נועם חביבי,
על פניו בסדר, בפועל - יש לי הרגשה שזה תכנון די שאפתני ותצטרך להתגמש. המרחק והמאמץ לא קלים, תרצה לבלות זמן עם הילד ולא לשעוט קדימה בלי לעצור...מה עם כל הדברים היפים שעל הדרך ומסביב? הם לוקחים זמן, וכשרצים על יעד וקילומטרג' יומי מפספסים אותם...חבל...
קח עוד יום ותיהנה בשקט, והכי חשוב - אל תחליט מראש על נקודות סיום היום, תתגמש ותזרום עם הטיול, תן גם לרגש ולאבהות ולחוויה שלכם ביחד להכתיב את הקצב. מנסיוני כאבא עם הבן הגדול שלי (8) אני חושב: זו חוויה שתזכרו כל החיים, אל תרוץ אותה - תחייה אותה עד סופה, כל רגע בטיול כזה הוא נדיר ומיוחד ותזכרו אותו כל החיים...
בנוסף, נראה על פניו שמדדת מרחק על המפה נטו, בלי להוסיף 15-20% מה שאני קורא "קנס שטח" (עליות, סטיות ועיקולים), שמגדילים את מרחק ההליכה בפועל לעומת המדידה היבשה, גם אם מדדת במדוייק ברולר, חוט, דף ישר, מחוגה, מחשב או כל שיטת מדידת מרחק אחרת במפה.
יום 1: כביש 85 - כפר חיטים 18ק"מ
מדוד על המפה, נכון. יש לך עלייה לא קלה לארבל, יש את עין נון באמצע שזה מקום נהדר לעצור ולנוח ולטבול ולאכול, ובכלל - כשרצים את נחל עמוד לא מספיקים להנות מהנוף וחבל...הנחל עכשיו עם לא מעט סרפדים וגם זה מעכב קצת. הייתי נותן אופציה לסגירת היום בעין נון, בצד הנקי: או על הכינרת, או בדשא בגינוסר, וכו' . חובה אוטן וכילה נגד יתושים.
יום 2: כ. חיטים - יבניאל 21ק"מ
אפשרי, שוב די שאפתני. מדידה יבשה ללא קנס שטח כנ"ל. הדרך לאורך הכנרת למעלה יפה מאוד, ולפעמים נראה כאילו היא לא נגמרת, במכולת בטבריה בכניסה אליה אפשר להצטייד באוכל לחצי יום, תלכו קל. בדרך יש כמה חורבות מדהימות שההסטוריה מדברת אליך מכל אבן. ובמכולת בדגניה גם ניתן להצטייד לליילה, המחירים סבירים ויש הכל - שם חובה ארטיק ומנוחה. משם אתה עובר את בית הקברות כינרת עם קבר רחל וכל גדולי הציונות, המון סיפורים מהקברים, הרבה ציונות, מעשי גבורה והרבה לספר על מי ומה אנחנו כיהודים וישראלים. גן הפסלים, ולמעשה גדות הירדן 200 מ' אחרי הקיאקים והירדנית, עם מקור מיים טריים סמוך, טבילה מדהימה, ומדורה, הם נקודת העצירה הטבעית לליילה. משם קל לשלוח את הילד לת. מרכזית טבריה והביתה, ולרוץ את העלייה לתבור ביום הבא.
יום 3: יבניאל - תבור 21ק"מ
אפשרי וריאלי. מרחק סביר בזמן סביר.
יום 4: תבור - צ. המוביל 27ק"מ
שוב, טכנית אפשרי מבחינת מרחק - אבל איפוא העצירה בנצרת? האוכל, הריחות, התמונות, האנשים? (והאוכל כבר אמרתי)? והנופים בדרך מציפורי? ...חראם...
יום 5: צ. המוביל - יגור 24ק"מ
אפשרי והגיוני, דרכי עפר נוחות רוב הדרך חוץ מאזור כעביה שם הסימון לא משהו, צריך לנווט בזהירות וללכת על צלע תלולה. עצירה ומילוי מיים בתחנת הנזירים, למעשה משם עד כ. חסידים אין לך עוד מים. קח בחשבון שאם לא תעצור בחדר השביל ביגור הם יכעסו עליך. מטבח לבישול עצמי, מקלחת, מיטה.
יום 6: יגור - כרם מהר"ל 29ק"מ
בעיני - לא קל, די שאפתני. שתי עליות רציניות מעכבות בדרך - העלייה מיגור (ארוך אבל לא הסטרי) והעלייה לחרבת רקית (לא מאוד ארוכה אבל תלולה לכל האורך). באמצע יש את זמי,
דלית אל כרמל עם אחלה פלאפל וקפה, סלמנדרות, וקצה נחל חיק שמעכב קצת בירידה. הקטע מהר אורן, נ"צ 150000/ 1236000 טרשי מאוד וההליכה איטית למדי. קשה ללכת שם מהר. הירידה למערת אצבע וצומת אורן מאוד איטית בסלעים נטו, אין סיכוי לרוץ - אם תנסה תשבור או את המקלות או את הראש, קח שם שעה - שעה וחצי, לפחות, הרבה יותר מהמרחק היבש. מהצומת שוב קטע חצי טרשי עד עין הוד, ובסך הכל, אולי כדאי לחשוב על לסיים בעין הוד או, אם התעכבת, אפילו בצומת אורן.
יום 7: כ. מהר"ל - פרק נ. חדרה 30 ק"מ
אפשרי אבל ריצה מטורפת...מה עם כל הקטעים היפים בחוטם כרמל? יש שם מקומות חבל"ז, הסטוריה, מעיינות, ארכיאולוגיה, צמחים...השמורה בתנינים...והכיף במעבר בג'יסר, אנשים נחמדים וקפה טוב...
יום 8: פרק חדרה - שפיים 35 ק"מ
אפשרי, זו החליכה מונוטונית על הים: אם הייתי קצר בזמן, הייתי זורק את היום הזה ולוקח את הזמן בשאר הימים על חשבונו.
כאמור זו דעתי האישית בלבד, כל אחד מטייל לפי סגנונו. בכל מקרה - בהצלחה ובהנאה!
tzurlis39509.9101851852