ביולי 2017 יצאנו (Shikole הרם ונישא, a.lidor הצעיר הפוחז ואנוכי הקשיש) לשבועיים בסלובקיה ופולין, שעיקרם טרק בהרי הטטרה. בפוסט הזה אתאר את הטרק.

החלק הראשון יתאר את העניינים המנהלתיים, והחלקים 2-4 יתארו את מקטעי הטרק, כשביניהם שזרנו ימי מנוחה ונסיעה. אם אתם רוצים לטייל בטטרה תוודאו שאתם אוהבים שני דברים: סלעים וכרוב. ככה תיהנו יותר. זה כתוב גם בהמשך, אבל הגבוה אומר שזה הכי חשוב בפוסט אז אדגיש את זה כאן - אם אתם רוצים לישון בבקתות, תזמינו הרבה זמן מראש. הרבה.

1. מנהלה

1. כללי
1. הרי הטטרה הגבוהים (להבדיל מהרי הטטרה הנמוכים, שכנראה שווים טרק משלהם) נמצאים בסלובקיה ופולין, בחלוקה של בערך 70:30 לטובת סלובקיה. ממערב למזרח, הם מתחלקים לטטרה המערביים, הטטרה הגבוהים (אני יודע, כפילות…) והטטרה הלבנים (שבעצם נמצאים רק בסלובקיה). הטטרה המערביים מתונים יחסית, ומתאפיינים באפשרויות להליכות רכס ארוכות ויפות (לפחות כך זה נראה מרחוק - לא הגענו לשם). הטטרה הלבנים קטנים יחסית, עשויים בעיקר גיר (מכאן השם) ורובם סגורים למטיילים עקב הנזק שנגרם בעקבות טיול-יתר בעבר (ביום הראשון של המסלול חצינו אותם באחד המסלולים היחידים שפתוחים בהם). הטטרה הגבוהים עשויים בעיקר גרניט וסלעים מטמורפיים, והם הגבוהים והקיצוניים ביותר (פסגות עד גבהים של מעל 2600 מטר, רכסים צרים ותלולים). מדרום ומצפון לטטרה נמצאים עמקים רחבים בגבהים של 800-1100 מטר, כך שלמרות שגובה הפסגות לא נשמע מרשים, הרי שגובהם היחסי עדיין מביא בכיף לימים של 1000-1500 מטר עליה. בסה"כ מדובר בתא שטח שמוכל בפחות מ-50X20 ק"מ - מספיק קומפקטי כדי שיהיה נוח להתנייד, ועם זאת מציע המון אפשרויות בכל הרמות.
2. בסיסים עיקריים ליציאה:
1. פופראד (Poprad) בסלובקיה - העיר העיקרית בצד הסלובקי, עם כל מה שצריך (סופרמרקטים, חנויות ציוד, מודיעין תיירים וכו'). משם גם יוצאת הרכבת החשמלית של הטטרה (TEZ) שעולה לעיירות ולכפרים שיכולים לשמש בסיסי יציאה.
2. זאקופנה (Zakopane) בפולין - דומה מבחינת תפקיד לפופראד, קטנה יותר, תיירותית הרבה יותר (אחד ממרכזי התיירות הראשיים של כל פולין), קרובה מאוד להרים (ברמה שיש מסלולים שיוצאים מפאתיה).
3. מעברי גבול מותרים - סלובקיה ופולין שתיהן חלק מה-EU, לכן אין מעברי גבול ממש ביניהן והמעבר חופשי. בכל זאת, יש מעט נקודות בהן הוגדר שמותר לעבור בהרים עצמם. מה קורה אם עוברים בנקודה אחרת? כנראה כלום (רוב הסיכויים שלא יהיה מי שיתפוס אתכם), אבל אולי לא שווה לבדוק. בצד המזרחי יש את Lysa Polana, שהוא מעבר עם כביש, אבל קרוב לכמה מסלולים. בטטרה המערביים יש כמה מעברים מותרים. בטטרה הגבוהים יש רק מעבר אחד מותר, ליד פסגת Rysy. מקומיים הראו לנו במפה שני מעברים אפשריים נוספים בטטרה הגבוהים, עם שביל מסומן שמגיע מכיוון אחד (את אחד המעברים ראינו בעינינו ונראה פשוט מאוד).
4. שבילים - למטיילים שאינם מלווים במדריך מותר ללכת רק בשבילים מסומנים. יש עוד מספר מסלולים לא מסומנים, כמו גם טיפוס לפסגות הגבוהות ביותר והטכניות ביותר (בעצם כל הפסגות מעל 2503 מ' ועוד כמה) בהם מותר ללכת רק בליווי מדריך מקומי. השבילים מסומנים ברמה גבוהה, בסימון אופקי של שני פסים לבנים ביניהם פס צבעוני (פרט למסלול בטטרה הלבנים שמסומן בפסים אלכסוניים). במזג אויר טוב אין שום סיבה לאבד שביל. גם במזג אויר גרוע, עם הפעלת שיקול דעת וניסיון התמצאות השבילים ברורים למדיי. רוב השבילים מכוסים סלעים מקומיים (כנראה כדי למנוע בליה של השביל) שכמובן אינם אחידים ומוסיפים עניין להליכה (keeps you on your toes).
5. שימו לב שיש לא מעט מקומות בהם יש שרשראות. זו הגרסה המקומית לויה פראטה - שרשראות ברזל כבדות. לא לקחנו, אבל כפפות דקות (לדוגמא, של אופניים) היו עושות חיים יותר קלים, בעיקר כשירד גשם וב Orla Perc (פרטים בהמשך).
2. עונה - עונת השיא היא, כמובן, הקיץ. בצד הסלובקי סגורים רוב השבילים הגבוהים בין 1/11 ו-15/6, כדי לא להפריע לחיי הבר. גם בפולין יש בעיקרון סגר חלקי על המסלולים בתקופה מעט קצרה יותר (15/11-30/5?), אבל דומה שהוא נאכף פחות. כמוכם, גם הסלובקים (והצ'כים, והפולנים, וכנראה שיותר ויותר גרמנים) יוצאים לחופש ביולי-אוגוסט ולכן זו גם העונה העמוסה. קחו בחשבון שיוני-יולי (לפחות לפי מקור מידע אחד, פלוס ניסיוננו) הם גם חודשים גשומים מאוד בהרי הטטרה הגבוהים. כלומר, פרט לסלעים וכרוב, כדאי שתאהבו גם גשם. ספטמבר אמור להיות עדיין יפה, כנראה יותר קריר (וכנראה שעדיין די גשום). אנחנו היינו מתחילת יולי ועד אמצעו, והיה בסדר גמור, הרבה גשם, הרבה אנשים ועדיין אחלה.
3. טיסות - טסנו טיסה ישירה לברטיסלבה עם חברת ה Low-cost הצ'כית (?) SmartWings. זו היתה הטיסה הישירה הזולה ביותר שהיה אפשר להזמין הרבה זמן מראש (בערך 220 דולר לכרטיס). אם אתם מתכננים לישון בבקתות יש חשיבות להזמנה מראש (ראו להלן). ברטיסלבה עדיין נמצאת 3-5 שעות נסיעה מתחילת הטרק (תלוי איפה מתחילים, ואיך נוסעים). אופציות נוספות:
1. טיסה לנמה"ת Poprad-Tatry - הכי קרוב שיש, נראה לי שיש לשם רק צ'ארטרים בעונה, אין לי מושג מה המחירים ואם אין מגבלות על אורך השהות. יכול להיות שיחוק מבחינת הקרבה לאיזור הטרק.
2. טיסה ל-Kosice - פגשנו שני חברה שטסו לשם, לדבריהם הזמינו כמה שבועות לפני הטיסה והמחיר היה זול מאוד.
3. טיסה ל Krakow - קרוב מאוד ואפילו יותר רלוונטי אם מתחילים את הטרק מהצד הפולני. שווה לחשוב על זה.
4. טיסה לבודפשט או לוינה - מרחק דומה לברטיסלבה, אם יש דיל קרוקודיל אולי שווה לחשוב על זה (או אם יש לכם מיילים ב Austrian Airlines).
4. לינה - או, הגענו לקטע הקריטי. עבור הטרק אפשר לישון בבקתות או בכפרים. יתרון הבקתות הוא שהן נמצאות על המסלול, הכפרים כמעט תמיד נמוכים יותר, ומצריכים עוד ירידה בסוף היום/עלייה בתחילת היום ומאריכים את המסלול. חלק מהכפרים הגבוהים גם יקרים יחסית. בקיצור - בקתות בד"כ עדיפות. אבל, מכיוון שאין המון בקתות באזור הפופולרי יותר, בעיקר בעונה הפופולרית, הן מתמלאות מהר. משהו שלא השכלנו לעשות היה להיסגר על המסלול מוקדם מספיק, כדי שנוכל להזמין לינה מוקדם מספיק. למי שמתכנן לטייל בעונת השיא (יולי-אוגוסט, כנראה גם תחילת ספטמבר, אז הסטודנטים עדיין בחופש ומגיעים בהמוניהם אחרי שהמשפחות נעלמו), כדאי להזמין בקתות בצד הסלובקי חודשיים-שלושה מראש לפחות, ובצד הפולני, אף יותר. לגבי שתי הבקתות הפופולריות בפולין (אלה שהיינו בהן…) כדאי להזמין 6-12 חודשים מראש (לא טעיתם. שנה). אנחנו נאלצנו לבצע התאמות למסלול שבחרנו עקב חוסר זמינות בחלק מהבקתות. לגבי הכפרים - שם יש היצע יותר מגוון, ועדיין נראה שהם מתמלאים בהתקרב העונה. אתר טוב עם פרטי הבקתות - ראו תחת "שימושון". בחלק מהבקתות יש אפשרות לישון על מזרון או על הרצפה אם נגמר המקום, אבל אז צריך להביא שק"ש.
5. אוכל - פשוט וטוב (בד"כ) בבקתות - גולאש למיניו, מרקים, כופתאות (Pirohi) והמתוקים ההכרחיים (החל מדמויי סופגניות עם קצפת וציפוי שוקולד וכלה בשטרודל תפוחים). המבחר בבקתות בד"כ מצומצם אבל מספק, ברוב הבקתות אפשר לקחת "חצי פנסיון" שמכיל ארוחת בוקר סטנדרטית (בד"כ ביצים בצורה כלשהי, לחם, גבנצ, נקניק, ריבה) פלוס תפריט קבוע לארוחת ערב. בחלק מהבקתות אפשר לקנות ארוחה ארוזה לצהריים. תמיד כשביקשנו לקנות חצי לחם ליום, שמחו למכור לנו (ואז בלענו אותו עם טחינה, נקניק, גבנצ או ריבה). בהרבה מקרים אפשר להגיע לבקתה לארוחת צהריים ולהמשיך, או לאתר שרכבל עולה אליו ואז תמיד יש את המסעדה ההכרחית. על כשרות אין מה לדבר...
6. תחבורה פנימית
1. מברטיסלבה להרים בצד הסלובקי, הדרך הפשוטה היא ברכבת. קו 61 מוביל מנמה"ת לטרמינל הרכבות, ומשם יש מספר רכבות ביום לפופראד. מפופראד אפשר להגיע ברכבת חשמלית או אוטובוס לכל בסיס ההתחלה. יום לפני הטיסה קלטנו שבתור שלושה, יהיה לנו לא יותר יקר לשכור רכב לצורך הנסיעה, ונרוויח את הגמישות לעצירות לסידורים בדרך. Budget מאפשרים לקחת רכב בנמה"ת ברטיסלבה ולהחזיר בנמה"ת פופראד בלי עלות נוספת. סקודה פאביה אולטרה-חסכונית עלתה לנו 27 יורו (ועוד $9 ביטוח) ויצאה טיפה זולה יותר משלושה כרטיסי רכבת + אוטובוס. התלהבנו מזה כ"כ, שעשינו אותו הדבר בחזור, ועל הדרך הרבצנו גם מסלול למשפחות אוהבות לכת בהרי הפטרה הנמוכים (יש גם פטרה, לא רק טטרה…).
2. תחבורה בהרים - בצד הסלובקי ה TEZ שימושית מאוד, מאפשרת תנועה נוחה מאוד בין Tatranska Lomnica במזרח ועד Strebske Pleso במערב. חוץ ממנה יש גם קצת אוטובוסים, ואם חייבים - מוניות. יש כמה רכבלים שפתוחים גם בקיץ ומאפשרים ירידה/עליה לנקודות מפתח באמצע המסלול. בצד הפולני יש המון מיניבוסים מ/אל זאקופנה, גם מנקודות סוף/התחלת מסלול. בסה"כ נוח מאוד. יש אוטובוס בין זאקופנה ופופראד כמה פעמים ביום.
7. עלויות (נכון, כמו הכל, ליולי 2017) - סבירות מאוד. לינה בבקתה בסלובקיה 14-22 יורו (תלוי אם חדר פרטי או dorms), בפולין קצת יותר זול. חצי פנסיון עוד 11-15 יורו. מרק 2.5-3 יורו, גולאש 5-6 יורו, יש לפעמים דיל על ארוחה שלמה. רכבת חשמלית - לפי המרחק, רוב הנסיעות בין 1-2 יורו. קניות בסופר זולות בדיחה (עלויות של מילקי בברלין וכו'). נשמע לא סביר, אבל על פי חישובינו עלו שבועיים כאלה 2500 ש"ח לאדם. ואכלנו, שתינו בירות לרוב, ובקיצור לא ממש חסכנו.
8. שפה - הסתדרנו באנגלית בכל מקום. אף פעם לא מזיק לדעת כמה מילים בסיסיות בסלובקית ובפולנית (לפחות להיות מנומס ולומר שלום, תודה, בירה). מילון offline גם עוזר (יש לא מעט טובים).
9. תקשורת - אחד יצא עם חבילת שיחות וגלישה מהעבודה (הכי טוב), שני עם חבילת גלישה שארגן בארץ ושלישי קנה סים של Telekom Slovakia (שאפשר לקנות בכל סניף שלהם ולטעון אונליין) ב-9 יורו (ועובד גם בכל מדינה של ה EU). למטה - קליטה מצויינת, בחלק מהבקתות וההרים תקשורת נתונים איטית מאוד עד לא קיימת. אינטרנט חינם (איטי מאוד) בשתי הבקתות הפולניות ואיטי פחות ברוב המלונות/פנסיונים הסלובקיים.
10. השלמות ציוד - חנות של דקאתלון מטר מנמה"ת ברטיסלבה (גז לגזיה). עוד חנויות ציוד בברטיסלבה, פופראד וכנראה גם זאקופנה. סניף של Telekom בקניון הגדול מול נמה"ת ברטיסלבה (ובכל רחבי סלובקיה). מפה 1:27K מצויינת ומלומנקסת לעילא במרכז המידע לתיירים בפופראד.
11. שימושון ומידע:
1. המון מידע ברשת, הרבה ממנו בסלובקית, Google Translate עובד שעות נוספות.
2. ספר של Cicerone מ-2012: https://www.amazon.com/High-Tatras-Scrambles-Cicerone-Guides/dp/1852846828
3. סיכום טוב על הטטרה: http://www.summitpost.org/high-tatras-vysok-tatry/154185
4. מפות סמ"ש אירופאיות: https://hiking.waymarkedtrails.org/
5. מפת בקתות מעולה פה: http://www.mountainhuts.info/map יש גם לינקים לאתרים של הבקתות עצמן.
6. מפה 1:25K ברזולוציה פצצה: http://www.tatry.nfo.sk/mapa.html
7. מפות אונליין של Kompass
8. עוד מפה אונליין: https://mapy.hiking.sk/?ref=navigator

2. הטרק: ימים 1-5: מזדיאר (Zdiar) לפופראד (Poprad)

טוב, אחרי יום שכלל טיסה לברטיסלבה, לקיחת רכב שכור בנמה"ת, סידורים בברטיסלבה, נסיעה לפופראד, עוד סידורים, החזרת הרכב בנמה"ת Poprad-Tatry ונסיעה נוספת, הגענו בערב ל Zdiar, כפר בפינה הצפון מזרחית של הטטרה הסלובקים, אכלנו פיצה טובה, שתינו בירה טובה והלכנו לישון בפנסיון בכפר. הטרק התחיל למחרת.

• יום 1: Zdiar - Zelenom Pleso

תיאור היום: טיפה הליכה במישור, חציית הטטרה הלבנים, דילוג בין 4 פאסים וירידה לשני אגמים יפים.

יציאה מהקצה המזרחי של זדיאר, חציית Monkova Dolina (שביל ירוק ואדום). אחרי 2 ק"מ מתחיל (דרומה) "שביל חוצה הטטרה הלבנים" (סימון ירוק אלכסוני) שהוא אחד השבילי היחידים הפתוחים לטיול בטטרה הלבנים. שביל יפהפה שעולה אל מעל היער עד Siroke Sedlo (אפילו עם איזו שרשרת ברזל קצרה בדרך!). משם ממשיך דרומה דרך שלושת הפאסים השונים של Kopske Sedlo. ממשיכים בשביל האדום (שבעצם מקיף את רגלי כל הרי הטטרה הגבוהים בצד הסלובקי) דרומה, יורדים ל Biele Pleso (האגם הלבן) ומשם הליכה קלה ל Zelenom Pleso (האגם הירוק). הקטע האחרון פופולרי ועמוס במטיילים.

קושי: בינוני.

ארוחות בדרך: אין.

לינה: Chata pri Zelenom Plese. בקתה גדולה ומצוידת היטב. בגלל שהזמנו מאוחר מדי, ישנו בשק"ש על מזרון (אמיתי) בדורמז בעליית הגג של הבקתה הקטנה. נוף לאגם, אוכל טוב וארוחת בוקר מדוגמת.

שלט היציאה למסלול, ליד Zdiar. ברוב המסלולים בטטרה יופיעו שלטים דומים בנקודת ההתחלה.

היער ב Monkova Dolina

נקיק ומפל בעליה מעל ה bushline, בדרך ל Siroke Sedlo

עז הרים ליד Siroke Sedlo

בירידה לכיוון Kopske Sedlo. קל לראות את ההבדלים בין הטטרה הלבנים (בהם אנחנו נמצאים) לבין הטטרה הגבוהים (ברקע).

• יום 2: Zelenom Pleso - Zamkovskeho Chata

תיאור היום: חציית פאס גבוה ותצפית מהפסגה לידו, ירידה לעמק הבא והליכה על מורדות הטטרה הגבוהים.

כל היום על השביל האדום במגמה דרומה. העלייה ל Velka Svistovka תלולה ועם מעט קטעי שרשרת ברזל, שאר השביל במגמת ירידה מתונה וקל (חוץ מהסלעים המרגיזים). עקב קלות ההגעה (ברכבל…) השביל מ Skalnate Pleso מלא אנשים עד בקתת Zamkovskeho (והלאה), ממש טיול שנתי.

קושי: קל.

ארוחות בדרך: אפשרות לעצירה לארוחת ביניים ליד Skalnate Pleso (מסעדה גדולה בתחנת הרכבל), או ב Skalnate Chata (עוד 5 דקות הליכה דרומה על השביל, פחות המוני).

לינה: Zamkovskeho Chata, בקתה קצת יותר קטנה מהקודמת, עדיין מאוד פופולרית (המסעדה מלאה לאורך כל היום במטיילי יום). לילה ראשון בחדר פרטי, לילה שני בנוהל בדורמז בעליית הגג, על מזרונים (עם מצעים של הבקתה).

אפשרות גיוון: מכיוון שבאמת מדובר ביום קצר וקל, מי שרוצה לתגבר אותו יכול לפתוח את היום בהעפלה ל Jahnaci Stit (סה"כ 680 מ' עליה/ירידה קשות, שביל צהוב שיוצא מאחורי בקתת Zelenom Plese, לפי המפה שלנו קצת יותר מ-3.5 שעות סה"כ). כשיצאנו בבוקר ההר היה כולו בתוך ענן (וגם לא היינו מודעים לכמה קל יהיה היום) אז ויתרנו. עוד אפשרויות: סיבוב מסביב לאגם Skalnate (נראה קל מאוד) או מסביב לאגם הירוק (כנ"ל). עליה ברכבל (היקר מאוד) לפסגת Lomnicky (השניה בגובהה בטטרה), או במעלית סקי עד מתחת ל Lomnicke Sedlo ומסלול קצר שם.

אפשרות הארכה: לא לישון ב Zamkovskeho, אלא למשוך את היום עד Teryho Chata, ובכך לקצר את מחר שהוא יום קשה. או שאפשר לעשות יום קל. גם מותר.

Zelenom Pleso - האגם הירוק, ומרפסת הבקתה שלידו.

מראה האגם הירוק, הבקתה ו Jahnaci Stit עטוי עננים, מהפאס ליד Velka Svistovka

• יום 3: Mala Studena Dolina, Velka Studena Dolina

תיאור היום: יום מעגלי יפהפה, עלייה בעמק אחד, טיפוס בשרשראות לפאס אלפיני תלול וירידה בעמק שני.

בבוקר מפנים את החדר ואורזים ציוד יומי בשני תרמילים, ואת השאר מאחסנים בבקתה. מטפסים לאורך Mala Studena Dolina (העמק הקר הקטן) עם השביל הירוק עד בקתת Teryho. בקתה יפה, מוקפת אגמים, אוכלים פנקייק, שותים תה וממשיכים ללכת. בשלב הזה ארובות השמיים נפתחות, והשביל פונה מערבה. בפיצול ירוק-צהוב אנחנו לוקחים את הצהוב. בעיקרון, מותר לעלות ל Priecne Sedlo רק ממזרח למערב (בגלל השרשראות). לא כל המטיילים הם אנשי עקרונות, ובתחתית השרשראות אנחנו ממתינים בסבלנות בגשם לאבא ושני ילדיו שיורדים את השרשראות לאטם. הטיפוס תלול וארוך, ובפאס אין מקום לשבת ולהכין קפה (והגשם עוד ממשיך) אז אנחנו יורדים מצידו השני, אל Velka Studena Dolina (העמק הקר הגדול). העמק משגע, עוברים שלוגיות וליד אגמים קטנים ומגיעים לארוחת צהריים מאוחרת בבקתת Zbojnicka. מרק, גולש, קינוחים עם פרג וכוסית Demankova (כדי להתחמם מבפנים, המרק לא הספיק). יש הפסקה קלה בגשם, אז אנחנו עולים מערבה חצי ק"מ (בשביל הכחול) להפסקת קפה ליד כמה אגמים, ואז חוזרים מזרחה (גם כן בשביל הכחול) במורד העמק. הגשם חוזר, העמק יפה מאוד ובתחתיתו זורם נהר ה Velky Studeny הגועש. מתחברים לשביל האדום (ולמיליוני האנשים) וחוזרים צפונה לבקתה.

קושי: קשה.

ארוחות בדרך: Teryho chata, Zbojnicka chata

לינה: לילה שני ב- Zamkovskeho Chata.

אפשרות שינוי: אם הארכתם את אתמול וישנתם ב Teryho Chata אז קיצרתם את היום. מצד שני אז כנראה לא תעשו מעגלי, ותסחבו ציוד מלא על הגב. אפשר לרדת ולישון ב Bilikova Chata ואז תקצרו טיפה את היום הבא. ממה ששמענו, בעל הבית לא נחמד לתרמילאים שישנים שם בדורמז ברמת לא רצה לתת גישה למקלחות. קיבלו בסוף מהעובדים הנחמדים.

העמק הקר הקטן, מעל קו היער

זוג עיזי הרים מצטננות, מול Teryho chata

מעל Teryho chata

תחילת העלייה התלולה ל Priecne Sedlo. הגשם יורד, רואים משפחה יורדת בשרשראות.

עולים בשרשראות ל Priecne Sedlo

הירידה מהאוכף לעמק הקר הגדול

מסתכלים איך הנהר זורם דרך קרחון, מתחת ל Zbojnica chata

תוצאות ה Tatranska Bora, לפני החיבור לשביל האדום

• יום 4: Slavkovsky Stit

תיאור היום: טיפוס לפסגת Slavkovsky ויציאה מההרים לעיר המחוז Poprad.

נפרדנו מבקתת Zamkovskeho וירדנו בשביל האדום דרומה אל Hrebienok. השארנו את הציוד שלא צריך להיום ב Bilikova chata וחזרנו לשביל האדום עם מטען לטיול יומי. אחרי הליכה של ק"מ וקצת מערבה, פונים צפונה בשביל הכחול ומתחילים לטפס. השביל עולה דרך היער לשלוחה ארוכה שמטפסת ממזרח למערב, עובר את רצועת האורנים הננסיים (Dwarf Pine) בסדרה של זיגים וממשיך לעלות, חשוף, אל עבר הפסגה. גם היום קודר ומעונן ואנחנו ממהרים לעלות. לפני הפסגה יש אוכף (ליד פסגת Nos) וממנו עוד 200 מ' עליה אחרונים, עד לפסגה בגובה 2452 מטר. השביל בסה"כ פשוט, בלי קטעים טכניים מדי, ורוב הקושי נובע מהעליה (1200 מ' אנכיים), החשיפה ומזג האוויר. מגיעים לפסגה אחרי שלוש וחצי שעות, אוכלים לחם עם טחינה ושותים קפה ואז הגשם חוזר בגדול. יורדים במבול כשעה ואז הגשם נרגע. הפסגה פופולרית מאוד ולאורך כל היום עשרות רבות של אנשים עולים אליה, כל אחד בקצב (וברמת הציוד) שלו. ביער חוטפים עוד מטח גשם אבל בשעה טובה חוזרים ל Chata Bilikova לבירה, מרק כרוב עם בשר וכופתאות תפו"א (עם כרוב). לוקחים את הציוד שהשארנו בבקתה, עולים בחזרה ל Hrebienok ולוקחים את הפוניקולר למטה, ל Stary Smokovec (שבעה יורו עולה הדרעק הזה, אפשר לרדת ברגל, ריחמנו על הברכיים אחרי 1400 מ' מצטברים של ירידה היום). Stary Smokovec עושה רושם של עיירה מתויירת, יפה ויקרה, ואנחנו יורדים אל תחנת הרכבת החשמלית ונוסעים ל Poprad. ב Poprad אנחנו מגיעים לדירה שהזמנו ב AirBnB, מתקלחים ויוצאים לעיר לבורגרים מעולים ב Dobre Casy ובירה. מומלץ!

קושי: קשה

ארוחות בדרך: לא באמצע היום, רק בהתחלה או בסוף ב Hrebienok או Chata Bilikova.

לינה: Poprad

ליד פסגת Slavkovsky Stit

הנוף מהפסגה

• יום 5: יום מנוחה ב Poprad

תיאור היום: תכננו יום מנוחה ב Poprad, והביצוע הי הלפי התכנון.

סיור במרכז העיר, קניות בסופר, חיפוש (ומציאת) מבנה בית הכנסת של העיר, כביסות, בישול ארוחת צהריים בדירה, טיול למרכז העיירה Spisska Sobota (עיירה עתיקה במונחים סלובקים ויפה) וגולת הכותרת: ביקור ב Aquapark. זה פארק מים בעיר, המתהדר בבריכות רבות, חמות וקרות, בריכות זרמים ומגלשות מים. אחרי כמה מגלשות (חיבור לילד שבתוכנו) אנחנו נכנסים לאיזור הספא האקסקלוסיבי ונהנים ממבחר אדיר של סוגי סאונות, מערת קרח, בריכה קפואה, ג'קוזים ועוד. יש כרטיס מיוחד למי שמגיע אחרי 17:00 ומקנה כניסה לכל הפארק, במחיר של כרטיס ל-3 שעות כניסה באמצע היום (הפארק נסגר ב 22:00). כלומר 5 במחיר 3. שווה. הסאונות והג'קוזים עושים את שלהם ואנחנו מרגישים מוכנים לימים הבאים (ובעיקר רעבים). עוד בשר, עוד בירה ולישון.

קושי: 9 סאונות, בורגרים טובים ובירה IPA זה לא קל. ובטח לא לכבס את הגרביים של הצעיר (מזל שהוא היה בתורנות כביסה).

לינה: עדיין Poprad

3. הטרק: ימים 6-10: מפופראד (Poprad) לזאקופנה (Zakopane)

• יום 6: Poprad - Popradske Pleso

תיאור היום: היה מתוכנן כיום מבוא לטיפוס ל Rysy וחציית הגבול לפולין.

בפועל היום היה גשום החל מפופראד. לקחנו את הרכבת החשמלית וירדנו בתחנת Popradske Pleso שנמצאת באמצע היער, מתחת לאגם עצמו, במרחק של כשעה הליכה ממנו. ההליכה היא ע"ג כביש שסגור לתנועת מכוניות ברוב שעות היום, הנוף יפה אבל לא מדובר בהליכה אטרקטיבית במיוחד. למרבה הצער אחרי חצי שעה הגשם התחדש, וכשהגענו לאגם אף התחזק ואנחנו מיהרנו למצוא מחסה במלון שלנו. הגשם נמשך עד אחר הצהריים והחלטנו לוותר על תכניות ההליכה הנוספות שהיו לנו (ראו תחת "אפשרויות גיוון").

קושי: קל

לינה: האתר של בקתת Majlathova היה למטה ולא הצלחנו ליצור אתם קשר (וחבל - נראית בקתה חמודה). למרבה השמחה, במלון Horsky Hotel Popradske Pleso הסמוך יש גם חדרי dorms במחיר סביר ואפילו דיל של חצי פנסיון כמו ברבות מהבקתות, כך שהעלות דומה.

אפשרות גיוון: מסלול קצר (צהוב) ל Symbolcky Cintorin והחוף המערבי של האגם (תכננו ללכת דרך המסלול הזה למלון במקור).

טיפוס מזרחה לפסגת Ostrva ולפאס לידה (בשביל האדום). במזג אויר סביר, שתי התוספות האלה עדיין ישאירו את היום כיום קל וקצר.

אם מישהו רוצה להפוך את היום ליום באורך מלא, אפשר לרדת מהרכבת בתחנת Vysne Hagy, לעלות משם צפונה בשביל הצהוב, להתחבר לשביל האדום מערבית לאגם Batizovske ומשם להמשיך מערבה בשביל האדום, דרך Ostrva ועד ל Popradske Pleso. זה אמור להיות יום בקושי בינוני.

Popradske Pleso

• יום 7: Popradske Pleso - Rysy - Morskie Oko (חציה לפולין)

תיאור היום: אחד מימי השיא בטרק, עליה להר הגבוה ביותר בסלובקיה שמותר לעלות אליו ללא מדריך, להר הגבוה ביותר בפולין, והירידה הדרמטית אל מה שנחשב האגם היפה ביותר בפולין.

השכמנו קום, ארזנו ואכלנו ארוחת בוקר. יצאנו במעלה השביל הכחול שמטפס אל מחוץ ליער. ממש בפינה בה השביל הכחול נפרד מהשביל האדום יש עמדה ובה מנשאי העץ המשמשים את הפורטרים להביא מצרכים לבקתות הפחות נגישות בטטרה. ליד המנשאים יש שקי אוכל ושלל משאות, ומובטח שמי שיתנדב להביא מנשא עמוס לבקתת Rysmi יזכה בתה חינם, אז אם קל לכם מדי, אולי תשקלו את זה (pun intended). אחרי חצי שעה בשביל הכחול מתפצל ממנו ימינה (צפון מזרחה) שביל אדום שעולה ל Chata pod Rysmi. הגשם שירד רוב הלילה פסק ורק השאיר הכל רטוב, למרות שעדיין מעונן. העמק מעל היער (Zabia Dolina) צר ויפהפה, הנחל זורם בעוז ואגמי הצפרדעים (הגדול והקטן) יפים. אחרי כמה מפלים, קטעי שרשראות קצרים ושעתיים וחצי הליכה סה"כ, מגיעים אל דגלי התפילה שלפני הבקתה (בגובה 2250 מטר). הבקתה קטנה וקשוחה (כיאה לבקתה הגבוהה ביותר בטטרה) ומרק השום טעים. יוצאים מהבקתה מערבה, חוצים שלוגית גדולה ומגיעים לפאס Vaha (בגובה 2340 מטר). תוך דקה מעונן חלקית הופך למעונן, ובעוד אנו מתלבטים אם לעלות לפסגה מתחיל הגשם, שהופך לסופת ברקים, רעמים וברד אימתנית. אנחנו נמלטים בחזרה לבקתה ומגיעים מוכים וספוגים. (מסתבר שלא עולים לפסגה בסופת ברקים).  מתפשטים, מתייבשים, שותים תה ומחכים לגשם שייפסק. אחרי שעה הוא נפסק ואנחנו מנסים שוב. הפעם מזג האוויר לא מפריע, ואחרי טיפוס תלול מהפאס מגיעים לפסגות Rysy הפולנית (בגובה 2499 מטר) והסלובקית (2503) היושבות זו-לצד-זו. מנוחה קצרה ומתחילים לרדת לפולין. הקטע הראשון של הירידה תלול מאוד ובעצם מדובר בקטע שרשראות של כמה מאות מטרים, חווייתי מאוד. בספר מומלץ ללכת את החציה בכיוון ההפוך, מפולין לסלובקיה, כדי לעלות את קטע השרשראות ולא לרדת. יש בזה היגיון, זה יצריך שינוי כולל במסלול. כבר מהפסגה רואים את האגם השחור (Czarny Staw pod Rysami) ואגם העין (Morskie Oko) הנחשב ליפה ביותר בפולין, והם מלווים אותנו לאורך הירידה. אחרי השרשראות נמשכת ירידה תלולה (אבל פחות) עד חופו הדרומי של האגם השחור. פה שוב נתקלים במיליוני טיילי יום (אזור Morskie Oko הוא אחד האזורים הפופולריים לתיירות בכל פולין), שינוי די קיצוני לעומת היום עד עתה. השביל מקיף את האגם ממזרח וממשיך צפון מערבה לאגם השני, בירידה די תלולה של כמעט 200 מטר נוספים. אותו ניתן להקיף ממזרח או ממערב, ובקצהו הצפוני נמצאת הבקתה (Schronisko Przy Morskim Oku). לא הצלחנו להזמין בה מקום מראש אבל למרבה ההפתעה יש שלושה מקומות פנויים אותם אנחנו ממהרים לתפוס, להתקלח ולאכול ביגוס. גולת הכותרת של הבקתה: מתקן ייבוש לנעליים (בעזרת אויר חם). כמה שעות, וזכר סופת הברד נמחה (לפחות מהצד הפנימי של הנעליים).

קושי: קשה

ארוחות בדרך: Chata pod Rysmi

לינה: dorms בבקתה הקטנה ב Morskie Oko (כנראה ששם הם מוכרים את המקומות האחרונים) בשק"ש על מזרון.

מערכות גב משובחות לסבל המתנדב

עולים ב Zabia Dolina

אגמי הצפרדעים (גדול וקטן)

שרשראות וסולמות

בקתת Rysmi נחבאת בערפל

שלוגית בין הבקתה לפאס Vaha

פאס Vaha, מתחת לפסגות Rysy

מבט אחורה (דרום-מערבה) מפסגת Rysy

הירידה מהפסגה, אחרי קטע השרשראות הגדול, לצד הפולני

שני האגמים ובקתת Morskie Oko

האגם השחור

מבט על Morskie Oko מקצה האגם השחור

• יום 8: Morskie Oko - Dolina Pieciu Stawow, Orla Perc

תיאור היום: עוד יום שיא, כולל מעבר לעמק חמשת האגמים המפורסם והליכת רוב מסלול ה Orla Perc.

המודיעין טען שבבקתת Dolina Pięciu Stawów (עמק חמשת האגמים) יש חדר של 15 מיטות שהם לא משכירים מראש, אלא ע"ב מי שמגיע ראשון, בין 08:00-17:00. השכמנו קום, ויתרנו על ארוחת בוקר בבקתה (לא עניין של מה בכך עבורנו!) ויצאנו. הדרך מ Morskie Oko לחמשת האגמים בשביל הכחול לא נראית מרשימה במפה, אבל אחרי התחלה קצרה בעמק היא מטפסת צפונה, אל השלוחה המפרידה בין שני העמקים, ובלי לשים לב היא כוללת טיפוס של 450 מ'. השביל יפה בפני עצמו, עובר ביער נחמד ועולה לכמה נקודות תצפית, ואז הוא יורד לעמק חמשת האגמים, ואחרי שעתיים מגיע לבקתה. שוב המודיעין נכשל, אין דבר כזה בבקתה (15 מיטות לא להזמנה מראש וכו') והכל מלא. הם אומרים שיש אפשרות לישון איפשהו בבקתה על הרצפה, אבל שאין על מה לדבר על זה עכשיו, אלא רק אחר הצהריים. אנחנו אוכלים ארוחת בוקר (בינונית), שוב מפרישים את הציוד שלא נצטרך היום ומשאירים בבקתה, וקלים יותר, יוצאים לדרך. היעד - Orla Perc (דרך הנשרים), השביל הנחשב לקשה ביותר בטטרה הפולניים (לפי מקור אחר: בטטרה בכלל). ממשיכים מערבה בשביל הכחול, ליד האגמים Przedni staw (האגם האחורי), Maly staw (האגם הקטן) ו Wielki staw (האגם הגדול). מימין (מצפון) אנחנו עוברים שבילים שיורדים אלינו מה Orla Perc - צהוב, שחור (בו נרד) וצהוב נוסף. השביל הכחול פונה צפונה ופונה בתלילות לפאס Zawrat, כשמדרום-מערב לנו שני אגמים נוספים. בפאס אנחנו פוגשים שביל אדום שהולך על הרכס - מערבה אל פסגת Swinica ובסופו של דבר אל Kasprowy Wierch - ומזרחה מתחיל ה Orla Perc. השביל הכחול ממשיך צפונה, אל בקתת Murowaniec ובסופו של דבר אל קוזניצה וזאקופנה. אנחנו עוצרים לקפה וטחינה, מביטים בשלל שלטי האזהרה שבתחילת המסלול ומתחילים.

המסלול מלווה רכס תלול וצר מאוד, מטפס לחלק מפסגותיו ומקיף את חלקן, עובר פאסים ובעיקר בוחן את עצבי המטייל. למרות שהוא קצר (4.5 ק"מ), זמן ההליכה המשוער ללכת את כולו הוא 6+ שעות (בהנחת מזג אויר טוב ועומס מטיילים סביר). בהתאם, יש ממנו 6 נתיבי בריחה, למי שלא רוצה (או לא יכול) ללכת את כולו (ובנוסף שלושה נתיבים להתחלה ושניים מהסוף). הקטע הקשה ביותר הוא הקטע מ Zawrat עד Kozi Wierch אותו מותר ללכת רק ממערב למזרח, שאר המסלול מותר בשני הכיוונים. עקב החשיפה והתלילות, רוב המסלול מלווה בשרשראות, סולמות, יתדות ושאר עזרים להולכים. לא אנסה להניא אתכם מהמסלול, הוא מדהים ומאוד חווייתי (וממילא תלכו אותו), אז רק כמה הערות: 1. לא להתקרב אפילו במזג אויר גרוע. לנו היה מעונן חלקית אבל לא ירד גשם והיה מצוין. 2. ממש לא מתאים למי שסובל מפחד גבהים, זה סתם יהיה סבל (שלא לומר מסוכן). 3. העריכו את יכולתכם, הקצב שלכם וההתקדמות שלכם בזמן אמת ולפי זה תחליטו מתי לצאת ממנו. אחרי שעתיים הליכה בין הבקתות בבוקר, הפסקה לארוחת בוקר ואריזה מחדש ועוד שעה וחצי עד Zawrat, לא נשאר לנו זמן לכל המסלול (ואז עוד לפחות שעה וחצי בחזרה לבקתה) אז יצאנו באמצע, הכל בסדר, גם ככה קיבלנו סיכת סוף מסלול.

אחרי שעתיים וחצי מאתגרות הגענו לשיא הרכס, פסגת Kozi Wierch (בגובה 2291 מ'), עצרנו לכרסום והתחלנו לרדת דרומה בשביל השחור, נפרדים מדרך הנשרים. בירידה שרק עלינו שפנ"ס ברעש ניכר, ועז הרים מקומית הביטה בנו באדישות (בטח חשבה "עוד חבר'ה שחושבים שהם גיבורים כי הלכו את ה Orla Perc…"). חזרנו לשביל הכחול מהבוקר, עוד קצת צימוקים ליד האגם והיידה לבקתה. אחרי גולש עם כוסמת (בכל זאת פולין!) נכנסנו לבקתה להבין את עניין "לישון איפשהו על הרצפה" והבנו שצריך לקחת את זה מילולית. זו בקתה בה לא מגרשים אנשים, כל עוד יש סמ"ר פנוי, וכך בשעה 17:00 יש כבר עשרות מטיילים שפורשים מזרונים במישורת בין הקומות, מחוץ לקבלה, בין החדרים ואף במסדרון של השירותים והמקלחות… העיקר שיירשם על שמם בטאבו הפולני. הבנו שהמשטח האופקי האחרון שנותר הוא חדר האוכל, ובאסרטיביות רבה השתלטנו על פינה של שולחן, ממנה נוכל להיאחז בקרקע עם הינתן האות. חשוב להבין, שגם לבקתה זו, למרות ריחוקה, מגיעים המוני מטיילי יום וכולם רוצים אוכל (ובירה), וגם מטיילים שתכננו מראש לישון על הרצפה מוסיפים ובאים (לבי לבי שמי שהזמין מקום בחדר ולא מצליח לזוז ברחבי הבקתה עקב שכמותנו). ב 19:30 אנחנו חותמים על מזרוני סיירים בקבלה (בחינם), וב 21:00 נסגר חלון המטבח, דבר שנותן את האות. הזריזים תופסים מקומות ליד הקירות, השוקיסטים נותרים לגרד פיסות רצפה זעירות, או שהם פורסים מזרונים על הספסלים והשולחנות… ב 22:00 כיבוי אורות.

קושי: קשה

ארוחות בדרך: אין ממש (אלא אם סופרים את בקתת חמשת האגמים עצמה).

לינה: בשק"ש עם עוד מיליון נחרנים על רצפת חדר האוכל. חווייתית, כואבת ומלאה במרפקים ודריכות.

הרכס הירוק בין שתי הבקתות, בדרך לעמק חמשת האגמים

עמק (ובקתת) חמשת האגמים במבט מהרכס

מבט דרומה מפאס Zawrat

Here we go

Orla Perc, בצד ימין מאחורה כנראה Kozy Wierch

 עוד פאס טיפוסי ל Orla Perc

הנוף מ Kozi Wierch

• יום 9: Dolina Pieciu Stawow - Zakopane

תיאור היום: תכננו יום מלא ויפה (ראה "מסלול חליפי"), אבל למזג האוויר היו תכניות משלו.

כל הלילה ירד גשם, והוא לא הפסיק בבוקר. או בצהריים. בבוקר הצטרפו אליו גם עננים נמוכים ורוחות עזות (עם משבים עד 100 קמ"ש, לפי ערוץ מזג האוויר ששודר בבקתה) שהורידו אותנו מכוונתנו לעוד הליכת רכס. בסביבות 13:00 נשברנו, והחלטנו לצאת במסלול הקצר ביותר החוצה (אחרי שוויתרנו על עוד ליל אימים על הרצפה). הגשם המשיך ואנחנו חזרנו לשביל הכחול המוכר והלכנו מערבה 10 דקות. משם ירדנו צפון-מזרחה בשביל הירוק שהולך במקביל לנהר ה Roztoka ועברנו ליד המפל היפה Siklawa (בגללו עשינו את הסיבוב הקטן דרך השביל הכחול). אחרי כחצי שעה הצטרף אלינו מדרום השביל השחור שיורד בתלילות מהבקתה. ירדנו אל תוך היער בעמק צר ותלול, ואחרי כשעה ועוד כמה אשדות הצטרפנו לשביל האדום שממשיך צפונה. השביל הוא בעצם כביש הגישה לבקתת Morskim Oku, שסגור לתנועת כלי רכב פרטיים ופרט לרכבי שירות של הבקתה כל התנועה בו היא רגלית, או בעגלות נגררות ע"י סוסים. עצרנו בחניון הפיקניק לקפה וכריך (הגשם סוף-סוף פסק) והצטרפנו לשיירות של מטיילי היום צפונה. הליכה נמרצת של 3 ק"מ נוספים הביאה אותנו אל Polana Palenica, שם יש חניון ושלל מיניבוסים ל Zakopane. עולים על מיניבוס, ונוסעים אל עיר הפלך. שיטוט בין שלל הדירות להשכרה והבתים המשכירים חדרים מביא אותנו לבית יפהפה בשכונה המזרחית, אנחנו יוצאים לאכול, מתקלחים ומתרסקים במיטות.

קושי: קל

ארוחות בדרך: כמה דקות מזרחה ממפגש השביל הירוק והכביש (האדום) שוכנת בקתת Dolinie Roztoki ובה אפשר לאכול.

לינה: חדר מדוגם ב Zakopane

מסלול חליפי: היו שני מסלולים אחרים שתכננו ליום הזה, ומתאימים למזג אויר יפה:

• הליכה מערבה וצפונה בשביל הכחול, דרך פאס Zawrat, ירידה לעמק Gasienikova והאגמים שלו, בקתת Murowaniec ומשם ל Kuznice ו Zakopane.
• הליכה בשביל הכחול עד פאס Zawrat, ומשם מערבה - הליכת רכס בשביל האדום דרך פסגות Swinica, Kranja Kopa ואוכף Liliowe ועד Kasprowy Wierch - אמורה להיות הליכה יפה מאוד. משם ירידה ברכבל ל Kuznice.

מפל Siklawa

ארוחת ערב פולנית מהודרת

• יום 10: יום מנוחה ב Zakopane

תיאור היום: כביסות (בעלת הבית התעקשה לעשות עבורנו), אוכל ונסיעה למרחצאות Terma Bania בכפר Białka Tatrzańska. דומים ל AquaPark בפופראד, קצת פחות בהכל, הרבה יותר זולים (49 זלוטי ל-3 שעות באגף השקט של הסאונות והג'קוזי). ועוד אוכל. והגשם שחזר בערב והרטיב אותנו עד לשד עצמותנו אחרי הבורגרים והבירות.

קושי: אמנם לא ישבנו בפינה בחושך (לבד), אבל איזה פולנים אנחנו אם נאמר משהו פרט ל"קשה" ונאנח? המסאז' (140 זלוטי) היה סביר בהחלט. צעיר האחים התרשם מתנועותיה של המסאז'יסטית...

לינה: עדיין ב Zakopane.

4. הטרק: ימים 11-13: מזאקופנה (Zakopane) לשטרבסקה פלסו (Strbske Pleso), טיפוס ל Krivan וחזרה לברטיסלבה

• יום 11: Zakopane - Strbske Pleso

תיאור היום: נסיעה מפולין בחזרה לסלובקיה לצורך הטיפוס על הר Krivan למחרת.

הגשם ממשיך, ובגדול. אחרי התארגנות בוקר תפסנו אוטובוס מרציף 11 (יש כמה פעמים ביום) בתחנה המרכזית, שחוצה את הגבול לסלובקיה, עובר בכמה כפרים/עיירות מרכזיים ומסיים בפופראד. ירדנו ב Stary Smokovec הזכורה לטוב ותפסנו רכבת חשמלית לסוף הקו - Strebske Pleso. ההתניידות לוקחת כשלוש שעות נטו (האוטובוס קצת פחות משעתיים, הרכבת בערך שעה), ויש עוד הגעה בתוך זאקופנה לתחנה וזמני המתנה לאוטובוס ולרכבת… הגענו לשטרבסקה בסביבות 15:00, קבלה איטית של החדר באכסניה וגשם בלתי-פוסק בחוץ. ויתרנו על סיבוב מסביב לאגם או עלייה ברכבל ל Chata pod Soliskom והליכת רכס קצרה משם לפסגת Predne Solisko, והסתפקנו בקניות אוכל למחר בסופר המקומי ופיצה גרועה במסעדה מקומית.

קושי: ללא

לינה: שטרבסקה כפר תיירותי ויקר. האופציה הזולה היחידה היא אכסניית SHB, שתחזיר אתכם לימי השלטון הסובייטי, אבל יש לה מטבח טוב מאוד לבישול עצמי ומקלחות איכותיות.

• יום 12: Krivan

תיאור היום: טיפוס אינטנסיבי לפסגת ההר שמהווה סמל לאומי סלובקי.

התחזית ככה-ככה, אז אנחנו משכימים קום ויוצאים מוקדם. טיפה גשם מטפטף, אבל מפסיק מהר, ואנחנו מקווים לטוב. הולכים מערבה 4 ק"מ בשביל האדום שמטפס מאוד במתינות, עד מפגשו עם השביל הכחול שפונה צפונה. השביל הכחול מטפס יותר בתלילות דרך היער, בתחילה ליד נחל ואז נפרד ממנו. עולה דרך יער האורנים הננסיים הרגיל וליד בולדרים, ואז מקיף את השלוחה הדרומית של Krivan ממערב. השביל פוגש את השביל הירוק שעולה ממערב ואז פונה מזרחה, ועולה לראש השלוחה בתלילות רבה, עם כמה קטעי טיפוס על סלעים, לא טכניים. השביל פונה צפונה וממשיך על שיא הרכס, עולה לפסגת Maly Krivan (בגובה 2335 מ'), יורד לפאס קטן ועולה בתלילות רבה (שוב תוך טיפוס לא טכני על סלעים) לפסגת Krivan (בגובה 2495 מ'). הנוף משגע, שותים תה עם ועוגיות ואז הקור (2 מעלות ופתיתי שלג) מגרש אותנו למטה. יורדים באותה דרך, ובצומת עם השביל האדום פונים מערבה, ואחרי כ-200 מטר מגיעים לאגם היפהפה Jamske Pleso ועוצרים לקפה. חוזרים מזרחה כלעומת שבאנו עד לכפר, עוברים בסופר, קונים מצרכים והצעיר מבשל לנו ארוחה לכבוד סיום הטרק.

קושי: קשה

ארוחות בדרך: אין

לינה: להתראות, לנין!

Strbske Pleso, יוצאים לדרך

נחל ביער, תחילת הטיפוס

מזג אויר לא מבטיח מעל ההרים

עולים אל מעל קו האורנים הננסיים

לפני העליה לקו הרכס האחרון

מבט מזרחה מהאוכף אחרי Maly Krivan

קצת מהנוף מפסגת Krivan

Jamske Pleso

קפה אחרון

• יום 13: Strbske Pleso - Bratislava

תיאור היום: חזרה לברטיסלבה עם עצירה לטיול יום ברכסי ה Lower Fatra.

מתקפלים מ Strbske Pleso לנמה"ת Poprad Tatry, אוספים את הרכב השכור ומתחילים לנסוע מערבה. יוצאים לסיבוב של כמה שעות בנקיקי Janosikove Diery - טיול קל וחביב (אפשר גם להאריך, עם טיפוס לנקיק העליון, לפאס ולפסגה מקומית גבוהה, אבל אין מספיק זמן). ממשיכים לנסוע, עוצרים לפלצ'ינקה מעולה ב Trenchin ומגלים את מה שהיה בית הכנסת הגדול ביותר בסלובקיה (והיום משמש לתערוכות). ממשיכים לברטיסלבה, עוד קצת קניות ארוחה אחרונה ולנמה"ת. תם ולא נשלם...

קושי: קל

לינה: איזו לינה? מלחמה נגד עם ישראל בתור לצ'ק אין… אח"כ קצת שינה במטוס.

Janosikove Diery

 Maly Fatra

 Palachinken

נערך ע"י משתמש יום רביעי 09 אוגוסט 2017 23:24:11(UTC)  | סיבה: טקסטים אחרונים...

גם אני נתקלתי בבעיה דומה בעבר. לקח לי קצת זמן להבין שהבעיה נובעת משיטת העלאת התמונות לפוסט.

בשיטת ה"העתק & הדבק", מספר התמונות שניתן להעלות מוגבל מאוד, ועד מהרה מופיעה ההודעה המלבבת

"Chrome is out of memory" או במילים אחרות: כל העבודה שלך ירדה לטמיון.

זה נכון גם לגבי דפדפנים אחרים שניסיתי.

בשיטה המסורבלת והארוכה יותר של הקטנת התמונות, גרירתן לשרת ומשם לגוף ההודעה, המערכת הרבה יותר סבלנית,

אבל גם בשיטה הזאת הסבלנות שלה בסוף פוקעת והיא נוזפת בך כשהיא מציגה הודעה לקונית שאומרת: "עברת את מספר התווים המותר" או משהו בסגנון.

אפשר כמובן לעקוף את הבעיה ע"י פיצול ההודעה לשתיים ויותר. 

מקווה שסייעתי במשהו בהבנת הבעיה.

זהו, סיימתי להעלות את כל התמונות שרציתי לפוסט. מקווה שתיהנו מהן ומהמידע!

ואם למישהו יש שאלות לגבי הטטרה, או רוצה להתייעץ לגבי מסלול, אשמח לעזור.

ארז

"Some people walk in the rain, others just get wet"

נערך ע"י משתמש יום חמישי 10 אוגוסט 2017 08:27:40(UTC)  | סיבה: לא צויינה