שביל ישראל ומסלולים ארוכים בעולם
»
ישראל
»
שביל ישראל
»
ספורים של "מקריות מבורכת" או נסים קטנים
 דירוג: שביליסט מתחיל קבוצות: חבר
הצטרף: 19/06/2011(UTC)
הודעות: 5
|
זמן חנוכה קרב ואני מחפשת ספורי נסים מהשביל. נדמה לי שכמעט כל אחד שהלך בו אסף ספורים של "אתה לא תאמין מה קרה" או מה שאני קוראת "synchronicities" במלים אחרות.
דברים כמו "נתקענו לגמרי בלי אוכל ואז פגשנו מטיילים שהלכו כמה יומים בלבד בשביל ובטעות הטמינו טונות של אוכל ונתנו לנו מספיק ל- 3 יומים." לנו קרה שמלאכית שעוד לא פגשנו זהתה אותנו מהתאור של הבת שלה ובאמצא שום מקום נתנה לנו טרמפ. אנא- פרסמו אותם כאן או שלחו למייל שלי [email protected]
חג אורים שמח לכולם!
|
|
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 10/06/2011(UTC)
הודעות: 1,395
תודות: 16 פעמים
קיבל תודה: 183 פעמים ב 104 הודעות
|
המעשה היה בליל הסדר. יצאתי מאוחר ממצפה רמון והלכתי לכיוון גב חווה.
היום היה ארוך וכאשר היתי בקניונים התחיל כבר להחשיך.
לא נרתעתי מללכת בחושך בשביל. וכך קרה שהגעתי לחניון חווה כבר הרבה אחרי רדת השמש.
לא היה סיכוי למצוא את ההטמנה וכבר תיכננתי ללכת לישון ולחפור אותה למחרת ואז ממרחק התחלתי לשמוע קולות וראיתי פנסים של מכוניות. התחלתי לחשוב מי יכול להיות באמצע המדבר בליל הסדר , החלטתי שרוב הסיכויים מדובר בבדואים והולך להיות לי לילה מעניין. החלטתי לעשות סיור ולאסוף מודיעין.
ירדתי לכריעה והתחלתי ללכת בין השיחים מתקרב למקור הרעש לאט ובשקט בתוך החשיכה מבלי שיבחינו בי. כשכבר היתי ממש מטרים ספורים מהקבוצה של האנשים התחלתי לשמוע קולות של ילדים ומבוגרים מדברים בעברית וברוסית. אז יצאתי מהחושך והצגתי את עצמי. מסתבר שזאת קבוצה שבאו לחגוג את ליל הסדר עם הג'יפים שלהם במדבר. מיד כובדתי בבירה קרה ואכלתי על האש עד שכבר לא יכולתי יותר. שתינו אכלנו ודיברנו לתוך הלילה.
למחרת הם הביאו לי מים ונפרדנו לשלום. |
"The mountains are calling and I must go"
John Muir
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מנוסה קבוצות: חבר
הצטרף: 09/11/2010(UTC) הודעות: 137   תודות: 8 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים ב 5 הודעות
|
בהחלט סיפור מעניין בתקופה מעניינת:
אני אוהב לאפות. אמי קנתה לי לפני כשנתיים ספר אפיית לחמים (מומלץ בחום: "על הלחם לבדו").
בין היתר יש שם מתכון לסופגניות והבטחתי למשפחה שבחנוכה הקרוב אכין סופגניות.
טבעי שהדבר יפרח מזכרוני וכשהתקרב חנוכה תכננתי לי יופי של מסלול עם לינה בחניון רקית.
לא טבעי הדבר שקצת לפני הטיול נזכרתי שהבטחתי להכין סופגניות. בצער רב וביגון קודר (אז) ביטלתי את הטיול ועמלתי על הכנת סופגניות.
הבטחה זו הבטחה אפילו במחיר של ביטול טיול (וזה לא חוקי להכין מאכל-חג שלא בחג).
וממש במקרה באותו היום הכרמל עלה בלהבות - השריפה הגדולה.
מקריות מעניינת לא? |
No longer to be poisoned by civilization he flees, and walks alone upon the land to become lost in the wild |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מתחיל קבוצות: חבר
הצטרף: 19/06/2011(UTC)
הודעות: 5
|
ספורים בהחלט מעניינים! תמשיכו לשלוח. השביל מזמין נסים ונפלאות- לא?
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918
קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות
|
גיא, עלילותיך בהחלט נכנסות לקטגוריה של "סיפורי צדיקים".
מקווה עבורך שהרב אמנון יצחק אינו גולש כאן, אחרת סיפורך ייכלל בכנס ההחזרה בתשובה שלו הבעל"ט.
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מנוסה קבוצות: חבר
הצטרף: 09/11/2010(UTC) הודעות: 137 תודות: 8 פעמים
קיבל תודה: 6 פעמים ב 5 הודעות
|
|
No longer to be poisoned by civilization he flees, and walks alone upon the land to become lost in the wild |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מתחיל קבוצות: חבר
הצטרף: 26/03/2007(UTC)
הודעות: 445
|
שתיתי ממעין נטפים ונשארתי בחיים.
יש אלוהים
|
|
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט קבוצות: חבר
הצטרף: 19/01/2007(UTC)
הודעות: 48
|
להלן הסיפור שלי:
הלכתי בנחל דישון לכיוון ברעם.
לפתע עמד מולי שור.
השור הביט בי ואני בו ושנינו היינו על השביל.
לא ידעתי אם לסוב על עקבותיי או להמשיך לעברו.
דומני כי אותן מחשבות היו גם לשור.
לאחר שתי דקות ששנינו עומדים לקראת קרב ראש בראש הוא סבב על עקבותיו ופינה לי את השביל.
השור התחבא מאחורי העץ ליד והביט עליי כשחלפתי לידו.
חשבתי כל הרגעים האלה שלא יקרה מצב בו הוא פותח בריצה אחריי ומעיף אותי.
הסיפור השני:
בתחילת נחל עמוד הסתובבה לי הרגל ונקעתי אותה.
כך בלית ברירה סחבתי את נחל עמוד .
באיזשהו מקום יש שלד של פרה וחשבתי באותו רגע רק שגיע לכביש ולא אסיים את חיי כמו הפרה.
פתאום מופיע מולי בחור ישיבה שראה איך אני הולך והתנדב לקחת את התרמיל שלי עד לכביש.
בכביש נפרדנו ואחרי מאתיים מטרים אני עוצר טרמפים כשכולי מכווץ. ועייף.
פתאום עוצרת לי משאית וכל שאני רוצה זה לומר לנהג "קח אותי עד לצומת הבא"..
הנהג שואל "לאן אתה צריך"
אני אומר "אתה בטח לא מגיע לשם ..קח אותי הכי רחוק לכיוון המרכז"
ואז הנהג אומר" אני מגיע ללוד ..טוב לך?"
אתם מבינים? מאה מטרים מהבית שלי .
היתה לי נסיעה ישירה מצומת קדרים עד ללוד..
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 23/11/2005(UTC) הודעות: 816 מיקום: Petah Tikva
|
לפעמים צריך לשים לב לפרטים הקטנים , הם אלה שיוצרים את "המציאות היפה".
אפילו בסיפור של זהר על נקיעת הרגל בנחל עמוד , יש רמז לבאות...
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 20/11/2009(UTC)
הודעות: 1,416
תודות: 324 פעמים
קיבל תודה: 241 פעמים ב 168 הודעות
|
Sureal כתב/ה: לפעמים צריך לשים לב לפרטים הקטנים , הם אלה שיוצרים את "המציאות היפה".
אפילו בסיפור של זהר על נקיעת הרגל בנחל עמוד , יש רמז לבאות...
אהבתי - גם את הסיפור וגם את הבדיחה..
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט מתחיל קבוצות: חבר
הצטרף: 11/10/2008(UTC)
הודעות: 810
|
נס פך השמן:
כולנו זכינו ל"נס" הזה. שביליסט עולה בעליה. נאמר לכרמל, או לתבור או ל..., או אפילו הולך על הכרבולת.
הולך השביליסט וחושב לעצמו: "וואלה הלכתי מספיק, לפי החשבון שלי..." אחרי הסיבוב הבא (או אחרי השלוחה הבאה, או אחרי העליהה הזו...) והנה תבוא הירידה הברוכה (או סוף רכס הכרבולת או...).
והנה "נס פך הזיעה" - זה לא נגמר !!! ושוב יש עליה, ושוב שלוחה נוספת, ואתה רק חושב לעצמך, מי לכל השדים תיכנן את המסלול המופרך (סליחה, המפרך) הזה !!!
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918
קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות
|
הנה סיפור של נס
כבר עשרה ימים אני מאושפז בתל השומר על רקע חום מתמשך של כמה שבועות, שקיעת דם מואצת, אנמיה קלה ועוד כהנה וכהנה. תרביות שנתתי גילו חידק אלים בדם שלי, ואם זה לא מספיק הגיעה גם תשובה חיובית לבדיקת "קדחת קיו", מחלת מטיילים ידועה. כלומר שני חיידקים אלימים מסתובבים אצלי בו זמנית, הסיכוי לזכות בלוטו גדול יותר מזה.
אבל הקטע הניסי הוא שאת הקיו חטפתי מקרצייה. אשתי נשבעת שהורידה לי מהעורף קרציה בנחל דישון. אני, שיתושים לא עוקצים אותי, חרקים מעולם לא התקרבו אלי ואפילו לא כינים בילדותי. פעם היינו בחדר מלא פשפשים, וכל החדר יצא עקוץ ונפוח ורק אני לא ידעתי על מה הם מדברים בכלל. לעומת אשתי שאין חרק בסביבה שלא לוגם מהדם שלה ואלון שגם העור שלו מושך חרקים כמו גברברים ישראלים לתיירת חשופת חזה בחופי תל אביב.
ואני מתאר מה היה קורה אם הקרציה הייתה עוקצת את אשתי שהמערכת החיסונית שלה על סף הטוטאל לוס, או את אלון הקטן. מה קרה פתאום שהקרציה קפצה דווקא עלי אחרי 45 שנים נטולות עקיצות. כל אפשרות אחרת הייתה כנראה מסתיימת בתוצאות קשות פי כמה, אבל קרה נס והיא בחרה בי. אז חודש וחצי של חום גבוה ועוד כמה שבועות בבית חולים ואצא - כך מקווים הרוםאים - כמו חדש ואולי אפילו ללא טראומות פיסיות. אם נורית או אלון היו נפגעים היו הנזקים חמורים בהרבה וגם ההשלכות ארוכות הטווח.נתיי40902.8516319444
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC) הודעות: 6,762 תודות: 290 פעמים
קיבל תודה: 595 פעמים ב 408 הודעות
|
|
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 23/11/2005(UTC) הודעות: 816 מיקום: Petah Tikva
|
WOW
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 29/08/2010(UTC) הודעות: 442 מיקום: נס ציונה תודות: 404 פעמים
קיבל תודה: 156 פעמים ב 92 הודעות
|
נתיי, שתהיה בריא וחזק במהרה
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 28/12/2009(UTC)
הודעות: 918
קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות
|
תודה תודה
חזרתי הבייתה לבינתיים, יתכן ואחזור מחר אך כל הסימנים מעידים שהחידקים נחלו מכה ניצחת מהאנטיביוטיקות
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט קבוצות: חבר
הצטרף: 23/11/2010(UTC)
הודעות: 40
|
הרבה בריאות 
|
|
|
|
|
|
| משתמשים הצופים בדיון זה |
|
Guest
|
שביל ישראל ומסלולים ארוכים בעולם
»
ישראל
»
שביל ישראל
»
ספורים של "מקריות מבורכת" או נסים קטנים
עבור לפורום
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.