הרעיון לצאת לשביל עלה לי יום אחד כשפגשתי שני מטיילים, ונזכרתי ששכחתי לטייל בטבע דבר שמאוד נהנית ממנו בעבר, העבודה שלי הייתה להיות כל הזמן בשטח, לכן שכחתי שלטייל בו זו פרספקטיבה שונה, והייתי צריך "לפרק" כל מיני מחשבות, וזאת הייתה הסיבה העיקרית, לכן עזבתי את העבודה שבה אני עובד כבר כל חיי, ואני מאוד אוהב, אך זהו הזמן לשנות כיוון בחיים, ומה שנקרא, להתחיל "לחיות" אותם באמת ולא להעביר אותם במתכונות המוכרות של איך למלא את הזמן בין "ההתחלה" "לסוף", קראתי את כל המידע שקיים באינטרנט על השביל, והבנתי שפשוט צריך לצאת, וללכת וללמוד תוך כדי הליכה, רק בנושא הבטיחות הקפדתי לשנן את הפרטים, התחלתי את השביל עם תיק במשקל של 16 קילו עם מים ובמטרים הראשונים היה לי כבד, וחששתי שאולי הגזמתי ביחס לכושר שלי או אז "שלפתי" את מקלות ההליכה שקניתי ולגלגתי עליהן, והן פשוט הפכו את ההליכה לכמעט חסרת מאמץ (ראיתי אנשים שהולכים עם מקל אחד וזה נראה לא בריא בכלל כשהגוף מתנדנד מצד לצד עם משקל גבוהה) לקחתי איתי את "הספר" שבמהרה הבנתי את מידת יעילותו ואמינותו,והשארתי אותו בבית,בימים הראשונים למדתי כמה אני מסוגל ללכת, ומה מהציוד צריך ומה לא צריך, כל האוכל המהיר והקל הזה מגעיל! והחלטתי להסתפק בחטיפי nature valley וחלבה, וכשהגעתי למקומות עם אוכל השלמתי תזונה, התחושה הכללית שלי עכשיו היא ששטפתי את המסלול כאילו התחלתי אתמול, כמו שאמרתי השגתי את מה שרציתי ביציאה לטיול, כמה דברים על הדרך - יש לקחת את כל המידע בערבון מוגבל, ולהפעיל את הראש, לפי דעתי חובה לקחת מפות סימון שבילים, אם אני לא טועה זה גם עניין של חוק, מבחינת רשות הטבע והגנים, "אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש" ויש הרבה " עבריינים" מטיילים שפוגעים בשאר המטיילים, ובטבע עצמו שהם אוהבים, בכל מיני צורות, הפקחים נותנים את חייהם בשביל הטבע, ובעבודה הזאת התגמול הוא אידיאולגי בעיקר, הכלכלי הרבה פחות, אני יודע כרגע, מניסיון אישי שאפשר לטייל מבלי לעבור על חוקי הרשות, חניוני לילה וכו' ויש להקפיד על חוקים אלו למען הטבע, זהו הבית שלו ואנחנו אורחים בו, וכמו שמכבדים מלאך שביל שמארח בביתו, כך מכבדים את הטבע שמארח אותנו אצלו! לטעמי יש קטעים בשביל שניתן לוותר עליהם, ברור שכשסימנו את השביל לא בדיוק חשבו על מטיילים עם תיק של 20 קילו ושהולכים את כל הדרך, לדוגמא כל האנדרטאות שהשביל בדר"כ עולה אליהן, עם כל הכבוד לכל האנשים, ששמותיהם מופיעים על אותן אנדרטאות, התופעה הזאת של ריבוי האנדרטאות בטבע מבחינתי לא רצויה (איני מתכוון לפגוע באף אחד) תחשבו על כל גלי האבנים שנאספו, והוערמו, והשבילים- האספלט והמחלותה והטרקטורים והמכוניות והברזל וכל הפעולות שנדרשו כדי להקים אנדרטה, בכמה ערכי טבע נפגע כדי לזכור אדם אחד? חוץ מזה שללכת בטבע וכל 50 מטר לראות מצבה כזאת זה לא נעים,הנקודה החיובית היא שעם על כל אדם שמת, הטבע יקבל כמה עצים אז אני הייתי מוכן "לתרום" כמה אנשים שאני מכיר!             

לזמי:

אוכל- אני הפסקתי להשתמש במלח באוכל שלי מטעמי בריאות כמובן באוכל המהיר- מרקים,קוסקוס,אורז בשקיות האלומיניום (המאוד ידידותי לגוף לכשעצמו) יש המון נתרן וזה שורף לי בגרון, תנסה להפסיק לאכול עם מלח, תראה שזה לא קל, אך חוש הטעם שלך מתחדד ותבין אותי, ברור שיש עוד אופציות אך כאן כבר נכנס שיקול המשקל, אני מסכים שחטיפים כאלו וחלבה אינם מספיקים, לכן גם הוספתי שהייתי "משלים תזונה במקומות שבהם ניתן לקנות אוכל! ואם לשפוט על פי מבטיהם הנדהמים של העוברים ושבים ובעלי העסק לכמות האוכל שבחור צנום מכניס בזמן נתון לפיו, נראה לי שאכלתי לא רע בשביל! (ומצב המקרר ביום שחזרתי הביתה) אתה יודע איזה טעם יש לתפוז בתקופה כזאת?!

אנדרטאות- יש איזורים מרוכזים יותר של אנדרטאות שהם בד"כ יערות של קק"ל כל יער הכרמל מסביבך ויער כולה ליד אלעד ובכלליות מפוזרות תחת כל עץ לא רענן ובכל פינה בארץ, בפעם הבאה שאתה נוסע לאנשהו תספור כמה אנדרטאות אתה רואה בדרך.