות בלעדית כי השירות הוזמן דרך BNA ).
3) Zbulo – סוכנות מאלבניה שנמצאת ב TIRANA ומומלצת על ידי המדריך של CICRONE, אך נכון להיום, הם לא מציעים שירותי הזמנת מקומות לינה והעברות למטיילים עצמאיים בקוסובו ומונטנגרו (רק באלבניה) ומציעים בעיקר טיולים מאורגנים. לחברה 28 ביקורות ב TRIPADVISER ורובן טובות, אך לא כולן. בשיחה עם הנציג נאמר כי הם הפסיקו לספק שירותי הזמנת לינות לקבוצות עצמאיות בגלל בעיות צוואר בקבוק במקומות לינה וחוסר קליטה ויכולת לתקשר בחלק גדול מהשביל.
4) – Outdoor Albania – סוכנות ותיקה מאוד מאלבניה שנמצאת ב TIRANA ולא מציעים שירותי הזמנת מקומות לינה והעברות למטיילים למטיילים עצמאיים.
לחברה 60 ביקורות ב TRIPADVISER ורובן טובות, אך בעיקר ביקורות על טיולים באלבניה. במייל נאמר שהם לא ממליצים ללכת ללא מדריך בגלל בעיות ניווט.

 

מקורות מידע:
1) האתר הרשמי באנגלית שמרכז מידע רב על המסלול הסטנדרטי כאן או כאן.
2) קבוצה בפייסבוק על פסגות הבלקן
3) מדריך CICRONE
4) סיפור דרך מפורט עם הרבה מידע נוסף באנגלית עם חלוקה שונה של המסלול
5) סיפור דרך בעברית מ 2017 באתר למטייל
6) סיפור דרך מ 2017 בעברית באתר סיפור דרך.
7) סיכום ודיון על המסלול מ 2016 ו 2015 באתר HIKE
8) סיכום רציני באנגלית מ 2018

 

מפות:
1) מפות נייר 1:60000 של חברה גרמנית .
2) מפת אונליין של האזור לתכנון הליכה שבא גם מופיע המסלול הרשמי.
3) מפות אונליין לתכנון הליכה והכנת קבצי הליכה כולל שבילי האזור.
4) מפות דיגיטליות של חברת KOMOOT באונליין לתכנון (כולל שבילים ושמות) או להורדה באופליין דרך MOBAC ATLAS
5) מפות דיגיטליות של חברת KOMPASS באונליין לתכנון (כולל שבילים) או להורדה באופליין דרך MOBAC ATLAS
6) מפת האזור עם רוב השבילים המסומנים באתר 4umaps , צריך להעביר לopenstreetmaps ולמרכז על Peja.

 

אפליקציות, אתרים ותוכנות שימושיות:
1) MAPS.ME – אחרי הורדה של מפות פרו, ניתן להשתמש במפות אופליין ללא אינטרנט גם בערים וגם בהרים. המפות אומנם לא טופוגרפיות , אך מכילות חלק גדול משבילי הליכה מקומיים.
בנוסף ניתן להכין קובץ הליכה מראש בפורמט KML ולהטעין לאפליקציה.
2) ORUXMAPS – אפליקצית מפות אופליין/אונליין שאליה ניתן לטעון מפות טופוגרפיות שונות מוכנות או בהכנה עצמית.
3) Rome2rio – אפליקציה מאוד שימושית למציאה וחיבור דרכי תחבורה שונות (ציבורי ופרטי) בעיקר בערים וביניהם.
4) MOBAC ATLAS CREATOR – תוכנה להכנת מפות טופוגרפיות לשימוש באופליין (ללא אינטרנט) לפי אזור ורזולוציה נבחרת.
5) Meteoblue – אפליקציה לחיזוי מזג האוויר.
6) Accuweather -אפליקציה נוספת לחיזוי מזג האוויר.
7) Ventusky -אפליקציה נוספת לחיזוי מזג האוויר, באתר הרגיל דרך מחשב יש הרבה יותר מידע שימושי.
8) בירור סטטיסטיקה של מזג אוויר בקוסובו, שעות אור ומידע נוסף כאן

 

עלויות:
הוצאות אישיות:

טיסה דרך pegasus- כ 240 יורו.
סוכנות bna- כ 50 יורו עבור פרמיטים, הזמנה של לינה ותחבורה ויעוץ עם מסלולים.
ביטוח – כ 50 יורו.
Rugova cave – כ 25 יורו
Radaci cave – כ 2 יורו
הוצאות אישיות על אוכל/אלכוהול/טיפים – כ 150 יורו.
לינות – כ 374 יורו , בשטח לרוב FB, בערים/עיירות BB.


הוצאות משותפות:
מכשיר לוויני – כ 94 יורו.
הסעות – כ615 יורו ל 8 אנשים. ועוד כ130 יורו ל 6 אנשים.

סהכ עלות הטיול של 17 יום לכל משתתף: כ 950 יורו.

 

עלויות לדוגמה במהלך הטרק:
בלון גז ניקוב – כ 1 יורו
בירה – בין 1-2 יורו לחצי ליטר.
חלב חם/יוגורט על הדרך – כ 1 יורו.
גבינת עזים/כבשים – כ 6 יורו לקילו.
פארק פרוקלטי גורי – כ 1 יורו לאדם.
בקבוק יין בבקתות – כ 10 יורו, בערים כ 5 יורו.

 

שפה, לינה, שירותים ומקלחות, חשמל, קליטה, מים לשתיה ואוכל, מטבע:
שפה:
 באלבניה וקוסובו – אלבנית, במונטנגרו – מונטנגרית. ברוב המקומות התיירותיים ידעו גם אנגלית בסיסית, בכפרים ובקתות לרוב אחד הילדים ידע אנגלית טובה מהבית ספר.
לינה: ברוב הלינות במסלול חוץ מ doberdol, ceremi, Milishevc היו תנאי דורמיטורי טובים מאוד ונעו בין בתים/חדרים לשניים או ארבע. בשלושת האחרים היו דורמיטורי פשוטים יותר עם מזרנים בעליית גג. בעיירות וערים לקחנו מלונות ברמת 3* והיה מספיק בהחלט.
שירותים ומקלחות: לרוב היו שירותים מערביים עם מקלחות טובות ומים חמים (חימום חשמל, גז או עץ). במספר מקומות מרוחקים היו שירותי בול פגיעה.
חשמל, wifi: בכל מקום היה חשמל/ויפי תקינים חוץ חוץ מ doberdol, ceremi, Milishevc . בחלקם היה שקע usb/חשמל מאולתרים מפאנלים סולארים או גנרטור שלא ממש עבדו.
קליטה סלולרית: ברוב המסלול בשטח לא הייתה קליטה. בערים הייתה קליטה סבירה כאשר בעיירות קטנות וכפרים לא תמיד. יש לשים לב שאין הסכם שירות בין קוסובו לישראל בתחום הסלולר נכון להיום ולכן לא ניתן לעשות חבילת data ישראלית לשם. במונטנגרו ואלבניה לא הייתה בעיה עם DATA ובחלק מהפסים/פסגות גבוהות הייתה קליטה חלקית.
מים/אוכל: יש הרבה רעיה באזור ולכן אם לא מדובר במקור מים מבודד, נקי וברור עם תשתית בנויה, כדאי להשתמש בפילטר/טבליות. לא חסר מקורות מים טובים, אך יש גם שלבים שבהם אין כאלה ולכן יש להיערך בהתאם. האוכל בבקתות מגוון יחסית גם במקומות מרוחקים ודואגים שלא יצאו מהחדר אוכל רעבים. יש בירות ויין בכל מקום, אך כמעט ולא ניתן להשיג מתוקים ושוקולדים. יש מספר חוות על השביל שבהן ניתן לקנות גבינות, חלב חם, יוגורט כבשים/עזים טרי ותה/קפה. לא תמיד יש שילוט לחוות וצריך לשאול.
מטבע: בקוסובו ומונטנגרו – רק יורו, באלבניה – לק, אך בפועל מקבלים גם יורו בכל מקום.

 

חלוקה לימים:

יום 1: Flight to Prishtina
נקודת לינה: Peja – Hotel Camp Karagaq

 

מהלך היום:
יצאנו משדה התעופה של פרישתינה בסביבות 00:00, וישר אחרי היציאה מהמכס לאולם הנוסעים, חיכה לנו נהג עם שלט BNA של החברה. העמסנו את התיקים ונסענו כשעה ורבע ישירות למלון ב Peja. הכל היה מתואם, וחיכה לנו הנציג של המלון כדי לקבל את החדרים והמידע הדרוש לגבי הארוחת בוקר למחרת.

 

יום 2: Attractions near Peja
נקודת לינה: Peja – Hotel Camp Karagaq
קישור לתמונות בגוגל פוטוס

 

מהלך היום:
אחרי ארוחת בוקר מצויינת במסעדה של המלון, הגיע ב 9:00 רכב מטעם החברה והביא אותנו למשרדים שלהם בפאתי העיר. שם נפגשנו עם נציגי החברה, סגרנו את הפינות האחרונות לגבי הטיול וכל מה שקשור אליו, ובמקביל הגיעו למשרד כדי לאסוף אותנו גם המדריך והעוזר שלו שמוציאים בלעדית טיולים למערת Rugova (או בשמה האחר: Great Canyon Cave). יצאנו בשני רכבים לנסיעה של כחצי שעה עד לאזור הכניסה למערה, כאשר הדרך עצמה מאוד מעניינת ועוברת בקניון RUGOVA המרשים. הדרך צרה ועוברת מעל נהר סואן ומספר חציבות בתוך ההר עד שמגיעים לאזור המערה. אחרי התארגנות קצרה, חלוקת קסדות, פנסים וכפפות ותדריך על המערה, יצאנו לדרך בעלייה תלולה אך קצרה ואחרי כ 10 דקות הגענו לכניסה למערה. אחרי מספר דקות במערה, עברנו דרך שער שנפתח עם מנעול ומשם ההליכה הפכה להיות מעניינת ומיוחדת (וגם מאוד חלקה). על הדרך עברנו דרך מעברים צריםמפלי מים זורמים, ומעברים מאתגרים עד שהגענו אחרי כשעה וחצי לבריכה צלולה שסימנה את סוף הדרך שלנו. לפי פאטוס המדריך, מכאן היה ניתן להמשיך רק עם ציוד טכני וניסיון. הדרך חזרה הייתה שונה קצת בחלקה הראשון, עד שהתחברה שוב לאותו השביל שאיתו גם נכנסנו. כל הסיבוב לקח לנו כ3 שעות ואחרי כחצי שעה נוספת כבר היינו בחזרה במשרד של החברה. משם לקח אותנו נהג אחר למערת Radaci המפורסמת, כאשר על הדרך עצרנו גם לאכול במסעדה מקומית. בסביבות 15:00 הגענו לתחילת הליכה למערה והתחלנו ללכת במתחם הירוק על שביל מסודר תוך כדי שאנחנו עוברים מפלים ובריכות מרשימות. אחרי כ 15 דקות, הגענו לפתח המערה המוסדרת, שילמנו 2 יורו כניסה ונכנסנו אל המערה עם מדריכה מקומית. המערה הייתה יחסית קטנה ומורכבת מ 4 אזורים שונים לפי ההסבר, שבהם היו תופעות גיאולוגיות שונות בתנאי תאורה משתנים. אחרי הסיום והיציאה, המשכנו להסתובב במתחם והלכנו מעט על דרך האקוודוקט המקומי שהייתה ללא מוצא. חזרנו מעט בחזרה והלכנו חלקנו להתפעל ולהתרחץ בבריכה של המפל הגדול. בסוף הסיור בפארק בסביבות 16:30, הנהג לקח אותנו בחזרה למלון וכך היה לנו עוד קצת זמן להסתובב בעיירה Peja היפה ולאכול ארוחת ערב במסעדה ברחוב הראשי לפני שהתפזרנו להתכונן למחר ולישון.

 

תמונות היום:

 

יום 3: Reke Allages-Hajla-Drelaj
אופי השביל והשינויים: הליכה על POB, חיתוך לפסגה Hajla על שביל מקומי, ירידה משם על שביל מקומי, התחברות חזרה ל POB קצת לפני הכפר Pepaj והליכה עד הכפר Drelaj.
נקודת לינה: Drelaj – Gusthouse Shqiponja
מרחק/עליות/ירידות: כ 17 ק"מ עם כ 1100 מטר עליות/1300 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 9 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה בגיפיאסיס

 

מהלך היום:
אחרי ארוחת בוקר וסידור התיקים, בסביבות 7:45 עלינו על מונית שהקפיצה אותנו בנסיעה של כחצי שעה עד לשלט תחילת ההליכה בכפר הקטן Reke Allages. השביל על ההתחלה לא היה ברור בגלל הבנייה בכפר, אך במהרה נפתח והתחיל לטפס כ 500 מטר במתינות דרך שדות ירוקים ויער (שבו גם עצרנו למנוחה) במשך כ 3 ק"מ עד שהגענו לצומת שבילים ובה שילוט מתאים ומגוון ופיצול בין ה POB למספר דרכים שעולות להר Hajla. בזמן שנחנו, עברה על פנינו קבוצה מאורגנת עם מדריך שבחר לעלות בדרך עקיפה והפחות תלולה. אנחנו החלטנו לעלות ישירות בדרך שבהתחלה הייתה מסומנת היטב וברורה, אך לאט לאט נעלמה בין כל הירוק הצבעוני שהיה שם. הכיוון היה די ברור ולכן עלינו כ 400 מטר נוספים על פני 2 ק"מ עד שבסביבות 11:30 התחברנו לשביל הפחות תלול שכנראה גם יותר מרכזי והיו עליו מטיילים נוספים. המשכנו ללכת על השביל המרכזי שפרוס על הסכין הרחבה של ההר במגמת עלייה מתונה כ 100 מטר נוספים על פני 1 ק"מ עד שהגענו לפסגה בגובה 2403 מטר ושם עשינו עצירת צהריים ומנוחה. עברו על פנינו הרבה קבוצות שונות, כאשר רובן הגיעו מהצד המונטנגרי (הגבול בין מונטנרו לקוסובו עובר בדיוק על הסכין של ההר) והיה נראה שחלקן הגדול גם מאורגנות עם מדריכים. לקראת 13:00, התחלנו ללכת הלאה על הסכין לכיוון מערב וכאשר הגענו לפיצול דרכים, החלטנו לקפוץ לעמק בולען סמוך (שלא היה אליו שביל מסומן) ותוך כ20 דקות התפצלנו מכל המטיילים האחרים שהמשיכו לכיוון מונטנגרו וירדנו אל העמק הצבעוני במיוחד שבו היו מספר בולענים בגדלים שונים. אחרי מנוחה טובה וצילומי פרחים מיוחדים, התחלנו לחזור לכיוון השביל המסומן במפה ותוך כ 15 דקות התחברנו אליו תוך כדי הירידה התלולה והמשכנו לרדת במשך כ 5 ק"מ נוספים ואיבוד גובה של 800 מטר לעבר הכפר הקטן Pepaj. תוך כדי ההליכה, מצאנו פעמון זרוק בין העשבים וכאשר התקרבנו לבתים להחזירו לחקלאים, הזמינו אותנו אל אחד הבתים. המבוגרים שם לא דיברו אנגלית, אך הילד שהגיע לחופשת קיץ, הפתיע אותנו עם האנגלית שלו וכך חווינו מפגש ראשון עם המקומיים. הם כיבדו אותנו בגבינה מקומית ומים ואחרי שיחה ומנוחה, המשכנו בדרכינו בדרך ברורה ללא סימנים כלשהם עד החיבור עם השביל המרכזי. על הקירות, מצאנו בפעם הראשונה תותי בר טעימים ולא יכולנו לוותר על ההזדמנות לקטוף כמה. הדרך המשיכה לרדת בצורה מתונה כ 300 מטר נוספים על פני כ 3 ק"מ עד שהגענו לדרך אספלט בכפר Drelaj וכבר על ההתחלה היה שילוט ברור לGuest House שלנו. הגענו אליו בסביבות 17:30, כאשר מספר קבוצות מטיילים כבר היו במקום. עד ששתינו בירה, המארחים סידרו את מקום הלינה וקיבלנו שני חדרים של 4 בבית הסמוך למרכזי. ניצלנו את הזמן עד לארוחת הערב המצויינת שהייתה ב 19:30 למקלחות חמות ומנוחה. אחרי הארוחה ישבנו על התוכנית למחר תוך כדי קריאת החומר הכתוב על השביל והתפזרנו לישון.

 

תמונות היום:

 

יום 4: Liqenat – Babino polje
אופי השביל והשינויים: הליכה על ה POB חוץ מהסטייה הקצרה לפסגה בשם Leginati וחזרה.
נקודת לינה: Babino polje – Triangle Woodhouse
מרחק/עליות/ירידות: כ 17.5 ק"מ עם כ 1200 מטר עליות/ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8.5 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה בגיפיאסיס
וידאו מהאגם Hridsko Jerezo ביוטוב

 

מהלך היום:
היום התחיל בארוחת בוקר טובה כאשר אחריה המארחים פרסו אוכל בסגנון שולחן פתוח כך שכל אחד יכל להכין לעצמו סנדויצ'ים בהתאם למה שאוהבים לאכול. בסביבות 7:45 הגיעה ההקפצה שלנו (ג'יפ גבוהה ורחב) ואחרי העמסת התיקים, נפרדנו מהמארחים ונסענו לתחילת ההליכה של היום החמישי. הנסיעה לקחה כחצי שעה כאשר הנהג הפתיע והקפיץ אותנו קצת יותר גבוה מהצפוי מעל המסעדה Leginat. יצאנו לדרך בסביבות 8:30 על שביל יער ברור ומסומן טוב יחסית. הדרך התחילה לעלות בצורה מתונה ונוחה והפכה לדרך יער ושדות צרה שנפתחה ונסגרה כל הזמן. בזמן המנוחה, עברה על פנינו קבוצה גדולה יחסית שבהמשך הלכה במקביל אלינו במשך כ 2 ק"מ עם כ 300 מטר עלייה עד לאגם Leginat המרשים. באגם עצרנו להפסקת קפה, והדו חיים הרבים שראינו בו לא עצרו את החברה שלנו שרצו להתרחץ באגם הקר והצלול. אחרי כ 40 דקות, המשכנו בדרכנו תוך כדי עקיפה של האגם והתחברנו לשביל יער צר ונוח שהמשיך כ 1 ק"מ במגמת ירידה קלה עד לאגם נוסף שהיה קטן בהרבה. לא התעכבנו בו והמשכנו כ 4 ק"מ עם כ 400 מטר עלייה על השביל שהתחיל בינתיים לעלות בתלילות לעבר הפס Jelenka כאשר על הדרך עוברים מתחת למצוקים מרשימים ומגוונים. הדרך הייתה די ברורה ובסביבות 11:30 הגענו אל הפס שממנו ניתן היה לראות את העמקים הירוקים והמרשימים שבצד השני. בזמן המנוחה, שמנו לב כי יש פסגה קרובה בשם Liqenati בגובה 2339 מטר שיש אליה שביל במפה וניתן לעלות כ 100 מטר בקלות. אחרי בדיקה של מזג אוויר ושארית ההליכה לאותו היום, החלטנו להשאיר את התיקים וללכת לשם. הדרך הייתה צבעונית במיוחד וכללה גם קצת מעברי בולדרים, אך אחריהם נפתחו שדות של פרחים מסוגים שונים עם מצוקים משוננים ומיוחדים. אחרי סיבוב של כחצי שעה באזור המדהים הזה, ירדנו אל אחד המצוקים להצטלם וחזרנו אל התיקים. המשכנו בדרכנו על השביל במגמת ירידה מתונה של 200 מטר כ 1.5 ק"מ עד שהגענו לאגם קטן ובצל של העצים עצרנו לארוחת צהריים. במשך כ 3.5 ק"מ הבאים הלכנו על דרך הגבול בין מונטנגרו לקוסובו ששמרה יחסית על הגובה ואז באזור Ravno Brdo התחילה ירידה תלולה של כ 600 מטר אל העמק של Babino Pole. לפני הירידה פגשנו זוג פולנים צעירים שהלכו בכיוון ההפוך ונראה שהבחור סבל מאוד ממשקל התיק שהיה לו עם כל הציוד לינה. אחד החברה לא התאפק ועזר לו לסדר את הרצועות של התיק כדי שישב יותר טוב על הגב. בדרך הירידה למטה פגשנו מספר מטיילים נוספים, עדר כבשים גזעיות ומספר בתי רועים. בסוף הירידה הסימון נעלם בשדות החקלאיים ונאלצנו ללכת בשולי השדות עד ההגעה לנהר. החצייה של הנהר הייתה על גשר עץ חבוי שהמקומיים הכווינו אותנו אליו. אחרי הליכה קצרה התחברנו את הכביש המרכזי והלכנו איתו כ 1.5 ק"מ נוספים עד ההגעה לנקודת הלינה בסביבות 17:00. אחרי המפגש עם המארחים, הופתענו לגלות כי קיבלנו בית שלם וחדש עם 2 חדרים של 4 ו 2 מקלחות וניצלנו את ההזדמנות לרחצה, כביסה ומנוחה עד הארוחת ערב שהוגשה על השולחנות בין הבתים, כאשר לחמים הוכנו בטאבון המקומי. חוץ מאיתנו, היו שם מספר קבוצות קטנות כאשר חלקם הלכו עם אוהלים ואחרי החלפת חוויות ושיחות, התפזרנו לישון.

 

תמונות היום:

 

יום 5: Babino polje – Plav
אופי השביל והשינויים: הליכה על POB חוץ מקטע קצר בהתחלה.
נקודת לינה: Plav – Apartmani Ambiente
מרחק/עליות/ירידות: כ 20.5 ק"מ עם כ 750 מטר עליות ו1300 יירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 7.5 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה בגיפיאסיס

 

מהלך היום:
אחרי ארוחת בוקר מצויינת והכנת סנדויצי'ם לצהריים, יצאנו לדרך בהכוונה של בעל הבית ממש מאחורי הבית (כדי לא לחזור כ 400 מטר לשביל המרכזי והמסומן). השביל היה שביל יער ברור שהתחיל לעלות ואחרי כ 1.5 ק"מ (עם 200 מטר עלייה ) התחבר חזרה לשביל המרכזי ליד כפר קטן שעל הדרך. משם המשיכה דרך 4 על 4 נוחה ואחרי כ 1 ק"מ חתכנו שוב אל השביל המסומן והתחלנו לעלות במתינות 250 מטר לאורך כ 3 ק"מ בדרך יער יפה עד שהגענו לאגם מדהים וצלול בשם Hridsko Jerezo (או בשם שהחברים המציאו לו "אגם הפיות"). היינו שם לבד וכמובן החברה לא חשבו פעמים, והלכו לשחות במים הקפואים והנהדרים. בזמן ההתארגנות להליכה, הגיעו 2 חברה שישנו באותו המקום ונכנסו למים גם כן. עקפנו את האגם מדרום לפי השביל ושקלנו לעלות להר תלול ללא שם בגובה 2000 מטר שצופה על האגם ואליו מוביל שביל מקומי במפה, אך בזמן ההתקרבות אל ההר, שמנו לב שהשביל מאוד לא ברור וכנראה לא הולכים בו הרבה וגם קיבלנו עדכון תחזית שהולך להיות גשום אחר הצהריים ולכן החלטנו לוותר הפעם. חזרנו מעט על עקבותינו, והתחברנו לשביל 4 על 4 נוח שעליו הלכנו כ 1.5 ק"מ עד לבית עץ מוזר שנראה כמו מרכז מידע עתידי, כאשר על הדרך עברנו על פני מספר כלים כבדים שעבדו על סידור הכביש. מאחורי הבית פנינו צפון מערבה לפי השילוט, והתחלנו ללכת בדרך נוחה וירוקה במגמת ירידה מתונה כ 2 ק"מ כאשר משם התחילה ירידה תלולה יותר של כ 500 מטר אל הכפרים הקטנים שבעמק. בסוף הירידה, הגענו לחציית הנהר וחלקנו ניצלו את ההזדמנות לרחצה בזמן שאחרים התקדמו קצת לכיוון הלא נכון ומחוסר קליטה לא יכולנו להזהירם (בסופו של דבר רוב האבודים נמצאו כאשר אחד הגיע ל PLAV ויצר קשר דרך ה WIFI באחד הברים). מציאת השביל הייתה לא פשוטה והוא הוביל לחצייה על אבנים של הנחל כ 300 מטר צפונית לגשר מסודר ומשם הפך לשביל 4 על 4 הרוס עם שלוליות שהלך בין השדות. אחרי הליכה קלה של כ 5 ק"מ, הגענו אל התצפית על PLAV והאגם שלה. במהרה התחברנו לאחד הרחובות העליונים והתחלנו ללכת לכיוון המלון שהוזמן לנו תוך כדי אכילה של דובדבים/תותי עץ מעצים מקומיים על הדרך. הגענו למלון בסביבות 15:00, קיבלנו 4 חדרים בגדלים שונים כאשר אחד מהם היה כמו סוג של דירה ואחר עם מרפסת גדולה ושולחנות. לאחר התארגנות מהירה, השארנו את הדברים והלכנו לטייל בעיירה שנחשבת להכי גדולה על שביל ה POB. ביקרנו במסגד ישן בשם Mosque Redzepagic עם צריח עץ שהיה פתוח בחלקו, במגדל Redzepagic Tower מהמאה ה 17 שהיה סגור ולאחר מכן הצטיידנו בפירות, נשנושים ובירות והלכנו לעבר האגם המפורסם. באגם בנו מזח עץ נוח שאפשר ללכת עליו, לשכור סירות עץ שונות או לשבת עליו ולהעביר את הזמן כפי שעשו הרבה קבוצות גדולות של צעירים מקומיים שהיו שם. לקחנו קצת פירות יער אצל ה"גזלן" המקומי בכניסה למזח והלכנו לנוח ולהתרחץ באגם. בסביבות 17:30 התחלנו לחזור לכיוון המלון ועד שהגענו, הגיע הזמן לארוחת ערב. לפי הנראה, היינו האורחים היחידים במלון, ולכן קיבלנו שירות מהיר וטוב. אחרי הארוחה, אצל חלק מהחברה התעורר הרצון למשהו מתוק, ולכן הלכנו לחפש מקום מתאים להצטיידות ברחוב הראשי של העיר ולא היה חסר איפה לעצור. עצרנו במסעדה קטנה ואחר כך עברנו דרך הסופר להשלמות של הערב וחגיגה של שליש הטיול במרפסת הפתוחה של אחד החדרים.

 

תמונות היום:

 

יום 6: Plav-Grebaja Valley- Karanfil
אופי השביל והשינויים: כל היום באזור נפרד שאינו על POB.
נקודת לינה: Grebaja Valley – Katun Maja Karanfil
מרחק/עליות/ירידות: כ 11.5 ק"מ עם כ 1150 מטר עליות/ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 7 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה בגיפיאסיס
וידאו תצפית מהר Talijanka ביוטוב

 

מהלך היום:
הקדמנו את ארוחת הבוקר ל 6:30 וכבר ב7:00 הגיע רכב האיסוף אל המלון. לקחנו את הסנדויצ'ים המוכנים מראש (שלא היו כל כך שווים הפעם) ויצאנו לדרך כאשר אחרי נסיעה של כ 40 דקות בדרכי אספלט בין הכפרים הגענו אל ה Grebaja Valley (שאינו חלק משביל ה POB ותוכנן כיום מנוחה למי שירצה) ואל המלון שלנו. המקום התגלה כמזמין במיוחד וקיבלנו 4 בקתות עץ מדהימות קרוב למבנה המרכזי והמסעדה. התארגנו במהירות ויצאנו לדרך קצת אחרי 8:00 אל שביל יער מיוחד ומסתורי שהתחיל לעלות בצורה תלולה מאוד של כ 500 מטר על פני 2.5 ק"מ. יצאנו מהיער אל שדות ירוקים ופתוחים שהיו מלאים בתותי בר ומעליהם מפלים קטנים. התקדמנו במהירות לעבר הפס הראשון, אך בשלב מסויים סטינו מהשביל ועשינו תיקון חזרה דרך עלייה תלולה ושביל אחר שהופיע על המפה. הגענו לפס בסביבות 11:00 , ובזמן שחלקנו נחו ועשו הפסקת תה, הלכנו על הסכין כ 200 מטר כדי לקבל תצפית על העמק לכיוון השני. כאשר חזרנו, התחלנו לעלות בעלייה תלולה וקצרה יחסית על השביל המרכזי את ההר Podadija ומשם התקדמנו על סכין יפה אל ההר המרכזי באזור בשם Taljanka שבשיא מגיע לגובה 2039 מטר. ראינו מרחוק דגל אלבניה תקוע על אחת הפסגות והסקרנות גברה על החשש הקל מהגשם שעלול לחזור. השארנו את התיקים והתקדמנו כ 400 מטר על סכין רחבה לכיוון הדגל כאשר משם הייתה תצפית יפה לעבר הכפר הציורי Lepushe שמתואר הרבה בספרים כנקודת התחלה של הטיולים באזור. חזרנו על עקבותנו אל התיקים ובדיוק הגיעה קבוצה גדולה של מטיילים מהכיוון השני וכך הייתה לנו הזדמנות להחליף קצת חוויות. התחלנו ללכת במגמת ירידה לעבר פסגה נמוכה יותר (1823 מטר) בשם Maja Can ועל הדרך מצאנו מספר נקודות תצפית מרשימות ביותר לעבר העמק שהתאימו לארוחת צהריים. בסביבות 14:30 הגענו אל הפסגה ובדיוק השמיים התבהרו וכך היה ניתן לראות את הרי ה Karanfil המרשימים ממול בשיא תפארתם. לאחר מנוחה וצילומים, התחלנו ללכת בשביל ברור וצבעוני במגמת ירידה מתונה ואחרי כ 1 ק"מ התחברנו לשביל של הבוקר לפני הכניסה ליער וירדנו שוב דרך היער הקסום שהייתה בו הפעם תאורה מיוחדת. כ 1 ק"מ לקראת הסוף, חלקנו התפצלנו והלכנו בשביל יער אחר שסומן במפה והוביל בסופו של דבר למועדון המטיילים הסרבי שהיה במקום ובו בחור נחמד שמתחזק אותו. הבחור סיפר לנו שהוא רואה פה בפעם הראשונה מטיילים ישראלים ברגל ב 10 השנים האחרונות שלא עושים טיולי ג'יפים. בסביבות 16:30, אחרי הליכה קצרה, הגענו אל מקום הלינה שלנו ואחרי התארגנות מהירה ומקלחות רצינו לשבת על בירות והתוכנית למחרת, אך פתאום התחיל להיות גשום מאוד עם הרבה רעמים ולכן נאלצנו להתפזר אל החדרים ולנסות לייבש את הבגדים הרטובים בפנים. לאחר כשעה הגשם הפסיק וזה היה זמן מתאים ללכת למבנה המרכזי ולאכול ארוחת ערב שהייתה הפעם מגוונת וטעימה מאוד.

 

תמונות היום:

 

יום 7: Plav-Vusanje
אופי השביל והשינויים: תחילת ההליכה על שביל אחר, אחר כך התחברות ל POB והליכה עליו עד סוף היום.
נקודת לינה: Vusanje – Vucetaj Guesthouse
מרחק/עליות/ירידות: כ 16 ק"מ עם כ 1000 מטר עליות ו1200 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 7 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה בגיפיאסיס

 

מהלך היום:
אחרי ארוחת הבוקר, חיכה לנו הנהג מאתמול עם טנדר גדול וחדש ובסביבות 8:00 התחלנו לנסוע לכיוון PLAV. הסתבר שהנהג, הוא גם הבעלים של המקום לינה הבא שלנו ב Vusanje ולכן אספנו חלק מהציוד המיותר והשארנו אצלו ברכב כדי שיעביר למלון ונוכל לסחוב פחות. אחרי נסיעה קצרה, עצרנו על הדרך במכולת מקומית בעיירה Gusinje להצטיידות קדימה ולאחר מכן המשכנו לנסוע לתחילת הדרך מעל PLAV. תוך כדי הנסיעה, הנהג אמר שאנחנו נוסעים לאזור שנקרא Budovica שנמצא קצת יותר גבוה מהתכנון המקורי של נקודת ההתחלה ב buricka rijeka. הסתבר שבשנה האחרונה בנו שם כביש אספלט חדש בין הכפרים ולכן זה התאפשר. התחזית על הבוקר לא הייתה טובה ולכן שמחנו שהוא מקפיץ אותנו קצת קדימה ולמעלה ביום הארוך שצפוי לנו. הקאץ' היחיד היה שנקודת היציאה הייתה כ 1 ק"מ מערבית לסימון ה POB, אך לפי טענת הנהג , אפשר היה להתחבר בקלות אל השביל בהמשך תוך כדי הליכה על דרך 4 על 4 ברורה ונוחה שמסומנת במפות (בשטח היה מסומן כשביל אופניים). התחלנו ללכת במעלה נוח ותלול על שביל 4 על 4 ביער, אך במהרה גילינו שמדובר בדרך שכנראה כבר מזמן לא נוסעים בה בגלל הסגירה של הצמחייה. הצמחייה הייתה רטובה במיוחד מהגשם של אתמול והלחות ולכן ההליכה הייתה איטית יחסית. הדרך נפתחה ונסגרה לסירוגין, אך הייתה די ברורה. מדי פעם ענני ערפל עלו מתוך היער וזה יצר אווירת הליכה מיוחדת. אחרי כ 4.5 ק"מ של הליכה ועלייה של כ 600 מטר, הגענו לבית קטן שכנראה במקור אליו הוביל ה 4 על 4 ושם הוא הסתיים. מצאנו דרך יחסית ברורה שהובילה לכיוון השביל המקורי, אך בשלב מסוים התחיל גשם קל-בינוני שהכריח אותנו לשים ציוד גשם. בזמן העצירה וההתארגנות, הייתה מתקפה מוזרה של ענן יתושים ונאלצו להתקדם במהירות עד שמצאנו את השביל המקורי ואיתו עלינו בעלייה קצרה ותלולה את הפסגה Maja e Borit וממנה היה נוף מרשים אל PLAV והאגם שלה. בסביבות 11:00 המשכנו להתקדם על שביל עליון והתבאסנו מעט שהראות הייתה ממש גרועה למרות שמצד שני גם לא היה גשם. מדי פעם העננים התפזרו ואפשרו לנו לראות את היופי בצידי הדרך. לאחר הליכה נוספת העננים התפזרו מעט וכך יכולנו בסביבות 12:00 לעצור לארוחת צהריים ולהנות מהנוף שנפתח ולצלם את הצמחייה המיוחדת במקום. המשכנו לרדת על קווי הרכס כאשר בשלב מסוים השמיים התקדרו שוב וראינו את הגשם מגיע במהירות. המשכנו ללכת על השביל בירידה מתונה כאשר הגשם התחיל להתחזק ולמזלנו ראינו בזמן שלט של בית עם הזמנה לקפה. ניצלנו את ההזדמנות לעצירה, מנוחה, שתייה של חלב חם, תה ואגירת כוחות. בסביבות 14:00 הגשם נחלש קצת וניצלנו את החלון כדי להמשיך ללכת בירידה ארוכה ולהמשיך לעבר Vusanje כ 4.5 ק"מ נוספים. על הדרך פגשנו שלושה פולנים שהלכו במעלה הדרך ונראה שנהנו מאוד מהגשם הבינוני שנחלש והתחזק כל הזמן. אל הכפר הגענו בסביבות 15:30, אך במהרה הסתבר שהמלון שלנו אינו נמצא במיקום שחשבנו שאמור להיות ואז המקומיים הנחו אותנו להתקדם כ 200 מטר במורד הכפר עד שמצאנו את המקום. המלון מנוהל על ידי משפחה שגרה שם קבוע כאשר הבעל גם עושה הסעות ובגלל שהיינו האורחים היחידים, הם מיקמו אותנו מהר מאוד בבית עץ גדול עם 2 קומות ומקלחת אחת, הביאו לנו תה חם כדי להתחמם ונתנו לנו להשתמש במקלחת גם בבית הסמוך שהיה פנוי כדי לזרז את העניינים. אחרי שהתארגנו ופרסנו את כל הבגדים ליבוש הם הזמינו אותנו לנוח בחדר הסלון שלהם החם עד שארגנו לנו את ארוחת הערב. זו הייתה הרגשה קצת מוזרה לתפוס להם את הסלון ותהינו מה היה קורה אם היו במלון עוד אורחים, אך כנראה שככה זה מקובל בעונת התיירות להפוך את הבתים לבתי אירוח כהכנסה נוספת. כל המשפחה דיברה אנגלית מצוינת באופן יחסי וכך יכולנו לתקשר בלי בעיה. אחרי ארוחת הערב המצוינת חזרנו אל מקום הלינה כאשר קרפדת ענק הפתיעה אותנו על הדרך.

 

תמונות היום:

 

יום 8: Vusanje – Theth
אופי השביל והשינויים: הליכה על POB , סטייה ארוכה לפסגת Arapit וחזרה ל POB. בסוף היום, הליכה מעבר ל POB אל תוך הכפר.
נקודת לינה: Theth – Guesthouse Bujtina Polia
מרחק/עליות/ירידות: כ 26 ק"מ עם כ 1600 מטר עליות ו1900 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: 12.5 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה בגיפיאסיס
וידאו תצפית מהר Harapit ביוטוב

 

מהלך היום:
בבוקר לא היה זכר למזג האוויר הבינוני שהיה אתמול, ולאחר ארוחת בוקר מעולה, הכנה של הסנדויצ'ים ופרידה מהמשפחה שאירחה אותנו, יצאנו לדרך. הלכנו כ 1.7 ק"מ על דרך 4 על 4 כפרית לאורך הנהר ועמק Ropojanska dolina עד שראינו שלט קטן שמפנה לירידה לנחל. לקחנו את הפנייה וירדנו בדרך עץ רעועה אל מקום מדהים בשם Oko Skakavice שבו הייתה נביעה כחולה ומרשימה. כמובן שהחברה נכנסו לשחות במים הקרים ולאחר כחצי שעה חזרנו באותה הדרך אל הדרך הכפרית למעלה. במהלך ההליכה עצרנו מספר פעמים בצידי הדרך לאכול תותי בר ולאחר כ 3.5 ק"מ הגענו לפיצול דרכים עם שלט שמפנה ל POB דרך היער. הדשא היה עדיין רטוב ולכן חלקנו עקפנו את הקטע הקצר של כחצי ק"מ על דרך 4 על 4 רחבה יותר. לאחר ההתחברות אל השביל, המשכנו בדרך יער נוחה שבמהרה נפתחה והופיעו מצוקים מרשימים בצדדים ואחרי כ 1 ק"מ נוספים הגענו לאגם עונתי Rapojansko Jelezo שהיה יבש לחלוטין. עשינו הפסקת בוקר ותוך כדי התבוננות בהרים המיוחדים מסביב ושתיית תה, חיכינו לאחד החברה שטעה בפנייה והמשיך לעלות קצת עד שעלה על הטעות וחזר. אחרי כחצי שעה, המשכנו כולנו ביחד להתקדם דרך עמק ירוק ועברנו במהרה את אבן הגבול שסימלה כניסה לשטח אלבניה. משם התחילה עלייה קצרה של כ 1 ק"מ (ושינויי גובה של כ 200 מטר) דרך יער צפוף ואז הדרך נפתחה והפכה להליכה בתוך עמק ירוק. בזמן המנוחה, פגשנו על הדרך זוג צעיר שהלכו בשביל אחר של VIA DINARICA עם כל הציוד על הגב ונראה שנהנו מאוד מההליכה. המשכנו לעלות במתינות במשך כ 2 ק"מ עד ההגעה לפיצול דרכים ושם בחרנו ללכת דרך נחל מצוקי מרשים עם קצת מים זומרים. בסוף העלייה היו מספר בונקרים נטושים ואחרי 1 ק"מ נוספים של הליכה, ירדנו אל אגם קטן ומרשים בשם Liqeni e Pejes. עשינו שם מנוחה ורחצה עד כ 13:00, וצפינו בהר המרשים שלידו בשם Maja e Arapit כאשר הרבה קבוצות של מטיילים עברו על פנינו על השביל הראשי שלא יורד אל האגם. המזג אוויר היה יציב ונוח ועדיין נותר לנו הרבה שעות אור ולכן החלטנו לעלות אל הפסגה המרשימה למרות העלייה הקשה של ה 500 מטר הנוספים (והלא מומלצת על ידי החברה בגלל הקושי). עלינו על שביל ברור שהתפצל מה POB ואחרי עלייה של כ 100 מטר על פני כ 1 ק"מ, הגענו לנקודת פיצול נוספת שממנה תכננו לחזור בדרך אחרת. שם השארנו את התיקים והתחלנו להתקדם במעלה תלול לעבר הפסגה. בהתחלה השביל היה נוח וברור, אך בהמשך הפך לסלעי יותר ויותר והיה צריך להתאמץ כדי למצוא את הסימונים שהופיעו בצורת רוג'ומים. החלק האחרון של העלייה היה תלול במיוחד וכלל כמה תצפיות מרהיבות אל העמק עם נפילה של יותר מ 1 ק"מ בגובה. אחרי כשעה וחצי מהאגם, הגענו סוף סוף אל הפסגה והיה משם נוף נהדר לכל הכיוונים. השארנו למזכרת כיתוב בספר שהוחבא שם היטב, הצטלמנו והתחלנו לרדת בזהירות רבה באותה הדרך אל התיקים. על הדרך פגשנו קבוצה של 4 גרמנים צעירים שהלכו אל הפסגה והזהרנו אותם שיתכן שלא יספיקו בגלל השעה המאורחת. הגענו חזרה אל התיקים בסביבות 16:30 והתחלנו לחפש את השביל שיחבר אותנו חזרה אל השביל המרכזי. היה מאוד לא פשוט למצוא את שביל החיבור וגם ללכת בו בגלל שהוא הלך בין הבולענים. בסופו של דבר מצאנו את הדרך ויצאנו אל השביל המרכזי ממש לפני הירידה אל העמק. משם התחילה ירידה תלולה וארוכה מאוד של כ 500 מטר לאורך מצוקים מרשימים ולאחר מכן התמתנה קצת וירדה עוד כ 400 מטר עד למפגש עם נהר רחב ואכזב שבעמק. בסוף הירידה וממש לפני תחילת הדרך 4 על 4 , מצאנו מקור מים ואחריו בית עץ קטן שמכר בירות, קולה ושירות מונית עד הכפר. ראינו במפה שנשאר כ 4.5 ק"מ בלבד ובגלל שהיה עוד מוקדם יחסית, החלטנו לא לחכות ולהמשיך ללכת. בסביבות 19:30 הגענו אל המלון שלנו שנמצא ממש ליד הכנסייה וכאשר פגשנו את הבעלים, הופתענו לגלות שחבר שלנו (שלא עלה על ה Arapit והמשיך אל הכפר) אינו נמצא שם ושנישן במקום אחר כאשר טנדר מקומי יביא אותנו אל/ממקום הלינה (שהיה כ 400 דרומה) אל החדר האוכל שבמלון המקורי. כשהגענו למלון החלופי, הבעלים היה מופתע שאנו רוצים 2 חדרים של 4 ולקח לו קצת זמן לארגן את הנושא בזמן ששתינו בירה בחוץ. בסביבות 20:30 אחרי כל ההתארגנות, הוא הקפיץ אותנו על הטנדר אל המלון המקורי ושם אכלנו ארוחת ערב כאשר הנסיעה הייתה חוויה בפני עצמה (ולא בהכרח מומלצת).
היינו צריכים להישאר עוד לילה במלון (כי היום למחרת היה יום גיבוי ומנוחה למי שרצה) ולכן דיברנו עם הבעלים על כך שאנו לא מרוצים מהסידור הנ"ל והוא הבטיח לנו סוג של פיצוי בדמות העברה למלון המרכזי וכיסוי עליות הבירה/יין שלקחנו. בסוף הארוחה סגרנו את כל הקצוות למחר וחזרנו באותה הדרך עם טנדר אל המלון החלופי.

 

תמונות היום:

 

יום 9: Theth-Blue eye-Nderlysaj
אופי השביל והשינויים: יום שכולו אינו על ה POB.
נקודת לינה: Theth – Guesthouse Bujtina Polia
מרחק/עליות/ירידות: כ 20.5 ק"מ עם כ 750 מטר עליות ו1000 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 6.5 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה בגיפיאסיס
וידאו מהמפל Theth ביוטוב
וידאו נוסף מהמפל Theth ביוטוב
וידאו מהעין הכחולה ביוטוב.
וידאו נוסף מהעין הכחולה ביוטוב

 

מהלך היום:
בגלל המעבר המתוכנן אל המלון המרכזי, ארזנו את הציוד וקיבלנו הקפצה מוקדם בבוקר לארוחת בוקר. אחרי הארוחה וההתארגנות, השארנו את הציוד המיותר במלון והתחלנו ללכת בשבילים מעניינים דרך הכפר ובסופו של דבר, יצאנו דרך שביל עליון שעליו המליצה לנו סבתה מקומית על הדרך. אחרי הגשר, היה סימון שמפנה לבריכה ולא הצטערנו שקפצנו אליה כי חלק ניצלו את ההזדמנות לרחצת בוקר. המשכנו כ 1 ק"מ על דרך מקומית כדי לחזור אל השביל המרכזי ומשם התחלנו לטפס בשביל מתון ויפה לאורך תעלת מים כ 200 מטר לעבר מפל ייחודי מאוד ומפורסם. בזמן שהצטלמנו ונחנו, הגיעו תיירים רבים נוספים ועברו על פנינו וכאשר המשכנו ללכת, ראינו את חלקם בדרך לעין הכחולה. הדרך לשם הייתה נוחה ומעניינת לאורך הנהר המרכזי ונמשכה כ 3 ק"מ במגמת ירידה מתונה, כאשר בסופה הגענו אל גשר שחצה את הנחל ובסביבות 11:30 הגענו אל הכפר Nderlysaj. ניסינו לעבור בדרכים מקומיות דרך הכפר כפי שעשינו ב Theth, ובמהרה מצאה אותנו גברת מקומית שהראתה לנו את הדרך הכי מהירה ומעניינת בתוך הכפר. משם התחלנו לעלות בדרך נוחה של כ 2 ק"מ עם המוני תיירים אחרים ולהתקדם במהרה לעבר האטרקציה המרכזית של האזור. הירידה האחרונה אל העין הכחולה הייתה מעניינת וכאשר הגענו אל העין, הבנו למה המקום כל כך פופולארי ומלא בתיירים וביניהם הייתה גם קבוצה של ישראלים. החברה אצלנו היו מספיק אמיצים לקפוץ אל המים הקפואים ואפילו לשחות. לאחר מנוחה וצילומים, עלינו מעט והתיישבנו במסעדה ממש מעל העין הכחולה כדי לאכול צהריים ולהנות מהנוף. חזרנו באותה הדרך אל הכפר Nderlaj ולקראת סוף השביל חצינו אל הצד השני של הנהר תוך כדי צפייה במפלים שנוצרו שם והגענו למסעדה קטנה על הנהר. שם ביקשנו מהבעלים ליצור קשר עם בעל המלון שלנו ולהזמין לנו הסעה חזרה כדי להימנע מהליכה על דרך 4 על 4 משעממת. בזמן שחיכינו להסעה (כחצי שעה), השלמנו את מנת הבירה היומית והרחצה במים הצלולים שליד. הנסיעה אל Theth לקחה כ 40 דקות והזכירה לחלקנו מעט את הנסיעות החשופות בפרו. חזרנו אל המלון בסביבות 16:30, כך שהיה לנו עוד זמן ללכת ולבקר במגדל העתיק שהפך למוזיאון קטן ובו מספר קומות. אחרי המקלחות, אכלנו ארוחת ערב מעולה ומגוונת בחדר האוכל המרכזי עם עוד מספר קבוצות זרות ושל ישראלים שעשו טיול ג'יפים מודרך באזור ונראה שנהנו מאוד מהחוויה. לאחר מכן ישבנו מעט על התוכנית הליכה למחר והתפזרנו כל אחד לענייניו.

 

תמונות היום:

 

יום 10: Theth-Valbone
אופי השביל והשינויים: תחילת ההליכה בשבילים מקומיים ואז התחברות ל POB, סטייה קטנה לתצפית בפס והמשך על ה POB עד הסוף עם סטיות קטנות.
נקודת לינה: Valbone – Kol Gjoni Guesthouse
מרחק/עליות/ירידות: כ 20.5 ק"מ עם כ 1300 מטר עליות ו1100 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 7.5 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה בגיפיאסיס

 

מהלך היום:
יצאנו לדרך בסביבות 8:00 כרגיל וכדי לא ללכת חזרה באותה הדרך משלשום, עלינו לשביל עליון שהופיע במפה ונמשך לאורך הכפר. השביל היה די ברור, מיוחד בחלקו ויחסית נוח להליכה ואחרי כ 2 ק"מ עם כ 200 מטר עלייה התחברנו את השביל המרכזי שהתחיל לטפס בתלילות דרך יער יפיפה. בפעם הראשונה בשביל, הורגש עומס של מטיילים ממדינות שונות, כאשר הרוב הלכו כקבוצות מאורגנות עם מדריך והשתמשו בסוסים להעברת ציוד, והיו גם מספר זוגות שהלכו עם כל הציוד על הגב. לאחר שהתקדמנו כ 2 ק"מ נוספים, עלינו כ 400 מטר והיער נפתח, עשינו עצירת בוקר והפסקת תה כך שהייתה הזדמנות לדבר עם חלק מהקבוצות שעברו אותנו. המשכנו להתקדם בקצב מהיר במעלה השביל כ 3 ק"מ נוספים עם כ 500 מטר עלייה עד שהגענו לפס בשם Qafa e Valbones שממנו נשקף נוף נהדר. ראינו שיש לנו הרבה זמן ומזג אוויר טוב ולכן החלטנו ללכת כ 300 מטר על סכין קרובה בשביל ברור אל התצפית הגבוהה במקום התצפית הקטנה שכולם הולכים אליה ומופיעה במפה. התקדמנו מעט כדי להתנתק מההמונים והשארנו שם את התיקים. ההליכה על הסכין לא הייתה פשוטה, אך הגענו במהרה אל התצפית המרשימה שממנה נשקף הנוף לכל הכיוונים וראו היטב את עמק Valbona. הירידה מהפס הייתה מתונה בהתחלה, אך לא פשוטה בכלל לבעלי פחד גבהים עם מספר חשיפות לא נעימות. הופתענו לראות שם משפחה לא סטנדרטית עם 2 ילדים קטנים שהלכו כמעט את כל הדרך לבד ללא עזרה ונראה שגם נהנו. לאחר הקטע החשוף, הירידה הפכה להיות תלולה יותר, אך השביל היה נוח בהרבה וממנו נשקף נוף יפה כל הזמן. אחרי ירידה של כ 500 מטר על פני 2.5 ק"מ, הירידה התמתנה והדרך הפכה לדרך יער רחבה. ניסינו להימנע מספר פעמים מהליכה על הדרך המרכזית על ידי הליכה על שבילים צדדיים ואחרי כ 4 ק"מ הגענו לאזור המלון הגדול והמפואר שממנו התחיל להיות כביש אספלט מודרני והיה נראה שחזרנו אל הציויליזציה. המשכנו להתחמק מהליכה על כביש האספלט המרכזי והלכנו במקביל בשבילים מקומיים עד שהגענו אל המלון הצבעוני שלנו בסביבות 16:30. קיבלנו את החדרים במהרה ואחרי התארגנות, רחצה וכביסה , התישבנו על הספות בקומה השניה כדי לשתות בירה ולהנות מהנוף של ההרים ממול. היה קצת קשה לתפוס את גודל ההפרש בגובה של ה 1.5 ק"מ בינינו לבין רכס הפסגות ממול וזה היה מראה נהדר. בערב אכלנו ארוחת ערב מצויינת בחדר אוכל של המקום והתפזרנו כל אחד לענייניו.

 

תמונות היום:

 

יום 11: Valbone-Prosllopit Pass-Çeremi
אופי השביל והשינויים: הליכה קצרה על שביל POB ואז הליכה בוריאציה גבוהה שלו עד הסוף.
נקודת לינה: Ceremi – Guesthouse Kujtim
מרחק/עליות/ירידות: כ 16 ק"מ עם כ 1250 מטר עליות ו1100 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8.5 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה בגיפיאסיס

 

מהלך היום:
בגלל התחזית הגרועה להיום והאופציה הגבוהה של המסלול שבחרנו שלא כלולה ב POB הרשמי, החלטנו לצאת מוקדם בבוקר וכבר ב 7:15 התחלנו ללכת אחרי ארוחת הבוקר והכנת הסנדויצים. אחד החברה שלא הרגיש במיטבו, המשיך על ה POB עד ל Ceremi. כדי להתקדם מהר, לא חיפשנו דרכים צדדיות הפעם והלכנו על הכביש המרכזי לאורך כ 2.5 ק"מ עד הפניה צפונה וחצייה של הגשר שאחריה היה שלט מידע של תחילת המסלול Maja e Kollates המפורסם. התחלנו את העלייה התלולה דרך שביל יערנוח מגוון שבהמשך הפך לשביל פתוח ותלול שמדי פעם נסגר שוב. אחרי כ 2 ק"מ עם 600 מטר עלייה, התיישבנו לנוח ולצפות בעמק המרשים של Valbona בפעם האחרונה. לאחר המנוחה, המשכנו לטפס במתינות בשביל שבנתיים נפתח ומדי פעם התחלנו לקבל מטפים של גשם קל-בינוני עם עננים שבאו והלכו במהירות ואז נפתחו ההרים היפים מסביב. אחרי הליכה של כ 3 ק"מ נוספים ועלייה של 500 מטר, הגענו אל הפס Prosllopit (שמהווה גבול טבעי בין אלבניה למונטנגרו) שממנו ניתן היה לראות חלקים קטנים של שני ההרים האימתניים Zla/Dobra Kollata שאליהם שקלנו לטפס. בזמן ההתלבטות, כל הפס התמלא בערפל והשילוב של הרוח הקרה עם הידע המוקדם על הקושי הצפוי של העלייה החשופה לא הותירו מקום לספק שאין טעם להסתכן ולעלות היום לפסגות כי גם ככה לא נראה כלום. את ההחלטה חיזק בחור גרמני חסון שבדיוק ירד משם ואמר כי תנאי הראות למעלה אפסיים ושלקח לו כשעתיים רק לעלות בגלל סכנת החלקה. בנוסף אלינו, הייתה חבורה גדולה של פולנים צעירים שלמרות האזהרות שלנו והחוסר מוכנות שלהם מבחינת מפה וציוד, החליטו לנסות בכל זאת לטפס על ההר (כי הם באו במיוחד בשביל זה) ובפעם האחרונה שראינו אותם , היה נראה מהצד שהם הסתבכו עם הטיפוס הלא פשוט בערפל. התקדמנו במהירות לכיוון השני של הפס במגמת ירידה מתונה תוך כדי שאנחנו עוברים ליד מערת קרח שמופיעה במפה. בסביבות 12:15 ,אחרי כ 1.5 ק"מ וירידה של כ 200 מטר , החלטנו לעצור להפסקת צהריים/קפה המיוחלת אחרי שהערפל התפזר קצת. לא היה יותר מדי זמן של חסד ובמהרה השמיים התקדרו שוב ונאלצנו להמשיך ללכת בשביל מעניין ומגוון במגמת ירידה. בסביבות 14:00, אחרי כ 2 ק"מ נוספים עם כ 200 מטר ירידה וחזרה לאלבניה, הגענו לחווה קטנה שבה מכרו חלב/תה חמים ויוגורט מקומי, אז עצרנו שם לטעימות ומנוחה. בהמשך עברנו דרך כפר קטן שאינו מופיע במפות ובו היו בעיקר חוות חקלאיות וכלב אחד גדול במיוחד. אחרי הכפר, התחילה ירידה מתונה דרך יער מעניין שדרכו כנראה עוברים עדרים של פרות או סוסים, כי הדרך המרשימה הייתה מלאה בבוץ חלק ונדרשה זהירות יתרה כדי לא להחליק. אחרי כ 2.5 ק"מ הגענו לפיצול דרכים כאשר הדרך שבה תכננו ללכת הייתה חסומה על ידי עצים וכך נאלצנו לעשות עיקוף קטן דרך שביל אחר שהיה לא פחות יפה מהקודמים ובו עצים רבים ומעניינים. אחרי כ 2 ק"מ נוספים של הליכה כמעט מישורית, הגענו אל פאתי הכפר Ceremi ולנקודת הלינה שלנו. הפעם היה מדובר באירוח ביתי שהיה מלא לחלוטין ומוגבל מאוד במקום ולכן קיבלנו 8 מזרנים עבים בעליית הגג. למקום לא היה חשמל קבוע או קליטה סלולרית, אך היו מים חמים מאנרגיה סולארית וגם נקודת טעינה מהגנרטורים במטבח שהייתה תמיד תפוסה כך שלא היה ניתן לסמוך על כך. מעודף זמן, החלטנו לנסות בנוסף לבירות, גם ראקי מקומי שלא היה טעים במיוחד לטעמי. בזמן הישיבה על המפות, אחד החברה מקבוצה אחרת התעניין מאוד במסלול שעשינו, והסתבר שהוא מדריך אלבני שמוביל קבוצה מעורבת של תיירים באלבניה ומונטנגרו והתעניין במיוחד לשמוע על החלקים של ה POB שעשינו בקוסובו ובאופן כללי איזה מסלול הלכנו. החלפת המידע הייתה הדדית, וקיבלנו מספר טיפים מועילים על הדרך בהמשך. בארוחת ערב קיבלנו ארוחה צמחונית מעולה וביתית ולאחר מכן התפזרנו לישון ולנוח.

 

תמונות היום:

 

יום 12: ÇEREMI – DOBËRDOL
אופי השביל והשינויים: הליכה על שביל מקומי עד המפגש עם POB, הליכה עליו עד סוף היום ותוספת הליכה לא על שביל POB.
נקודת לינה: Doberdol – Guesthouse Bashkimi
מרחק/עליות/ירידות: כ 23 ק"מ עם כ 1500 מטר עליות ו900 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 9 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה בגיפיאסיס
המקרר הטוב בכפר Doberdol ביוטוב

 

מהלך היום:
אחרי ארוחת הבוקר והכנת הסנדויצ'ים, נפרדנו מהמארחים ויצאנו לדרך כאשר התחזית השתפרה פלאים ביחס לאתמול וניתן היה לראות את ההרים מסביב. כדי לא לרדת ולעלות שוב, התחלנו לעלות במתינות על דרך 4 על 4 טובה לאורך פריחה משגעת ואחרי כ 3.5 ק"מ הגענו לפיצול שבו התחבר השביל המרכזי של POB. משם המשיכה דרך 4 על 4 במשך כ 2 ק"מ נוספים וכך יצא שבינתיים עלינו סה"כ כ 400 מטר בגובה. לאחר מכן פנינו צפונה והמשכנו ללכת על שביל צר ויפה ביער שבו הופיעו לראשונה מושבות של פטריות שונות. בהמשך, במהלך הליכת יער מעניינת של כ 3.5 ק"מ, פגשנו ילד שהוביל סוס ועליו מטייל פצוע. הילד לא היסס וסיפר לנו על החווה של אביו שכדאי לנו לבקר בה וישר נזכרנו בהמלצות של המדריך האלבני מאתמול על אותה החווה. יצאנו מהיער בסביבות 10:00 אל שביל 4 על 4 רחב וחצינו אותו כדי להמשיך ללכת הלאה. על הדרך הייתה חוות כשלהי שמכרה מוצרים למטיילים, אך לנו זה היה עוד מוקדם לעצור ולכן המשכנו על שביל נוח וברור ששמר על קו גובה הלאה. אחרי כ 2 ק"מ, הגענו אל החווה המומלצת ואכן עצרנו שם למנוחה ושתיית חלב/תה חם. בסביבות 11:30, המשכנו בדרכינו כ 4 ק"מ נוספים על דרך צרה ונוחה במשך כשעה וחצי עד שמצאנו נקודה טובה עם מפל שבה יכולנו לעצור לצהריים. משם הדרך ל Doberdol הייתה קצרה ואחרי כ 2 ק"מ של ירידה מתונה הגענו למקום הלינה הצפוי בכפר. הפעם הלינה הייתה במקום עוד יותר מפתיע ולקח לנו זמן להפסיק לצחוק מהמראה ולהתחלק לחדרים. השעה הייתה 14:00 בצהריים והמזג אוויר היה סביר ביותר ולכן החלטנו רובנו לעשות סיבוב קטן נוסף ולעלות לאגם Dashit שהיה כ 400 מטר מעל הכפר. לא היה שביל ברור, אך הכיוון ושבילים מקומיים היה בשפע ולכן התחלנו להתקדם במהירות במעלה ההר עד שהגענו לאגם קטן וצלול ושם עשינו הפסקה קצרה. המשכנו לעלות בשביל תלול כאשר לקראת הסוף היו גם קצת סלעים ולאחר המעבר הסלעי הגענו בסביבות 15:30 אל האגם הירקרק והמרשים. הנוף היה כולו מכוסה בעננים ויכולנו רק לנחש לאן נטפס מחר, כך שאחרי זמן קצר יחסית התחלנו ללכת בחזרה בדרך אחרת שראינו במפה והייתה נראת יותר נוחה. חתכנו לכיוון שביל 4 על 4, כאשר על הדרך עברנו מספר נחלים ומפל מרשים וירדנו על ה 4 על 4 את כל הדרך עד למקום הלינה. במקום היו תיירים רבים ובעיקר 2 קבוצות גדולות ומאורגנות של גרמנים, כך שהארוחה המשותפת הייתה מעניינת ושמחה.

 

תמונות היום:

 

Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
https://wisetrek.wordpress.com - My hiking blog
thanks 6 תודות למשתמש Eli TheHiker על הודעה מועילה זו.
HarmonicWave ב 11/08/2019(UTC), ישר.א ב 11/08/2019(UTC), אמנון לנגי ב 12/08/2019(UTC), ylivny ב 12/08/2019(UTC), io_travel ב 12/08/2019(UTC), אורה ב 15/08/2019(UTC)
מממן
Eli TheHiker  
#2 נשלח : יום ראשון 11 אוגוסט 2019 19:31:07(UTC)
Eli TheHiker


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2010(UTC)
הודעות: 644

תודות: 106 פעמים
קיבל תודה: 295 פעמים ב 134 הודעות

 יום 13: Dobërdol – Gjeravica – Dobërdol
אופי השביל והשינויים: יום שכולו אינו על ה POB.
נקודת לינה: Doberdol – Guesthouse Bashkimi
מרחק/עליות/ירידות: כ 19.5 ק"מ עם כ 1350 מטר עליות/ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8.5 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה בגיפיאסיס
וידאו רוח וערפל מהעלייה ל Gjeravica ביוטוב

 

מהלך היום:
ב 8:00 בבוקר אחרי הארוחה, יצאנו לטיול יום (שהיה גם אופציית מנוחה למי שרצה) אל הפסגה הגבוהה של הטיול בשם Gjeravica בגובה 2653 מטר. השביל עבר דרך הכפר והבית המבודד שנראה מרחוק כאחוזה פרטית ומגודרת. כ 2 ק"מ הראשונים היו יחסית מישוריים ואז התחילה עלייה תלולה של כ 350 מטר לעבר הפס הראשון שבו היה פיצול שבילים וגם קו גבול בין אלבניה לקוסובו. המשכנו להתקדם קצת עד שמצאנו נקודה יחסית מוגנת מרוח כדי לעשות הפסקת קפה, אך להפתעתנו, הרוח הקרה לא נתנה מנוחה וקיררה את כולנו ולכן החלטנו לוותר על הקפה ולהמשיך ללכת. כנראה בגלל המזג אוויר ההפכפך, ראינו רק זוג אחד של תיירים שעלו אל ההר באותו היום. השביל הפך לדרך מעניינת ונוחה שעברה בין ההרים והשדות הירוקים עם כל מני הפתעות בצדדים ונמשכה כ 3 ק"מ עד שהגענו לאגם מדהים בשם Zemresששינה את צבעיובהתאם לזווית, עננים ורוח. משם התחילה עלייה מתונה ופרוסה שהפכה בחלקה לשביל צר וחשוף עם מופע שלוגיות על ההרים הסמוכים. אחרי כ 1 ק"מ העלייה נגמרה והשביל המשיך להתקדם על קו הרכס לעבר הפסגה כאשר השמיים נסגרים ונפתחים ביחד עם הנוף. אחרי כ 1 ק"מ נוסף הגענו לעלייה הסופית אל הפסגה, השארנו שם את התיקים והתחלנו לעלות אל הערפל הסמיך שעטף את הפסגה. בסביבות 12:30 הגענו לפסגה ולמרות הראות הגרועה מסביב, יכולנו להנות מהשקט וההגעה עצמה אל הנקודה הגבוהה ביותר בטיול שלנו. אחרי מנוחה, התחלנו לחזור באותה הדרך עד האגם המדהים Zemres ועקפנו אותו מהצד השני כדי לשבת ולאכול צהריים בנקודה עם פחות רוח ולהנות מזוויות אחרות שלו. אחרי מנוחה וחידוש הכוחות, התקדמנו חזרה ועלה לנו הרעיון לעלות לגבעה "קטנה" ומרשימה שעברנו מקודם ובלטה במיוחד מול הנוף. חלקנו לא אהבו את הרעיון ובצדק, כי העלייה לא הייתה פשוטה בכלל בגלל הזווית וכל טעות הייתה יכולה להיגמר לא טוב. מצד שני, טוב שחלק נשארו לחכות וכך הרווחנו תמונה למזכרת מעוד רגע מיוחד על המסלול. המשכנו ללכת על השביל עד שהגענו אל הפיצול על הגבול והפעם בחרנו בנתיב הימני שעשה עיקוף דרך אגם קטן בשם Tropojes. כמעט והצטערנו שעשינו את העיקוף כאשר עננים שחורים התחילו לרדת, אך מצד שני, זה יצר אווירת חורף מעולה ונופים מרשימים במיוחד. הגענו אל האגם הקטן בסביבות 15:30 והמשכנו במהירות לטפס את העלייה הקצרה אל הפס שממנו התחילה ירידה תלולה וארוכה לעבר Doberdol וחזרה אל אלבניה. ההליכה הייתה מהירה ולמזלנו היה נראה שהעננים נתקעו בעמק הסמוך ולא עברו את הרכס וכך הפעם הצלחנו להתחמק מהגשם. כשהתקרבו אל הכפר, פתאום אחד החברה שלנו (שנשאר לנוח בעיירה), הגיע לקראתנו וסיפר שמצא מציאה מפתיעה בכפר שבו אין חשמל, כבישים וקליטה. הוא סיפר שמצא סופרמארקט מקומי ובו מוצרים רבים שניתן לקנות. זו אכן הייתה מציאה מפתיעה במיוחד אחרי שלא הצלחנו להצטייד ברוב הלינות בשום דבר מתוק ומלוח להליכה ולבירות. הגענו אל הבית שלא היה עליו שום סימון של חנות (מיקום: 42.549128N, 20.0700000E) ובו על הרצפה ללא מדפים היו מוצרים רבים ומגוונים (שלא דורשים קירור). אחרי ההצטיידות, המשכנו בדרכינו אל המלון שלנו וניצלנו את הזמן שנותר למנוחה, רחצה וקריאה על המסלול של מחר. גם היום ארוחת הערב הייתה מעולה למרות שאותם התבשילים (חוץ מהמרק) חזרו על עצמם.

 

תמונות היום:

 

יום 14: Dobërdol – Milisevac
אופי השביל והשינויים: הליכה על POB עם סטייה קטנה לפסגת Tromeda.
נקודת לינה: Milisevac – Guest house Lojza
מרחק/עליות/ירידות: כ 17 ק"מ עם כ 950 מטר עליות ו1100 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 7.5 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה בגיפיאסיס
וידאו תצפית הפסגת ההר Tromeda ביוטוב

 

מהלך היום:
אחרי ארוחת הבוקר, נפרדנו מהמארחים הנהדרים שלנו והתחלנו את היום בעלייה תלולה של כ 400 מטר על פני כ 1 ק"מ אל הרכס הסמוך ומשם עשינו סטייה קטנה מהשביל המרכזי אל פסגת ה Tromeda שסימלה את הגבול המשולש בין אלבניה/קוסובו/מונטנגרו. בהמשך, הדרך הפכה לשביל נוח וצבעוני מאוד לאורך הרכס, כאשר אחרי כ 1.5 ק"מ החלטנו לעצור למנוחת בוקר. קבוצה של חקלאים עבדו בשדה הסמוך וחפרו שורשים כלשהם שדומים מאוד לג'ינג'ר. המשכנו ללכת על השביל שבנתיים הפך לדרך 4 על 4 נוחה ומרשימה מבחינת הנוף כאשר בשלב מסויים שוב הפך לשביל צר שהתחיל לעלות בצורה מתונה ולידו הייתה פריחה מדהימה בכל מקום. הגענו אל הפס Roshkodoli (שממנו הייתה תצפית יפה אל העמק) בסביבות 11:30 והחלטנו לנצל את השמש החמה ולעשות מנוחה ארוכה במקום. לאחר המנוחה, התחלנו לרדת למטה עם השביל ולמרות שהלכנו לפי הסימונים, בשלב מסויים שמנו לב כי השביל מתרחק לכיוון לא רצוי ולכן החלטנו לחתוך אל שביל אחר שמופיע במפה ובסופו של דבר התחבר אל השביל המרכזי. ראינו על הדרך קבוצה קטנה של מטיילים צעירים שהתברברו בשביל הזה גם כן וכל פעם חזרו וחיפשו את הסימון. הדרך למטה הייתה מתונה ונוחה ובשלב מסויים התחלנו ללכת לאורך נהר זורם עד שמצאנו מקום שהתאים להפסקת צהריים ורחצה. המשך השביל היה קצת לא ברור ונעלם די בקלות בין העצים, אך בסופו של דבר מצאנו את המעבר והמשכנו הלאה על דרך 4 על 4 נוחה תוך כדי שאנחנו עוברים בכפר קטן בשם Roshkodol. בהמשך, הדרך חצתה את הנחל שוב והתחילה לעלות במתינות ואחרי כ 2 ק"מ, הגענו למיקום הלינה שלנו שנמצא ביער כ 2 ק"מ לפני הכפר Milisevac עצמו. גם הפעם קיבלנו בית נפרד ללא חשמל או קליטה, אך עם תנור עץ בפנים. הופתענו לגלות שהבית כנראה הושמש למגורים ממש בימים האחרונים לפי ההרכבה הטרייה של המיטות ושהם עדיין בונים את המקלחת. ניצלנו את שעת ההגעה המוקדמת (15:30) כדי לשתות ממעיין הבירה ולצפות במארחים מתקינים את הארובה מאחורי הבית. היה לנו כל כך הרבה זמן פנוי הפעם שקבענו גם שיא חדש בכמות הבירות ששתינו בטיול ביום אחד. הילד של אחד השכנים היה פותח הבירות הראשי של המקום והסתובב כל הזמן לידנו למרות שלא ידע יותר מדי אנגלית, אך מצאנו דרך לתקשר במיוחד אחרי הבירות. בסביבות 17:00, הגיעה קבוצה גדולה של אנגלים ואחרים ממדינות שונות והסתבר שהבעלים עשה Over booking בטעות ושלא לכולם היה מספיק מיטות ולכן חלקם נאלצו לישון באוהלים שהקימו במקום. עד שהם הגיעו, הספקנו חלקנו לעשות מקלחות בבית הראשי ולקראת 17:30 המארחים סיימו לבנות את הדוד עץ והדליקו אותו, כך שהאחרונים יכלו לעשות כבר מקלחת צמוד לבית. בגלל עודף האורחים, נאלצנו לאכול מוקדם מהצפוי ולפנות מקום לאחרים ולמרות זאת הארוחה הייתה אחת הטובות וטעימות בכל הטיול.

 

תמונות היום:

 

יום 15: Milishevc – Guri Kuq peak- Liqenat
אופי השביל והשינויים: יום שברובו אינו על ה POB ורק בחלקים קטנים חופף אליו.
מרחק/עליות/ירידות: כ 15 ק"מ עם כ 1150 מטר עליות ו1300 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה בגיפיאסיס

 

מהלך היום:
למארחים היה לא נעים בגלל המצב של עודף אנשים ולכן הם השתדלו מאוד לרצות את כולם במיוחד בתחום האוכל. קיבלנו ארוחת בוקר מפנקת מאוד וגם מוצרים טריים לסנדויצ'ים. לאחר התארגנות ופרידה מהמארחים, התחלנו לעלות בדרך ברורה שבהמשך נאבדה קצת אבל ידענו את הכיוון הכללי ואחרי כ 3 ק"מ עם כ 400 מטר עלייה, התחברנו את הדרך הראשית שהגיעה מהכפר. משם השביל התמתן מאוד והתחיל לעלות דרך שביל מסומן וצבעוני במיוחד שבהדרגה הפך גם לסלעי ואחר כך לשביל רגיל וירוק במיוחד. בסביבות 10:00 הגענו לנקודה מאוד קרובה לפס ושם השארנו את התיקים והתחלנו לעלות בתלילות כ 200 מטר אל פסגת ה Guri i Kuq בגובה 2522 מטר שהייתה הנקודה הכי גבוהה באזור. אחרי העלייה המרשימה, התמזל מזלנו וקיבלנו שמיים כחולים עם נוף משגע לכל הכיוונים וכך יכולנו לזהות את כל המסלול שעשינו החל מההתחלה ב Peja ואת כל הפסגות וההרים שעברנו על הדרך. בזמן המנוחה, הגיעה קבוצה גדולה ומאורגנת של מטיילים איטלקיים שהופתעו לשמוע מאיפה הגענו ולאן אנחנו הולכים. התחלנו לרדת בדרך קצת שונה כדי לראות את הצד השני של העמק וחזרנו דרך העמק הירוק חזרה אל התיקים. אחרי התארגנות, המשכנו בדרכינו תוך כדי עלייה קצרה אל הפס ולאחר מכן ירידה תלולה לצד השני ללא שביל ברור עד שהתחברנו אל השביל המרכזי. עשינו סטייה קטנה כדי לראות מערת קשת מרשימה שראינו ביום השני של ההליכה מהצד השני וסומנה כיעד אפשרי בדרך חזרה. חזרנו על עקבותינו והמשכנו לרדת בשביל ברור ומסומן כ 3 ק"מ נוספים עם ירידה של כ 500 מטר עד שהגענו לאגם Leqinat שבו התרחצו החברה ביום השני של ההליכה. עצרנו לעשות שם מנוחה ורחצה, אך לתחזית היו תוכניות אחרות ובמהרה השמיים הכחולים התחלפו בעננים כבדים ורעמים ובזמן שהאחרונים יצאו מהמים, התחיל גשם קל-בינוני שהכריח אותנו להתקדם הלאה. פתאום הירידה ביער התחילה להיות הרבה יותר מאתגרת ומחליקה כאשר כל האבנים והקרקע נרטבו מהגשם והורדנו את קצב ההליכה משמעותית. למזלינו הסופה עברה על פנינו די מהר וכבר לקראת סוף הירידה הגשם כמעט נפסק. הגענו באיחור קל לנקודת המפגש עם הנהג שכבר חיכה לנו וביחד הלכנו למסעדה הסמוכה לשתות בירה ולסיים את הטיול המוצלח בהרמת כוסית חגיגית. יצאנו מאזור מסעדת Leqinat בסביבות 16:30 , ובסביבות 17:30 עצרנו במשרד של הסוכנות כדי להודות לכל המעורבים ולהיפרד. המשכנו את הנסיעה אל Priznen ובסביבות 19:30 הגענו אל המלון שלנו שהיה ממש במרכז העיירה.

 

תמונות היום:

 

 

ימים 17-16: Prizren/Skopje/Istanbul Visit
קישור לתמונות בגוגל פוטוס של Prizren
קישור לתמונות בגוגל פוטוס של Skopje
קישור לתמונות בגוגל פוטוס של Istanbul

 

מהלך הימים:
הגענו אל Prizren בחמישי בערב וישר אחרי התמקמות במלון שהיה ממש במרכז העיר, ניצלנו את הזמן לטיול ערב וארוחת ערב חגיגית. העיר הפתיעה לטובה בכמות התיירים הרבים ובאופי החי שלה שהורגש גם באזורי מסעדות וגם באזורי הפאבים של הצעירים. בבוקר חלקינו עשינו סיבוב לאורך טיילת הנהר וחזרנו דרך שביל יער שהוביל אל מצודה עתיקה. נפגשנו עם כולם והלכנו לעשות סיבוב בעיר ולראות מקרוב את המצודה המפורסמת והנוף ממנה. על הדרך עברנו גם במספר כנסיות ומסגדים מעניינים וביקרנו במוזיאון של מגדל השעון שממנו נשקף נוף נהדר על העיר והמנזרים השונים שחבויים בתוכה. לאחר ארוחת הצהריים בסביבות 15:00, נפגשנו עם הנהג שלנו שהסיע אותנו אל סקופיה תוך כדי מעבר הגבול הרשמי שדרש גם ביקורת דרכונים. הגענו אל המלון בסקופיה בסביבות 17:00 ואחרי קבלת החדרים ופרידה מהנהג, יצאנו אל העיר. הלכנו בהתחלה אל הטירה העתיקה כדי לראות מלמעלה את העיר. כבר על הדרך שמענו סימנים של רעמים והיה נראה שיורד גשם בהרים, אך התעלמנו מהמראה המוזר והמשכנו ללכת. בזמן הסיבוב בטירההשמיים התקדרו והתחילה רוח קרירה. החלטנו שהגיע הזמן להתקפל והלכנו במהרה אל העיר וכאשר הגענו אל המסגד הגדול שבו רצינו לבקר, השמיים נפתחו והתחיל מבול קטן שהבריח את כל התיירים הרבים שהיו בסביבה. אחרי כ20 דקות, הגשם נחלש ונפסק והיינו בין הראשונים לחזור ולטייל בעיר עד שכל הרחובות הפכו להיות שוב עמוסים. המשכנו לטייל בעיר ולהתפעל מפסלי הענק והארכיטקטורה המרשימה של המבנים ואפילו המסעדות בצורת ספינות ענק. העיירה הייתה שוקקת חיים והמוני תיירים הציפו את הרחובות הראשיים. למחרת בבוקר קמנו מוקדם ולקחנו מונית לשדה התעופה כדי לחזור לאיסטנבול בטיסה שהוקדמה מאוד מראש וכך הפסדנו כחצי יום טיול בסקופיה, אך מצד שני הרווחנו ביקור באיסטנבול. אחרי הנחיתה, היו לנו כ 7 שעות להעביר והחלטנו לנסוע במונית כדי לחסוך זמן. ביקרנו בכמה מהמסגדיםהכי מפורסמים בעירהמזח וגם בשוק המרכזי והמצרי. תוך כדי ההסתובבות בעיר, טעמנו מאכלים מקומיים וכאשר נגמר הזמן, חזרנו לשדה התעופה וכך הסתיים עוד טיול מעולה ומיוחד.

 

תמונות היום:

 

הערות מיוחדות:
*המזג אוויר מאוד לא יציב באזור ויכול להשתנות תוך עשרות דקות ולכן מומלץ להיות מוכנים מבחינת ביגוד/ציוד לגשם וחום/קור ולדעת כיצד לשנות את המסלולים בהתאם לצורך.
*אף אחד לא בדק את הפרמיטים של חציית הגבול בשטח, אך לפי החוק זה נדרש ולכן עדיף להוציא את הפרמיטים בזמן ולהחזיק עותק מודפס לכל מקרה. בחלק מהאתרים נרשם כי נדרש רישום במשטרת הגבולות ב PLAV, אך לא נתקלנו בהם במהלך הביקור בעיר.
*יש לקחת בחשבון שבחלק מהלינות אין קליטה סלולרית ולכן גם אם סגרתם דברים דרך הסוכנות, אם יהיו אי הבנות, יהיה קשה מאוד לפתור אותם בשטח בלי יצירת קשר, ולכן מומלץ מאוד להחזיק ניירת מתאימה של הזמנה במיוחד בעונות עמוסות.
*לא כל המשפחות המארחות מדברות באנגלית , אך רוב הילדים לומדים אנגלית כשפה שנייה ודרכם אפשר בקלות לתקשר.
*המטבע הרשמי באלבניה הוא לק אלבני, אך בפועל, כולם קיבלו גם יורו וההפסד על שער ההמרה כמעט ולא הורגש.
*יש לשים לב כי במתכונת ההליכה שעשינו, היה רצף של 4 ימים שבהם לא היה חשמל/WIFI במקומות הלינה והייתה קליטה סלולארית מעטה מאוד במקומות בודדים בלבד ולכן יש להיערך בהתאם.
*הסימונים בקוסובו חסרים בהרבה מקומות ומומלץ מאוד להוריד מפות דיגיטליות מתאימות ומעודכנות עם סימונים כי מפת הנייר הכי טובה שקיימת נכון להיות לא מספיקה לניווט בשטח. במונטנגרו המצב קצת יותר טוב למרות שעדיין נתקלנו במקומות ללא סימונים ברורים או מתוחזקים.
*הרבה מהחוות שניתן לעצור בהן על הדרך להפסקת תה/חלב חם/יוגורט אינן מסומנות בשום שילוט ולכן כדאי פשוט להתקרב ולשאול.
*יש לשים לב שהאזור עובר התפתחות מהירה מאוד גם בתחום הבנייה וגם בתחום פיתוח דרכי הגישה ולכן לקראת הטיול כדאי לברר את הפרטים ולראות אם נוספו חלקים נוספים שהפכו בינתיים לאספלט וניתן לוותר אליהם (או להחליף במסלול חלופי).
*ראינו מספר מטיילים עם אוהלים והיה נראה שכמעט בכל נקודת לינה המקומיים רגילים למטיילים שישנים באוהלים שלהם ומשתמשים רק בשירותי המטבח/מקלחת/חשמל/רשת שלהם.
*ארוחת הבוקר היו לרוב ב7:00 למרות שבמספר פעמים ביקשנו להקדים ונעננו לבקשה. ארוחות הערב היו לרוב בסביבות 19:00 , אך גם כאן שאלו אותנו לרוב מתי נרצה לאכול והתאימו את עצמם בהתאם לבקשתנו.
*שילמנו לחברת התיירות המקומית 50 יורו על כל מטייל כדי שיארגנו לנו את הפרמיטים הדרושים, יזמינו את מקומות נלינה והתחבורה. בדיעבד גילינו שחוץ מהחיסכון בכאב ראש והאי וודאות, ההזמנה של הלינות דרך החברה הורידה כמעט בכל מקומות הלינה את העלות בכ 5 יורו לבן אדם וכך בעצם בסופו של דבר הוזלנו את העלויות של הטיול.
*יש לשים לב שבטיול היו מספר נסיעות שטח בשבילי 4 על 4 ללא אספלט ולכן כדי שיהיה כיסוי ביטוחי, נדרש להוסיף את הסעיף של "ספורט אתגרי" ברוב החברות ביטוח.
*השימוש במכשיר לוויני מיועד לרוב לצרכי חירום בלבד, אך התוספת של החיזוי מזג אוויר שהוספנו בחבילה עבדה היטב והייתה מועילה מאוד כדי לדעת איך לתכנן יותר טוב את יום ההליכה.

 

מסקנות, הערות והארות:
בזמן ההכנות ואיסוף המידע על אזור הטיול, היו חששות טבעיים ואי וודאות על הבחירות בתחום הלינה, המסלול והתחבורה ואחת ההחלטות הכי חשובות וטובות שעשינו הייתה בחירה בחברה מקומית מקצועית ביותר BNA שתעשה את הבחירות הקשות עבורינו תמורת תשלום סמלי. הצורך בחברה מקומית היה חשוב מהסיבה הפשוטה שעם חלק גדול ממקומות הלינה קשה מאוד לתקשר מראש בגלל חוסר קליטה, שפה וזמינות דיגיטלית וגם לא קל למצוא מוניות ונהגים זמינים תוך כדי. בנוסף, קיבלנו מהחברה קבצי הליכה והמלצות מעולות לתכנון המסלול עם שינויים והערות שונות וכך יכולנו מראש לתכנן אופציות שונות למנוחה, תוספות ושינויים לפי הצורך והמזג אוויר הלא יציב וכך לנצל את הזמן בצורה אופטימלית על הטיול נטו מבלי להתעסק בלוגיסטיקה ונסיעות. הזמנות והכנות מראש, הכנות פיסיות והכרות המוקדמת עם המטיילים היו הגורם המרכזי להצלחה של הטיול וכך יצא לנו טיול מעניין, מיוחד, מאתגר וייחודי מאוד באזור שעדיין שמר על הטבע כפי שהוא ולא הפך לממוסחר. הבנייה המואצת, ההתעניינות הרבה של התיירים והפיתוח של הכבישים כפי שנראה בשטח, יובילו לדעתי בשלב מסויים למסחור האזור ועלייה במחירים ולכן כדאי מאוד להגיע לאזור כל עוד הוא שומר על האותנטיות שלו ומצד שני מאוד נגיש ונוח לתיירים.
באופן כללי בגלל מזג האוויר הלא יציב, החוסר סימון במקומות רבים, מקומות הלינה המוגבלים וכמות העליות/ירידות המצטברות, המסלול העצמי מומלץ רק למטיבי לכת מנוסים בלבד במיוחד במתכונת שבה אנחנו עשינו אותו. למטיילים פחות מנוסים הייתי ממליץ לקחת מדריך/חברה מקומית ולחסוך הרבה כאב ראש ובעיות שונות שיכולות לצוץ אם הדברים ילכו לא לפי התוכנית.

 

עד הטיול הבא……

Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
https://wisetrek.wordpress.com - My hiking blog
thanks 4 תודות למשתמש Eli TheHiker על הודעה מועילה זו.
ישר.א ב 11/08/2019(UTC), אמנון לנגי ב 12/08/2019(UTC), ylivny ב 12/08/2019(UTC), io_travel ב 12/08/2019(UTC)
אמנון לנגי  
#3 נשלח : יום שני 12 אוגוסט 2019 08:13:32(UTC)
אמנון לנגי


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC)
הודעות: 3,852
גבר
ישראל
מיקום: ירקונה

תודות: 876 פעמים
קיבל תודה: 801 פעמים ב 599 הודעות
תודה רבה על הסיכום הסופר מושקע.
לגבי הפרמיטים לחציית הגבולות, נתקלתם בכאלה שלא טרחו להוציא אותם?
בכל הדיווחים שקראתי עד כה היתה תמימות דעים שאף אחד לא בודק את הפרמיטים.
מה אתה חושב?
Eli TheHiker  
#4 נשלח : יום שני 12 אוגוסט 2019 09:14:22(UTC)
Eli TheHiker


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2010(UTC)
הודעות: 644

תודות: 106 פעמים
קיבל תודה: 295 פעמים ב 134 הודעות

נשלח במקור על ידי: אמנון לנגי עבור להודעה מצוטטת
תודה רבה על הסיכום הסופר מושקע.  

בשמחה, מקווה שזה יעזור למטיילים רציניים לטייל באזור כה מיוחד ולא מוכר יחסית, שעדיין הצליח לשמור קצת על אותנטיות שלו ולא נופל לטעמי מהרבה מסלולים אירופאים מוכרים מבחינת היופי והגיוון. 

נשלח במקור על ידי: אמנון לנגי עבור להודעה מצוטטת

לגבי הפרמיטים לחציית הגבולות, נתקלתם בכאלה שלא טרחו להוציא אותם? 
בכל הדיווחים שקראתי עד כה היתה תמימות דעים שאף אחד לא בודק את הפרמיטים. 
מה אתה חושב?

האמת שהנושא לא עלה לשיחה בשום שלב. רוב הקבוצות שראינו , הלכו דרך חברות מקומיות (אלבניות בעיקר) עם מדריכים ולכן מניח שהיו להם את הפרמיטים הדרושים כפי שהיה לנו. 

לפי הספירה שלי, חצינו את הגבול כ 9 פעמים (למרות שבפועל צריך רק 3 פרמיטים ב POB לשהיית לילה ולא חצייה וחזרה של הגבול באותו היום) וברוב הפעמים החצייה הייתה במקומות שאינם נגישים לרכב וגם אם כן , אז היה 4 על 4 ולכן הסיכוי מאוד נמוך שמישהו בפועל ישים שם עמדה.

מצד שני, צריך גם לחשוב על מקרי חירום , אם תהיה הפעלה של רשויות מקומיות או של ביטוח מסיבות כלשהן (תאונת דרכים, חילוץ , מחלה וכדומה) במדינה שלא נכנסת אליה בצורה חוקית (בלי מעבר גבול רשמי וחותמת) אז יכולות להיות בעיות שונות אם לא יהיה מסמך רשמי כלשהו שמאשר את החצייה. בנוסף, אם טסים בסוף הטיול חזרה ממדינה אחרת ולא עוברים בגבול רשמי, אז חייב להיות מסמך מאשר כלשהו לחציית גבול. 

לכן מהסיבות שרשמתי, לדעתי לא שווה את הסיכון של להסתבך במקרה הצורך בשביל 15 יורו לאדם במיוחד אם יש מספיק זמן להוציא את הפרמיטים מראש וזה לא כזה מסובך. 

 

Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
https://wisetrek.wordpress.com - My hiking blog
ItaiG  
#5 נשלח : יום חמישי 15 אוגוסט 2019 13:11:05(UTC)
ItaiG


דירוג: שביליסט בכיר

קבוצות: חבר
הצטרף: 14/09/2013(UTC)
הודעות: 347
גבר
ישראל

תודות: 2 פעמים
קיבל תודה: 121 פעמים ב 69 הודעות

בראבבבו! התגעגעתי לפורום ולטיולים בסגנון הזה. clapboohoo

A summit a day keeps the doctor away
יחיאל12  
#6 נשלח : יום חמישי 15 אוגוסט 2019 21:11:00(UTC)
יחיאל12


דירוג: שביליסט

קבוצות: חבר
הצטרף: 15/08/2019(UTC)
הודעות: 19
ישראל

תודות: 7 פעמים

וואו איזה סיפור דרך מושקע! סחטיין!

אני מתכנן לצאת לפסגות הבלקן (או לפחות לחלקו) בעוד כשבועיים. הוצאתי את הפרמיטים הנדרשים (בתקווה שזה באמת יהיה נצרך חח). 

זה התכנון שלי לשישה ימי הליכה:

רביעי - Theth – Valbone

חמישי - Valbone – Cerem

שישי - Cerem – Doberdoll

ראשון - Doberdoll - Babino Polje

שני - Babino Polje – Plav

שני - Plav – Vusanje

שלישי  - Vusanje – Theth

כמו שאתה שם לב, אני עושה בכיוון ההפוך (הקלאסי) ממה שאתם עשיתם. מה דעתך על המסלול הזה?

דבר נוסף, אני מתכנן לנסוע בסוף הטרק לאיטליה לעשות את הAV2. נברתי הרבה באתרי הטיסות והאוטובוסים בכדי לחפש את הדרך הזולה והסבירה ביותר להגיע משם. יש לך רעיון יצירתי איך לעשות את זה? הטיסות מטיראנה לורונה משום מה יקרות. חשבתי על אופציה של לנסוע לקרואטיה, אבל נראה שזו אופציה מסובכת מדי. רכבת ללא טיסה נשמע לי רעיון ארוך ולא בהכרח חסכוני.

תודה 

 

Eli TheHiker  
#7 נשלח : יום ראשון 18 אוגוסט 2019 08:47:37(UTC)
Eli TheHiker


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2010(UTC)
הודעות: 644

תודות: 106 פעמים
קיבל תודה: 295 פעמים ב 134 הודעות

נשלח במקור על ידי: יחיאל12 עבור להודעה מצוטטת

כמו שאתה שם לב, אני עושה בכיוון ההפוך (הקלאסי) ממה שאתם עשיתם. מה דעתך על המסלול הזה? 

יתכן שבהקלטה המאוחדת זה התבלגן, אבל גם אנחנו עשינו נגד כיוון השעון (הקלאסי).

נשלח במקור על ידי: יחיאל12 עבור להודעה מצוטטת

 

זה התכנון שלי לשישה ימי הליכה:

רביעי - Theth – Valbone -    שביל POB רגיל. 

חמישי - Valbone – Cerem  - ממליץ לעשות את השביל החלופי כפי שאנחנו עשינו ולא את השביל המקורי שהרבה פחות מעניין.. 

שישי - Cerem – Doberdoll - שביל POB רגיל ויום קצר יחסית, אם תגיע מוקדם כמונו ל Doberdoll אז תוכל גם לטפס לאגם Dashit למעלה אם יהיה רצון.

ראשון - Doberdoll - Babino Polje - ממליץ לעבור דרך ה TROMEDA כפי שאנחנו עשינו. איפה אתה מתכנן לחתוך ל Babino pole ? אפשר לחתוך אחרי כ 4.5 ק"מ אבל אז כל הדרך המשך היא על כביש עפר.

אישית הייתי חותך אחרי כ 7.5 ק"מ מההתחלה והולך באחת האופציות שסימנתי פה. בגלל שלא ידוע מה טיב השבילים שם , הייתי בוחר תוך כדי הטיול כאשר מתחיל מאופציה 2 שהיא נראה לי יותר מעניינת ותופסת עוד כמה פסגות וזוויות מעניינות וגם לא קצרה מדי (יצא סביב 16 ק"מ כל היום) 

 

שני - Babino Polje – Plav - שביל POB רגיל, אם תגיע מוקדם יחסית , שווה לעשות ביקור באגם PLAV

שני - Plav – Vusanje - שביל POB רגיל , אנחנו עשינו דווקא חלק ראשון לא סטנדרטי אבל לא היה בו שום דבר מיוחד אז נראה לי עדיף ללכת על ה POB הרגיל מ PLAV. 

שלישי  - Vusanje – Theth - שביל POB רגיל , אנחנו טיפסנו פה בנוסף לשביל POB הגריל לפסגה Harapit, אבל מדובר בטיפוס ארוך וקשה של כ 500 מטר בגובה שלקח כ 3 שעות סה"כ ולכן לא ממליץ אלא אם אתה ממש בכושר טוב ויש מספיק זמן. 

נשלח במקור על ידי: יחיאל12 עבור להודעה מצוטטת
דבר נוסף, אני מתכנן לנסוע בסוף הטרק לאיטליה לעשות את הAV2.  

המרחק מטיראנה לורונה הוא כ 1000 ק"מ ולכן לנסוע ברכבות/אוטובוסים נראה לי יבזבז לך הרבה מאוד זמן. 

אם חישבתי נכון את התאריך חזרה (3-5.9) , אז הטיסות הישרות לא כאלה יקרות באופן יחסי 120$ בחברה הזאת בטיסה ישרה מטיראנה לורונה: https://www.blue-panorama.com/booking/departing

 בכל אופן , מאוד קל למצוא את כל האלטרנטיבות באתר הזה: https://www.rome2rio.com/map/Tirana/Verona-Italy . צריך לעבור על האפרויות השונות ולמצוא את הכי מתאימה לך. 

 

Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
https://wisetrek.wordpress.com - My hiking blog
thanks 1 משתמש הודה ל Eli TheHiker עבור הודעה מועילה זו.
יחיאל12 ב 18/08/2019(UTC)
יחיאל12  
#8 נשלח : יום ראשון 18 אוגוסט 2019 09:36:14(UTC)
יחיאל12


דירוג: שביליסט

קבוצות: חבר
הצטרף: 15/08/2019(UTC)
הודעות: 19
ישראל

תודות: 7 פעמים

נשלח במקור על ידי: Eli TheHiker עבור להודעה מצוטטת

יתכן שבהקלטה המאוחדת זה התבלגן, אבל גם אנחנו עשינו נגד כיוון השעון (הקלאסי).
זה נראה כאילו מדובר בכיוון ההפוך על פי הסדר שכתבת. עכשיו אני רואה שזה באמת נגד כיוון השעון

נשלח במקור על ידי: יחיאל12 עבור להודעה מצוטטת

 

ראשון - Doberdoll - Babino Polje - ממליץ לעבור דרך ה TROMEDA כפי שאנחנו עשינו. איפה אתה מתכנן לחתוך ל Babino pole ? אפשר לחתוך אחרי כ 4.5 ק"מ אבל אז כל הדרך המשך היא על כביש עפר.

אישית הייתי חותך אחרי כ 7.5 ק"מ מההתחלה והולך באחת האופציות שסימנתי פה. בגלל שלא ידוע מה טיב השבילים שם , הייתי בוחר תוך כדי הטיול כאשר מתחיל מאופציה 2 שהיא נראה לי יותר מעניינת ותופסת עוד כמה פסגות וזוויות מעניינות וגם לא קצרה מדי (יצא סביב 16 ק"מ כל היום) 
אני מסכים, זה התכנון בעיקרון. עשיתי גם פרמיט ורשמתי שאני עובר מקוסובו למוטנגרו, על סמך המסלול הזה. 

שני - Plav – Vusanje - שביל POB רגיל , אנחנו עשינו דווקא חלק ראשון לא סטנדרטי אבל לא היה בו שום דבר מיוחד אז נראה לי עדיף ללכת על ה POB הרגיל מ PLAV. 

אם שמת לב, יש לי טעות בתכנון ורשמתי פעמיים שני, על שני מקטעים שונים. כעת המחשבה שלי היא להאריך מעט את יום ראשון (שאני אמור להגיע לBabino Polje) ולהגיע לכפר אחר בדרך. אופציה אחרת היא להעריך את יום שני ולהמשיך אחרי plav. לישון בכפרים אחרים שבדרך.

נשלח במקור על ידי: יחיאל12 עבור להודעה מצוטטת
דבר נוסף, אני מתכנן לנסוע בסוף הטרק לאיטליה לעשות את הAV2.  

המרחק מטיראנה לורונה הוא כ 1000 ק"מ ולכן לנסוע ברכבות/אוטובוסים נראה לי יבזבז לך הרבה מאוד זמן. 
זה נכון.. זאת הייתה האופציה הראשונה, כשחשבתי שאסיים בקוסובו, ואז האוטובוסים מעט קצרים יותר. כעת זה נראה בזבוז זמן על גבול הבלתי משתלם. 

נשלח במקור על ידי: יחיאל12 עבור להודעה מצוטטת
דבר נוסף, אני מתכנן לנסוע בסוף הטרק לאיטליה לעשות את הAV2.  

אם חישבתי נכון את התאריך חזרה (3-5.9) , אז הטיסות הישרות לא כאלה יקרות באופן יחסי 120$ בחברה הזאת בטיסה ישרה מטיראנה לורונה: https://www.blue-panorama.com/booking/departing

חשבתי על האופציה הזאת. הבעיה היא שבתאריכים האלו הטיסה היא איזור ה150 דולר, יקר מאוד ביחס למחירים בדרך כלל. הייתה לי מחשבה לנסוע לdubronik בקרואטיה, ומשם לקחת טיסה לברגמו. מה דעתך על האופציה הזאת?

 



ותודה!

Eli TheHiker  
#9 נשלח : יום שני 19 אוגוסט 2019 10:21:02(UTC)
Eli TheHiker


דירוג: שביליסט בכיר

Medals: שביליסט מומחה: מדליה זו הוענקה עבור תרומה לפורום בידע ובזמן וחלוקת הניסיון בשבילים בעולם עם גולשים אחרים

קבוצות: חבר
הצטרף: 05/05/2010(UTC)
הודעות: 644

תודות: 106 פעמים
קיבל תודה: 295 פעמים ב 134 הודעות

 

נשלח במקור על ידי: יחיאל12 עבור להודעה מצוטטת
אם שמת לב, יש לי טעות בתכנון ורשמתי פעמיים שני, על שני מקטעים שונים. כעת המחשבה שלי היא להאריך מעט את יום ראשון (שאני אמור להגיע לBabino Polje) ולהגיע לכפר אחר בדרך. אופציה אחרת היא להעריך את יום שני ולהמשיך אחרי plav. לישון בכפרים אחרים שבדרך.

במקרה כזה הייתי בכלל מוותר על Babino Pole וחותך ישירות מ Doberdol ל Plav  , פחות או יותר ככה: (יוצא סביב 22 ק"מ עם כ 750 מטר עליות ו 1550 ירידות)

ואם יש זמן/רצון, שווה לעשות סטייה קטנה לאגם Hridsko Jerezo.

 

 

נשלח במקור על ידי: יחיאל12 עבור להודעה מצוטטת
חשבתי על האופציה הזאת. הבעיה היא שבתאריכים האלו הטיסה היא איזור ה150 דולר, יקר מאוד ביחס למחירים בדרך כלל. הייתה לי מחשבה לנסוע לdubronik בקרואטיה, ומשם לקחת טיסה לברגמו. מה דעתך על האופציה הזאת? 
 

לדעתי לא שווה , לא ראיתי הבדלים גדולים במחירים אם טסים דרך Dubrovnik. אולי ניתן לקחת אוטובוס מ Tirana ל Durres , משם מעבורת ל Bari שבאיטליה ומשם רכבת ישירה ל Brixen . זה אומנם יקח כ 20 שעות אבל אולי יוזיל את המחיר (לא בדקתי) אם זה שווה לך את הזמן המבוזבז. 

 

 

Hikers must anticipate the worst to enjoy the best - Eli TheHiker
https://wisetrek.wordpress.com - My hiking blog
יחיאל12  
#10 נשלח : יום שני 19 אוגוסט 2019 15:39:32(UTC)
יחיאל12


דירוג: שביליסט

קבוצות: חבר
הצטרף: 15/08/2019(UTC)
הודעות: 19
ישראל

תודות: 7 פעמים

נשלח במקור על ידי: Eli TheHiker עבור להודעה מצוטטת

במקרה כזה הייתי בכלל מוותר על Babino Pole וחותך ישירות מ Doberdol ל Plav  , פחות או יותר ככה: (יוצא סביב 22 ק"מ עם כ 750 מטר עליות ו 1550 ירידות)

ואם יש זמן/רצון, שווה לעשות סטייה קטנה לאגם Hridsko Jerezo.

נשמעת לי אופציה מעולה. חשבתי עליה בהתחלה אבל קצת לא רציתי לפספס את Babino Pole. וגם השאלה עד כמה אני 'מפספס' חלק משמעותי בטרק בדרך הזו. אבל נראה שזה אכן הגיוני יותר

 

נשלח במקור על ידי: יחיאל12 עבור להודעה מצוטטת
חשבתי על האופציה הזאת. הבעיה היא שבתאריכים האלו הטיסה היא איזור ה150 דולר, יקר מאוד ביחס למחירים בדרך כלל. הייתה לי מחשבה לנסוע לdubronik בקרואטיה, ומשם לקחת טיסה לברגמו. מה דעתך על האופציה הזאת? 
 

לדעתי לא שווה , לא ראיתי הבדלים גדולים במחירים אם טסים דרך Dubrovnik. אולי ניתן לקחת אוטובוס מ Tirana ל Durres , משם מעבורת ל Bari שבאיטליה ומשם רכבת ישירה ל Brixen . זה אומנם יקח כ 20 שעות אבל אולי יוזיל את המחיר (לא בדקתי) אם זה שווה לך את הזמן המבוזבז. 

 דרך המעבורת זה לא יוצא זול יותר לדעתי. בכל מקרה, ההבדל (לפחות בטיסה הנוכחית) בין Dubrovnik לTirana, הוא 60-70 דולר...

משתמשים הצופים בדיון זה
עבור לפורום  
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.