אמנם הדיון עלה על פסים קונסטרוקטיבים אבל היות והוכרזתי כאן כראש כוח משימה סודי אז אולי בכ"ז כמה מילים:

1. אני בעד ריבוי מסלולי הליכה בינלאומיים בארץ. אני רואה בריבוי מסלולים מכפיל כוח. לנגד עיניי שלושה מסלולים יפהפיים, חופפים בחלקם, בלאפלנד השבדית. הייקרים נוהרים לשבילים ובוחרים את המסלולים המתאימים להם, תחת להיאלץ ולהסתפק במסלול יחיד. שם זה עובד נפלא. ולא רק שם; גם באלפים ובמקומות רבים נוספים.
2. אני לא מבין איך אפשר להעביר שביל הליכה דרך ת"א או פ"ת... שלמו לי ולא אלך לאורך פארק הירקון עם תרמיל ומקל הליכה. זכורים לי מקרים בהם הייתי חייב לנסוע לפריז, רומא, ועוד כמה "פנינים תרבותיות" לצורך מתן הרצאות. לא מצאתי במקומות הללו על שפעת פארקיהם אלא רעש, לכלוך, צפיפות... לא עולה על דעתי לצעוד על שביל שחוצה את פריז. 
3. ארץ ישראל נתברכה בשני אוצרות יחודיים, אחד מהם הוא המדבר. בדיוק כמו שגיורא טוען, מסלולי המדבר הם אבן שואבת לדרי הצפון. המדבר פה יפהפה ונגיש ויש המון וריאנטים אפשריים. אני אישית הייתי רוצה לראות וריאנט מערבי מעזוז לבקעת סיירים וכמה מסלולי רוחב ממזרח למערב (או להיפך). הייתי מציע גם מסלול מדבר-יהודה-מדבר בנימין, מסלול ספר מדבר באביב ועוד... לי פחות חשוב לתפור אטרקציות היות ומבחינתי הליכה היא סוג של התבוננות פנימית, אבל כל אחד והעדפותיו וזה מצוין.
4. יהיה מי שיאמר שדי לנו בשלשת שבילי הבת: מעיינות, גולן, ים-אל-ים. לא נראה לי. אלו הם שבילים נהדרים לישראלים חובבי ציון. (לדעתי) אין בהם כפי שהם משיכה אמיתית להייקרים שחצו את הפירינאים או את הרוקיז. 
5. ולאוצרינו השני: יש פה פיספוס עצום בנוגע לטרה-סנטה, האדמה הקדושה בהא הידיעה. הדבר האמיתי התרחש ממש כאן, כאן נולדה ההסטוריה הדתית והערכית של העולם המערבי, כאן עוצבה דמותו הרוחית לטוב ולרע. איפה שבילי הפילגרימים שלנו? שביל ישוע הוא פיספוס אחד גדול: הפילגרים האמיתי - איש הרוח הנודד - רוצה ללכת על הסלעים שעליהם דרך ישוע, להתהלך נווד חסר-כל כמוהו, לראות את ההרים והסלעים והמעיינות לידם התרחשו הניסים שהוא מאמין בהם, להיות במקום שבו שאול התרסי עבר מהפיכה פנימית ("בדרך לדמשק")... הוא רוצה ללכת מקיסריה-פליפי (בניאס) לאורך מורדות הרמה ודרך כפר נחום להר האושר, מהר האושר לכרמי הזיתים של הגליל התחתון, ומשם לאורך הירדן עד לירושלים (ובית לחם), ומשם לאמאוס, ומאמאוס ל... לא מעניינות אותו מסעדות חומוס בכפר קנה או שוק פלסטיקים זולים בנצרת משום שאין בהם שום כלום ממה שמרטיט את ליבו. לאיפה נעלמנו עם האוצר הזה?
6. ולבסוף, תבורך היוזמה של גיורא ומקווה שזוהי רק סנונית ראשונה. בלי שום ספק, גם שביל ישראל ייצא נשכר מהצלחתה.

נערך ע"י משתמש שבת 23 ינואר 2016 21:01:42(UTC)  | סיבה: לא צויינה

נשלח במקור על ידי: ofer

..................................

1. אני בעד ריבוי מסלולי הליכה בינלאומיים בארץ. אני רואה בריבוי מסלולים מכפיל כוח. לנגד עיניי שלושה מסלולים יפהפיים, חופפים בחלקם, בלאפלנד השבדית. יחי ההבדל הקטן: לאפלנד לעומת 20,000 קמ"ר בישראל.  הייקרים נוהרים לשבילים ובוחרים את המסלולים המתאימים להם, תחת להיאלץ ולהסתפק במסלול יחיד. שם זה עובד נפלא. ולא רק שם; גם באלפים ובמקומות רבים נוספים. ב TMB הולכים עשרות אלפי מטיילים מכל העולם. בשבילים אחרים באלפים המספרים קטנים בסדרי גודל ככל שזה קשור לתיירים מחוץ לאירופה 
2. אני לא מבין איך אפשר להעביר שביל הליכה דרך ת"א או פ"ת...   יש לך הצעה טובה יותר איך מגיעים מהצפון להרי יהודה ומשם לדרום בלי לעבור בחוף ולאורך הירקון בת"א? או שהזכרון שלך,כמו גם הזכרון שלי  , כבר לא מה שהיה. השביל לא עבר בת"א במקור אלא בתוואי מזרחי. בגלל אילוצים ביטחוניים (אולי גם כביש 6?) נאלצו להסיט מערבה לחוף ואז צריך לעבור בת"א....  

 

1. שלמו לי ולא אלך לאורך פארק הירקון עם תרמיל ומקל הליכה. זכורים לי מקרים בהם הייתי חייב לנסוע לפריז, רומא, ועוד כמה "פנינים תרבותיות" לצורך מתן הרצאות. לא מצאתי במקומות הללו על שפעת פארקיהם אלא רעש, לכלוך, צפיפות... לא עולה על דעתי לצעוד על שביל שחוצה את פריז :  השווואה לא רצינית. טוב שלא הבאת לדוגמה את ניו יורק שה AT לא עובר בה... 

 

1. ארץ ישראל נתברכה בשני אוצרות יחודיים, אחד מהם הוא המדבר. בדיוק כמו שגיורא טוען, מסלולי המדבר הם אבן שואבת לדרי הצפון. המדבר פה יפהפה ונגיש ויש המון וריאנטים אפשריים. אני אישית הייתי רוצה לראות וריאנט מערבי מעזוז לבקעת סיירים וכמה מסלולי רוחב ממזרח למערב (או להיפך). הייתי מציע גם מסלול מדבר-יהודה-מדבר בנימין, מסלול ספר מדבר באביב ועוד... לי פחות חשוב לתפור אטרקציות היות ומבחינתי הליכה היא סוג של התבוננות פנימית, אבל כל אחד והעדפותיו וזה מצוין.
2. יהיה מי שיאמר שדי לנו בשלשת שבילי הבת: מעיינות, גולן, ים-אל-ים. אתה מתעלם / לא יודע על כמה מיזמים : דרך הבשורה היא שביל ישוע  Jesus trail  , סובב ירושלים, ים לים דרומי (מזיקים לים המלח), שביל ישראל לאופניים , שביל מדבר יהודה, שביל חוף הכרמל,  שביל הבנים (של הדרוזים) , שביל המעיינות בערבה, שביל הר הנגב שסימונו שסימונו יסתים בקרוב, שביל יזרעאל, ויש עוד כמה מיזמים חלקם שבילים ארוכים שזה לא המקום ולא העת לדבר עליהם.  
4. לא נראה לי. אלו הם שבילים נהדרים לישראלים חובבי ציון. (לדעתי) אין בהם כפי שהם משיכה אמיתית להייקרים שחצו את הפירינאים או את הרוקיז. 
5. ולאוצרינו השני: יש פה פיספוס עצום בנוגע לטרה-סנטה, האדמה הקדושה בהא הידיעה. הדבר האמיתי התרחש ממש כאן, כאן נולדה ההסטוריה הדתית והערכית של העולם המערבי, כאן עוצבה דמותו הרוחית לטוב ולרע. איפה שבילי הפילגרימים שלנו? שביל ישוע הוא פיספוס אחד גדול   אני חולק עליך בגדול: שביל ישו מביא לא פחות אולי יותר תיירים לארץ מאשר שביל ישראל. למה? השיווק פנטסטי! 
6. הפילגרים האמיתי - איש הרוח הנודד  והבודד- רוצה ללכת על הסלעים שעליהם דרך ישוע, להתהלך נווד חסר-כל כמוהו, לראות את ההרים והסלעים והמעיינות לידם התרחשו הניסים שהוא מאמין בהם, להיות במקום שבו שאול התרסי עבר מהפיכה פנימית ("בדרך לדמשק")... הוא רוצה ללכת מקיסריה-פליפי (בניאס) לאורך מורדות הרמה ודרך כפר נחום להר האושר, מהר האושר לכרמי הזיתים של הגליל התחתון, ומשם לאורך הירדן עד לירושלים (ובית לחם), ומשם לאמאוס, ומאמאוס ל... לא מעניינות אותו מסעדות חומוס בכפר קנה או שוק פלסטיקים זולים בנצרת משום שאין בהם שום כלום ממה שמרטיט את ליבו. לאיפה נעלמנו עם האוצר הזה?  וכמה פילגרימים כאלה יש? 5?
7. ולבסוף, תבורך היוזמה של גיורא ומקווה שזוהי רק סנונית ראשונה. בלי שום ספק, גם שביל ישראל ייצא נשכר מהצלחתה. 
   

הבעיה מספר 1 של מדינת ישראל גם בתחום התיירות היא הבעיה הבטחונית. איך תסביר שלפרמידות במצרים מגיעים 10,000,000 תיירים בכל שנה ולמקומות הכי קדושים בעולם לכל הדתות מגיעים כ 2,000,000 בשנה טובה? האם יש מישהו בעולם שאינו יודע על המקומות הקדושים והמיקום שלהם? 

עם כל הכבוד ליזמה של גיורא שאני מברך עליה, מי שמתעלם מהבעיה הביטחונית טומן ראשו בחול. תעזור לשלום לפרוץ ותראה איך תוך זמן קצר מגיעים ל 10,000,000 תיירים בשנה למרות מחירי הרצח כאן. הדבר כולל גם תיירות של HIKING.

אני מאחל הרבה הצלחה מכל הלב לגיורא, לך וגם לחברים הסודיים. כל יזמה בתחום ה HIKING עושה משהו באינטרנט וזה חשוב מאוד. ראה גם את הפוסט האחרון כאן.

ובבקשה תפסיקו עם השטויות של עלבונות וכד' אין לזה מקום. 

שיהיה שבוע (ר)טוב לכולנו.

נערך ע"י משתמש שבת 23 ינואר 2016 22:22:45(UTC)  | סיבה: לא צויינה

יענקל'ה, הערות להערותיך.

1) הבט במפת לאפלנד: שים לב לסקאלה למטה. בשטח הדומה לזה של מדינתנו הקטנטונת מצטופפים שלושה מסלולים ארוכים (ירוק, צהוב, תכול).

2) אם היו מגיעים לכאן כל אלו שמסיירים באלפים - להוציא ה-TMB - זה היה נפלא...

3) אם בי תלוי היה הדבר, שביל ישראל היה נקטע בקיסריה (או אולי במכמורת) וממשיך איפשהו בסביבות לטרון. אין חובה להתעקש על רצף במחיר של מעבר באיזור אורבני. 

4) השבילים הנוספים שאתה מציין הם שבילים מצויינים לציונים. לא חושב שהם אטרקטיבים לתיירי חוץ, לבד אולי משביל ישוע אשר לטעמי מתוכנן מאוד לא טוב.

5) ולמרות שהוא לא מתוכנן טוב - וכפי שציינת - הוא פופלרי לפחות כמו שביל ישראל. תאר לך כמה הוא היה פופולרי אם היה מתוכנן היטב. בוא ניקח את הקמינו. אלפי פילגרימים (ורבבות הייקרים) צועדים עליו מידי שנה. לשם מה? לכבוד השליח יעקב בן זבדי, אשר מסורת דחוקה טוענת שהוא קבור בסנטייגו של קומפוסטלה. עכשיו תאר לעצמך שאתה מציע להם את הדבר האמיתי! אתה מצפה לחמישה בשנה? אני לחמשת-אלפים. "המשווק" כאן הוא התנ"ך. היעד הם פרומיל אחד משני מיליארד נוצרים ברחבי העולם. פרומיל משני מיליארד זה שני מליון.

6) בכנות, אני לא חושב שיש פה בעיה בטחונית. נכון שהשיווק חשוב אבל תנאי הכרחי (שאינו מתקיים כראוי) הן התשתיות. למרבה הצער אין לנו תרבות של הליכה והמשמעות היא היעדר תשתיות תומכות מספקות. פעם היו פה בתי ספר שדה, בהם יכולת להניח את ראשך על מזרון במקלט בחינם, ולאכול במחיר סימלי ארוחה. היום הם יותר יקרים ממלונות בפריז וברומא, ואף אחד שם לא סופר הייקרים. היום אתה נזקק לחסדי מלאכי השביל, לא לכולם זה מתאים. אותי למשל זה היה מרתיע. 

7) שים לב להבחין בין תיירות הליכה לבין תיירות-פנאי. העשרה מליון שהגיעו פעם לפירמידות הם תיירי פנאי ואני בכלל לא עוסק בזה. כמה הייקרים מגיעים למצרים כדי לחצות שם את המדבר? יתר על כן, מדינות ערב נמצאות היום במשבר בטחוני אדיר. המצב שם באמת הפוך מהמצב בישראל. מעניין לציין בהקשר הזה שירדן השכילה להפוך עצמה למעצמת טיולי שטח. הם זיהו נישה ופיתחו אותה, וזה יכול לקרות גם כאן.

נחמד השרשור  יש בו גם חוש הומור של HIKERS....

נשלח במקור על ידי: אמנון לנגי

נשלח במקור על ידי: יענקל'ה סער

בשביל לרחוץ בים המלח ולהמרח בבוץ לא צריך לכתת רגלים במדבר במשך יומיים.

ביום המנוחה בערד לוקחים אוטובוס או מונית שרות (יש מוניות מערד בשעות הבוקר)

ותוך 20 דקות מגיעים לים המלח ולתענוגות שהוא מציע. למצדה אפשר להגיע במונית

מאזור המלונות או באוטובוס. במדריך באנגלית כך בדיוק מומלץ לעשות.

זאת פסקה שלא היתה צריכה להיכתב. בטח לא על ידי חבר פורום. 

בשביל להגיע מקיבוץ דן לאילת לא צריך לכתת רגליים בשטח במשך חודש.

לרדת ברגל למקום הנמוך ביותר בעולם זה משהו שכל מדריך שביל צריך להדגיש ולהתגאות בו. 

גם ביטלת בהינף קולמוס את כל התצפיות הנפלאות על ים המלח לפני שיורדים אליו. את זה הרי לא עושים במונית שרות. 

 

שאלו את השר לעיניני בטחון פנים: איך המצב הבטחוני?

הוא עונה: טוב.

ואיך תתאר את המצב בשתי מילים: לא טוב.

נשלח במקור על ידי: יענקל'ה סער

בשביל לרחוץ בים המלח ולהמרח בבוץ לא צריך לכתת רגלים במדבר במשך יומיים.

ביום המנוחה בערד לוקחים אוטובוס או מונית שרות (יש מוניות מערד בשעות הבוקר)

ותוך 20 דקות מגיעים לים המלח ולתענוגות שהוא מציע. למצדה אפשר להגיע במונית

מאזור המלונות או באוטובוס. במדריך באנגלית כך בדיוק מומלץ לעשות.

.....אני בעד מדבר יהודה מעבר למינימום ולהתפלש בבוץ תוך כדי הטיול.....

אייל תן LIKE  

דיון מעניין (גם אם גלש פה ושם ולרגעים לפסים אישיים).

שני הסנט שלי:

1. יענקל'ה לגמרי צודק שתוואי השביל זה השיקול האחרון שמונע מתיירים להגיע. רק מי שמכיר את הארץ לאורכה ולרוחבה נכנס לרזולוציות של למה נחל אמיר לא חלק מהשביל או איך זה שהשביל מגיע לערד ולא ממשיך לעין בוקק. (מצדה זה באמת המקום היחיד מכל אלה שהוזכרו שאולי מוכר לטייל מחו"ל והוא יכול לתהות איך זה לא חלק מהשביל. כל השאר ליודעי ח"ן בלבד).

2. לשיטתי צריך לשמר את שביל ישראל כשביל ההליכה המקיף היחידי בארץ ובמקום להקים לו מתחרים פשוט להוסיף לו וריאנטים. ב-TMB יש כמעט לכל יום עוד 3-2 הצעות אלטרנטיביות למסלול הראשי. למה שלא יעשו משהו כזה עם שביל ישראל (בעיקר באזור הדרומי. אני חושב שבצפון ובמרכז השביל די מצליח לעבור באטרקציות העיקריות)

3. זה לא אומר שאין מקום לשבילים אזוריים של 200-100 קילומטרים שאפשר ללכת בשבוע עד עשרה ימים כמו שביל הגולן ושביל עמק המעיינות או לשבילי נושא כמו שביל הבשורה. אבל שביל של 500 ק"מ זה כבר שביל ארוך ושביל ישראל עוד לא כזה חזק ומקובע שהוא יכול לחיות עם מתמודד כזה לצידו. לא חושב שבמצב הנתון זה יוסיף ולו תייר אחד. זה פשוט יגרום לכך שהתיירים המעטים שמגיעים לישראל לצורך הייקינג יתפצלו בין השבילים.

נשלח במקור על ידי: יענקל'ה סער

80% מהעולם מטיילים בקיץ כי הם לומדים ו/או עובדים. רק מי שלא עובד ולא לומד = נמצא בפנסיה, נוסע לטייל מתי שמתחשק לו. 

עם כך, 20% נמצאים בפנסיה או "בין עבודות" ויכולים לטייל מתי שמתחשק להם.

בו ניקח את כל האוכלוסיה הזאת (20%) כאוכלוסיית יעד לטיול בשביל ישראל. 

סביר להניח שרק לחצי מתוכם יש אפשרות כלכלית לטייל לאן שמתחשק להם. אז נשארנו עם 10%

סביר להניח שלמחצית מהם אין כל זיקה לארץ ישראל. סינים, יפנים, היספנים, אינדיאנים, אפריקנים, אסקימואים וכו'. נשארנו עם 5%

סביר להניח שחמישית מתוכם הם מוסלמים. נשארנו עם 4%

לחצי מה"פנסיונרים" אין יכולת פיסית או מוטיבציה לעשות טרקים. נשארנו עם 2%

סטטיסטית פחות מ 10% מאוכלוסיית המטיילים בעולם עושה/עשתה טרקים רציפים שנמשכים מעל לשבוע. נשארנו עם 0.2% 

מתוך מה שנשאר לפחות ל 50% יש זיקה נוצרית חזקה והעדפה ברורה ללכת בשביל ישו ולהתמקד בסמלי המורשת הנוצרית. נשארנו עם 0.1%

לפחות חצי מהמטיילים בכלל לא שמעו על INT נשארנו עם 0.05%

המצב הבטחוני הרעוע בהחלט מהווה שיקול מכריע אם להגיע לישראל לטרק. לפחות חצי ירתעו. נשארנו עם 0.025%

חלק מחזיקים באידיאולוגיות שמאלניות קיצוניות, מחרימים מוצרי התנחלויות, תומכי BDS וכו'. נשארנו עם 0.015% 

חלק עובר התעללות בכניסה לארץ, מבוצעת בהם בדיקה פולשנית והם מאבדים כל מוטיבציה לטייל בארץ. נשארנו עם 0.01%

חלק שלא בנוי לטיול סולו, רוצה ללכת באופן מאורגן עם מדריך ולישון במקומות מסודרים. כשהם מבינים שאין דבר כזה הם מוותרים. נשארנו עם 0.008%

חלק מגיעים בלי כושר/ציוד מתאים ונשברים אחרי כמה ימים. נשארנו עם  0.006%

חלק בוחרים משום מה להתחיל בדרום ופורשים ביום השלישי. נשארנו עם 0.004%

חלק נפצעים, מוכשים, מתייבשים ולא שורדים לאורך זמן. נשארנו עם 0.003%

חלק מסתמכים בהליכה על המדריך האדום והסימונים, מתברברים בשטח ונכנסים בטעות לשטחי הרשות הפלסטינית. נשארנו עם 0.002% 

חלק קטן אך איכותי בוחר ללכת בתוואי המדברי של גיורא במקום ללכת את שביל ישראל. נשארנו עם 0.001%

ועכשיו, מצויידים באינפורמציה ה"מדעית" הנ"ל צריך לגשת למשרד התיירות, לדפוק על השולחן של יריב לוין ולדרוש תקציבים.

שיווק שיווק שיווק... 

נערך ע"י משתמש יום ראשון 31 ינואר 2016 07:08:45(UTC)  | סיבה: כנאמר בחזון אחרית הימים: אמריקני, פינלנדי וגרמני נפגשו במיצד תמר...

הנאמר לעיל ולהלן לצרכי הדיון כאן בלבד.  FRED אינו מתכוון לבטל את הרעיון. יהיו וריאנטים במדריך ברוח הצעת המינימום שלך.

הטיול בוריאנטים השונים שווה ל FRED את כל המאמץ. FRED רוצה לומר שאין לצפות להצפת המדבר ב 5000 נוודים ופילגרמים, 

בוודאי לא בחמש השנים הקרובות.  

ומהקצה השני: ההערכה שלך לגבי מספר המטיילים מחו"ל לא משקפת את המציאות היום. אתה לא יכול לבטל תייר שמטייל 3 ימים

בשביל ועוד שבוע בי-ם. משרד התיירות כולל במספרים שלו גם תיירים שמגיעים מירדן באוטובוסים לביקור של יום אחד במקומות הקדושים.  

אתה לא צריך להיות שונה ממשרד התיירות.

משרד התיירות  

הם לא יתנו תקציבים למישהו מבחוץ. על מנת לתת תקציב הם צריכים להוציא מכרזים שעלות הוצאתם ובחינתם ניכרת.

הם יבצעו בעצמם את כל מה שהם חושבים שאפשר לעשות. אנחנו נביא רעיונות והם יבצעו. אני נמצא בקשר רצוף מזה

מספר חודשים עם האדם  שצריך לשווק את השביל בחו"ל. קיבל רשימות של אתרים בחו"ל, קיבל שמות של אנשים קשר

בחו"ל שיכולים לעזור וכו'. הדברים יזוזו לפי לסדר העדיפויות שלהם. יש עוד פעילויות שיווק מתוכננות שאני מנסה לקדם

בעיקר בגרמניה. אספר כאן כאשר יהיה מה לספר. עד אז מה שאנחנו יכולים לעשות באופן אישי זה לקחת עלונים לחו"ל. 

שבת שלום

נערך ע"י מנהל יום שישי 09 דצמבר 2016 11:21:44(UTC)  | סיבה: הסרת תוכן פרסומי/שיווקי

נקודות מעניינות ולרובן אני מסכים. בכל זאת כמה הערות.

שביל ישראל אינו שביל טבע טהור כמו ה PCT ,AT או TMB. הוא בהרבה מובנים שביל אפי שהתוואי שלו מעוגן במורשת אוניברסלית.

הוא מזכיר, במידה מסוימת, מסלולים כמו הסנטיאגו דה קומפוסטל, אגמי הגוייסאקונד או העליה לרגל למכה בחג'.

אי אפשר לנתק (בתודעה הקולקטיבית) בין ההליכה בתוואי של שביל ישראל וההליכה בעקבות ענקי האנושות של התנ"ך והברית החדשה.

הזיקה הדתית/אפית הזאת, שאתה מתעלם ממנה לחלוטין, כמו ישראלים חילוניים רבים, לא נעלמת מעיניהם של מטיילים פוטנציאליים מחו"ל.

מאמץ שיווק שמתמקד בנקודה רגישה זו של מאות מיליונים, יכול לשאת תוצאות ממשיות בשטח.

כעת לגבי מה שכתבת בסיפא על המודל התחרותי...

יש בארץ בעיה רצינית של תקציבים. במילים אחרות - אין מספיק כסף שמתוקצב לפיתוח שבילים. לא שאני מגלה כאן סוד שמור. 

הכסף הגדול זורם לאינספור מטרות "נעלות" אחרות כמו תקיפה באירן.

לכן הקמת מסלולים ארוכים מתחרים לשביל ישראל תתורגם בשטח או להתעלמות תקציבית מוחלטת מצד הרשויות או לחלוקת המעט שיש בין המסלולים.

יש כל כך הרבה מה לעשות בשיפור התשתיות של שביל ישראל שפשוט קשה לחשוב על פיתוח תשתיות לשביל ארוך נוסף. 

1. האם אפשר לנתק סיפור היסטורי מהזירה בה הוא התרחש? האם אפשר להבין את הסיפור של ירושלים, מצדה או מגידו, בלי להבין את מעללי הגיאולוגיה, הגיאומורפולוגיה והאקלים? כל פעילותו של האדם: השגת מים ומזון, דרכים ומסחר, בניית ערים ונטישתן, מלחמות - הכל נגזר מכך. להבנתי, המבקש להדריך בירושלים, צריך לשלוף קודם מפה גיאולוגית, רק אחר כך ספר תנ"ך.

2. האם אפשר לנתק מסלול טבע מהנסיבות ההיסטוריות? לדעתי זו תהיה החמצה, שהרי הטבע ומעשיו עיצבו את ההיסטוריה ואף את החשיבה שלנו. אך יותר מכך, זה יהיה אולי גם פשע. לא רק הטבע משפיע על ההיסטוריה, ההיסטוריה אף היא משפיעה על הטבע. להבנתי, חובה על המבקש להדריך על ים המלח, להתייחס להשפעת האדם על מצבו.

ולכן, אני לא רואה סתירה - בארץ הזאת, אני לא מכיר ארצות אחרות - בין מסלול טבע לבין מסלול היסטורי. השילוב הזה ייטיב לספר את שני הסיפורים, ויעניק לדעתי חוויה עמוקה יותר להולך על השביל. 

לדעתי, השביל המוצע לעיל מצליח לשזור היטב את השילוב הזה. מי שהולך לאורכו, ומתבונן לכל העברים, יימצא גם וגם. כדאי לנסות. 

נערך ע"י משתמש שבת 30 ינואר 2016 20:43:56(UTC)  | סיבה: לא צויינה

ייעודו של השביל: לטייל בו. הייקרים, להגדרתו של אייל, הם רק חלק קטן מן המטיילים בשביל. 

בשביל מטיילים בני 4 ובני 84. בודדים, קבוצות, משפחות, שביליסטים והם קהל היעד המרכזי.

תיירים מחו"ל: גם כאן יש מכל הסוגים: מטיילי יום, יומיים או שבועיים ועד להולכים ברצף. הצעירים והתפרנים ילונו אצל מלאכי שביל ובשטח. 

אחרים לנים בצימרים, מלונות, מקפיצים ציוד ממקום למקום בנגב ומוציאים לא מעט כסף בייחוד בנגב.  להביא תיירים עם כסף לנגב זו מטרה

ראויה. כך גם חושבים במשרד התיירות. אל חשש אייל: אין לצפות להצפה של תיירים מחו"ל בנגב. יצמחו שערות על כף היד שלי לפני שזה יקרה.

ההשוואה לחברת חשמל לא לעניין. שביל ישראל ככל שזה נוגע לתיירות חו"ל זה תינוק בן יומו. לפני שמתחילים להציע לתיירים מחו"ל 

עוד שבילים במדבר כדאי שיידעו שיש שביל ישראל. נדמה לי שהוסכם לפני עמוד או שניים בדיון הזה שנציע וריאנטים.

הטבע זה פן אחד שמעניין חלק מן המטיילים. היה דיון ברוח זו לפני חמש או שש שנים במקום אחר ברשת. הייקר אמריקאי הביע דיעה

ברוח דומה: אני לא רוצה לקרוא על היסטוריה, או קרבות כמו במלחמת האזרחים (שלהם). אני רוצה מפות, איפה יש מים  והיכן לישון.

ענה לו בחור אמריקאי שטייל בשביל שלנו: "אתה לא מבין את משמעות ההיסטוריה בשביל ישראל".

היכן שאתה הולך אתה ממש דורך על היסטוריה. הנה לך תמונה שצלמתי אתמול באזור בית גוברין ורק במקרה שמתי לב שהשביל

עובר על רצפה של מבנה מהתקופה הבזנטית. דוגמאות כאלה לא חסרות בשביל ישראל.

לשביל ישראל יש הרבה מאוד להציע. היריעה כאן קצרה מדי על מנת לתאר את הכל.

וכל אחד יבחר לעצמו מה שהוא רוצה.