כאשר נחשפתי לראשונה לקיומם של מלאכי השביל זה היה אחרי שסיימתי את המסע הראשון שלי על השביל. מאז הכרתי ושוחחתי עם מלאכי שביל רבים. שמעתי סיפורים מופלאים על אנשים שאני מחשיב אותם כדובדבן שבקצפת, של הכי טובים שיש בארץ.

סיפור אחד ריגש אותי יותר במיוחד. זוג מלאכי שביל מכפר תבור, ארחו שביליסטים במשך מספר שנים. הם נרתמו גם לגייס את תושבי היישוב לטובת הענין. לפני מספר חודשים הבעל אושפז לטיפול מורכב. היה חשש גדול שאם הטיפול לא יצליח הוא לא יצא מבית החולים. 

הם שינו את ההודעה שלהם בויקישביל: "בחודשים הקרובים הזמינות שלנו תהיה מוגבלת". שוחחתי איתם, והצעתי שיצאו מהרשימה לפחות עד אשר יסתיים הטיפול בבית החולים. האישה ענתה: אבל אני אהיה בבית בערבים אז אין בעיה להמשיך ולארח".

לפני זמן לא רב הבעל השתחרר מבית החולים וחזר לפעילות מלאה. שוחחתי היום עם האישה, יפה שמה, ולהודות על האמת אני עדיין נרגש מליבם הענק של בני הזוג. יפה עוסקת בהדרכת תיירים בחו"ל ובארץ. הנה האתר שלה.

אין מספיק מילים לתאר את הנתינה שלהם. אשלח מכאן איחולי החלמה מלאה לבעל והרבה תודה לשניהם.