לכיש תל קשת 13 ק"מ.

כמה שונה הטיול הזה מהכרבולת. הוא לא פחות יפה ביחוד בעונה הזו של השנה. פריחת החרדל באזור שובה עין. משרה אוירה מעט פרובנסיאלית.

במעלה הדרך זיהינו קבוצה של מטיילים שנראו כאילו יש להם בעיה עם התרמילים. הנה השלישיה, שאני לא זוכר מהיכן היא:

האמצעי היתחיל בערד והוא מצויד בסדר. הקטן בן 13 (ברוך השם) וסוחב תרמיל של כ 14-15 ק"ג שגם ארוז בצורה מצ'וקמת.

לעומתו הגוליבר משמאל סוחב תרמיל של 8-9 ק"ג בלבד. הקטן סוחב את האוכל של האריה בעל הגוף. הם לא שעו להמלצה להחליף את התרמילים. 

כאן המקום לספר שהיום פגשנו 12 שביליסטים בדרך. את השלישיה הזו, אח"כ את נועם שהולך לבד מאילת,  שני חברה צעירים מבית אל

שהיתחילו באילת ואמו של אחד מהם הצטרפה אליהם בשמורת פורה. עוד שני בנים מראשון לציון שהתחילו את המסע עם Walk about Love

כי חשבו שזה יעזור להם לפתור את בעיית המים במדבר. מהר מאוד התברר שהקצב של האוהבים איטי מדי עבורם. אגב האוהבים הגיעו לערד ביום שישי.

ואח"כ עוד זוג בנים. שאלנו את כל השביליסטים איך הם התארגנו לקראת המסע והאם שמעו על הפורום שלנו, והתברר שרק אחד (זה שיצא מערד) ביקר בפורום הזה.

האחרים כלל לא שמעו על הפורום שלנו. גם על הכרבולת פגשנו מטיילים וגם שם רובם לא שמעו על הפורום שלנו.

חנ'לה והשימחה עברו על קו רקיע:

החרדל מציף את האזור, נראה כאילו ענקית יד לקחה מברשת וצבעה את הערוץ בצהוב:

הפרגים והחרדל יוצרים הרמוניה משגעת:

ועוד שתי תמונות בלי מילים:

בנחל אדוריים תפסנו מנוחה. הרכבת מאורון נסעה צפונה.  פיני: הדבר שבראש הרכבת זה קטר:

ואחריה הרכבת מת"א יכולה להמשיך דרכה דרומה :

בשדה הלבן שלפינו זיהינו חסידה. לא עבר זמן רב וזיהינו את בן/בת זוגה ואח"כ עוד זוג. מאוחר יותר עוד זוג חסידות בא ונחת בתוך השדה איזה מראה יפה.

החסידות לעולם חיות בזוגות שנאמנים האחד לשני לתמיד, ובכל מצב. הן חוזרות לביתן באירופה בדיוק לאותו קן שממתין להן כל השנה.

והינה היסתיים עוד יום נפלא, מלא שימחה.

הרכבות לא התנגשו?

השנייה נראית לי קצת יותר מהירה

יענקל'ה  .

הלך הזקן??

איך נזהה אותך על השביל?

בטח הייתה לך הרגשה נהדרת כשראית את הספר שלך אצלם , לא?