 דירוג: שביליסט מתחיל קבוצות: חבר
הצטרף: 11/08/2018(UTC) הודעות: 6
תודות: 1 פעמים קיבל תודה: 3 פעמים ב 1 הודעות
|
ארצה לשתף את הקוראים בסיפור הדרך שלי מהמסלול 6-15.9.18. אציין שטיילתי לבד (בחלק מהימים הצטרפתי למטיילים נוספים למקטעים, אבל אין בעיה לטייל לבד).
ראשית, אודה לאמנון ולצוות הנפלא כאן, על הכתיבה והשיתוף לאורך השנים, אשר היוו בסיס לתכנון עבורי.
כללי
- הגעה - אני הגעתי מונציה* באמצעות רכבת אליה הזמנתי כרטיסים דרך אתר הרכבות האיטלקי (http://www.trenitalia.com ). את הכרטיסים הראתי בטלפון לכרטיסן (בכל רכבת עבר כרטיסן ובדק למי שתוהה). המסלול כלל נסיעה מונציה לורונה, רכבת נוספת עד לפורטצה ומשם לוילהבסה. על אף ההחלפה המהירה שרשום שאנשים מפספסים, מדובר בתחנה עם שני רציפים, החלפתי רכבות בקלות. מתחנת הרכבת בוילהבאסה (אליה הגעתי סביב 11:30, לאחר 5 שעות נסיעה) הולכים ישר (הרחוב שיורד ממול לכניסה לתחנה - תמונות מצורפות) עד שמגיעים לכיכר, חוצים את הכביש (משמאל למלון EMMA) ולוקחים את קו 442 (זמני נסיעות מצורפים אך מופיעים גם על גבי התחנה) עד לנקודת תחילת הטרק - לאגו די ברייס (Lago di Braies). כרטיס לאוטובוס עלה 4 יורו.
*מי שמתכנן לשלב טיול עירוני לאחר הטרק/מגיע לונציה ללא קשר - אני ישנתי ב-ANDA VENICE HOSTEL - ממוקם 2 דקות הליכה מתחנת הרכבת והאוטובוס המרכזיות של מסטרה (MESTRE) מהן לוקחים רכבות/אוטובוסים לתחילת הטרק/נמלי התעופה של ונציה/טרביזו והעיר ונציה (לתחנת הרכבת SANTA LUCIA). לינה לחדר של שישה עלתה 20 יורו ללילה, הגסטהאוס מעולה, אווירה טובה ואפשר להשאיר שם את המזוודה.
- כסף - ברוב הימים הוצאתי 60-70 יורו ללינה (דורמיטוריס), ארוחת בוקר וערב, לפעמים גם צהריים, ובכל מקרה יין/בירה וקפה במהלך היום.
- מחירון בבקתות (על בסיס זכרון) - מנת פסטה תעלה כ-8-10 יורו; מנה עיקרית (בשרית עם תוספת קטנה, לרוב פולנטה) - 10-15 יורו; קפה - 1-2 יורו; בקבוק מים/סודה - 1-3 יורו (0.5-1.5 ליטר);- פרוסת עוגה - 4-5 יורו; רבע ליטר יין הבית (בכל בקתה) - 3-4 יורו; חצי ליטר בירה - 5 יורו. שימו לב שהאוכל מוכן בשעות קבועות (ארוחת בוקר סביב 07:00-08:30; צהריים - 12:00-14:00; ערב 18:30-20:00) - במידה ותגיעו בשעה שחורגת מכך, לא יבשלו (למעט פסטה בערב ברוב המקומות).
- מזג אוויר - זכיתי במזג אוויר מושלם, אשר מלבד היום הראשון והשני שהיו אפרוריים ומעט גשומים, ביתר הימים - שמש נצחית. יצויין שטיילתי בשלהי העונה ולכן האגמים היו יבשים ולא היה שלג בדרך (למעט חלק קטן בעלייה לפסגת הלברלה).
- ציוד- לקחתי איתי תיק 38 ליטר, ליינר (חובה בבקתות הציבוריות), ביגוד גשם (מכנס, מעיל, כיסוי לתיק), ציוד עזרה ראשונה, תרופות למקרה הצורך, שמפו/סבון (קחו אתכם קטנים - בציבוריים לפעמים אין במקלחת), מגבת, מכנס ו-2 חולצות טיולים, ביגוד לשינה, ביגוד נעים לערב (אחרי יום ההליכה, בזמן שתשבו בבקתה לאכול), נעלי הליכה, כפכפים, מקלות הליכה (מציל חיים!), מים (לרוב לא צריך יותר מליטר-ליטר וחצי בין בקתה לבקתה), חטיפי אנרגיה ופירות יבשים, 4 זוגות גרביים ותחתונים (אין צורך ביותר מ-2; בלאו הכי מכבסים בדרך), מגבת טיולים קטנה, קרם הגנה, משקפי שמש וכובע, אטמי אוזניים וכיסוי עיניים (ממש חשוב למי שישן בדורמס), אוזניות וספר (כן, סחבתי איתי ספר וזה היה שווה את זה). סחבתי עוד ביגוד לימים קרים יותר, אשר לא נעשה בו שימוש.
- מפות - בתור מי שטייל לבד בלי מפה, ממליץ להשקיע את ה-7.5 יורו האלה על אף שהשימוש בה יהיה אפסי (יותר בכדי לוודא ולעשות בקרה עצמית תוך כדי המסלול). אני השתמשתי בקבצי KML שצירפתם, טענתי לאפליקציית MAPS.ME והשתמשתי בטלפון כמכשיר GPS לאורך הדרך בפיצולים השונים. השילוט במסלול מעולה - סימון שבילים אדום-לבן ושלטים (בחלקם עם מרחקים/זמנים) בנקודות רבות. סמל המסלול על סימון השבילים הינו משולש עם הספרה 1 בתוכה (מצורפות תמונות).
פירוט המסלול שעשיתי (מבוסס GPS - קבצי המסלול להורדה)
- יום 1 - לאגו די ברייס - לפודרה ודלה. 8.5 ק"מ (~4 שעות).
- יום 2 - פודרה ודלה - לברלה. 6.5 ק"מ (שעתיים הליכה). * חסר כאן חלק מהדרך.
- יום 3 - לברלה - סקוטוני (מסלול צד שהאריך משמעותית - עלייה לפסגת הלברלה + הגעה דרך שביל ה-B20. עלייה של כ-2000 מטר באותו יום; 16.5 ק"מ ב~7 שעות.
- יום 4 - סקוטוני - דיבונה. 14 ק"מ ב~5 שעות.
- יום 5 - דיבונה - נובלאו. 12.7 ק"מ ב~4 שעות.
- יום 6 - נובלאו - סטאולנצה. 18.6 ק"מ ב~5 וחצי שעות.
- יום 7 - סטאולנצה - טיסי. 9.7 ק"מ ב~4 שעות.
- יום 8 - טיסי - פאסו דוראן (סן סבסטיאנו). 17.3 ק"מ ב~5 שעות.
- יום 9 - פאסו דוראן - פיאן דה פונטנה. 19.3 ק"מ ב~6 שעות.
- יום 10 - פיאן דה פונטנה - בלונו. 12.4 ק"מ ב~4 שעות (קצת פחות).
הערות על תיאור הדרך המצורף (אשמח לתיקון לטובת המטיילים הבאים)
- מבין כל העליות בטרק, החלק הראשון של העלייה מלאגו די ברייס לביאלה זכור לי לרעה, כנראה כי מדובר בתחילת הטרק. אז לאלו שמתחילים עם זה - הגוף מתרגל לאחר מכן. אני כאמור התחלתי בשעת צהריים (מאוחר יחסית) ולאחר 5 שעות נסיעה וכנראה שזה השפיע.
- בשני ימי ההליכה הראשונים (בייחוד במקטעים מסנס לפודרה ומפודרה ללברלה), עברתי מספר שערים בצבע שחור-צהוב. לא מזיק לדעת, לא הועיל במיוחד למסלול.
- אחרי הירידה מלגאזוי לכיוון דיבונה, רשום ללכת על 401 ו-402 עד הפיצולים. יש פיצול קודם לכך של 401 ו-402. צריך להמשיך על 402, לחלוף על שני הפיצולים עם 404 ולצאת ל-412 עד דיבונה. במקרה הזה, השימוש במפה עזר לי.
- מדיבונה לנובלאו / צ'ינקווה טורי - כשיוצאים מדיבונה לכיוון צ'ינקווה טורי, יש הרבה שלטים לסימוני שבילים שונים, מלבד זה שאנחנו צריכים. ממשיכים על השביל הרחב שיוצא מהבקתה למטה ולאחר דקות ספורות של הליכה ישנה פנייה שמאלה כשצד ימין שלה תראו את השלט עם החץ לסימון השבילים הרצוי (תמונה מצורפת).
- מפאסו ג'יו לסיטה די פיומה - בתיאור הדרך רשום שלאחר ק'מ יש לקחת בצומת טי ימינה. בפועל, לאחר ק"מ מגיעים לצומת טי אבל צריך להמשיך על השביל שהולך למרגלות ההר (פנייה ימינה מובילה לעלייה להר). צריך להמשיך על 436 שמאלה ( FORCELLA GIAU - מצרף תמונה). אחרי קילומטר משם ישנו צומת טי נוסף, שם פונים ימינה ועולים בחדות (עלייה לא ארוכה כמו 20B) עד לפאס. אם אתם מתלבטים, אי אפשר לפספס את העלייה החדה שיש בצומת טי לכיוון הפס שאליו צריך להגיע.
- התייחסות כללית לבקתות
- על אף הערות על ארוחת הבוקר הבסיסית, לדעתי היא מספיקה ביותר (ובטח טובה יותר ממה שמוכר בטרקים אחרים בעולם). לחמים, מיץ, קפה, יוגורט, גרנולה, נקניקים (לרוב), ביצה (לרוב), ריבות/שוקולד ולעתים פירות/ירקות. לי זה הספיק עד הצהריים המאוחרים.
- ארוחת הערב אמנם כוללת מספר מנות (כשישנים ב-HB) אבל המנות לא גדולות.
- השתייה והאוכל מוגשים חמים, לא קרה לי שהוגשה לי מנה פושרת כפי שתואר.
- ממליץ להגיע בשעות אחה'צ (16-17) ולא הישר לארוחת הערב בכדי לנוח ולהתארגן (מקלחת/כביסה) לקראת ארוחת הערב. הגעה לאחר ארוחת הערב (2000+) תזכה בשאריות/פסטה. מעבר לכך שללכת בחושך במקומות אלה זה סיכון מיותר.
- התייחסות פרטנית לבקתות:
- פודרה ודלה - בקתה פרטית נהדרת. אמנם מעט מחוץ מהמסלול אבל הדרך אליה נחמדה. ישנתי בדורמס של 4 (מעט יחסית), עם המיטה הכי נוחה שהייתה לי לאורך הטרק, פנס ותקע אישית לכל מיטה, שמיכה מעולה. המקלחת חדשה והטובה ביותר שהייתה לי. הבקתה נראית נהדר. ארוחת הערב הייתה מעולה וכללה מנה ראשונה של מרק דלעת/רביולי ומנה עיקרית של בשר + פירה ולקינוח גלידה. ארוחת הבוקר הייתה בסדר גמור גם כן. אין וייפיי, קליטה סלולרים רק בסים של וודפון (מנסיון, היה לי TIM).
- פדרו - לא נכנסתי לכאן ולא ישנתי, אבל נראה מקום נהדר. יושב במיקום מעולה, אבל כנראה שגם עמוס לאור הכביש המוביל אליו. אני אישית הייתי מעדיף (בדיעבד) ללכת עד לשם ולא לעצור מפודרה ודלה. מי שמתחיל את היום בבוקר (וגם בצהריים) ממש יכול להספיק. הירידה לשם מעיקה וארוכה.
- לברלה - בקתה יותר "מתוקתקת", יחס בהתאם (מקצועי אך פחות קשב למטיילים), הרבה יותר מטיילים. האוכל היה נהדר, הלינה הייתה בעליית גג - ישנו שלושה בחדר קטנטן; חוויתי, לא רע (יש גרועים יותר בטרק). סה'כ מקום נהדר, המהווה תחנת יציאה להרבה מסלולי צד. אנחנו יצאנו משם לפס הקרוב - סן סבסטיאנו ולפסגת הלברלה.
- סקוטוני - מבקש לשנות את התיאור על בעלת המקום. מדובר בבקתה עם היחס הטוב ביותר שקיבלתי (היינו עשרה ישראלים שלא קשורים אחד לשני וכולם ציינו את בעלת הבית כלבבית ונחמדה במיוחד. היא שאלה אותנו על ראש השנה והאם יש מנהגים שקשורים לאוכל, בכדי לפנק את המטיילים ביום הבא. כמו כן, שידרגה אותנו ביותר קינוחים ובכלל הייתה נחמדה מאוד. האוכל היה נהדר והלינה גם כן (ישנתי בחדר של שישה - אני + 5 מטפסים איטלקיים; כיסוי עיניים ואטמי אוזניים העבירו את הלילה בקלילות).
- לגאזוי - הגעתי לשם בצהרי יום ראשון. במקום היו הרבה מאוד אנשים (מאות), ועדיין אפשר להתרווח במרפסת על כוס בירה ללא תחושת עומס, מאחר וישנן מספר נקודות תצפית בסביבה, מרפסת גדולה ומסעדה בתוך הבקתה, כך שהאנשים מתפזרים במרחב. העלייה והירידה יפות והנוף שווה כל שניית מאמץ.
- דיבונה - הגעתי באחה'צ של יום ראשון. עד השעה 18:00 המקום היה מלא באנשים, ומאחר שמדובר במקום קטן בהרבה מלגאזוי, היה די צפוץ ועמוס עד הערב. יצויין שזה מוקד משיכה למטפסים, מאחר ויש הרבה פראטות באיזור ולבקתה חניה ענקית, בה חונים המטפסים. לא חשתי בייחודיות המקום ובטח שלא ביחס מיוחד, הרגיש די מנותק ומחוץ למסלול (היינו עשרה אנשים בבקתה באותו הלילה), בשונה מכל בקתה אחרת בה ישנתי. כמו כן, שוכנתי במבנה נפרד ללינה, על כל כרית חיכו אטמי אוזניים וסבון למקלחת. המקלחת עצמה הייתה בחינם למרות שיש בה עמדה למטבע. הווייפיי עבד (חלש) בשני המתחמים.
- סקויאטולי - אמנם לא ישנתי שם, אבל בקתה יפה, במיקום נהדר (משקיפה על הצ'ינקווה טורי; יש להם רכבל פרטי).
- נובלאו - מקום מאוד מיוחד, תצפית מרהיבה, היפה ביותר בטרק לדעתי. המקום קצת ספרטני - ישנתי בעליית גג, אין מקלחות, אבל האווירה בחדר אוכל מיוחדת - לדוג', באמצע ארוחת הערב, המלצרית קראה לכולם לצאת ולראות את השקיעה כי היו צבעים מיוחדים; מלמד על המקום. באופן מפתיע למקום, עבד כאן הווייפיי.
- סיטה די פיומה - אמנם לא ישנתי כאן, אבל חייב לציין שעל אף הביקורות השליליות, עצרתי לאכול (פסטה ואספרסו טעימים וזולים מיתר הבקתות), והמלצר שעבד שם עזר לי להתאים מסלול לפס של הר הפלמו (יצא איתי החוצה, הראה לי איפה לעבור, הצליב לי נתונים עם המפה, היה באמת נחמד).
- סטאולנצה - מלון דרכים. לא מרגיש כבקתה והיינו שם מעט מטיילים, אבל בעל הבית היה בסדר גמור. יש שם אווירה אחרת (לשם ההמחשה, הרבה שלטי איסור כביסה בכיור, מאחר והמקום גובה על כך תשלום), אבל מאוד מדוייקים ומתוקתקים (האוכל היה טעים מאוד גם בערב וגם בבוקר; עשיר ביחס ליתר הבקתות), חדר הדורמס גדול (12-14 מיטות, אך הן נהדרות ונקיות). ממליץ על המקום על אף שהוא שונה.
- טיסי - העלייה לשם אמנם הייתה קשה, אבל הנוף מהבקתה אל עבר ההר מדהים. העובדות במקום היו מאוד נחמדות והיה כיף לשבת שם. לי אישית הזכיר קצת את נובלאו מבחינת התשתית, אך משודרג (יש מקלחות, אך בסיסיות; אווירה חמה; אוכל בסיסי אך משביע).
- פאסו דוראן סן סבסטיאנו - אירוח נהדר. מזכיר קצת את סטאולנצה (שניהם על כביש, מהווים מעין מלון דרכים), אחלה אוכל (בערב ובבוקר), מגורים ומקלחת טובים. בשעות הצהריים, כשהשמש חזקה, כיף לשבת בחוץ על מיטות/כסאות הרבים ולהנות מכוס בירה / יין. נוף ומזג אוויר נהדרים.
- פיאן דה פונטנה - מזכיר קצת את נובלאו וטיסי ברמת הספרטניות; הלינה והמקלחת שם הן חוויה (חדר גדול עם עליית גג - סה"כ היינו כ-15-16 איש; שוב - אטמי האוזניים וכיסוי העיניים עזרו לישון בשקט).
- מסלולי צד שעשיתי
- טיול יום מלברלה - עליה לפס של סן סבסטיאנו ללא ציוד (תיק קטן לשלושה אנשים) לקחה כשעה לכיוון. מרחק לכיוון - 2.3 ק'מ וכ-400 מטר עלייה. הדרך לפס כוללת הליכה בשטח שפרות רועות בו עם הרבה ירק ולאחר מעבר שער עץ מתחילה הליכה על שביל צר עם עלייה מתמדת. בחזור - ירידה חדה לפרקים, חלק ממנה עברה בריצה קלה (תיק קל).
- עלייה לפסגת הלברלה - עליתי (יחד עם שני מטיילים נוספים) לפסגה של הר לברלה (כ-3000 מטר, לא משמעותי בהבטי עלייה וחמצן). מצד אחד הנוף והדרך באמת מרשימים, אבל הדרך לשם הייתה קשוחה - פיזית ובבטיחות השביל. ממליץ לעלות מהשביל הראשי שמגיע מלברלה לכיוון סקוטוני (לפני העלייה ל-B20 לקחת ימינה ולעלות). אנחנו עלינו מהצד השני וירדנו מהדרך שתיארתי, השיפוע הרבה יותר מתון וגם אפשר להשאיר את התיק לפני העלייה האחרונה והחדה לפסגה (לנו לא הייתה האפשרות והטיפוס מהכיוון השני היה אנכי בסופו). לשם השוואה, העלייה ל-B20 לאחר מכן הייתה קלילה.
![]() 
|