הסיבות הנפוצות ביותר לשלפוחיות הן נעל קטנה מדי וגרבים לא מתאימות.

לפי התאור שלך את צריכה נעל במידה אחת  גדולה יותר. 

הי עפרי,

לי זה עזר מאוד

1000 miles sock

אבל זה אינדווידואלי. תלוי ממה נוצרות השלפוחיות.

דברי איתי בפרטי אם את רוצה ואנסה לתרום מנסיוני...  אבל רופאה אני לא ויתכן שתצטרכי כמה איטרציות / נסיונות וכן עצות מאנשים שונים. רק לא להתייאש! 

בהצלחה!!!

עוד טיפ בנוסף לכל מה שכתבו כאן.

בהפסקות הליכה כדאי לחלוץ את הנעליים ולאוורר את הרגלים.

קצת מנסיוני האישי עם שלפוחיות....
אקדים ואומר שלמרות שיש לכל אחד רמת עמידות שונה לשלפוחיות, אין מטייל שמוגן מהן לחלוטין.
אני למשל לא נוטה לפתח שלפוחיות בעור אבל חוטף כמעט תמיד שלפוחיות מתחת לציפרניים מסוימות.
הסיבות להיווצרות השלפוחיות הן רבות ומגוונות אך באופן כללי סיבת העל להיווצרותן היא שיפשוף בסביבה לחה.
יש ארבעה גורמים מרכזיים שמעלים את הסיכוי להיווצרות השלפוחיות: 1) מרחק ההליכה גדול ברצף 2) נעל קטנה מדי 3) משקל תרמיל גבוה 4) גרבים לא מתאימות


באופן גס אפשר לחלק את השלפוחיות לארבעה סוגים:

1) שלפוחיות עקב
2) שלפוחיות בתחתית כף הרגל
3) שלפוחיות באצבעות הרגלים
4) שלפוחיות מתחת לציפרניים

שלפוחיות העקב הן הסוג הגרוע ביותר. הן נוצרות בעיקר בגלל נעלים קטנות מדי ומסלול עם הרבה עליות בהן עקב כף הרגל נלחץ אחורה ומשתפשף בעור הנעל הקשה.
יש 3 דרכים למנוע את שלפוחיות העקב:
1) לקנות נעל במידה אחת גדולה יותר ממידת כף הרגל. זאת אגב ההמלצה הגורפת למניעה של כל סוגי השלפוחיות.
2) לגרוב גרבים עם ריפוד מסיבי בעקב כף הרגל.
3) לשים מראש פלסטר רחב ועבה על כל עקב כף הרגל (רצוי מדבקת סיליקון מקצועית נגד שלפוחיות עקב). המלצה זאת חשובה במיוחד לבעלי עור עדין ורגיש בעקב.

שלפוחיות תחתית כף הרגל נגרמות משתי סיבות עיקריות:
1) נעל במידה גדולה מדי שלא נשרכת מספיק חזק ובשל כך כף הרגל מחליקה בתוך הנעל קדימה ואחורה ומשתפשפת כנגד הסוליה.
2) הליכה ארוכה על משטחים קשים נטולי שיפוע משמעותי כמו למשל כביש אספלט או דרך כורכר. במקרים כאלה מומלץ ללכת בשולי הכביש על מנת שזוית הדריכה תשתנה.

שלפוחיות אצבעות הרגלים הן הסוג הנפוץ ביותר. הן נוטות להיווצר ככל שהולכים ברצף מרחקים ארוכים יותר. הן נוצרות משלוש סיבות עיקריות:
1) הליכה בתנאי חום עם גרב עבה מדי.
2) הליכה עם גרב מאוד לא נקיה.
3) נעל צרה מדי מהנדרש.
את רוב שלפוחיות האצבעות ניתן למנוע על ידי עיטוף האצבעות בפלסטרים. כל מטייל ותיק כבר מכיר את האצבעות שיותר מועדות אצלו לפתח שלפוחיות ואותן הוא צריך לעטוף.
שלפוחיות האצבעות מתפתחות במיוחד בתנאי חום ולחות וכפונקציה למרחק ההליכה

שלפוחיות מתחת לציפורניים הן שלפוחיות די שכיחות שגורמות כאבים בימים הראשונים אך הן לא נוטות להיזדהם ולכן לא "מסכנות" את הטיול.
יש שלוש סיבות עיקריות להיווצרות שלפוחיות מתחת לציפורניים:
1) נעל קטנה מדי שלוחצת על אצבעות הרגלים והציפורניים.
2) ציפורניים שלא גזורות קצר.
3) ירידות תלולות ממושכות שבהן כף הרגל נלחצת קדימה כנגד העור הקשה של הנעל ומופעל לחץ חזק על הציפורניים.
קיצוץ קצר מראש של הציפורניים תהיה פעולת המניעה הראשונה.


סיכום שלב המניעה
למרות שלא ניתן למנוע לחלוטין שלפוחיות, יש הרבה דברים שניתן לעשות על מנת להקטין את הסיכוי להופעתן.
בראש ובראשונה, צריך לשאוף להוריד את משקל התרמיל שיוצר עומס על כף הרגל ומגביר את החיכוך.
דבר שני, צריך ללכת בנעל הגדולה לפחות במידה מגודל כף הרגל. דבר זה חשוב במיוחד בנעלי עור שנוטות להיתכווץ אחרי שהן נרטבות.
דבר שלישי, צריך לגרוב גרב מקצועית ולהתאים את סוג הגרב לתנאי המסלול. ככל שהמסלול חם יותר, כך הגרב צריכה להיות דקה יותר.
הלחות שנוצרת בכף הרגל היא קרקע פוריה להתפתחות שלפוחיות. לכן הגרב צריכה להיות מנדפת ברמה גבוהה וכזאת שמוליכה לחות מחוץ לנעל.
יש הרבה חברות מעולות לגרבי הליכה. בשנים האחרונות עלתה מאוד הפופולריות של גרביים העשויות כולן או חלקן מצמר מרינו. סוג זה מפחית מאוד שלפוחיות.
יש מטיילים שמעדיפים לגרוב שני זוגות גרביים בו זמנית כשהפנימיות הן דקות (ליינר) והחיצוניות יותר עבות. כך ניתן להקטין את מידת החיכוך ולהפחית את הסיכוי לשלפוחיות.
בעבר גם אני השתמשתי בטכניקה הזאת, אך איכות הגרביים כל כך השתפרה ב 5-10 שנים האחרונות, שכיום אין לי יותר צורך בכך.
הליכה על משטחים קשים ישרים היא עוד גורם מעודד יצירה של שלפוחיות שצריך להיות מודעים לו. כביש אספלט הוא הגרוע מכל המשטחים.
הסיבה שהליכה על כביש אספלט או דרך כורכר כבושה היא כל כך גרועה, היא שכף הרגל לא משנה זוית ולכן יש דפוס חיכוך קבוע על עור כף הרגל.
מסיבה זאת צריך לשלב בהליכת כביש ארוכה גם הליכה על שולי הכביש, במקום בו אין אספלט וזוית הדריכה משתנה בגלל שדורכים על ענפים/אבנים וכו'.
צריך לזכור גם שהאספלט נוטה להתחמם בשמש והשילוב של חום בכף הרגל עם שפשוף בדפוס קבוע הוא ממש קטלני.
הרבה מהשלפוחיות ניתן למנוע על ידי הצמדת פלסטרים מתאימים לאזורים רגישים בעור כף הרגל ועיטוף האצבעות. הפלסטרים צריכים להיות עמידים לחיכוך
לכן צריך פלסטרים מיוחדים כאשר רוצים להגן על העקב או על תחתית כף הרגל. יכולת ההדבקה של פלסטרים פשוטים פשוט לא מספיקה והם יתנתקו ממקומם בזמן ההליכה.

מה לעשות עם שלפוחית שכבר נוצרה?
זה מאוד תלוי היכן נוצרה השלפוחית. שלפוחיות עקב נוטות לגדול ולהזדהם ולכן חייבים למרוח אותן במשחת חיטוי ולעטוף בפלסטר הגנה מיוחד לעקב.
בשלפוחיות בתחתית כף הרגל, שהן נדירות מאוד, צריך לטפל כמו בשלפוחיות עקב ולהקפיד לשרוך חזק את הנעליים על מנת להקטין את חופש התנועה של כף הרגל בתוך הנעל.
בשלפוחיות מתחת לציפורניים אין הרבה מה לעשות. גם אם יש דימום חזק מתחת לציפורן, לא צריך להתרגש מזה. אחרי כאבים של כמה ימים שוכחים מהן.
שלפוחית מתחת לציפורן גוזרת גזר דין מוות על הציפורן. מיד עם היווצרות השלפוחית, מתחילה גם לצמוח ציפורן חדשה מתחת לציפורן הקיימת.
אחרי כמה שבועות הציפורן העליונה תנשור והציפורן שמתחת תחשף. בכל שלב הפציעה, הציפורן רגישה מאוד לחדירה של פטרת ציפורניים.
שלפוחיות של אצבעות הרגלים מומלץ לא לפוצץ באופן יזום ולתת להן להיתפוצץ לבד. הסיבה לכך היא לתת הגנה לעור החדש שצומח מתחת.
אם בכל זאת השלפוחית התפוצצה בשלב מוקדם או שפוצצנו אותה באופן יזום, צריך למרוח את המקום במשחת חיטוי ולא לאפשר למקום להיזדהם.