היי חברים,
לפני שבוע סיימתי את שביל ישראל ורציתי לספר לכם קצת על איך התנהג הציוד.
את השביל הלכנו 5 חברים, מצפון לדרום, ב-42 יום בין ספטמבר לאוקטובר.
כמו שאתם מבינים הלכנו בקצב טוב אפילו טוב מאוד, כך שלא חסנו על הציוד.
אז לעניין,
תרמיל - אוספרי אית'ר 70 - עשה עבודה מעולה מבחינת נוחות ותמיכה. מבחינת איכסון ושיפצורים הוא נוח יחסית - האפשרות לחבר את מקלות ההליכה לרצועת הכתף מתחת ליד היא שימושית ביותר (לא ראיתי את זה בתיקים אחרים).יש לו תא חיצוני מאוורר לכביסה, וגם תאים גדולים בצדדים שיכולים להיכנס אליהם בקלות בקבוקי 2 ליטר. עם זאת לא הייתי מתנגד לעוד כמה תאים לצורך ארגון - כמו תא כובע כפול ותאים סגורים בצדדים. התרמיל הזה עבר איתי כמה מסלולים - בסך הכל כ-1400 ק"מ, ועכשיו אחרי השביל החלק העליון של הרצועות הכתף קצת "התייבש" ואיבד מעט אלסטיות. צריך לזכור שרצועות הכתפיים של התיק די דקות וגם לא מרופדות יותר מדי כמו בתיקים אחרים - אבל באופן מפתיע זה לא הפריע לנוחות. בקבוצה שלנו הייתה בחורה עם הדגם נשים של אוספרי - "אריאל" וגם היא נהנתה ממנו.
נעליים - אני הלכתי עם Salomon Authentic GTX - כמה דברים:
א. אני לקחתי נעל הגדולה בחצי מידה מהרגל שלי, ובשביל הבנתי שטעיתי שלא הקשבתי למוכר שהמליץ לי לקחת מידה וחצי יותר - זה לא השפיע עלי מבחינת כאב, אבל אחרי יום בשטח הרגל מתחילה להתנפח, ואז צריך להתאמץ כדי להכניס אותה לנעל - אני חושב שזה גם היה חוסך לי כמה שלפוחיות.
ב. מבחינת נוחות ועמידות - בתנאים יבשים יש לה אחיזת קרקע מצוינת, אבל כשהמשטח רטוב כמעט ואין אחיזה. עמידות למים יפה מאוד בזכות הGORTEX - אבל השתמשתי בזה אולי פעמיים בשביל הגולן ופעמים בשביל ישראל (חצבני ונחל חדרה) - עכשיו בדיעבד עדיף שהנעל תהיה מאווררת ולא GORETEX או עור. מבחינת שחיקה, היא עמדה יפה מאוד במה שעוללתי לה - היא נשארה שלמה לחלוטין, והשחיקה של הסוליה החלה רק אחרי הכרבולת. בסוף השביל הסוליה הייתה די שחוקה אבל אין נזק לתפרים או קרעים כל שהם בנעל, אבל היא יכולה להמשיך לשמש למסלולים יומיים (היא שימשה אותי כ-1500 ק"מ).
באופן מפתיע לקח לנעל די הרבה זמן "להישבר" - רק אחרי כ-600-700 ק"מ הנעל התאימה את עצמה לרגל והפסיקה לייצר לי שלפוחיות.
קצת השוואה לנעליים אחרות של החברים - אז לי ולבחורה נוספת היו נעליים מתוצרת סלומון - ביחס לנעליים האחרות הם הראו את העמידות הרבה ביותר, הן כמעט לא נשחקו אבל הן היו הנעליים שגרמו להכי הרבה שלפוחיות.
לחברים האחרים היו מיינדל ואסולו מדגמי ה-HIGHLAND GTX ו-535 - הם סיפרו שהנעליים נוחות מאוד, ויחסית לא גרמו להם לשלפוחיות ושיפשופים, למרות שחלקם יצאו עם נעליים חדשות לגמרי לשביל, עם זאת הנעליים נשחקו ממש, הסוליות היו די גמורות אחרי השביל, לחלקם נפתחו התפרים באמצע השביל ולחלקם הסוליה התחילה להיפרד מהנעל בשלבים שונים של הטיול. בקיצור או נוחות או שרידות של הנעל. אני חושב שהנוחות חשובה יותר ולכן הקניה הבאה שלי תיהיה אסולו.
גרביים - לכל הסובלים משלפוחיות כמוני - אז ברדג'דייל עשו עבודה מצויינת וכמעט לא סבלתי משלפוחיות. את השלמת העבודה עשה הלקופלסט והשילוב גרם להליכה נוחה בלי שלפוחיות. - אני הלכתי עם ה-Comfort trekker וה-endurance trekker, בתוספת ליינר של ברדג'דייל. בהתחלה פחדתי קצת מדגם endurance בגלל הצמר, אבל בדיעבד הוא נוח יותר ועמיד יותר מה-COMFORT שכל קוץ מושך לו חוטים. אל תעשו את הטעות שאני עשיתי - אסור בשום אופן לכבס את הגרביים במכונה, זה משפיע עליהם כבר מהכביסה הראשונה, תכבסו רק ביד!!! (גם אם הגרביים נראות לכם ממש מלוכלכות). וחשוב להחליף גרב פנימית כל יום וחיצונית כל יומיים. מי שנוטה לפתח שלפוחיות - אל לו להתפשר על גרביים, זה הציל לאחת הבנות בקבוצה שלנו את הטיול - היא קנתה גרביים באמצע המסלול ומאז החיים נראים אחרת.
מקלות הליכה - חובה 2!! כאן אין פשרות, מעבר לעזרה בעליות ובהורדת משקל מהגב זה קריטי מאוד בירידות ובשמירה על הברכיים. לי יש מקלות של Masters sck135 - הם עשו עבודה מצויינת, הם נוחים מאוד בזכות ידית דמוי שעם ורצועות נוחות מאוד מה שמאפשר ללכת על המקל בלי לתפוס את הידית על הזמן. בנוסף יש להם חוד משובח והם תופסים כל משטח גם בזוויות לא הגיוניות. החוד שלהם עמיד מאוד כמעט ולא נשחק לאורך השביל - שווים כל שקל.
בהשוואה למקלות של חברים אחרים - היו כאלו שקנו מקלות זולים של CP עם ידית שעם - בכל המקלות שראיתי מסוג זה הידית נשברה בחלקה העליון. במקום רצועה פשוטה יש מעין כפפה - זה ממש לא נוח ואנשים פשוט ויתרו והחזיקו את המקל בידית כל הזמן (פחות נוח. אין למקלות האלו "שפיץ" והאחיזה שלהם די מוגבלת למשטחים ישרים.
גם מקלות אחרים "זולים" שראיתי סבלו משברים ועיקומים.
מקלות במחירים בינוניים היו נוחים אבל סבלו משחיקה מהירה של החוד, וכאלו עם ידית ספוג - התחילו להשאיר ידיים שחורות לקראת סוף השביל.
בקיצור - למרות שקראתי פה ושם שאפשר לחסוך במקלות הליכה - אני לא ממליץ - לא לוותר ולא לחסוך.
שק"ש - Outdoor Microlight - שק"ש מצויין, הוא עשה עבודה טובה מאוד, הוא קל (שוקל כ-1 ק"ג) הוא נדחס לגודל קטן מאוד, והוא מספיק די והותר לתקופה של הסתיו (ואני רגיש לקור) - מלבד 3 לילות (מירון, חניון עקב וגבי חווה) שבהם ישנתי גם עם פליז השק"ש הספיק גם בלי ביגוד תרמי. השק"ש סינטטי לחלוטין ולא סופג ריחות. היו לנו 2 לילות עם טל כבד שהרטיב את הציוד, אבל המים לא חדרו לתוך השק"ש ונישארו רק בחלקו החיצוני (פשוט יבשנו את זה בשמש של הצהריים). ועוד דבר חשוב זה שהוא מתאים לגבוהים - אני 190 ס"מ וישנתי בו בכיף.
אוהל/כילה - אנחנו ויתרנו על אוהל מטעמי משקל - ולא התחרטנו לרגע, ממש אין צורך. הכילה היא קלה ועושה את העבודה. בנוסף הכילה שימושית בהפסקות צהריים כנגד זבובים (בעיקר בדרום).
ספר / מפות - אנחנו הלכנו עם מפות וגם חלקים מתוך הספר האדום - אחרי השביל אני יוכל לומר לכם בוודאות שאין צורך כלל במפות - תלכו רק עם ספר - הספר האדום מצויין - זה עדיף גם מבחינה משקל וגם כספית.
פנס - רק פנס ראש, זה חובה ושימושי, לא חייבים להשקיע באלו היקרים אבל ממולץ לקנות פנס של PETZL, אני קניתי את טקינה 2 של PETZL והוא מדהים - יש לו 2 מצבים חסכוני וחזק, המצב החסכוני מספיק לרוב השימושים וגם לבישול. במצב החזק השתמשתי רק בפעמים שנקלענו להליכה בחושך וזה היה מעולה. אגב הסוללות שלו הספיקו לכל השביל ולא נגמרו.
שלוקר/בקבוקים - חובה שלוקר!!, מספיק של 2-3 ליטר ולמלא אותו עם בקבוקים. לדעתי שלוקר הוא חובה, גם מבחינת נוחות אבל יותר מזה מבחינה בטיחותית במיוחד בימים חמים - זה עוזר לכם לשתות תמיד כשאתם רוצים ומונע התייבשות או מצב של שתיית יתר ומחסור במים.
מזרון שטח - פלציב 1.2 ס"מ דו שכבתי - אחלה מזרון. עדיף את המחוספסים - הם שורדים יותר טוב את הקוצים ואת הגדרות תייל.
גזיה - זה פחות קריטי הסוג, אם אתם קונים אז תקנו משהו שיחמם מהר, במיוחד אם אתם קבוצה גדולה, אתם לא רוצים לחכות הרבה זמן לאוכל. לי יש את גזיה האלפינית של אמגזית - היא עשתה עבודה טובה מאוד, והחיממה מהר מים וגם לא שרפה את האורז (אחרי שלמדתי להשתמש איתה).
מה שחשוב זה לדעת שגז הוא לא נפוץ, בעיקר בדרום - מוכרים אותו בעיקר בחנויות של עשה זאת בעצמך למינהם - אז כשאתם עוברים ליד תקנו כמות שתספיק לכם עד לפעם הבאה.
בדרום, אי אפשר להשיג גז אחרי ערד (אלא אם מסתדרים עם מלאכים).
מצפן - כדאי שיהיה כדי לדעת את הכיוון הכללי כאשר הסימון נעלם או כאשר הסימון דליל, אפשר להסתפק באחד לרצועה של השעון - זה מאוד זול וגם לא שוקל.
כלי אוכל - סיר פשוט מאלומיניום (קניתי בשוק) - אחד כזה עם ידיות פלסטיק, כמו שיהיו בצבא רק קטנים - נוח מאוד שוקל 300 גר' - עושה עבודה מצויינת.
סכו"ם - קניתי את הפלסטיק וזה נשבר, גם הפלסטיקים של חברים שלי נשברו (גם המתקפלים וגם השלמים - למרות שהמתקפלים החזיקו יותר זמן מעמד) - בסוף נשארתי עם מזלג וכפית ממתכת, משהו דק אבל מאוד נוח.
צלחת - עדיף קערה קטנה מפלסטיק וכוס פלסטיק גדולה (אפשר להשיג באייס / הום סנטר) - שוקל מעט ומאוד שימושי - גם למרק וגם לאורז/פתיתים.
בגדים:
מכנס מתפרק - אני לקחתי 2 אחד של the north face ואחד של columbia - שניהם נוחים מאוד, הקולומביה יותר דק ואוורירי.
חשוב שתקנו אחד עם חגורה או שתקנו חגורה בניפרד. זה מאוד נוח שיש שניים במיוחד במדבר.
חולצה מנדפת - גם כאן היו לי 2 אחת של נייק דריי פיט ואחת של The north face. חולצה מנדפת זה ממש איכות חיים ולא הייתי מוותר עליהם. חוץ מהנידוף הם סינטטיות ויחסית לא הופכות למשהו לבן ומלא מלח מהזיעה, הם שומרות על האלסטיות גם בלי כביסה ויחסית לא סופחות ריח. בסופו של דבר ה-the north face עשתה עבודה יותר טובה, היא הייתה נוחה יותר וגם עמידה יותר, הנייק חזרה די שחוקה, וגם הייתה פחות נוחה עם ציוד על הגב. אגב את שניהן קניתי במבצע במחיר די דומה - כ-120 ש"ח לחולצה.
למחמירים ולמהדריו אפשר ללכת עם חולצות מכופתרות ארוכות - זה נוח אבל יותר יקר.
ביגוד תרמי - אני יצאתי רק עם מעיל וכובע פליז וזה הספיק.
לדרמן - נוח ושימושי, אבל מספיק שיהיה אחד כזה בקבוצה.
עזרה ראשונה ושיפצורים - לקופלסט, פדים (אפשר רק את הפד בגליל), פלסטרים רגילים, צמר גפן, אלכהול, יוד, משחה אנטיביוטית, סביעור במשחה, אקמול, אקמול קולד, חוט ומחט (לתפור שלפוחיות), תחבושת אלסטית, משחה לכאבי שרירים (בנגיי), אל-תוש, גוזר ציפורניים, איזולירבנד, דבק 3 שניות וכמובן קרם הגנה. - זה מספיק להכל כמעט, ובמקרה הכי גרוע עושים השלמות בישוב הקרוב - למי שמתחיל מצפון זה מאוד פשוט.
לסיום קצת טיפים:
למשקיענים אפשר להכין "בנדולרות" - זה מעין שקיות לציוד שעשויות מבד דק מאוד וחזק - אני תפרתי כאלה מבד של מצנח - זה לא שוקל כלום וזה מאוד נוח לארגן ככה את התיק.
כשאתם קונים את התיק בחנות תתאמו אותו לגוף וגם תלמדו את כל המערכות של ההתאמה לגב ולכתפיים - לפעמים צריך לשחק עם זה וזה מאוד משפיע על נוחות ההליכה ועל הכאבים - הטריק הוא לייצב את התיק כך שאתם עומדים זקופים, התיק נוגע לכם בגב העליון, ויש חלוקה טובה של המשקל בין הכתפיים לאגן.
סידור התיק הוא חשוב מאוד - זה משפיע מאוד על הנוחות ועל קצב ההליכה, ראיתי בפורומים כמה תמונות שמסבירות איך לסדר את התיק, בגדול הטריק הוא משקל גבוה וצמוד לגב כמה שניתן - זאת אומרת אם יש לכם בקבוקי מים או קופסאות שימורים שימו אותם הכי גבוה בתיק ותראו שהם מסודרים כך שיהיו צמודים לגב כמה שאפשר.
שלפוחיות - לא להזניח, זה לא יעלם מעצמו בלי מנוחה, קחו לקופלסט לטיפול מהיר בשטח, ותמשיכו לשים אותו כל בוקר במקומות "מועדים לפורענות" עד שהרגליים שלכם יתרגלו. בערב תתפרו את השלפוחיות ותשאירו את החוט עד הבוקר, בבוקר זה יתייבש ויהיה הרבה יותר קל ללכת.
תשתדלו לארגן את המסלולים כך שבערב תיהיו ליד מקור מים - ברזיה בחניון או תחנת דלק, זה מאוד נוח וגם אפשר ככה להתקלח. בדרום תארגנו את ההטמנות כך שתישנו ליד ההטמנה. אני הצלחתי להתקלח כל יום לפני השינה - זה היה אדיר, מקלחת משפרת פלאים את מצב הרוח.
קחו דברים מתוקים, בעיקר נוטלה ופירות יבשים- זה מצויין למצב הרוח וגם נותן אנרגיה בבוקר ובמסלולים קשים.
תתכננו את יום ההליכה שלכם, ובמהלך היום תראו שאתם עומדים בתכנון מול הזמנים.
תקומו / תתחילו ללכת באור ראשון - זה יותר נעים וגם הנוף נראה אחרת - זה ממש נחמד לראות זריחה בכל מני מקומות.
בימים החמים תמצאו צל ושנ"צ.
טיפים להטמנות:
אם אתם יכולים תטמינו לעצמכם. גם אם אין לכם רכב 4X4 חלק גדול מהטמנות אפשר לעשות עם רכב רך. היתרון הוא שאתם תוכלו למצוא את ההטמנה בקלות וגם לתוכלו לבחור בקלות מה להטמין חוץ ממים.
אז מה מטמינים:
מים - כמובן, אבל אל תשכחו שצריך גם מים לבישול ולשוטף פנים בבוקר. ואם כבר אז אפשר להטמין גם מדי פעם כמה ליטרים למקלחת - זה ממש כיף.
חוץ ממים תטמינו גם אוכל - זה מאוד חשוב, קודם כל זה יחסוך לכם משקל, דבר שני בדרום זה לא כל כך פשוט להיצטייד - לא בכל הישובים יש מכולות, אין כמעט תחנות דלק עם ילו/מנטה, גם אלו שכבר יש מצריכים סטייה ולחכות שזה יפתח בבוקר (וזה ממש מעקב). אז פשוט תטמינו - אפשר להטמין כמעט הכל - טונה, קרקרים, לחמית, פתיבר, שוקלד, חלווה, טחינה, פירות יבשים, שקדים ואגוזים, מרק נמס, נודלס, פאסטה, אורז, פתיתים, נייר טואלט, גז!!!
ועוד טיפ חשוב - תתמינו צ'ופרים - כל מני דברים טעימים שיהיו לכם, זה ממש כיף לבוא אחרי מסלול במדבר ולגלות משהו טעים שהוא לא חלק מהתפריט שלכם.
איך בוחרים איפה להטמין?
תבנו תוכנית טיול לדרום ולפי זה תראו איפה אתם צריכים הטמנה ואיפה לא.
כדי שלא ימצאו את ההטמנות שלכם אתם חייבים לשמור על 3 חוקים:
1. תבחרו מקום שלא מסתובבים בו, שאף אחד לא יגיע אליו במקרה - זאת אומרת תסטו לאיזה "נחלון" או שיפול בהר בצד הדרך, או בין גבעות. וגם אם הגעתם והמקום די מישורי, תזהו איפה הדרך הראשית ותתרחקו ממנה קצת.
זה יכול להיות גם מקום בנאלי - כמו ליד עמוד חשמל או צמוד לתעלת ניקוז ליד כביש - אבל הדבר החשוב הוא לבחור מקום שלאף אחד לא תיהיה סיבה להגיע אליו ולחפש את ההטמנות.
2. אל תשאירו הטמנות בחוץ או בשיחים - תמיד תקברו אותם.
3. השוואה - אל תתעצלו ותביאו סדין, את החול שאתם מוציאים מהבור תשימו על הסדין ולא על האדמה, אחר כך תכסו ואת יתרת החול תזרקו במקום אחר. מי שממש מקפיד יביא גם מטאטא ויטשטש את העקבות.
ולסיום אל תשכחו להדק את החול על ההטמנה, כי עם הזמן זה שוקע.
איך מוצאים את ההטמנה?
1. תבחרו להטמין במקום שניתן לזהות אותו ממרחק - הכי פשוט זה לבחור עצם גדול ובולט בסביבה - עץ גדול ומשמעותי, עמוד חשמל, מפגש דרכים, סלע גדול ובולט ולהטמין בקירבתו.
אם אתם ממש מקצוענים, אז תתמינו גם לפי תוואי.
אל תיהיו שרלוק הולמס, וכל אלו שסופרים צעדים מכל מני מקומות - זה מתכון בטוח לא למצוא את ההטמנה, במיוחד אם ההסוואה שלכם טובה.
2. תצלמו את המקום בוידאו (זה פשוט או בפלאפון או במצלמה) ותסבירו איך ניראה המקום ואיך מגיעים אליו.
3. תסמנו את המקום על המפה, או תשרטטו מפה של השטח בו מצויה ההטמנה.
תשקיעו בהטמנות שלכם - גם בתכולה, גם בהסוואה וגם בתיעוד של מיקום ההטמנה, זה יבטיח לכם חוסר דאגות - זה לא נעים להגיע אחרי יום במדבר ולגלות שאין הטמנה.
זהו חברים, מי שיש לו שאלות או שהוא רוצה להתייעץ מוזמן לפנו אלי בכיף ל
[email protected].
תהנו בשביל,
אלטל
eltalc40848.6707638889