 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 09/02/2004(UTC) הודעות: 1,495   תודות: 349 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים ב 192 הודעות
|
אמיר, אולי אתה מכיר את הבחור? ניו זילנדי שעשה את ה ב 2007, עם ג'י פי אס. עדיין לא התפנה להפוך את כל המידע שיש לו לקובץ נוח בשביל גוגל ארץ. השנה הוא הולך לאורך . PCTיפן
בדיוק אורנה העלתה את זה, איך שכולנו כאן בפורום שוויצרים גדולים בשבילים ארוכים אך מסודרים בארה"ב ובאירופה, אבל אין לנו שום נציגות כהלכה במזרח הרחוק או דרום אמריקה.
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC) הודעות: 5,609 קיבל תודה: 101 פעמים ב 73 הודעות
|
הבנתי ממה שכתבו אלו על יפן, אין שביל מסומן רוב הדרך, הרוב על כבישים. אז אין כאן שביל ארוך מוגדר אלא הליכה מצפון לדרום עם מה שיתקלו.
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 09/02/2004(UTC) הודעות: 1,495 תודות: 349 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים ב 192 הודעות
|
זאת בדיוק השאלה. כולנו כאן חכמים על שבילים מסומנים ומאורגנים. אבל ביפן הבחור הזה תופר את השביל לבד. זה לא שביל מסומן. וגם בדרום אמריקה - בסדר. יש שבילים מסומנים ומרשימים שם, אבל מי שיוצא לטייל שם לא עושה שביל למרחקים ארוכים. הוא אוסף לעצמו טיולים קטנים בכל מיני איזורים שונים.
אז אני רק שם את הדגש על זה שאנחנו הארד קור בקטע של ההליכה היום-יומית. בקטע של הציוד, המשקל. אבל מאוד מיין-סטרים כשזה נוגע לשביל עצמו. כאילו שאנחנו מעדיפים שההחלטה איפה השביל עצמו יעבור תעשה עבורנו על ידי מישהו אחר.
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC) הודעות: 5,609 קיבל תודה: 101 פעמים ב 73 הודעות
|
לא הבנתי את השורה התחתונה שלך.
למי בא ללכת על אספלט בארץ זרה בלי להכיר את השפה? כשהדגש שלי אישית זה האספלט.
ללכת ככה בארץ זרה לבד, כל יום לחפש איך להגיע למקום הבא, איפה יש אוכל, אני מעדיף ללכת בשבילים בטבע, איכשהוא מסומנים.
לנשום גזי פליטה של מכוניות לא מושך אותי.
|
|
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט קבוצות: חבר
הצטרף: 31/08/2006(UTC)
הודעות: 123
|
מסכים איתך לגמרי amtrak. כשתיכננו את שביל ישראל שלנו הלכנו על בסיס השביל אבל שינינו חלקים גדולים לפי ראייתנו (התחלנו מחרמון, חתכנו דרך בקעת בית נטופה, הלכנו על החוף כשזה לא היה השביל ועוד...). יש משהו מגניב בתכנון המסלול בעצמך. כך עשיתי גם בשבוע של חוצה מדבר יהודה.
כמו כן בטרקים בדרום אמריקה, ובמיוחד בבוליביה ופרו, הלכתי במסלולים שקראתי מספרים או שאנשים אחרים הראו לי במפה טופוגרפית, אבל השביל לא מסומן בשטח. הניווט ומציאת השביל/הדרך הכי טובים בשטח מוסיפים המון לכיף ולחיבור עם הנוף לדעתי.
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 09/02/2004(UTC) הודעות: 1,495 תודות: 349 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים ב 192 הודעות
|
השאלה שלי היא למה הדגש שלך זה האספלט. מי דיבר על אספלט? אין מסלולים ארוכים בהודו שהם לא מסודרים, לא מסומנים, ולא עוברים על אספלט? אתה חושב שקרייג הזה הולך לצעוד לאורך יפן על כבישים, רק בגלל שאין מסלול מסומן לא על כבישים?
כל מה שאני אומר זה שלא יהיו לו בקתות לאורך הדרך. אין לו ספר של השביל. אין לו מפות מסומנות על ידי מישהו אחר. והוא יודע איך הוא יגיע כל יום למקום הבא. הוא פשוט תיכנן את זה מראש. לבד. בלי שמישהו יאמר לו איפה ללכת. השבילים שלו גם כנראה בטבע. גם כנראה איכשהו מסומנים. רק לא מוגדרים כשביל יחיד לאורך יפן.
ושוב פעם - אנחנו מקובעים במסלולים מאורגנים, מסומנים, מתויירים. בלי בעיות אספקה. נראה לי שיש עוד הרבה מסלולים שונים בעולם...
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 12/02/2004(UTC)
הודעות: 389
קיבל תודה: 2 פעמים ב 2 הודעות
|
לדעתי בהחלט עלית כאן על משהו. אני חושב שהסיבה לכך היא שחלק גדול מהמוטיבציה של תרוהייקרים הוא ההישג שבהליכת וסיום כל השביל. אנחנו מרגישים טוב מזה שאנחנו הלכנו שביל כמו שביל ישראל או שביל האפאלצ'ים וזה נותן לנו אופציה להשוויץ.
אבל בשביל זה אנחנו צריכים שמישהו יתן לשביל שם, כדי שנוכל להתגאות שעשינו אותו. אחרת כשנגיע לקטעים על המסלולשהם כבישים (ובכל שביל ארוך יש קטעים כאלה, לפעמים ממש ארוכים) הפיתוי לתפוס טרמפ על השביל יגבר. אני לא אומר שזה משהו רע, לדלג על קטעי כביש - זה מרגיש מתסכל וסיזיפי לגמרי ללכת במשך כמה ימים על כביש סלול כאשר אתה יודע שאתה יכול לתפוס טרמפ ולגמור עם זה בשעה, אבל ברגע שמישהו אחר נתן לתוואי שם, הנטיה של הרבה תרוהייקרים, וגם שלי, היא לא לדלג על כבישים כדי שנוכל להרגיש שעשינו את כל השביל ולא דילגנו ו"רימינו" .
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC) הודעות: 5,609 קיבל תודה: 101 פעמים ב 73 הודעות
|
אני סבור שהכל מתמדק בסוף בכסף,כסף ומחויבויות, כמה יש לך ואם זה מספיק לחתוך מחיי היומיום וללכת לכל מקום שתחפוץ בלי דאגות ובלי מחויבויות. מחויבויות לעבודה, ליקרים לי, לבית שלי...
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 09/02/2004(UTC) הודעות: 1,495 תודות: 349 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים ב 192 הודעות
|
אני עדיין לא מבין אותך, זמי.
מה הקשר בין כסף ומחויבות, לבין החלטה בין שביל מסודר כמו האפלאצ'ים, או ה PCT, או שביל מאורגן באירופה (הליכה מרפיוג' לרפיוג') לבין שביל לא מסודר, כמו הדוגמה הזאת של הליכה לאורך יפן, או לצאת לעשות כמה טרקים רציניים בנפאל (שאף אחד לא אסף אותם באופן רשמי ל"שביל ארוך" אחד), או לעשות משהו דומה בדרום אמריקה. עם או בלי הקטע של ה"מרקחים הארוכים", אני רק מציין את העובדה שאנחנו כאן מתלהבים משבילים מסודרים, ופחות מתלהבים משבילים לא מסודרים.
בתכלס, שביל כמו האפלאצ'ים או ה PCT יכול להיות יחסית זול, ושביל הרבה פחות ארוך באירופה יכול להיות הרבה יותר יקר. אז כסף לא נראה לי קשור לנקודה.
רוני - אני לא בטוח שאני מרגיש צורך להשוויץ על זה שעשיתי את הכל או חלק, אפילו שזה שהשביל עובר במקום מסויים (אפילו אם זה לאורך קטע כביש), זה כן יותר מחייב בשבילי מאשר אם הייתי תופר לבד שביל מקטעים קצרים יותר, ואז הייתי באמת מדלג בין קטע לקטע בטרמפים.
אני גם חושב שזה הרבה עצלנות. אני נהנה מהאתגר שבהליכה, ומהנופים הבאמת יפים (וגם נהנתי מהם באפלאצ'ים) והחוויה שבחוץ. אני פחות נהנה מלארגן טיולים. למצוא מסלולים. לחפש מקומות לינה. לדאוג ללוגיסטיקה. מהבחינה הזאת האפלאצ'ים היה לי ממש מוצלח.
|
|
|
|
|
|
| משתמשים הצופים בדיון זה |
|
Guest
|
עבור לפורום
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.