לפני עשרות שנים עם ישראל היה קוטף פרחי בר ללא הכרה. המצב הגיע עד כדי סכנת הכחדה לפרחי בר מסוימים.
בשנת 1964 נחקק חוק שמורות הטבע והגנים ובו גם נאסר על קטיף של פרחי בר. פעילות חינוכית והסברתית של מספר
שנים הביאה לידי כך שהיום כל תושבי המדינה מכל המגזרים יודעים שאסור לקטוף פרחי בר. ולא רק יודעים אלא גם לא קוטפים
פרחי בר. אם ארצה לדייק התופעה נעלמה כמעט לחלוטין.
================================================================
אתמול הלכתי בקטע חדש של שביל הבשורה (=שביל ישו) שמתחיל ליד מנזר האחיות הסליזיאניות בנצרת ומסתיים ליד גן לאומי צפורי.
מיד אחרי הבתים האחרונים של נצרת חציתי שדה עצום של חצבים בצפיפות שלא ראיתי מעולם. לפחות 15 דונם. מיעוט עדיין פרח
ו 99% רק עם פירות. דמיינתי את השדה בפריחה מלאה (תחילת ספטמבר) וגם עכשו זה עושה לי עור ברווז. אחרי כן ממשיכים ויורדים
בחורש יפה של אורנים.
ואז באה המכה: בתחתית החורש ערימות זבל שזורקים תושבי האזור. פסולת בניין, פלסטיק, שקי מלט ועוד.
בהמשך הירידה פגשתי תושב האזור ואשתו שנסעו בטנדר ואליו רתומה עגלה עם פסולת שמיועדת לזריקה בחורש.
אחרי שחציתי את כביש 79 (די מסוכן) עוברים ליד עיינות ציפורי שעוברים שיפוץ ע"י הקק"ל ויש זרימה נחמדה בנחל.
בהמשך הקטע עוברים ממזרח למושב ציפורי והנוף נהדר.
הטינופת בחורש פשוט 
. החלטתי שבמקום שוב לקטר בפורום צריך לעשות מעשה. אין לי ספק שבעניין הניקיון, בדיוק כמו בעניין
קטיף פרחי הבר, אפשר לשנות את המצב בתוך זמן של 10-5 שנים . צריך לרתום למען העניין את משרד החינוך, המשרד להגנת
הסביבה, גופים ירוקים ומשרד הפנים שיהיה אחראי על אכיפה נכונה של החוק הקיים. אם יתברר שיש בכך צורך יש לתקן את החוק הקיים
ובמסגרת זו לתת למשרד הפנים תקציבים לנקיון המדינה ואפשרות לקנוס רשויות שבשיטחן ממשיכים ללכלך ולשפוך פסולת במקומות אסורים.
הטקסט בורוד הוא רעיון שיש למלא אותו תוכן דרך חקיקה ו/או תקנות מתאימות. יש ליצור קשר עם חברי כנסת/שרים/וכיוב' על מנת להתניע
תהליך.
מי שיש לו קשרים לחכי"ם ובכירים אחרים שלדעתו יכולים לעזור אשמח לקבל פרטי קשר.
=================================================================
הנה תמונה של החצבים ומפה של האזור שבו הם פורחים מסומן בירוק במפה. לא הייתי נוסע לשם במיוחד. מי שנוסע בספטמבר
בכביש 79 הגישה לאזור הפריחה הכי נוחה ממנו. צריך ללכת כ- 1.5 ק"מ + עליה של כ 75 מ'. אפשר גם לרדת ברכב לבתים
האחרונים של נצרת וללכת ברגל לאזור הפריחה, זה קצת פחות נח. הטיול שווה ללא ספק.
נערך ע"י משתמש יום ראשון 06 נובמבר 2016 20:49:27(UTC)
| סיבה: 79