אני לא מתווכח על צבעים.

זמי - בשרשור בנושא שטחי אש כתבתי:

"מכל הדיון הזה עולה שחייבים להתאים את נתיב ש"י לשטחים שאינם שטחי אש או לחילופין לסמן בשלטי אזהרה שנכנסים לשטח אש ושיוצאים ממנו. לא ניתן לצפות מתייר העובר על השביל שיידע למי להתקשר. כל זה מחזיר אותנו לנושא שפתחתי בפורום לגבי צה"ל ושביל ישראל - הצבא כמערכת לא ממש בלופ."

איך בכל זאת לוקחים גורם רשמי ולא מתנדב וגורמים לו להגיע להסכמה מסודרת עם צה"ל בכל מיני נושאים - מעבר בשטחי אש או שילוטם, התנדבות יחידות לאורך השביל ועוד.

הועדה לסימון שבילים זה לא איש אחד עם כל הערכתי לאיש הזה. אף אחד לא יעצור בכל מקום שיש סימון לשטח אש ויתקשר, אם תתקשר הם בכלל לא ידעו מה אתה מבלבל להם את הראש. ואם אין קליטה שזה מצב שקורה כל הזמן, אז למי מתקשרים לאלוהים? המיקרה של ההליקופטר היה כאשר הצבא סגר זמנית את כל האיזור בין מצפה לציחור. אז מטיילים שהיו בפנים הצבא אחראי להרים אותם על חשבונו.

אני חושב שהנושא מיצה את עצמו.