bengaon,
כפי שכתבת ערכת הישרדות תכיל אביזרים וציוד המיועד למצבי מצוקה וחירום (כמו שמיכת מילוט, משרוקית, מראה וכד') אבל כדי לא להעלות את המשקל הכולל אניח בה גם ציוד לשוטף.
יש לי גפרורים לשימוש שוטף אך בערכה אחזיק כמה גפרורים עמידים למים (מצופי שעווה או לק) ודברים נוספים לסיוע בהדלקת אש (מצת, נר, כדור אש וכו')
בתרמיל אחזיק פנס ראש ובערכה פנס לד קטן ואיכותי כגיבוי ולחירום (שכבר צרפתי את הקישור אליו.)
עם זאת, אני לפחות לא אחזיק אולר אחד לשימושים שוטפים ובנוסף סכין קטנה או אולר לחירום, אלא רק אולר קטן עם שניים שלושה להבים שיהיה תמיד בערכה וישמש גם לשוטף.
בסופו של דבר צריך לזכור כי למשקל הכולל יש חשיבות רבה (ובפורום הזה למשקל הקל ניתן ובצדק דגש רב) ולכן צריך להקפיד על מינימום משקל ורב תכליתיות בציוד.
בעבר היו דיונים בנושא כדאי למצוא אותם.. אעתיק לכאן תשובה שכתבתי בזמנו באחד הדיונים האלה.
"קיימות שתי גישות לנושא:
הגישה ההישרדתית הטוענת כי יש להיערך לגרוע מכל ולכן מביאה איתה כל מיני אמצעים מגניבים.
חלקם אכן מגניבים ויעילים וחלקם כנראה רק מגניבים.
הגישה השניה אמורת: "באימש'ך עזוב אותך מכל השטויות האלה"...
האמת כנראה נמצאת איפשהו באמצע.
מחסה:
שמיכת מילוט- כבר שנים אני סוחב אחת כזו בתרמיל
פעם אחת עזרה לי רבות בטיול לילה התעטפתי איתה בהפסקה שערכנו, פעם שניה נסיתי להכין בעזרתה מחסה מהשמש והיא נתלשה ונקרעה ברוח.
כך שאין לי דיעה מוצקה עליה אך היות והיא קלה, עשויה להיות רב שימושית ולא תופסת נפח אני עדיין נושא שמיכה כזו באופן קבוע.
שקית זבל גדולה- יכולה לשמש כמחסה מאולתר למטייל עצמו ולעיטוף הציוד.
כדאי להעדיף שקית מהסוג החזק יותר ובצבע כתום לאיתור וזיהוי קלים.
הדלקת אש:
לטעמי שימור ושכלול היכולת הזו חשובה.
מטייל עשוי למצוא עצמו בתנאי עקת קור מכל מיני סיבות שונות ומשונות.
טיול יום שהתארך מעבר למתןכנן, הרטבות מגשם לא צפוי, מחציה או גם נפילה לגב מים וכו'
הדלקת אש תסייע רבות בהרתחת מים החשודים כמזוהמים, סימון עצמי בלילה וביום (ע"י העשן), כמקור חום ואור ולשיפור המורל ותחושת הבטחון הפסכולוגי.
מקל אש- אני לא יודע מאיפה הגיע הטריינד אחר האמצעי המדליק הזה (תרתי משמע).
מצית פשוט יעשה את עבודת ההדלקה באופן יעיל, וודאי, בתנאי רטיבות ואפילו ביד אחת (מה שלא ניתן באמצעות מקל אש)
נראה כי מקל אש הוא נחמד אך לי הוא נותן תחושה של חזרה לתקופת האבן (צור).
מי שחס על כספו, ניתן להזמינו בדולר וחצי כולל משלוח באיביי.
צמר גפן מרוח בווזאלין, כדורי צמר גפן מצופים בשעווה הם אמצעים קלים וזולים לשיפור יכולת הדלקת האש. למתעניינים- מידע רב מצוי ברשת וביוטיוב.
טיהור מים
כל בר דעת יודע כי במיוחד בארץ ללא כמות מים מספקת יכולת ההישרדות והתפקוד התקין מוטלת בספק ואני לא מדבר על מוות מחוסר מים אלא גם ובעיקר על השפעות ההתייבשות עוד בשלביה הראשונים העלולה לגרום לבעיות רבות כמו חוסר שיווי משקל, חוסר ריכוז, סחרחורות העלולות לסכן את ההולך בשביל (התלול).
לטובת ניקוי וטיהור מים, פד גזה, פיסת בד- יהוו סנן פיזי ראשוני למים החשודים כמזוהמים מגב מים או מעיין.
יודין- יחטא את רוב החיידקים.
אמצעים אילו גם כך מצויים בערכת הע"ר של המטייל.
[שימוש ביודין- 5-10 טיפות לליטר בהתאם למידת החשד לזיהום, יש להמתין לפחות חצי שעה, כמו כן עדיף לטהר מים חמימים.
יש אוכלוסיות הרגישות לשימוש ביודין, הסובלים מבעיות בבלוטת התריס, נשים בהריון וכו']
אמצעי חיתוך, רב כלי וכד'
לי יש אולר ויטרוניקס מהדגם הפשוט. לא היה לי צורך ביותר מכך.
בטיולים ארוכים אני לוקח סכין יפנית או משהו דומה.
לגבי רב כלי, הדגמים היקרים עולים מאות שקלים ושוקלים לא מעט (כ-200 גר'), לטעמי מיותרים לגמרי.
תאורה ואמצעי זיהוי ואיתות
פנס, משרוקית, אש, שמיכת מילוט, שקית זבל או יריעת בד בצבע בולט כל אלה ועוד עשויים לשמש כאמצעים לזיהוי מרחוק.
למראה יש יכולת הבזק למרחקים גדולים מאוד ועשויה להיות אמצעי זיהוי ממרחק רב.
יש לזכור כי גם מתכת מבריקה (להב סכין), פח (מכסה של סיר) וכד' שאולי גם כך מצויים בתרמילו של המטייל יכולים להיות מענה דומה למראה.
עם זאת עדיין אני לא משוכנע בצורך לשאת מראה באופן קבוע. (בערכה שלי שמתי דיסקה של הארד דיסק ממחשב נייד, קטן, דק, לא שביר ועם חור המאפשר לכוון את ההבזק)