אהלן למכובדים, כידוע (או שלא), יצאתי ב-1/4 לש"י. מאחר ואין לי הרבה זמן (הזמן מתקתק והכסף יחד איתו), אתאר את חלוקת הימים שלי עד כה, עם רשמים קצרים לשימושכם. כמובן שלכשאגיע הביתה ב-17 לחודש אפרט יותר.
להלן החלוקה (לפי ימים) :
1 - מדן לעין רועים - כמובן טבלתי יופי-יופי את הנעליים שלי בנחל שניר - התנפלתי על הנחל כאיול אני יציב כמו סלע. והנחל העמיד אותי במקומי די מהר. עין רועים יופי של מקום לישון בו. קור כלבים אמנם, אבל המעיין הקרוב שימושי, וכך גם הפחים.
2 - מעין רועים למצודת כח - התרשמות אחת חשובה - לתושבי מרגליות יש כנראה את הנוף היפה ביותר בארץ. מצודת כח זה מקום מעולה לישון בו. שוב, קור כלבים, אז זה בכל מקום באזור.
3 - מצודת כח למושב דישון - לא לדלג מעל קרן נפתלי (נתקלתי בכמה מטיילים בדרך שדילגו על הקרן), עליה לא קשה ונוף יפה לאללה. מהמעבר מעל לצינור העל קרקעי (אחרי בית האריזה) הקטע הופך מתיש - מי שהולך לבד, שיחשוב יום קודם על סוגיות בלתי פתורות וישקיע את הזמן המיותר הזה לפתור אותן. הירידה לנחל דישון נחמדה, וההליכה בנחל יפיפיה. בדישון ישנתי אצל קרובים, אז זכיתי לארוחה דשנה, מקלחת חמה ושניה ערבה.
4 - ממושב דישון לחניון מירון. הקטע מדישון ועד פסגת המירון פשוט עוצר נשימה (תרתי משמע
), ממליץ בחום לכל מי שטרם עשה, לא לחכות ולצאת עכשיו (או לחכות לחורף הבא). מפסגת המירון פשוט הדרדרתי למטה עד לחניון - הקטע בטח יפה, אבל רב הפוקוס שלי היה באיך לעודד את כפות הרגליים שלי שאוטוטו מסיימים...
5 - מחניון מירון לחוף תמר - הלילה במירון היה מעניין, מקום טוב לחנות בו. אבל מדובר ביום שישי, וכל הלילה שמעתי או את ההילולות מהקבר הסמוך, או הילולות אחרות מהתנים הסמוכים. נחל מירון יפה, נחל עמוד עליון מאתגר - טיפה מסוכן לטעמי. קראתי כאן המלצות שלא לעשות את כל נחל עמוד ביום - אני לא מבין למה, אני יצאתי מחניון מירון, וסיימתי את היום בחוף תמר שבכנרת. אמנם לא היה קל, אבל זה בגלל שאני לא בכושר מספיק טוב - בהחלט אפשרי. כאן חשוב לציין, שמאחר ונחל עמוד תחתון אמנם כ-200 מתחת לפני הים, ההרגשה תהיה כמו 200 מטר מתחת לאדמה, העסק שם מתפקד כמו סאונה. ולכן, בקיץ - אולי כן שווה לחלק ליומיים, משיקולי מים בלבד. מסוף נחל עמוד תחתון, שוב דידיתי לכיוון חוף תמר - קטע מתיש ומשעמם.
6 - מחוף תמר לאכסניית פוריה. נפלתי על יום שרבי מלא אובך. כל שפספסתי את הנופים המדהימים שהייתי אמור לראות מהארבל ומיער שווייץ. היה מתסכל. העלייה לארבל פחות קשה משחשבתי - עד שהגעתי לטיפוס התלול שבסוף העליה - עוד קטע מאתגר וטיפה מסוכן. צריך להתרגל לכך שמרכז הכובד של הגוף אחורה מבד"כ - ולא להתרומם מהר - אחרת הנפילה למטה, עם כל הכיף והרוח שמכה בפנים - תהיה כואבת.
מחר יום מנוחה - מתכנן ללכת עד המושבה כנרת ולנוח שם את שארית היום.
בסך הכל - חווייה בלתי רגילה. אנשים נפלאים על הדרך, נופים מדהימים. אחחח, איזו מדינה 
ונגמר לי הזמן...