מזה שלוש שנים שאני עורך ניסוי של ליווי קבוצה המבצעת את שביל ישראל כאשר העיקרון הוא שהאנשים יוכלו לשאת מינימום ציוד ואני אפגוש בהם ככל האפשר לאורך המסלול, ובסופו של יום לאסוף אותם למקום לינה ובבוקר להביאם להמשך המסלול בשטח.
כמובן שהכוונה לאנשים מבוגרים יותר שזקוקים לתנאי מנוחה סבירים בין יום ליום וללא לינה בשטח. בהתאם לכך אני מנהל יומן המתעד אתץ הדרך, עם התחנות, נ.צ., מיקום התחנות וכן הערות לגבי דרכי גישה, הכל מהיבטו של המלווה, וכן במקומות שונים יש גם הערות של המטיילים ובעיקר תיעוד חוויות.
לפני מספר ימים הגיעו החבר'ה לבצע את הר כרבולת (ליד מפעל אורון), ומסתבר שצריך להקדיש להר כרבולת יום שלם, ואם רוצים לעשות עוד, אזי רק אחרי סיום הפעילות בהר.
מסתבר, שעל ההר אמנם יש סימון שלפי דברי הפקחים סומן מחדש רק לפני שנתים, אבל יש בעיה בנקודת הירידה לנחל עפרן.
בעבר היה בתחתית הנחל סולם 8 מטרים שעל גביו ירדו מהמצוק האחרון (במפות מ-1991 הסולם עדיין מופיע), אולם פגעי הטבע לקחו את הסולם, ואז בוצע עיקוף שמאלה (לבאים מצפון).
הבעיה שאת הסימון שמאלה סימנו בנקודה גבוהה יחסית, כך שמי שהולך, חייב לחפש בעיניים כל הזמן את הסימון, דווקא במקום שלא מרימים את הראש , כיוון שצריכים להביט לאן ללכת כדי לא למעוד ובתוספת העובדה שמדובר בירידה.
מי שמפספס את הסימון, ממשיך יש עם הנחל, יורד מגלש ומגיע למצוק. מכאן אין דרך הלאה אלא אם הבאתם ציוד גלישה. הבעיה שגם לחזור קשה ומי שאינו צעיר ובעל כושר אתלטי, לא יכול לחזור, ונשאר תקוע בנ.צ.- 14254-03147.
כזאת קרה ביום שני לשני חבר'ה שאני מלווה ונאלצתי להזעיק עבורם את החילוץ.
לתשומת ליבכם כיוון שזה יכול להיגמר גם יותר רע מאשר היתקעות, כיוון שטלפונים לא עובדים שם (הקשר ביני לבינם היה במכשירי קשר "מידלנד").
העובדה שהאנשים היו במצב רגוע לחלוטין, גם מכיוון שידעו שאני בשטח והאירוע יטופל בדרך הטובה ביותר כיוון שאני מורה-דרך במקצועי וגם גימלאי של המשטרה (לא תאמינו אילו תגובות קבלתי במשל"ט המשטרה. הם לא יודעים מה זה מפעל אורון, ולא מה זה מפעל צין, והר כרבולת זה בטח כינוי של המטיילים ובכלל הם רוצים כתובת.....[שם ישוב,רחוב,מספר בית] אבל זה כמובן יטופל על ידי בחומרה מול מפקד המחוז הדרומי וביידוע של המפכ"ל), וגם משום התעקשות שלי שהם יהיו מצויידים באוכל ומים, מכשיר ניווט, מכשיר קשר בנוסף לטלפונים, פנסי לד ובטריות רזרבה, ולמרות שהלכו בחום כבד ביום, לכל אחד בתרמיל היה גם מעיל רוח מולחם שמחמם מצוין.
וכך, אחרי ששילשלו אותם למטה בחבלים, הם פשוט צעדו עם המחלצים, שהודו שזה היה החילוץ הנחמד ביותר שהיה להם.
אז שימו לב, עד שמישהיו ייטרח לתקן את הסימון.