בהכנות לטיול הבנתי שצברתי מעט ניסיון בטיולים. קניתי מסרק קטן לטיול. בעת האריזה של התרמיל גיליתי
שיש לי כבר בבית..... שישה חצאי מסרקים קטנים....
======================================================
הטיול ב WHR היה מצוין. הסיבה שבחרתי ללכת הפוך : טיסת אל על מגיעה ב 10:00 לג'נבה
וזה משאיר מספיק זמן להגיע ל ZERMATT באותו היום, לנח טוב ולהתחיל ללכת למחרת.
בסיום הטיול בשאמוני קמים בבוקר בשעה סבירה, ונוסעים לשדה התעופה. בכך מרוויחים יום על פני הכיוון המקובל.
יתרון נוסף שאני רואה בכיוון הזה הוא הסיום בשאמוני מול רכס המון בלאן. לטעמי זה סיום מרשים יותר משמעותית.
הלינה היתה בד"כ במלונות בעיירות. בשבוע הראשון הלכתי עם חבר בלגי ואחרי כן לבד.
בגלל שהלכתי בכיוון ההפוך החלטתי בכלל לכתוב. בכיוון הרגיל אין לי מה לחדש.
יום 0
אחרי טיסה לג'נבה , רכבת ל VISP לקחנו רכבת ל ZERMATT. בכניסה לרכבת יש מקום להשאיר תיקים.
אני שמתי את התרמיל לידי. השותף הישאיר את התיק בכניסה לקרון.
שאלתי: "אתה לא חושש שיקחו את התרמיל?"
"אתה בשוייץ, ענה לי...".
ב ZERMATT אני יוצא מהקרון והחבר אומר לי:"התיק נעלם..."
("איזו טיפשות" אני חושב בליבי......."הרי הוא אמר לי" חושב החבר).
אחרי דקה המבוכה הפכה לחיוך: יצאנו מהקרון ביציאה אחרת מזו שנכנסנו בה. 
במלון ARCA בארוחת הבוקר, תמורת 5 פרנק נוספים נתנו לנו להכין סנדביצ'ים לדרך, ללא שום הגבלה על מספרם או איכותם.
יום 1 - ZERMATT - RANDA
יום חם (26 בעמק) שהתקרר בעלייה ל TASCHALP ובירידה ל RANDA. בארוחת הערב במסעדת הקמפינג (זה שמה)
של RANDA השוויצרים עצבנו אותי. היה צריך לשלם 3 פרנק על ליטר מי ברז. בניגוד לצרפת בשוייץ זה חוקי לחייב במסעדה על מי ברז.
יום 2 - RANDA - GRACHEN
עד ל EUROPAHUTTE הכל התנהל ללא בעיות. הגענו לבקתה בערך ב 11:00. בשלט כתבו 6.5 שעות ל GRACHEN.
בקצב שלי כולל מנוחות, הצפי היה שנגיע בערך בשמונה ל GRACHEN. כמות מפולות הסלעים בדרך גדולה, כמה סלעים נפלו
ממש לנגד עינינו. היו כמה סלעים ענקיים עם סימון טרי שהיו מונחים כ-30 מ' מתחת לשביל. השלטים של השוייצרים:
"תעברו את האזור מהר" מצחיקים. האם הם מצפים שארוץ? הגשרים/מעברים בקטע הזה רעועים. כמה מהם ממש מסוכנים. חבלים קרועים,
או כאלה שעומדים להקרע, לא מוסיפים לתחושת הבטיחות. אני הייתי סוגר גם הקטע הזה להליכה. בהמשך המלצתי לאיתי לדלג על הקטע הזה.
הגענו לתחילת הירידה בפגור משמעותי ואז היתחיל (כצפוי) גשם. הגענו לכניסה ל GASENRIED בערך בשמונה...ו GRACHEN עוד רחוקה.
כאן הרגשתי שהחום עולה לי כנראה בגלל דלקת בגרון ובאוזן. טלפנו למלון שיבואו לאסוף אותנו. הנהג הסרבי של המלון התקשה מעט
לאתר אותנו, אך היצליח לו בסוף. במלון לקחתי שני כדורים של INDOFYTOL - תערבות של כורכום, לבונה וענבי שועל. לתערובת יש תכונות
אנטי דלקתיות ויעילותה עד פי 3 מכורכום לבדו. טבלתי באמבטיה חמה כחצי שעה ויאללה לישון. בבוקר קמתי כמו חדש.
יום 3 - GRACHEN - GRUBEN
הצפי ליום הזה: גשם עד הערב. אין סיבה ללכת בגשם ובעננים, בוודאי לא בחופשה. המלון בו שהינו, AARON ZUM ZEE (מצוין ) ,
נמצא בקצה העליון של GRACHEN ונותן הסעה חינם לתחנת האוטובוס של העיירה. משם לרכבת ב ST NIKLAUS, רכבת ל VISP,
רכבת ל TURTMANN. הליכה של כ 3-2 ק"מ כולל ליד שדה תעופה צבאי לשעת חירום (הייתם מאמינים שיש כאלה בשוייץ?), עולים ברכבל כ-1000 מ'
ואז מונית ל GRUBEN. הטיול הזה לקח בערך 8 שעות. ב GRUBEN לנו במלון המטיילים הנחמד SCHWARZHORN.
יום 4 - GRUBEN - ZINAL
בבוקר השמש זרחה שוב. היה יום מצוין. בחווה בדרך רשמו את הגובה במדויק: 2500.84 מ'....
בירידה ל ZINAL אני שומע מאחור צעדי ריצה. בחור כבן 60 מאיידהו. החלפנו מילים ספורות והוא הימשיך
במורד כשהוא משאיר לי אבק... בזינאל מרגישים היטב את סוף העונה. כמה עשרות אורחים בכל המלונות ביחד.
התברר שהרכבל שתכננו לקחת למחרת סגור בגלל עבודות. לשמחתנו יש אוטובוס (חינם) עד לאגם MOIRY.
יום 5 - ZINAL - LES HAUDERES
בערך ב- 08:00 התייצבנו בדואר להמתין לאוטובוס. אחרי כמה דקות הרחוב המה אדם ל-2 דקות. כל המטיילים
ברגל יצאו לדרכם (בכיוון ההפוך לשלנו...). בשעה היעודה אין אוטובוס. גם לא אחרי דקה נוספת. לרגע תהינו מה קרה
לדייקנות השוייצרית. אחרי שתי דקות הבטנו בלו"ז של האוטובוסים ובאותיות הקטנות כתוב: האוטובוסים החינמיים
מפסיקים לנסוע אחרי הסופ"ש הראשון, כלומר ב 4.9. הזמנו מונית. המחיר שוויצרי לחלוטין: 100 פרנק.
הגענו לאגם MOIRY היפהפה והתחלנו בעליה. אחרי כשעה אני שוב שומע צעדי ריצה מאחורי, איידהו מגיע מזינאל.
"איך כבר הגעת לכאן?" שואל הבחור בפליאה 
"במונית!" 
. איידהו צחק, הישאיר לנו אבק ונעלם במעלה. ב COL הנוף מהמם. ישבנו בערך 45 דקות אולי יותר למנוחה.
בירידה אני שוב שומע צעדי ריצה מאחורי: איידהו ואישתו...
"מה קרה לך? זה כמו בסיפור הארנבת והצב"
"אישתי הצטרפה אלי והלכנו לשביל צדדי" עונה לי...
"התרוץ קלוש..." אני עונה לו. שניהם צוחקים ונעלמים במורד, מאחורי ענן אבק.
בירידה ל LES HAUDERES ישבנו לנח ליד CHALET פרטי. בעלת המקום נתנה לנו למלא מים.
כאשר קמנו ללכת היא ראתה שאני קם בצורה מוזרה (בעיות בגב תחתון). ניגשה אלינו ושאלה:
"האם אפשר להציע לכם הסעה עד LE VILLAZ?"
החלטנו שרק אני אסע והבלגי הימשיך ברגל. בדרך הקצרה ברכב התברר שהיא בכלל מצרפת . הם עוזרים למטיילים
שצריכים מים או אוכל. "אתם מלאכי שביל!" אמרתי לה. היא נולדה בפריז. 3 ילדים ו 7 נכדים. בת 70 נראית כמו בת 50.
הבן שלה גר ברחוב MICHEL ANGE ברובע ה-16 בפריז. ספרתי לה שבדיוק באותו רחוב היה בית ספר ישראלי שבו למדתי
בגיל 16. תהיתי אם זו מקריות בלבד שדווקא היא יצאה לעזור לי.
יום 6 - LES HAUDERES - HOTEL DU BARRAGE
זה היום האחרון של הבלגי והוא היה צריך לתפוס אוטובוס בסוף היום, לטיסת ערב מג'נבה .
קצרנו בבוקר בנסיעה באוטובוס לארולה. בגלל הלו"ז הגברתי את הקצב ול COL הגעתי בדיוק לפי הלו"ז שרשום בשלטים.
בפיצול בין PAS DE CHEVRES לבין Col de Riedmatten החבר הימשיך ל COL בגלל פחד גבהים ואני איתו, כאשר
אני לא בטוח שפחד הגבהים שלי נעלם לחלוטין. הירידה מ Col de Riedmatten שגבוהה בערך ב 70 מ', רצחנית.
השיפוע שם יותר מ 100%. לוקח דקות ארוכות עם העזרות בשרשרת מתכת שמקובעת לקיר, עד שהשביל מתחיל להתפתל.
בסוף הירידה החלטתי לעלות מעט ולראות את הסולמות החדשים. זה לא מפחיד יותר ממעלה פלמ"ח, וזה פחות 70 מ' בעליה ובירידה.
בסוף הירידה פגשנו רוכב אופנים איטלקי שסוחב את האופנים שלו על הגב במעלה לעבר PAS DE CHEVRES.
ואני חשבתי שרוכבי אופניים בנחל עפרן הם פסיכים...
אחרי המעבר נפרדתי מהחבר שהימשיך בהילוך שישי לעבר הסכר והאוטובוס. אני המשכתי לצד האגם (לא חציתי את הקרחון).
הליכה כיפית כאשר הק"מ האחרון בתוך סדרת מנהרות). הסכר מרשים מאוד, כ-300 מ' גובהו. ירדתי למלון ברכבל.
המלון "הכי מכוער" באירופה נחמד מאוד. החדרים פשוטים אך מרווחים. המזרון במיטה מצוין. בארוחת הערב הגישו פטה אווז,
סלט ירקות טריים, מרק טעים וגולש ארנבת ברוטב מצוין על מצע אורז. לקינוח גלידה מצוינת. ארוחת הבוקר כיד המלך. חדר האוכל
נשאר באוירת חדר אוכל של הפועלים שבנו את הסכר. והכל במחיר של 92 פרנק בלבד.
יום 7 - HOTEL DU BARRAGE - CABANE MONT FORT
תכננתי לעלות לראש הסכר ברכבל ומשם להמשיך. אבל הרכבל מתחיל לפעול רק ב 09:30. נוספו עוד מעל 300 מ' עליה לעומת התכנון.
בשעה 07:30 התחלתי לעלות. הסכר מגמד את כל מי שהולך מתחתיו. לקח לי כ-45 דקות לעלות לראשו ולהמשיך בדרך. אחרי עוד שעה
הגעתי לאזור של CABANE PRAFLUERI. כתוב חמש דקות עליה לבקתה. ויתרתי על ביקור לשוקו חם והמשכתי בדרך.
יום יפהפה ולא קל. אחרי המעבר של COL DE LOUVIE הבנתי שאם אמשיך בקצב של תייר יש חשש שאאלץ לישון בשטח
עקב חשיכה. העליתי הילוך והגעתי עד COL DE LA CHAUX בדיוק בזמן שרשום בשלטים. שמח וטוב לב התקשרתי לבקתת
מונט פורט לוודא שאני מקבל חדר לעצמי. ישבתי למנוחה כאשר מוסיקה מעולה מתנגת באזני. אחרי חצי שעה לפחות החלטתי
שאפשר להמשיך. אחרי זמן קצר סימוני השביל נעלמו. לא ברור האם להמשיך על דרדרת סלעים או בערוץ שהיה מכוסה בקרח לאורך
של כמה מאות מטרים. אחרי בדיקה נוספת אתרתי סימון כלשהו כ-30 מ' מעלי. בתקווה לפגוש אותו בהמשך המשכתי בדרדרת
רצינית כאשר מדי פעם הרגל שוקעת בקרח שהיה מכוסה בבוץ. אחרי דקות ארוכות גיליתי סימן שביל טרי דווקא בערוץ שלמטה.
הירידה לערוץ היתה איטית מאוד ודי מסוכנת. גם ההליכה על הקרח היתה איטית מחשש להחלקה ומכה מסלע חבוי מתחת לקרח.
בסופו של דבר הכל עבר בשלום. הפיצוי לחשש: 10 פרנק שוייצרים שמצאתי בסוף הקטע . בהמשך הדרך עדר של כ-20 יעלים
שהתייצבו בשקט לצילום קבוצתי. לבקתה הגעתי ב 19:30 אחרי 12 שעות הליכה, קשות ומהנות, וגם גאה על המאמץ של 3
COL-ים ביום שאליהם נוספו כ-600 מ' עלייה מהמלון עד ל CABANE PRAFLEURI.
יום 8 - CABANE MONT FORT - CHAMPEX
את הקטע מהבקתה עד לרכבל ב RUINETTES הלכתי בערך בארבע שעות. המבט לעבר רכס המון בלאן עוצר נשימה.
המוסיקה שהתנגנה באזני והמבט לעמק למטה, הפכו את ההליכה בקטע לחוויה מרגשת. קשה ללכת מהר יותר. הגעתי
לרכבל בערך ב 12:30. ירדתי עד LE CHABLE ועצרתי לארוחה קלה ומנוחה. השעה כבר היתה כמעט 14:00 ואת
המשך הדרך עשיתי בשתי רכבות ואוטובוס.
יום 9 - יום מנוחה ב CHAMPEX.
בבוקר התנהל במקום מרוץ טריאטלון שהיתחיל באגם.
יום 10 - CHAMPEX - COL DE LA FORCLAZ
ההליכה בעמק נחמדה ומהנה, עד משמתחילה העלייה הקשה ל FENETRE D'ARPETTE. זה היה היום הכי קשה עבורי בכל הטיול.
אולי בגלל יום המנוחה, אולי בגלל עייפות מצטברת, אולי בגלל שהרחתי את סוף הטיול. לקח לי 11 שעות להגיע למלון ב FORCLAZ.
מה ששיפר במעט את הקושי וגם האכזבה לעומת התוואי הראשי של ה TMB, הוא הגשם שירד בשעתיים האחרונות של היום. היה כיף
לשים שיכמיה ללכת בגשם ו...לשיר. 
יום 11: COL DE LA FORCLAZ - CHAMONIX
בשנה שעברה הלכתי בתוואי הגבוה, הלכתי הפעם עד COL DE BALME בתוואי הראשי. קטע משעמם של עלייה ביער וכמעט ללא
נוף. מה COL ירדתי בתוואי הראשי של ה TMB עד ל TRES LE CHAMP ומשם ירידה קצרה ל MONTROC ונסיעה באוטובוס ל CHAMONIX.
יום 12: LAC BLANC
עליתי ברכבל עד LA FLEGERE ומשם רכבל נוסף עד L'INDEX לגובה 2500. משם ירידה לאגם היפהפה. פגשתי שם כמה "חברים"
מהיומיים שחלפו. בירה והרבה מצב רוח מרומם סיימו את הטיול המצוין.
יום 13: לשדה התעופה
בשל הנסיון הרע שלי עם ALPYBUS בשנה שעברה בחרתי לנסוע עם CHAMEXPRESS. הם הגיעו בזמן כפי שהיבטיחו
בעת ההזמנה שבועיים לפני כן: בין 06:50 עד 07:20. ביחד איתי הימתינה קבוצה שנסעה עם:
CHAMONIX VALLEY TRANSFERS. לשאלתי מתי צריכים לאסוף אותם הם ענו: 07:10. בדיוק בשעה 07:10
ההסעה שלהם התייצבה. שווה לחשוב על החברה הזו כאשר מדובר בתיכנון מדויק.
לגבי ALPYBUS : גם אנשי המלון בו לנתי בשאמוני אישרו שהם החברה הכי גרועה בעמק.
לסיכום:
טיול פנטסטי. קשה ללא ספק לעומת ה TMB. לא חושב שמישהו ילך בכיוון שלי סולו, אבל אם יהיה כזה כדאי
להשאיר תוואי ומקומות לינה אצל המשפחה. אם המטייל לא מתקשר ממקום הלינה עד סוף היום (20:00?)
כדאי להודיע בבקתה שיחפשו אותו. הירידה מ COL DE LA CHAUX שכנעה אותי שהיה עדיף שידעו שאני צריך להגיע
ל MONT FORT.
שוקולד בלגי מוסיף הרבה אנרגיה, יין טוב במעברים בדרך עוזר גם הוא .
אני הייתי מרוצה מאוד מההליכה בכיוון ההפוך. תודה חברים על העזרה בתכנון .
נ.ב.: אוסיף כמה תמונות בהמשך השבוע. המחשב שלי מושבת עם התמונות. כותב ממחשב אחר.
נערך ע"י משתמש יום רביעי 21 ספטמבר 2016 15:13:40(UTC)
| סיבה: ????