לאחרונה אני נחשף לתחום הריצה היחפה, ובעקבות חפירות ומחקר ברשת, אני מוצא נעלי ריצה רבות המבוססות על עיקרון זה, נעליים קלות, בעלות סוליה דקה יחסית, עם מקום רב לאצבעות וללא 'דרופ' (הפרש גובה בין העקב לקצות האצבעות).
האם יש מקבילות כאלו גם בנעלי הרים? נעלים המבוססות על עיקרון של תנוע חופשית ונכונה יותר?

ניצן.

לא מכיר, זה נשמע מנוגד לאופי הליכה עם תרמיל בתנאי שטח קשים ולא כמו ריצה.

+1 על העובדה שאי אפשר למצוא נעלי inov-8 בארץ... זה היה יכול להיות תוספת נחמדה מאוד בארץ. אותי באופן אישי החברה הזאת מאוד מעניינת.

אני גם ראיתי המלצה על teva נראה לי שאני אקפוץ למדוד אותם שהוכל.
לגבי השאר, תודה על התשובות המנומקות, למרות שלטיולים של יום אני עדיין לוקח את ה VFF kso שלי ולא נעלי הליכה.
השאלה שאני חוזר עלייה היא: האם יש נעלי טרקים בעלות הפרש גובה קטן בין העקב לאצבעות, כזה שאפשר הליכה נכונה יותר אבל בלי לוותר על סוליה רצינית.

כבר יצא לי ללכת בטיול עם נעליים של keen, לא משהו בכלל, לא מתאימה למשקלים שאני נושא בטרקים ונשחקת במהירות מסחררת (תוך שלושה טרקים בערך לא נשאר מהסוליה יותר מדי).
הבעיה שאני לא מוצא נעליי טרקים רחבות בארץ, אני בדרך כלל מתפשר על נעל מעט רחבה במידה שגדולה עליי בצורה משמעותית.

רק לציון, אני עשיתי את טרק האנאפורנה בנפאל (כשבועיים) עם ויברם 5 פינגר.

חוץ מכמה בקרים קרים במיוחד לא היו לי בעיות.

חשוב לציין ש- 1- אני כבר תקופה הולך/רץ/מתאמן עם הנעליים האלה

2- התרמיל שלי היה קל יחסית (מים/אוכל/לינה עושים בכפרים בדרך).

3- יש שטחים שהיה בהם פחות נוח כאשר גודל האבנים היה בדיוק בין קטן מספיק לגדול מספיק (אם כי יש דגמים עם סוליה עבה יותר, לי יש KSO רגיל קלאסי).

4- אני קצת משוגע...

לגבי שבילים מאוד ארוכים זו אכן התלבטות מאחר וכף הרגל מתעייפת הרבה יותר ממה שאתם כנראה רגילים אחרי יום הליכה, יש שרירים בכף הרגל שצריך לפתח, כמו גם אלה התומכים בקרסול למניעת נקעים ובכלל מאוד תלוי בהלך הרוח שלכם והגישה שלכם לטיולים.

אני רץ (עד חצי מרתון) עם New Balance Minimus Trail MR20. אני אוהב אותה מספיק עד שקניתי לי עוד אחת כדי שכשאשמיד את הנוכחית לא אצטרך לחפש דגם אחר; ובשום אופן לא הייתי ממליץ עליה לטיול שטח עם משקל.
1. אפס תמיכה בקרסול.
2. שיטת הדריכה בנעל מעולה אם אתה רץ ולא אוהב לספוג מכות בעקב; אבל היא איומה אם אתה מתכוון ללכת (צורת פסיעה אחרת לגמרי!) ויש לך משקל על הגב. בלימת הזעזועים בעקב כמעט לא קיימת. גם אם אתה רגיל להליכה יחפה, זה לא אותו דבר כשיש לך משקל ניכר על הגב.
3. הסוליה.

הסוליה מורכבת מחלקי גומי קשיח (השחורים) שלא מקושרים ביניהם. השאר זה ה-EVA הדי דקיק של בולם הזעזועים. המשמעות היא, חוץ מגמישות מופרזת לגמרי בשביל נעל טיולים, היא גם חשופה מאוד לשחיקה - וגם הרגל פגיעה יותר בנקודות מעל ה-EVA. זה לא ככה בכל נעל מינימליסטית, אבל בחלקן כן.
4. נעליים כאלה לא מסתדרות טוב עם רפידות קשיחות (נניח, Superfeet) מהסוג החביב עלי או עם מדרסים.

סיכומו של עניין, נעלי ריצה מינימליסטיות הן דבר נפלא לריצה. הייתי מתרחק מהן בטיולים ולוקח נעל שמיועדת לתנאי הטיול ולמשקל אותו אני מתכוון לסחוב. האם אפשר להסתדר איתן? ודאי שאפשר. דור ההורים טייל עם נעלי פאלאדיום. האם כדאי? לדעתי לא.

אני בספק אם הסיבות העיקריות לחיפוש אלטרנטיבה לנעלי טיולים קשורות בבעיות בריאות שהן גורמות. לפחות לפי מיטב ידיעתי, לרוב המטיילים נעל טיולים מותאמת כראוי לא גורמת נזקים ולא מחמירה אותם. בארה"ב הסיבה העיקרית שראיתי למעבר לנעלי ספורט הייתה המשקל של נעלי טיולים והתחזקות מגמת האולטרלייט.

הנקודה היא, שצורת ההליכה עם משקל שונה מאשר בלי משקל. גם אם תקבל את כל הטענות לגבי צורת ההליכה הרגילה, אזי צריך להזכיר שהאדם לא בנוי בד"כ לסחוב 20 ק"ג על הגב. זה משנה את כל צורת ההליכה; זה משנה את 'ההגיון האנטומי'; זה משנה לגמרי את מה שאתה צריך מנעל. הכפכפים שלי אינם גרסה פחות מוקשחת של נעל הרים - הם יצור אחר, לצרכים אחרים לגמרי.

אני מכיר את AARN וגם חברה קטנה שקדמה לה (שכחתי את שמה, אבל אותו פרנציפ בדיוק) וכן נסיונות של רצועת-מצח ושאר שיטות נשיאה. ויש שוב שני דברים שצריך להדגיש:
1. כמעט ולא ניתן לשלב. הטעות הנפוצה ביותר של בני אדם היא לנסות שינוי בפרט *אחד* וזהו. אבל נעליים מינימליות צריכות ללכת עם משקל תיק אפסי, ורצוי גם לא על שטח קשה מדי. מי שינסה לסחוב את אותו משקל רק עם נעליים מינימליסטיות, מבטיח לעצמו צרות צרורות. אם אתה הולך עם נעל מינימליסטית, אתה חייב לקחת מעט ציוד; אם אתה לוקח תרמיל אולטרהלייט, אתה לא יכול להעמיס אותו כאילו היה תרמיל רגיל ולצפות שחיסכון המשקל של התרמיל יעזור לך. ואם אתה לא הסתובבת כל חייך יחף, אל תעיז פתאום לצאת לטיול ארוך וקשה עם נעליים מינימליסטיות, ודאי בלי תקופת הסתגלות ארוכה, ארוכה (אפילו לנעלי הספורט שלי צורפה אזהרה ברורה מפני נסיון לרוץ איתם הרבה קילומטרים מהר מדי; לפי ההוראות, נדרשה תקופת הסתגלות ארוכה עם מאמצים קצרים ואיטיים).
2. הבטחות לחוד ומציאות לחוד, כפי שלמשל מעיד המחקר הזה על MBT - עיקרון אחר לגמרי, אבל עוד נעל שהבטיחה להפוך את העולם על סמך שינוי ההרגלים:
http://journals.lww.com/acsm-msse/pages/articleviewer.aspx?year=2006&issue=10000&article=00003&type=abstract
הרבה מהטכנולוגיות והשיטות המהפכניות נראות מצויין בפרסומת, אבל בשטח זה יותר מסובך.


הפייסר-פול דווקא מוצא חן בעיני.

Amtrak, זה מאמר מעניין - אם מישהו רוצה עותק אשמח לשלוח באימייל.

יגיל אני מסכים רק חלקית עם נקודת המוצא שלך שהליכה עם משקל היא שונה מהותית בגלל שהעניין המרכזי פה נראה לי ההסטה של מרכז הכובד שכמו שAARN מראה היא לא מחוייבת המציאות. ובכל מקרה בנעל טיולים מסורתית יש מרכיבים שלא ברור שהם דרושים והמעבר לנעלי ספורט ע"י המוני thruhikers בארה"ב יכול להלקח כאינדיקציה לזה.

עם דברים אחרים שאתה אומר אני לגמרי מסכים ובמיוחד עם העניין של ההדרגתיות וזה שצריך לחשוב על הסה"כ ולא להוציא מהקשר אלמנטים בודדים.

אגב בהקשר הזה שווה להגיד שAARN (האיש) חושב שנעליים יותר פשוטות מנעלי טיולים מסורתיות הן match טוב לתיקים שלו.
http://hikinginfinland.com/2010/08/interview-aarn-tate-from-aarn-design.html

The only product category where I have clear favourites are the recent advances are footwear, designed to mimic barefoot walking and running : Five Fingers for summer walking, Innov8 shoes on rough ground. Yes, these work with a load on! I still look for a better solution for glacier/snow work than the heavy boot. One kilo on the foot is uses equivalent to 6.4 kilos on the back, according to the latest research by the US army.