הי יאיר
קודם כל אני שמח לראות שהדיון כאן מתנהל בצורה רצינית ולא כפי שבד"כ אנחנו רואים: "אני יוצא למרות החום והאזהרות. אני בטוח שאני אתמודד.."
הנתונים שהבאת לא מעידים מספיק על המציאות מכמה סיבות:
1. נתונים ממוצעים מושפעים מערכי קיצון. זה לא אומר שאתה לא עשוי לפגוש בעונה המדוברת הרבה יותר ימים שבהם הטמפ' הרבה יותר גבוהה. ספטמבר אחד שבו היה קר משמעותית מבד"כ יוריד את הממוצע באופן דרסטי.
2. האזורים שבהם בדקת לא נכונים. מצפה רמון ושדה בוקר משמעותית יותר גבוהים מרוב האזורים בהם השביל עובר. באר שבע בכלל לא רלוונטית כי מבחינת אקלים היא מאד מושפעת מהים. (בדוק אחוזי לחות בב"ש לעומת מצפה רמון...). אני אומר לך באחריות, שברוב ימי ההליכה שמדרום לערד אתה תחווה ימים שחמים בלפחות 5 מעלות ממה שהתחזית תיתן לשדה בוקר ולפחות 7-10 מעלות ממה שחזוי במצפה רמון. ברגע שעברת את מצפה לכיוון דרום העניין הופך להרבה יותר קיצוני. אחרי יום וחצי אתה כבר במזג אוויר של הערבה. רוצה נתונים מדוייקים? בדוק עבור עין יהב/חצבה/פארן.
3. התכנון ללכת עד 10-11 טוב בתאוריה. במציאות, בימים חמים אתה כבר לא תרצה ללכת אחרי 9:30. באזור הערבה והרי אילת לפני 16:00-17:00 אין סיכוי לצאת מהצל בספטמבר. זה משאיר לך שעתיים-שלוש ללכת עד אור אחרון. בשעון קיץ...
4. טווח טעות: נושא חשוב מאד מאד!!! כשבשלב התכנון אתה בונה לסיים את המסלול באור אחרון, במציאות אתה עשוי למצוא את עצמך בבעיה אמתית. נניח שאתה נמצא במסלול של הר כרבולת-נחל עפרן. נשארו לך ללכת "רק" עוד 3 ק"מ בגלל מעט עיקובים בביצוע המסלול (בניגוד לתכנון). חושך, המים אזלו, לא ניתן להמשיך בחשכה, אין קליטה. מה עושים? (ממליץ לך לחזור לדוגמה הזו אחרי שתעשה את המסלול הזה). רוצה עוד דוגמאות כאלו? היום שבין קרבולת חרירים לנחל גדל, נחל וורדית/פארן, צוקי מלחן, נחל רחם ועוד ועוד...
5. צלייה: לא טוב! צל שמספקת צלייה הוא בד"כ לא צל מלא. 70% צל נחשבת צלייה טובה מאד והיא כבדה.. וב-70% צל אתה מתבשל בצהריים. בנוסף, כדי שהצל יהיה אפקטיבי עליו לחסות שטח הרבה יותר גדול מהמקום בו אתם יושבים. הקרקע שנמצאת מחוץ לצלייה רותחת וזה מעלה באופן קיצוני את הטמפ' מתחת לצייה. הקרקע שמתחת לצלייה עדיין מקבלת קרינה (כי זה לא 100% צל) והיא מתחממת. מאד מתחממת. הפתרון הזה לא טוב. הוא טוב כ- SOS, לא כתכנית בסיסית. מה עושים? מוצאים צל אמיתי, כזה שעושה מצוק, או סלע ענק, או כוך. הבעיה שקשה מאד לדעת מראש איפה יחכה לכם צל כזה. לפעמים בשעות הצהריים פשוט אין, וללכת עוד מספר שעות כדי למצוא כזה זו התאבדות.
6. כמות מים: ביום הליכה קיצי במדבר אדם בוגר מאבד עד כ- 12 ליטר מים מגופו. כן, 12, זו לא טעות (אתה מוזמן לבדוק אותי). נכון, אי אפשר לשתות 12 ליטר במהלך ההליכה, לכן סוחבים 7-8 ליטר במהלך היום ודואגים שיהיו מספיק נוזלים בלילה כדי להשלים את החסר. אין לך מספיק כדי להשלים? אחרי יומיים אתה כבר במצב של התייבשות מתקדמת!
האופציה לא להטמין לא קיימת בעונה הזו. הטמנות חייבות להיות בטוחות ב- 100% (הג'יפ לא הגיע בגלל שני פנצ'רים? בעייה...). אתה צריך להטמין כ- 10-12 ליטר לאדם. לא פחות!
אני מצטער שההודעה שלי מנוסחת בצורת "מוציאה רוח מהמפרשים", אבל הכל נכתב מנסיון. אני מדריך לא מעט טיולים של "פסיכים" במדבר בקיץ. נושא האחריות למזג האוויר מוכר לי מאד. יצא לי גם ללכת כמה פעמים טיולי "ציוד על הגב" ביולי במדבר. אני לא טוען שאי אפשר, אני טוען שעשוי להיות מאד מאד מסוכן. וכן, גם ניסיון של להוציא אנשים שהסתבכו (בעבר חבר ביחידת חילוץ).
הנה רשימה של מה הכרחי עוד בשלב התכנון:
1. מיקום וודאי של צל טבעי ואיכותי במקום מתאים מבחינת הספק ק"מ.
2. ידיעה מוחלטת היכן יש או אין קליטה סלולרית.
3. חפ"ק שזמין בכל רגע לשלוף אותם מהשטח ושמכיר את דרכי ההגעה לפרוטות. (כולל אלו שלא מסומנות במפה ורמת העבירות שלהן).
4. יכולת תכנון סופר מדויקת לקצבי הליכה בהתאם לתנאי השטח והמשקל.
5. הטמנות וודאיות ובכמות נכונה.
6. מודעות פיזית אישית גבוהה ביותר. צריך לפעמים לדעת להגיד- אם אני ממשיך עכשיו אני גומר את הסיפור...
רוב האנשים לא יודעים להגיד את זה בזמן ומוצאים את עצמם במצבי חירום פיזיים אמתיים. גם אם אתה יודע להגיד את זה לעצמך אתה לא תמיד יכול למצוא מקום טוב לעצור בו... בעיה.
7. יש עוד הרבה דברים, אבל לעת עתה זה מספיק.
אני מצטרף לאלטרנטיבות שהועלו כאן. הזדמנויות לפעמים מגיעות בלי שיודעים עליהם מראש...
תתחיל מלעשות כמה גיחות של סופי שבוע במדבר בתאריכים סימפטים. ייקח לך הרבה זמן "לגמור" לעצמך את הדרום...
תרגיש חופשי לשאול למרות ה"התקפות" שלי...
יונתן