 דירוג: שביליסט מתחיל קבוצות: חבר
הצטרף: 07/04/2018(UTC) הודעות: 4  מיקום: חיפה קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות
|
הי נעם,
אנחנו עשינו מסלול דומה לפני כשלושה שבועות, עם ילדים בגילאים דומים (22,17,10).
השארנו אוטו בדיבונה והלכנו דרך 412 ואח"כ 402 ולסיום 401 ללאגזוי. הבחירה ב-412 היתה אחרי קריאה כאן בפורום, במחשבה שזה הוריאנט הקל יותר, ואכן הוא נוח מאוד להליכה לכל אורכו. יצאנו לדרך לקראת 10 בבוקר ואת הטיפוס ב-401 עשינו (עם עוד מאות איטלקים) בגשם שוטף. רוב היום היה מז"א נחמד מאוד והנופים ב-412 היו נפלאים בעינינו. בשעה האחרונה היה גשם, כאמור, והגענו ללגאזוי בסביבות 15. היה ערפל סמיך למעלה, וישבנו קצת בתוך הרפיוג'ו לאכול משהו קל. במקור התכוונו לרדת בגלריה, אבל אפילו הירידה עד לגלריה נראתה לנו מאיימת בערפל, והחלטנו לרדת ברכבל. הגענו לפאסו פלצרגו בסביבות 16:20, ואז כבר הבנו שאולי לא נספיק לרכבל, שהתכוונו להשתמש בו מראש, מ-Bain de Dones לסקויאטולי. התלבטנו האם לוותר ולטפס את 440, אבל לאור דרישת הקהל הימרנו על הרכבל, ופצחנו בריצה, שהתבררה כמשתלמת כשהגענו בשתי דקות לחמש והיינו האחרונים להתיישב ברכבל. גם מסקויאטולי לאבראו יש עוד כ-200 מ' עליה על 439, והגענו לאבראו בערך ב-18, מה שהותיר לנו זמן לעשות קצת מתיחות ולהתקלח בנחת לפני ארוחת הערב. לנו ברור שאם היינו מטפסים את 440 היינו מגיעים לאבראו על גבול החושך ואחרי ארוחת הערב, אבל אם תתחילו מוקדם יותר / תלכו יותר מהר - אז זה בטח אפשרי.
ביום השני אנחנו הלכנו ל-Croda da Lago דרך פאסו גיאו. המסלול מקסים: מגוון ונעים מאוד, לא צפוף (חוץ מבפאס עצמו), מתחיל בירידה די נוחה, ממשיך בעליה ואחריה הליכה על קו גובה אחד באחו יפה, ואז עוד עליה לפני הירידה הלא קצרה לאגם. אנחנו ישנו בלית ברירה ב-malga federa (המומלץ מאוד,בדיעבד) כי לא היה מקום בקרודה דה לאגו, אז סיימנו בעוד ירידה די מבאסת עד מקום הלינה.
ביום השלישי חזרנו לדיבונה בלי לעלות חזרה לקרודה דה לאגו, ולכן אולי פחות רלבנטי לכם: הלכנו דרך 432, 406 (מאוד חמוד), 431, 430, ואח"כ לידידנו מהיום הראשון 424, ומשם טיפסנו ב-406, בתוך יער. היינו, בניגוד לימים הקודמים, ממש לבד, וגם זה היה נחמד מאוד. עם ההגעה לכביש התפצלנו: המותשים (בן ה-10 ואני) חיכינו, והאמיצים (כל השאר) עלו דרך 403 בזריזות לדיבונה ובאו לאסוף אותנו כעבור כשעה.
אצלנו שני הגדולים ואבא שלהם היו בכושר מצוין וממש לא היה להם קשה. לי ולבן הצעיר היו רגעים לא קלים, אבל לא הגענו לקצה גבול היכולת, וכל המשתתפים סיימו עם טעם של עוד.
בהמשך החופשה חזרנו של למתכונת של טיולי יום, שהיו יפהפיים, אבל זה בהחלט לא אותו הדבר....
מקנאה בכם שאתם לפני,
אפרת
|