 דירוג: שביליסט קבוצות: חבר
הצטרף: 08/04/2014(UTC) הודעות: 27  תודות: 15 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות
|
שלום לכל המטיילים!
אני צריכה לעשות עבודת סמינריון בקורס על סוגיות סוציולוגיות בעידן האינטרנט. החלטתי לעשות את העבודה על מטיילים, תרמילאי... נושא שמאד קרוב לליבי... אבל אני לא מצליחה למצוא שאלה ספציפית ומדוייקת שאפשר לחקור אותה.
האם למישהו יש רעיון?? זה צריך להיות קשור לתופעה חברתית, על המטיילים כקהילה או המטיילים בתוך החברה (ולא כתופעה האישית, לדוגמא על אילו צרכים הטיול עונה אצל המטייל- זו שאלה לא טובה).
משהו שמדגים את ההשפעה של האינטרנט על המטיילים. האם למישהו יש רעיון? (משעשע שאני שואלת את השאלה הזו בפורום של מטיילים באינטרנט =] )
חוט המחשבה שלי התחיל ונגמר בזה שמצד אחד, הנושא שאנחנו מתעניינים בו, הטיולים, הוא קשור לחוויות בעולם הפיזי, ואהבה של הדברים האותנטים, ההרפתקאות, החוויות והטבע כמו שהוא; האינטרנט, או השימוש באינטרנט, הוא דווקא מנוגד לחוויות שאנחנו מחפשים: הוא נותן לנו קשר עם הבית, ומוריד את רמת הניתוק מהבית במהלך הטיול; אבל עדיין אנחנו נעזרים באינטרנט למציאת מידע ולשמירה על קשר עם מטיילים אחרים, וגם לקשר עם הבית בזמן שאנחנו בטיול.
ממש אשמח לעזרה!
|
|
|
|
|
|
 דירוג: שביליסט בכיר Medals:  קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 27/02/2003(UTC) הודעות: 4,019  מיקום: ירקונה תודות: 924 פעמים
קיבל תודה: 839 פעמים ב 634 הודעות
|
סוגיה אקטואלית יכולה לעסוק בשאלה של איך רמת הידע (על הטיול העתידי) שצובר המשתמש דרך האינטרנט (בפורומים כמו שלנו) משפיעה על החוויה שלו בטיול עצמו.
האם היא מעצימה את החוויה (ברמת הביטחון האישי, ריכוז המלצות בחכמת המונים וכו') או פוגעת בחוויה (מקריאת יומני מסלול, צפייה אינטנסיבית בתמונות וכו').
האינטרנט שינה לחלוטין את המוכנות של המטיילים חסרי הניסיון. האם זה גם מקהה את החוויה הראשונית (הכל צפוי, יש פחות הפתעות, פחות ריגוש) או להיפך
כאלה שאלות יכולות להיות שאלות מחקר... נראה לי.
|
 1 משתמש הודה ל אמנון לנגי עבור הודעה מועילה זו.
|
|
|
|
דירוג: שביליסט קבוצות: חבר
הצטרף: 08/04/2014(UTC) הודעות: 27 תודות: 15 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות
|
תודה, אלו סוגיות פסיכולוגיות, איך זה משפיע על המטייל ברמה היחידנית ולא ברמה של החברה...
תודה על העזרה!
|
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: מנהל כללי
הצטרף: 14/11/2005(UTC) הודעות: 5,609 קיבל תודה: 101 פעמים ב 73 הודעות
|
הנושא המעניין אותי הוא הסתירה בין רצונו של ההולך למרחקים ארוכים ללכת ולהיות ולעבור את החוויה הזו לבדו לבין החיבור הטבורי בינו לבין המדיה הזו.
איך מסתדר הדחף לעשות השבילים הארוכים לבד לבין החיבור הבלתי ניתן כמעט לניתוק בינו לבין האינטרנט כלומר העולם החיצון. אני מכיר הולכים ותיקים (בניסיון ובגיל) אשר סוגרים הכל על השביל, שואפים לניתוק כמעט מוחלט לבין החדשים (הצעירים?) אשר לא יכולים להתנתק.
את הותיקים הללו הייתי רואה לכאורה מתבודדים בחניות ובשלטרים ואילו הצעירים מסתובבים ומתגודדים סביב המכשיר והאינטרנט. הבדל עצום בסוג בחווייה שכל אחד עובר. הלבד מול הקבוצה.
|
1 משתמש הודה ל זמי1 עבור הודעה מועילה זו.
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 21/04/2012(UTC) הודעות: 375 תודות: 84 פעמים
קיבל תודה: 107 פעמים ב 69 הודעות
|
אפשר לטעון שבשנים האחרונות כמות המטיילים בשבילים במקומות שונים בעולם מטפסת באופן תלול, ואפשר גם לטעון שלתופעות חברתיות/אינטרנטיות יש חלק גדול בעלייה הזו. למשל: הפורום הזה העלה משמעותית את כמות הישראלים ב-TMB בעשר השנים האחרונות. ספרים/סרטים כמו Wild מעלים משמעותית את כמות האנשים על ה-PCT וה-AT, ול-Into Thin Air יש השפעה דומה על מסלולי הטיול בנפאל.
עכשיו השאלה היא איך הגידול הזה בכמות המטיילים משפיעה בחזרה על הקהילה הזו. בחלק מהשבילים קשה להשיג permit לטיול בגלל שהביקוש עולה משמעותית על ההיצע (למשל ב-JMT). בחלק מהשבילים לא נדרש permit, אבל קיימים משאבים שבאופן טבעי מגבילים את כמות האנשים עליהם (בקתות או מלאכי שביל). כנראה נוצר מצב שבו דווקא אנשים מהקהילה ה"גרעינית", שהלכו בשבילים האלו במשך המון שנים לפני שהם נהפכו כ"כ פופולריים - נדחקים מהם.
ב-PCT באופן ספציפי יש גם בלאגן גדול מאוד סביב אירוע שנקרא day zero kick off שבו, בגדול, מארגנים פסטיבל שלם לכל האנשים שמתכוונים ללכת את השביל באותה שנה. הבעיה היא שגם חלק גדול מהאנשים שמגיעים לפטסיבל מתחילים ללכת בשביל מיד בסיומו, וזה יוצר פקק עצום בתחילת השביל שלוקח הרבה זמן לשחרר אותו. זה מעמיס מאוד את איזורי הקמפינג ואת מלאכי השביל, ואף הביא לסגירה של חלק מהם.
|
1 משתמש הודה ל קיפי קיפוד עבור הודעה מועילה זו.
|
|
|
|
דירוג: שביליסט בכיר Medals: קבוצות: חבר
הצטרף: 16/03/2006(UTC) הודעות: 6,762 תודות: 290 פעמים
קיבל תודה: 595 פעמים ב 408 הודעות
|
נשלח במקור על ידי: זמי1  הנושא המעניין אותי הוא הסתירה בין רצונו של ההולך למרחקים ארוכים ללכת ולהיות ולעבור את החוויה הזו לבדו לבין החיבור הטבורי בינו לבין המדיה הזו.
איך מסתדר הדחף לעשות השבילים הארוכים לבד לבין החיבור הבלתי ניתן כמעט לניתוק בינו לבין האינטרנט כלומר העולם החיצון. אני מכיר הולכים ותיקים (בניסיון ובגיל) אשר סוגרים הכל על השביל, שואפים לניתוק כמעט מוחלט לבין החדשים (הצעירים?) אשר לא יכולים להתנתק.
את הותיקים הללו הייתי רואה לכאורה מתבודדים בחניות ובשלטרים ואילו הצעירים מסתובבים ומתגודדים סביב המכשיר והאינטרנט. הבדל עצום בסוג בחווייה שכל אחד עובר. הלבד מול הקבוצה. האבחנה שלך בין צעירים בגיל לצעירים ברוחם מדויקת מאוד.  |
NATURE DOESN'T NEED PEOPLE
PEOPLE NEED NATURE |
|
|
|
|
|
דירוג: שביליסט קבוצות: חבר
הצטרף: 08/04/2014(UTC) הודעות: 27 תודות: 15 פעמים
קיבל תודה: 1 פעמים ב 1 הודעות
|
תודה רבה לכם! אני מתחילה לגבש איזשהו משהו...
הנושא הכללי יכול להיות השפעותיו של האינטרנט על קהילת המטיילים.
1. הטיול כתחביב תופס חלק משמעותי יותר בחיים:
יש קשר רציף יותר עם מטיילים אחרים, שיתוף בידע ובחוויות מהטיולים הקודמים, וכמו כן גם חיפוש המידע על הטיול עצמו תופס יותר זמן.
2. קהילת המטיילים הורחבה ונהפכה לפחות "ייחודית":
הטיול עצמו הפך לפחות הרפתקני (גם בגלל שיש המון ידע ותמונות על המקומות לפני שמגיעים אליהם) גם כי יש יותר קשר עם מטיילים שהיו שם בעבר וגם בגלל שיש קשר אינטנסיבי יותר עם הבית.
בגלל שמידת ההרפתקנות ירדה, הטיול עכשיו "מתאים" ליותר סוגים של אנשים, יש יותר תמיכה והבנה חברתית כלפי המטיילים וקל יותר להוריד את עלויות הטיול.
מה אתם אומרים?? יש למישהו איזו תוספת מעניינת? תובנה אחרת?
|
|
|
|
|
|
| משתמשים הצופים בדיון זה |
|
Guest
|
עבור לפורום
אינך יכול/ה לכתוב דיונים חדשים בפורום זה.
אינך יכול/ה להגיב לדיונים בפורום זה.
אינך יכול/ה למחוק את הודעותיך בפורום זה.
אינך יכול/ה לערוך את הודעותיך.
אינך יכול/ה ליצור סקרים בפורום זה.
אינך יכול/ה להצביע לסקרים בפורום זה.