 דירוג: שביליסט מנוסה קבוצות: חבר
הצטרף: 09/11/2010(UTC) הודעות: 137   תודות: 8 פעמים קיבל תודה: 6 פעמים ב 5 הודעות
|
אני מעוניין להמליץ בחום על הסרט Into the wild.
מבוסס על סיפור אמיתי ומדהים.
בסדר הכרונולוגי נוצר קודם כל מאמר במגזין Outside על הדמות המרכזית, לאחר מכן יצא ספר ובסוף ב-2007 הסרט.
אישית ושלא כבדר"כ אני דווקא ממליץ להתחיל מהסרט.
לאחר מכן ממליץ גם לקרוא את הספר (נראה לי שלא יצאה גרסה בעברית) או למי שזה יותר מדי בשבילו - לפחות לקרוא את ה מאמר.
טריילר לסרטguy_ziv40849.5975 |
No longer to be poisoned by civilization he flees, and walks alone upon the land to become lost in the wild |
|
|
|
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC) הודעות: 5,609  קיבל תודה: 101 פעמים ב 73 הודעות
|
ראיתי, מדכא. מרגש בחלק הראשון ואחר כך גורם אי נוחות ותהייה, חולם שמנסה למצוא את עצמו ולי נראה שגם שעושה שטויות ומשלם עליהם . הבימוי והצילום נהדרים. מאד מאד אמריקאי. אל תקחו דוגמא למה שהוא עשה אבל ראו איך אדם חולם ומה הוא עושה עם חלומותיו. הולך לקיצוניות מוגזמת לטעמי. זמי140849.5738310185
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט מנוסה קבוצות: חבר
הצטרף: 09/11/2010(UTC) הודעות: 137   תודות: 8 פעמים קיבל תודה: 6 פעמים ב 5 הודעות
|
גורם אי-נוחות ותהיה - בהחלט. אני מקווה שכל צופה ירגיש כך.
מרגש רק בחלק הראשון? כל חלק וחלק בסרט מרגש בעיניי.
זו דרך חיים מרגשת וטהורה.
אי הנוחות והתהיה צריכים ללמד. במקרה הזה לגרום לתרמילאים, לעצור ולחשוב רגע.
אפשר להפיק ממנו הרבה לקחים חשובים ומועילים. אגב מהספר/מאמר אפשר להפיק לקחים בצורה מדוייקת יותר.
הוא עושה חצאי שטויות... לא שטויות גמורות. זה לא רע שהוא הולך עם החלומות שלו. גם לא רע שזה קיצוני.
נראה לי שכמה וכמה מחברי הפורום הזה מוגדרים קיצוניים ואני מניח שטוב להם עם זה. העניין הוא שגם דברים קיצוניים יכולים להיעשות בדרך נכונה, זה לא סותר. קיצוניות לא חייבת להתפרש כדבר רע.
לדוגמא פילוסופית: באושר קיצוני (מוחלט) אין שום דבר רע.
ולפני שהטענה הנדושה ש"בלי קצת רע יהיה משעמם" עולה... הרי שאם יש קצת רע אז האושר אינו מוחלט. |
No longer to be poisoned by civilization he flees, and walks alone upon the land to become lost in the wild |
|
|
|
 דירוג: שביליסט קבוצות: חבר
הצטרף: 17/10/2009(UTC) הודעות: 46
|
סרט קיטשי ונוראי אשר ישמור על מעמדו עד שיפיקו את סרט ההמשך שייקרא "מי לעזאזל נתן לשון פן לביים".
מי שמתכוון לעשות את הטעות ולצפות בו - השתדלו לשים לב לבניית העלילה הבנאלית, לדמויות השבלוניות ובעיקר להשוואות בין הדמות הראשית לישו.
בדומה לכך שמטרתן של סצינות מין בסרטים אמריקאים היא לא לגרום לך לרצות לז**ן אלא לגרום לך לרצות לשתות קוקה קולה, כך גם כל קשר בין סרט זה לטבע וטיולים (כמו הקשר בין שון פן למשחק), מקרי בהחלט.
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC) הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
בהחלט בחלק העליון של רשימת הסרטים האהובים עלי.
הוא מאוד מדבר אלי לא רק בגלל שהוא עוסק בטבע ומראה נופים נהדרים אלא גם עוסק במשהו שאני חושב עליו הרבה, מקומנו בעולם הצרכנים. והאם בכלל? |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 20/11/2009(UTC) הודעות: 1,416
תודות: 324 פעמים קיבל תודה: 241 פעמים ב 168 הודעות
|
Just don´t forget it is an Holywood movie (I liked it too, mainly because of the soundtrack and scenary).
The true story is much less romantic and much more stupid.
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475   תודות: 37 פעמים קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
לדעתי הבחור היה חביב אבל לא ידע מה הוא עושה בכלל.
לצוד מוס בלי שום ידע וניסיון ויכולת באמצע ארץ גריזליס זה לא גאווה גדולה. זה טמטום שאין כדוגמתו. דבר נוסף שהוא עשה זה נכנס בלי שום מפה ובלי כלום. ומה שלא מספרים בסרט זה שאת הנהר שבסופו של דבר הוא לא הצליח לחצות ,בגלל שהתעצם עקב ההפשרת שלגים, הוא היה יכול לחצות בנקודה אחרת כי היה גשר מעל הנהר. אם רק היתה לו מפה....
אז אמנם חבל על בחור נחמד שמת בסוף. אבל הטמטום היה שלו. באלסקה אתה לא משחק משחקים. רבים וטובים לא נמצאו עד היום באלסקה. אז קחו מפה. אל תלכו לבד. ותפסיקו לתת תירוצים לגריזליס להתקרב אליכם.imtl40853.3316782407 |
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט מנוסה קבוצות: חבר
הצטרף: 09/11/2010(UTC) הודעות: 137   תודות: 8 פעמים קיבל תודה: 6 פעמים ב 5 הודעות
|
HarmonicWave, זה "רק סרט" אבל כזה ששומר היטב על אמינותו, לפחות ביחס למאמר ולספר, שבהם נראה שהכותב מנסה להיות אובייקטיבי. הוא מציג עובדות, הוא לא מייפה את הדברים והוא מציג גם את השליליים.
אפילו הפתיחה של הסרט הייתה אמיתית למדי, בקטע עם החלום, ועוד בתזמון מצמרר, יולי 1992.
בעיניי הסרט אפילו עוד פחות רומנטי מהמציאות. דוגמא לכך שלא צויינה בסרט היא שרון, הבחור שכריס פגש באיזור ים סולטון נדמה לי, בחור בן 80 בערך, לקח באופן רציני את הפצרותיו של הראשון: לעזוב הכל וללכת לחיות בטבע. זה לא יאומן - הבן אדם הלך והקים לו אוהל, באותו המקום שכריס הקים את האוהל שלו וחי שם 8 חודשים. חיכה לכריס שיחזור, עד שהוא פגש שני תרמילאים שסיפרו לו על איזו כתבה שהם קראו עליו.
דמיינו את הסבים והסבתות שלכם עושים את זה.
imtl, העניין עם הציד בהחלט היה טמטום ואכן היה כפי שתועד - אחת הטרגדיות הגדולות של חייו.
נכון לגבי השטות של המפה, והעניין עם הנהר הוא רק דוגמא אחת. לא רחוק ממנו היה מחסן של ציידים עם ציוד, מזון וכו' למקרה חירום.
היו עוד הרבה שטויות שהוא עשה, אין ספק. אבל דרך החיים שלו, האידאליים שלו, הבן אדם טהור.
אגב בספר מסופר על כמה מאותם החבר'ה שהלכו אל תוך הפרא באלסקה... כמה מקרים ממש הזויים כמו צלם טבע שתיכנן ביסודיות ובמשך תקופה ארוכה את השהיה שלו שם, רק שהוא שכח לסדר לו "טרמפ" חזרה. אחרי תקופה כלשהי כשהוא הבין שלא באים לאסוף אותו ושהוא נשכח שם, הוא כיבד את עצמו בירייה בראש.guy_ziv40853.6763425926 |
No longer to be poisoned by civilization he flees, and walks alone upon the land to become lost in the wild |
|
|
|
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475   תודות: 37 פעמים קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
אני יכול להסכים לגבי אידאלים. אבל ממש לא לגבי דרך החיים. לא היתה לו דרך חיים עדיין. הוא היה צעיר שמחפש את דרכו. לכן זה לא נכון. טהור? בסופו של דבר הוא הולך אחרי הלב וזה בסדר לשנות דעתו. העיקר ללכת אחרי הלב והתשוקה. אז כן היה בו טהורות. |
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט מנוסה קבוצות: חבר
הצטרף: 09/11/2010(UTC) הודעות: 137   תודות: 8 פעמים קיבל תודה: 6 פעמים ב 5 הודעות
|
לא הייתה לו דרך חיים?
כשחבריו ללימודים יוצאים לבלות והוא יוצא לחלק אוכל להומלסים, הייתי מכנה את זה דרך חיים.
כשבאותה הזדמנות הוא מנסה לשכנע אותם יחד עם עוד כמה זונות מהסביבה לשנות את כיוון החיים שלהם, גם זה סוג של דרך חיים.
לשכן בחניה של ההורים שלו הומלס במשך תקופה מבלי ידיעתם, לחיות חיים מינימליסטיים, לחזור מהעבודה ולישון באוהל, להטמין את התרמיל לפני כל כניסה שלו לעיר במהלך נדודיו, בכל מצב לצפות מעצמו לטוב ביותר ואם אפשר למשוך אחריו אחרים - מה טוב, הכל הייתי מכניס תחת קטגוריה של דרך חיים. הכל מתוכנן, ותואם אופי.
כשאתה בגן ואתה מחליט עם אילו ילדים להתחבר ועם אילו לא, זו לא דרך חיים? אני לא רואה את הגיל כחלק מהעניין.
הוא לא מחפש דרך, הוא לא מבולבל או אחד שלא מוצא את עצמו. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה ולא מתפשר.
|
No longer to be poisoned by civilization he flees, and walks alone upon the land to become lost in the wild |
|
|
|
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 05/08/2007(UTC) הודעות: 1,475   תודות: 37 פעמים קיבל תודה: 137 פעמים ב 87 הודעות
|
אז אנחנו לא מסכימים. ואין לזה קשר לגיל. יש לזה קשר לחיפוש אחר דרך חיים. |
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC) הודעות: 5,609  קיבל תודה: 101 פעמים ב 73 הודעות
|
אם שון פן היה יודע עד כמה מדברים על הסרט שלו-היה מסמיק מנחת ומייד בא ללכת כאן.
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 20/11/2009(UTC) הודעות: 1,416
תודות: 324 פעמים קיבל תודה: 241 פעמים ב 168 הודעות
|
(זהירות ספויילרים)
guy_ziv - המרחק שאני התכוונתי בין הסרט לסיפור האמיתי, נוגע בעיקר לחלק של המסע לאלסקה. אי- האיזכור של הגשר הקרוב, בקתת הפקחים שהכילה אוכל וציוד חירום, העובדה שכנראה סיפור ההרעלה
לא היה ולא נברא (לטעות בצמח ולקבל הרעלה זה באמת הרבה יותר מעניין מלהראות בן אדם גווע ברעב). הכל טוב ויפה כי מדובר בסרט. מי שמתעניין בסיפור ובאיש צריך קצת לקרוא יותר.
בפרספקטיבה של פורום טיולים, חוסר האחריות/ההכנה/טיפשות שלו באמת צורמת לעין, ולטעמי זה קצת פחות מודגש בסרט (מה יותר רומנטי מהרעיון של ללכת לחיות מהטבע? ולעזאזל עם לקחת מפה).
כל זאת מבלי לגרוע מהעובדה שמדובר באדם מיוחד , שהלך עם נגד הזרם עם האידיאלים שלו עד הסוף.HarmonicWave40857.224537037
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט מנוסה קבוצות: חבר
הצטרף: 09/11/2010(UTC) הודעות: 137   תודות: 8 פעמים קיבל תודה: 6 פעמים ב 5 הודעות
|
(זהירות, המשך ספויילרים)
במחקר שביצעה אותה אוניברסיטה ע"י עמית של אותו ד"ר, מצוין דבר מעניין:
"During my visit to the Sushana River, I collected samples of H. alpinum growing within a few feet of the bus and sent seed pods from this sample to Tom Clausen, a colleague of Professor Bryant’s in the Chemistry Department at the University of Alaska. Conclusive spectrographic analysis has yet to be completed, but preliminary testing by Clausen and one of his graduate students, Edward Treadwell, indicates that the seeds definitely contains traces of an alkaloid. There is a strong likelihood, moreover, that the alkaloid is swainsonine, a compound known to ranchers and livestock veterinarians as the toxic agent in locoweed."
למיטב הבנתי סיבת המוות היא שילוב של השניים - הרעבה שנבעה מאפקט דיי אכזרי של הרעל:
"The toxin does the deed insidiously, in¬directly, by inhibiting an enzyme essential to glycoprotein metabolism. It creates a massive vapor lock, as it were, in mam¬malian fuel lines: The body is prevented from turning what it eats into a source of usable energy. If you ingest too much swainso¬nine, you are bound to starve, no matter how much food you put into your stomach."
מעניין שאתה רושם את צמד המילים "עובדה" ו"כנראה" אחת אחרי השניה, לגבי "לא היה ולא נברא" אני חושב שהחבר'ה מהאוניברסיטה שם יצטרכו להיסגר על עצמם, הם פרסמו ממצאים שונים למחקרים באותו עניין.
צריך באמת לקרוא מה כותבים שם ב - Men's Journal. רשמתי לפניי. |
No longer to be poisoned by civilization he flees, and walks alone upon the land to become lost in the wild |
|
|
|
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 20/11/2009(UTC) הודעות: 1,416
תודות: 324 פעמים קיבל תודה: 241 פעמים ב 168 הודעות
|
אני עדיין עומד מאחורי הניסוח הצולע שלי שכוונתו הייתה ש"אין ספק שלא ניתן לקבוע בוודאות שכריס הורעל מזיהוי לא נכון של זרעים". יתרה מזאת, רוב הסיכויים שלא כך היה.
גם הציטוטים שהבאת לא תומכים בגרסה זו.
אני חושב שהפסקה הזאת מהלינק שהבאת מתמצתת את הנושא:
From almost the moment he was found, the meaning of Chris McCandless's life and lonely death has been fiercely argued. The debate falls into two camps: Krakauer's visionary seeker, the tragic hero who dared to live the unmediated life he had dreamed of and died trying; or, as many Alaskans see it, the unprepared fool, a greenhorn who had fundamentally misjudged the wilderness he'd wanted so desperately to commune with. If the cult that has grown up around McCandless is any indication, we want the romantic portrait to be true: that he made a series of small mistakes that compounded in disaster. But the truth doesn't always conform to Hollywood's ideals.
אתה כנראה שייך לקבוצה הראשונה ואני לשנייה, וזה בסדר גמור, רק צריך לזכור שסרט הוליוודי זה יצירה אומנותית ולא תיאור מדויק של העובדות.
אני חושב שדי מיציתי את הדיון...
|
|
|
|
משתמשים הצופים בדיון זה |
Guest
|
עבור לפורום
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.