באר אפעה - 1

שביליסטים שלנו בבאר אפעה זכו לביקור לילי של רכב ובו בדואים (בדואים - לדברי השביליסטים). הבאים שאלו אם השביליסטים צריכים משהו, ואף לקחו מהם אשפה. השביליסטים לא ידעו האם מדובר במבקרים בעלי כוונות טובות, או כאלה שבאו "לרחרח" מי/כמה לנים במקום. לדבריהם הם חששו מביקור חוזר של אלה, וישנו באותו לילה כאשר מקלות ההליכה בידיהם, כאמצעי הגנה.

באר אפעה 2 -

קבוצת שביליסטים סיפרה לי, שהם העדיפו להימנע מלינה בבאר אפעה, ונעו מספר ק"מ מזרחה, למקום נסתר באזור נחל חמר.  

מצד תמר 1 - 

שביליסטים (אחרים) שהטמינו מים במצד תמר, מצאו בקבוקים מנוקבים. הם אינם שוללים אפשרות שבע"ח אחראים לניקוב, אך התרשמתי שהם חושדים בהולכי על שתיים.

מצד תמר 2 - 

לפני מספר ימים הגעתי למצד תמר אחרי יום הליכה ארוך, במטרה ללון במקום. במקום נכחו אנשים בנסיבות שנראו לי חסרות הסבר. אינני יודע אם מדובר בערביי ישראל, ערביי שטחים עם רישיון, או שב"חים. הנוכחים קלטו שאני לבד, ושבכוונתי ללון במקום. חשתי לא בנוח, בפרט על רקע הירצחו של החייל בערד ע"י תושבי כסייפה הסמוכה. מאחר והייתי לבד, בלא אפשרות להתחלק עם מטייל נוסף בשמירה, הבנתי שבתרחיש הטוב מהתרחלישים האפשריים, אני לא עומד לישון הלילה. אני מודה שלא הפגנתי אומץ רב, והעדפתי להימנע מלינה במקום (אגב, לא פשוט לתפוס משם טרמפ, בפרט באור אחרון). 

כאמור, לכל המקרים הללו מספר הסברים אפשריים. יכול להיות שהמבקרים הליליים היו אנשים טובים, שבעלי חיים הם שניקבו את בקבוקי המטמינים, ושקיים הסבר מניח את הדעת להימצאותם של הגברים הנ"ל באחת מחורבות מצד תמר. ויכול להיות שלא. להבנתי, העובדה שכל המדווחים ואני חששנו וחשדנו, מלמדת משהו. 

הלך, תודה על הדיווח.

כמי שמטייל לבד לא אחת, אני בהחלט חושש מהולכים על שתיים הרבה יותר מאשר יצורים אחרים.

חניוני לינה שנמצאים ליד כביש הרבה יותר גרועים מהבחינה הזאת. בדר״כ אני מעדיף להתרחק כמה מאות מטרים ולחנות בחתימה נמוכה (ללא מדורה, שימוש מועט בפנס וכו׳).

ללינה בחתימה נמוכה יתרונות אחרים מבחינת השפעה על הסביבה, ונוסף על כך, אני ישן הרבה יותר טוב.

לגבי בקבוקים מנוקבים - פתרון אחר הוא להטמין כמו שצריך.