ראיתי שהיה לא מזמן שרשור בנושא לינה בדביר(ה), אם כן או לא יש חדר ויש מקום לישון. בגלל שחברותי ואני מתכננות להגיע לשם מחר בערב חקרתי את הנושא, אז אני מעדכנת-

קודם כל, הטלפון של המזכירות שנתנו ושמפורסם בכל מקום לא נכון.

08-911400 - מזכירות - לא ממש, מגיעים להודעה מוקלטת של איזו חברה, לא ברור.

ב144 אין להם את הטלפון של המזכירות, אבל הצלחתי להגיע אליו מהמרפאה (טל' מרפאה - 08-9111222) -

08-9111333 - מגיעים להודעה מוקלטת של המזכירות שמודיעה באיזה שעות משרדי הקיבוץ פתוחים. אין תשובה!

בסופו של דבר (שוב, בעזרת המרפאה) הגעתי לקב"ט של הקיבוץ, נצר. אני לא מפרסמת כרגע את הטלפון שלו כי אני לא ידעת אם זה בסדר מבחינתו, אם יצא לי שוב לדבר איתו אני אשאל.

אז ככה, הוא אמר לי שכרגע אין חדר מסודר למטיילים אבל כן יש כוונה לפתוח משהו כזה בזמן הקרוב ("זמן קרוב" לא מוגדר). נכון לעכשיו אפשר לישון בדשא ליד הש.ג. או יותר בתוך הקיבוץ בחורשה, וכן יש שירותים בחדר אוכל. הוא נשמע חביב ולא עויין, ואני שאלתי אם אין עם זה בעיה, אם זה לא מפריע לתושבים והוא אמר שלא, זה בסדר.

אשתדל לעדכן איך היה כשאחזור (מהחלק האחרון של השביל לפני הגיוס...  )

ברצוני להחנות את הרכב בתוך קיבוץ דביר , לפני מספר חודשים השער היה סגור בשעות הבוקר (בין 06:30 ל-08:00) , למשך יום ההליכה , למי לפנות ?

לכיוון מיתר , כ-20 ק"מ  מדביר , מחנה את המכונית בדביר , ולוקחים מונית לכיוון מיתר , ראיתי שיש נהג מונית בודד שגר במיתר .

אז ככה-

הגענו לדביר ביום שני שעבר בערב. איך שנכנסנו לקיבוץ פגשנו בשער אדם חביב (לא יודעת מה שמו ומה תפקידו) שהפנה אותנו לדשא של חדר האוכל ואמר שנוכל להתמקם שם ושיש שירותים ומים בחדר האוכל. הוא אמר שפשוט נפנה לתושבים ונשאל איפה נוכל להתארח. שאלנו אותו אם זה בסדר לפנות ככה לאנשים, ולא נעים ליפול ככה סתם בלי הודעה מראש והוא אמר שממש אין בעיה, ושפשוט נהיה שם וידאגו לנו ובכל מקרה הוא יגיע אלינו כמה דקות אח"כ לראות אם הסתדרנו ואם לא הוא יארגן לנו משהו.

טוב, הלכנו לדשא של חדר האוכל והתארגנו לארוחה (משלנו). אחרי כמה דקות התקשרו אלינו 2 שביליסטים שהלכו במקביל אלינו והגיעו לדביר לפנינו ואמרו שכבר סידרו להם מקום בחדר הילדים של הקיבוץ ושיש מקום גם בשבילנו, אז הלכנו לשם.

בזמן שאכלנו ליד חדר האוכל כמה וכמה תושבים פנו אלינו ושאלו אם הכל בסדר ויש לנו איפה להיות, וגם אותו אדם חביב מהשער בא לבדוק שהתארגנו ואמר שמימלא הוא התכוון להציע לנו לישון בחדר הילדים.

בחדר הילדים היה ממש נחמד, ספות, מזרונים, כמה חדרים נפרדים, שירותים, פינת מטבח, קומקום וכו'...

עוד כשהלכנו מחוץ לקיבוץ, לאורך הגדר שלו (זהירות, היא מחושמלת! אני לא שמתי לב וחטפתי חתיכת זרם...) פגשנו 2 מבוגרים חביבים, שהגבר מבינהם שאל אם נרצה לשמוע הסברים על המקום והאיזור. אמרנו שכן ויותר מאוחר הוא הגיע למקום שבו ישנו והעביר לנו הרצאה על כ---ל ההיסטוריה של האיזור (מכיבושי יהושע ועד לימינו ממש), וקצת על הגיאוגרפיה, האקלים, וכו'... הוא הזהיר אותנו מראש שנעצור אותו אחרי חצי שעה, אבל לא היה לנו נעים, אז בסוף זכינו להרצאה של שעה וחצי... האמת שהיינו די גמורים והיה קשה להתרכז לכ"כ הרבה זמן אבל בגדול היה די מעניין.

אז לסיכום:

משהו מסודר וידוע מראש בקיבוץ דביר נכון לעכשיו אין, אבל יש המון רצון טוב מצד התושבים לדאוג למטיילים. א"א לסמוך על זה שיהיה מקום לישון מסודר לישון שם, אבל בעקרון הקב"ט אמר לנו מראש שאין בעיה לישון על הדשא ולהשתמש בשירותים של חדר האוכל, ויש סיכוי גדול שיאמצו אתכם או יפנו אתכם לאחד ממגורי הקיבוץ.

אחת התושבות אמרה לשביליסטים שטיילו אתנו שיש באינטרנט שמועות על זה שבדביר יש יחס לא נחמד ופוגע כלפי שבילסטים. אז זהו, שלפי מה שאנחנו ראינו זה ממש לא נכון. אנשים חביבים ושמחים לעזור.