אם טיפסת על הארבל ושרדת, אני חושב שרוב הקטעים יהיו דומים. אולי באזור הקניונים ברק וורדית ומעלה מילחן יכול להיות מפחיד קצת.

חוץ מזה אני חושב שכולם חוששים במקומות כאלה - זה טבעי ואף חיוני. זה לא בהכרח מחלת "פחד גבהים".

מעלה פלמ"ח

כרבולת

העליה לחוד עקב

העליה מעין זיק(שביב) לכיוון דרום

שן רמון (אולי...תלוי מה חומרת המצב)

כרבולת חררים

קניון ורדית (אם יורדים אותו)

קניון ברק , פחות "משעשע" מקניון ורדית מהבחינה הזאת.

מעלה מלחן

כמה קטעים קצרים בהרי אילת , כמו הסדק בעין נטפים, ונחל גשרון.

אלה עולים לי בראש כרגע כמקומות שיוכלו לתת זריקת אנדרנלין למי שיש לו פחד גבהים , בכוונה ציינתי רק את אלה מהדרום. אני בטוח שאפשר למצא עוד , את זה אני אשאיר להבאים בתור.

הכי חשוב במקומות כאלה לאנשים עם בעיות או פחדים זה להיצמד לשביל המסומן. במעלה עלי הבת שלי היתה לפניי, פספסה את הסימן ונכנסה למקום שכדי להוציא אותה הייתי צריך להוריד הכל מהגב, ולסחוב אותה במקום ממש מסוכן.

חובה להיצמד לסימון ולא לעשות שטויות של יהיה בסדר.

קודם כל לא אתיימר להבין מהו פחד גבהים אין לי כזה.

אך אולי אוכל לעזור, ע"י סיפור זן קטן.

האן יצא לטייל בטבע, בהרים הגדולים, דבר שעשה לעתים קרובות, כשהוא הגיע אל הפסגה התיישב נפעם מהנוף, לפתע שמע רעש מאחוריו, הוא ראה נמר, האן התחיל לברוח על חייו, הוא רץ הכי מהר שיכל,אך הנמר מהיר ממנו, בצעד של יאוש, שניה לפני שהנמר תפס אותו, האן קפץ מהצוק, אך הוא לא נפל למטה משום שנתפס בענף, הנמר עמד מעליו, בדיוק במרחק שאינו יכול להגיע אליו, האן נשם לרווחה, ואז שמע רעש מתחתיו, היה שם נמר שני שחיכה שיפול, הענף התחיל להשמיע רעשי כניעה, ואז ראה האן שיח תות משמאלו, הושיט את היד ואכל מן התות.

יפה הסיפור.

אם באים שני נמרים במעלה פלמ"ח , חפש זעתר ותדאג שיהיו לך קצת מים חמים וסוכר...

...

אגב נמרים עדיין יש בודדים, או לפחות היה אחד כזה. לפני שנה נכנס אחד לבית בתוך מדרשת בן גוריון בגלל שהיה רעב, ונתפס על חם ז"א נתפס ולא ברח. היום הוא בחי בר של יטבתה.