שלום לכולם. בין התאריכים 1.7-9.7 אחי ואני טסנו לאלטה ויה 1, התכנון היה לטייל כשבוע במסלול ולסיים בפאסו דוראן. הטיסה עלתה כ290$ וכללה עצירה של 9 שעות באסטרדם, ונחיתה בורונה. חזור גם כן עם עצירה שעתיים וחצי באמסטרדם.
הגעה לורונה ב20:30 , ממליץ מאוד לקחת משדה התעופה שאטל לתחנת הרכבת verona puerta nueva נסיעה של 10 דק'. המלון שסגרנו היה sole hotel , עלה 400 ש"ח לזוג כולל ארוחת בוקר ומיסים, המלון ממוקם כ2 דקות מתחנת הרכבת. למחרת התארגנות קלה ויציאה לתחנת הרכבת של ורונה, קנינו כרטיס לוילאבאסה עם החלפה של 7 דק' בפורטזה, זמן הנסיעה כ3 וחצי שעות והמחיר 33 יורו לאדם. יורדנו בוילאבאסה ואכלנו צהריים במלון אמה שצמוד לתחנת האוטובוס וניתן למלא מים בברזיה סמוכה,משם אוטובוס של 10 דק לאגם, קצת סיבוב ותמונות במקום. תחילת הליכה ב15:00, הגעה לביאלה כשעתיים וחצי לאחר עלייה ארוכה ומתישה (ללא מקורות מים בדרך ) ולסנס הגענו בשעה 18:30. המקום היה נחמד וחמים, נוף נהדר לעבר הפסגות מהמרפסת, הצוות היה אדיב וחברותי. המחיר 35 יורו לאדם כולל ארוחת בוקר, בארוחת הערב הזמנו מתפריט המסעדה, ללא אינטרנט במקום.
בוקר למחרת זזים ב8:30 ומתחילים בירידה לפדרו שם נחים מעט ומשם מתחילים בטיפוס לבקתת פאנס, אוכלים צהריים במקום, אומלט ובירה ומשם ממשיכים לגראנד פאנס.
משם בשעה 14:00 מזג האוויר החל והחריף, סופות ברקים מלוות בגשם שהלך והתגבר. משם המשכנו בירידה עד לקפאנה אלפינה, המקום היווה נקודת מחסה מהגשם, השוקו החם במקום מומלץ. משם סטינו קלות מהמסלול והתקדמנו לעבר פנסיון סרה שנסגר מראש. בזמן זה סופת הברקים התחזקה וראינו ברק פוגע בקרקע כמה מאות מטרים מאיתנו. הפנסיון היה נעים וידידותי, קיבלנו חדר זוגי עם ארוחת בוקר, המחיר 37 יורו לאדם.
בבוקר למחרת התחלנו את הטיפוס לסקוטוני ומשם המשכנו לתצפית המרהיבה בלאגזוי, מהנופים המיוחדים והיפים שראיתי. עוצרים במקום לארוחת צהריים עם בירה ומשם יורדים ברכבל למטה 11 יורו לאדם, בזמן זה מתחיל מבול רציני עם ברד, אנחנו מוצאים מכסה עם הרבה מטיילים בחנות מזכרות במקום ולאחר כחצי שעה הגשם נעלם. מתחילים הליכה לכיוון בקתת אבראו ומגיעים כעבור שעה וחצי. המרפסת בבקתה צופה לנוף מרהיב של הר המרמולדה המתנשא לגובה 3300 מטר זהו ההר הגבוהה ביותר בדולמיטים ומונטה צ׳יווטה המתנשא לגובה 3200. ארוחת הערב כללה מנת פתיחה, עיקרית וקינוח. המחיר 73 יורו לאדם. בבוקר למחרת תשושים ומעט חולים מתחילים הליכה לכיוון פאסו גיאו ומגיעים לאחר שעה למקום,המקום עמוס מאוד באופנוענים ומטיילים. עקב מזג האוויר והגשם הצפוי ומצבנו הבריאותי הירוד מחליטים לקצר את היום ולקחת אוטובוס לבקתת סטאולנזה שם מסיימים את היום. מסתבר שיש אוטובוס פעמיים ביום לכיוון סנטה פוסקה והבקתה שאנו צריכים ב9:30 וב16:00 (ניתן להמשיך גם לכיוון השני-קורטינה). עולים על האוטובוס רק שנינו והנהג, מגיעים לאחר 20 דקות נסיעה בכביש המפותל. המאפס מי מראה שיש עוד כ5 ק"מ עד לבקתה, מנסים לעצור טרמפים תוך כדי הליכה ומתחיל לרדת גשם. לאחר כחצי שעה הליכה עוצר לנו בחור צעיר ונחמד עם הכלב שלו ומציע לנו טרמפ לבקתה, מסתבר שהוא עובד בבקתה שאליה אנחנו צריכים להגיע. מגיעים למקום שמחים מהמזל שפקד אותנו. יש במקום חדר סקי מיוחד עם איורור לייבוש בגדים רטובים ונעליים. המחיר 65 יורו ללילה כולל ארוחת ערב ובוקר, בארוחת הערב מזמינים מהתפריט. אנחנו הזמנו פסטה, גולאש ולקינוח עוגת גלידה קפואה. המקום בהחלט נחמד ומזמין. בבוקר למחרת מתחילים ללכת לכיוון בקתת קולדאי, מגיעים לאחר שעתיים שמתוכם בשעה האחרונה עלייה תלולה מאוד. מגיעים לבקתה מתפנקים על שוקו מצוין, ניוקי ברוטב עגבניות ולקינוח שטרודל. בהחלט מקום מזמין וטוב שמהווה גם מקלט מהקור העז בחוץ. משם ממשיכים לאגם קולדאי שממוקם מתחת לבקתה, בדרך חוטפים מטחים של גשם ורוח קרה מאוד, מתלבשים בהתאם וממשיכים. הנוף באיזור והאגם לא פחות ממדהים הר צ׳יווטה המפורסם שמתנשא מעט מעל 3200 מטר בדיוק מעל ראשינו. הולכים מעט על שלג באיזור האגם ולאחר כשעתיים וחצי מגיעים לבקתת ואזולר.
הבקתה הוזמנה מראש, המחיר 55 יורו ללילה , מוסיפים עוד 3 יורו לישון בחדר עד 4 אנשים ולא בדורמיטורי. המקלחת גם כן עולה 3 יורו עבור אסימון, ארוחת הערב טובה מאוד וכוללת מנה ראשונה, עיקרית וקינוח, האוכל ברמה טובה. האינטרנט היה חלש מאוד אך ניתן לשלוח הודעות. המקלחות ומצב התחזוקה של הבקתה היו ברמה הנמוכה ביותר שראינו במסלול זה אך זאת ביחס לשאר הבקתות שנחשבות למפנקות ומתוחזקות במיוחד. בבוקר למחרת מתחילים ללכת ב8 בבוקר ומגיעים לבקתת קרסטיטו ב11:30, שותים בירה מרעננת במקום וממשיכים עוד כחצי שעה עד לפאסו דוראן. משם תופסים טרמפ מהר מאוד עם מקומית צעירה עד לאוגרדו. מאוגרדו אוטובוס ב5 יורו לבלונו (חצי שעה נסיעה). מבלונו רכבת שעתיים וחצי ב10 יורו עד לונציה. בונציה הצפופה והחמה הסתובבנו יומיים, משם חזרה לארץ. לסיכום: המסלול מדהים ומיוחד בנופיו. קשה להישאר אדיש לנוף הציורי והעז של הרי הדולמיטים. תוואי ההליכה והקרקע במסלול זה הוא מהקשים שנתקלתי :בעיקר אבנים,חצץ ובולדרים. בהחלט מקשה על ההליכה בעליות ובירידות (מחליקים הרבה). ההליכה ברובה מורכבת כיאה לתוואי אלפיני בהרבה עליות,ירידות וחציית מעברי הרים. יש לקחת בחשבון שגם בשיא העונה ייתכן גשם,רוחות וקור.