 דירוג: שביליסט בכיר קבוצות: חבר
הצטרף: 16/08/2014(UTC) הודעות: 50
קיבל תודה: 31 פעמים ב 23 הודעות
|
|
 1 משתמש הודה ל amnon-ar1 עבור הודעה מועילה זו.
|
|
|
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 15/05/2014(UTC) הודעות: 425
תודות: 949 פעמים קיבל תודה: 188 פעמים ב 101 הודעות
|
קראתי ספר (אינני זוכר את שמו, אנסה לחפש אותו בספרייה) אודות אדם אשר הלך בתחילת שנות ה 70 רבבות ק"מ: הוא חצה את ארה"ב לרוחב, שט לאירופה, הלך עד הודו, הפליג לאוסטרליה וחצה אף אותה (בעת חציית אוסטרליה נסעה לידו במכונית, בקצב הליכה, גברת אחת שלימים נישאה לו). משם הוא שט לארה"ב והלך עד לנקודת ההתחלה. בתחילת המסלול הוא צעד עם אחיו, ואחר כך רק עם פרדה שנשאה את ציודו (למעשה הוא השתמש בארבע פרדות שונות).
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC) הודעות: 6,762   תודות: 290 פעמים קיבל תודה: 595 פעמים ב 408 הודעות
|
קרביאל הלך כאשר הוא מסתמך על טוב ליבם של אנשים בדרך. וזה מזכיר לי שבאביב לפני שנה הלך את כל שביל ישראל
מטייל מגרמניה (47) נשוי + 2. גם הוא הסתמך רק על טוב ליבם של אנשים בדרך ולא בגלל שחסר לו כסף אלא כחוייה אנושית
על מנת להרגיש איך זה כשאין לך כסף. התארח אצל מלאכי שביל וכולם נתנו לו אוכל לדרך. אם קיבל מעט אוכל אכל רק מה שהיה
ובצמצום. כאשר היה אצלי בגדרה קיבל ארוחה כיד המלך ורצה גם לשמוע ממקור ראשון איך מרגיש דור שני לניצולי שואה.
בתום המסע שלו הקים אתר בגרמנית על השביל. http://www.israel-trail.com/
אני מוצא שההולכים ברגל הם אנשים מיוחדים.
|
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE PEOPLE NEED NATURE |
|
|
|
משתמשים הצופים בדיון זה |
Guest
|
עבור לפורום
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.