Tour des Combins – TDC
בשבוע השני של יולי 2018 הלכתי עם שני חברים במסלול שנקרא בקיצור TDC. המסלול מעגלי ומקיף את המסיב של ה-Grand Combin, עובר בשוויץ ואיטליה וחופף בחלקו מסלולים מוכרים כמו AV1 של עמק אוסטה או וריאנטים מרוחקים של ה-WHR ושבילים חוצי יבשת כמו Via Francigena.
סיפורו של המסלול מתחיל מבחינתי לפני כשנתיים בעקבות סיפורו המרתק של עופר על הצלב. רציתי לראות במו עיניי את הקרחון ולשמוע אותו כותש סלעים בלילה והתחלתי לחפש מידע על האזור.
כך נתקלתי במסלול שלא זוכה ליחסי ציבור כמו השבילים המפורסמים אך מחביא בתוכו כמה אוצרות טבע ונוף. מה במסלול? Col du Grand St. Bernard עם הכלבים וההיסטוריה; קרחון Corbassiere וגשר תלוי באורך 190מ'; סכר Mauvoisin בגובה 250מ' (ה-8 בגובהו בעולם); פסגות מעל 4000מ', אגמים קטנים וגדולים לרוב ונוף פראי שלא נגמר. אז תודה לעופר ולחבריי נ' ו-נ' שהסכימו להתלוות אלי.
חלוקה לימים
המסלול הקלאסי הוא ל-6 ימי הליכה:
יום 1. Bourg st. Pierre – Cabane du col de mille
4:00 שעות, 11 ק"מ, למעלה 1050מ', למטה 200מ'
יום 2. Cabane du col de mille – Cabane FXB Panossiere
6:30 שעות, 15 ק"מ, למעלה 1200מ', למטה 1050מ'
יום 3. Cabane FXB Panossiere – Cabane Chanrion
7:00 שעות, 17 ק"מ, למעלה 1300מ', למטה 1450מ'
יום 4. Cabane Chanrion – Rifugio Champillon
8:00 שעות, 23 ק"מ, למעלה 1200מ', למטה 1250מ'
יום 5. Rifugio Champillon – St. Rhemy en Bosses
5:30 שעות, 14 ק"מ, למעלה 500מ', למטה 1300מ'
יום 6. St. Rhemy en Bosses – Bourg st. Pierre
7:00 שעות, 20 ק"מ, למעלה 1000מ', למטה 1000מ'
סה"כ 100 ק"מ עם בונוס של 6250מ' בעליה וכמות זהה של מטרים בירידה.
חתך גובה
מפת המסלול
סימון, ניווט ורמת קושי
השביל בצד השוויצרי מסומן בסימון לבן אדום לבן לכל אורכו. השביל מתוחזק היטב, כולל גשרונים למעברי נחלים, סולמות ומדרגות היכן שנדרש. מלבד המסלול האדום חוצים מסלולים נוספים, לכן רצוי שיהיו עזרי ניווט נוספים.
השביל בצד האיטלקי מסומן במעוין צהוב ובתוכו כיתוב TDC. ולרוב גם חץ צהוב עם הכיוון. בחלקים מהשביל התחזוקה טעונה שיפור.
רמת הקושי של השביל היא בינונית+ עם עליות וירידות "אלפיניות" בכל יום.
הגעה
ל- Bourg st. Pierre ניתן להגיע בשעתיים נסיעה ברכב שכור מג'נבה. בתחבורה ציבורית זה יקח 6 שעות ומעלה עם שתי החלפות של רכבות ל-Orsieres ומשם באוטובוס.
אפשר גם להתחיל מנקודות אחרות במסלול כמו הכפר St. Rhemy en Bosses, אליו ניתן להגיע מעמק אאוסטה (איטליה) בתחבורה ציבורית, או בשעתיים ורבע נסיעה משדה התעופה במילנו.
לינה ואוכל
המסלול מובנה לביקתות המופיעות ואין כמעט חלופות. ב- Bourg st. Pierre יש מספר בתי הארחה ובתי מלון וגם קמפינג. ב- St. Rhemy יש מלון אחד וב- Col du Grand St. Bernard יש מלון בצד האיטלקי ובית הארחה בצד השוייצרי.
הבקתות במסלול מחודשות, מודרניות ומספקות את כל הדרוש. רק ביום השני במסלול הקלאסי יש בקתה (Cabane Brunnet) בה ניתן לאכול צהריים. בשאר הימים אין אפשרויות כאלה ויש להתארגן עם התזונה בהתאם. קליטה סלולרית היתה ברוב חלקו השוויצרי של המסלול ובצד האיטלקי היתה קליטה לסירוגין. בבקתות Chanrion ו- Champillonהיתה קליטה חלשה עד לא קיימת. פרטים מלאים על הבקתות והזמנות אפשר למצוא באתר בהמשך.
מים – רובו של המסלול נמצא מעל שטחי המרעה ולכן אין חשש של שתיה מהפלגים וכאלה יש בלי סוף. יש לשים לב לכך שבבקתת Chanrion, אין מי שתיה בברזים ויש צורך לקנות מים במקום (בקבוק 1.5 ליטר עולה 6CHF). על כן רצוי למלא את כל בקבוקי השתיה לפני שמגיעים לבקתה.
מידע
http://www.tourdescombins.ch/index.php/en
מפה טופוגרפית: 1:50000, מס' 5027T:
"Grand St-Bernard/Combins – Arolla"
אפליקציה מומלצת לנייד – ORUXMAPS
תיאור המסלול
- עקב מגבלות שונות המסלול שלנו נבנה לחמישה ימי הליכה והוחלט שהיומיים האחרונים יקוצרו ליום אחד כפי שיתואר בהמשך. כמו כן נבחר וריאנט על היום השני ובמקום להקיף את הרכס מצפון כפי שעושה המסלול הקלאסי, הלכנו מזרחה דרך Mt. Rogneux
יום 1 Bourg St. Pierre – Cabane du Col de Mille
היום הראשון התחיל בארוחת בוקר במלון (Bivouac Napoleon) בו ישנו בלילה. המלון נמצא ממש על השביל ומגיש א.ערב טובה וא.בוקר סבירה.
התחלת המסלול
הציוד שלא נדרש אופסן באוטו השכור ובשעה 08:15 התחלנו ללכת. חלקו הראשון של השביל הוא דרך רכב שתוך זמן קצר מתחילה לטפס, עלינו מעלה מעלה אל מעל העמק ויצאנו מהיער אל שטחי המרעה, הנוף נפתח והתחלנו להיכנס לאווירה. בשלב הזה כל מס' דקות הגיע מישהו בריצה מאחורינו וב-Pardon מנומס אך תקיף, נאלצנו לפנות מקום על השביל. אחרי כחצי שעה הבנו שאנחנו באמצע מרוץ. רצים בעשרות חלפו על פנינו והעיקו על ההליכה הנינוחה של היום. בשעה 13:00 בערך הגענו לבקתה ועוד מרחוק ראינו המולה רבה סביבה ועשרות אנשים זורמים מכל הכיוונים. מקרוב אפשר היה להבחין שהבקתה משמשת כתחנה במרוץ (שעכשיו כבר היה לו שם – X Trail Verbier - St. Bernard).
Cabane du Col de Mille
אי אפשר היה להכניס סיכה לבקתה וגם השולחנות בחוץ היו תפוסים, בלית ברירה התיישבנו על האדמה בחוץ. תהו ובוהו כזה כבר מזמן לא ראיתי. מסוק חילוץ נחת מס' פעמים לפנות רצים לבית החולים. מצנחי רחיפה נחתו והמריאו והוסיפו לאווירה החגיגית אם כי אקלקטית משהו. לאחר כשעה ארוכה התפנה שולחן ומהר התיישבנו לכוס בירה ומשהו לאכול. במהלך השעות עד חשיכה עברו מאות רצים בתחנה, נרשמו, קיבלו משהו לאכול ולשתות והמשיכו בדרכם. לאט לאט הבקתה התרוקנה ונשארו בה רק המטיילים שישנו בלילה וצוות המרוץ שהמשיך לקבל רצים גם אל תוך הלילה. לקראת ערב צוות הבקתה התפנה להראות לנו היכן נישן בלילה (דרגשים) ולהסביר לנו שכל האנשים שהיו שם במהלך היום שתו כמות גדולה של מים לכן אין מקלחות הלילה. א.ערב הוגשה בשעה 19:00 וכללה מרק עדשים, סלט שעועית, פרוסות תפו"א בהמון גבינה נמסה ופרוסות Ham. לקינוח – מחית תפוחים עם קצפת. עלינו לישון ונ' התחיל לנחור. לזכותו יאמר שהוא הזהיר אותנו ודאג להביא אטמים. שמתי שני אטמים באוזניים אבל הנחירות המשיכו. בבוקר נ' טען שאולי לא שמתי את האטמים במקום הנכון...
חתך גובה יום 1 (מתוך הקלטת המסלול)
יום 2 Cabane du Col de Mille – Cabane FXB Panossiere
התעוררנו בנחת כדי לראות שהאוהל בחוץ קופל ורק השלטים מזכירים את המרוץ והבלאגן שהיה כאן אתמול.
סוף סוף אפשר להתרכז בנוף המרהיב ומזג האוויר הבהיר הוסיף לתחושה הטובה, עכשיו גם ראיתי בפעם הראשונה את הצלב של עופר בראש הגבעה הקטנה שמעל הבקתה. קפה, פרוסות לחם יבש, ריבה, מיץ תפוזים ודגני בוקר, התפריט הכמעט נצחי. ב-07:45 התחלנו את המסלול להיום. המסלול הוא וריאנט וחותך את הקצה הצפוני של המסיב במקום להקיף אותו. המסלול מסומן בצבע כחול ומטפס בתחילה ל- Mt. Rogneux, טיפוס לא קשה מדי עד לגובה של 3084מ' ולפסגתו של הר אמיתי.
סימני דרך כחולים בעליה ל-Mt. Rogneux
המראה מהפסגה מהפנט, 360 מעלות של נוף אלפיני עד האופק. אנחנו מתפעלים, מרתיחים קפה שותים לאט ואח"כ מתחילים לרדת בצדו השני של ההר. השביל יורד במתינות וחוצה מס' שלוגיות, אחרי כחצי שעה בירידה מגיעים לאגם קטן Goli d'Aget. האגם מוקף שלוגיות שנמסות לאט בשמש ומכיוון שלא התקלחנו אתמול, נ' ואני נכנסים לטבילה במים הקפואים בצרחות כאב.
הנוף מפסגת ההר
Goli d'Aget
אחרי האגם ממשיכים במגמת ירידה לכיוון מזרח עד ל-Pindin, חווה קטנה מעל ערוץ שוצף. יורדים לערוץ וכדי לחצות אותו יש צורך ללכת צפונה כ-400מ' לאורכו עד לגשר. חצינו את הגשר והתחלנו לטפס ל- Col des Avouillons. הטיפוס תלול ובסופו נגלה מחזה מרהיב של קרחון Corbassiere העושה את דרכו מטה מהפסגות הגבוהות.
קרחון Corbassiere ופסגת ה-Grand Combin de Grafeniere, מבט מ-Col de Avouillons
ירדנו לאט מהמעבר, הרגליים כבר עייפות ולי מתחיל כאב בצד הברך. רצועה? אני מנסה למצוא את זווית הדריכה בה לא יכאב לי. בסוף הירידה מגיעים לגשר מעל הערוץ. מתחת שוצף הנחל שמתחיל בתחתיתו של הקרחון. פעם, כך מסביר השלט, השביל הלך על המורנה (ערימת העפר והאבנים שהקרחון גורף הצידה במהלך תנועתו) וחצה את הקרחון לכיוון הבקתה, אבל בעקבות נסיגתו המהירה של הקרחון, המורנה נעשתה לא יציבה והוחלט לבנות את הגשר (Passerelle de Corbassiere). מבצע הנדסי שהסתיים ב-2014 ובסיומו הוצב גשר מרשים באורך 190 מ' ובגובה של 70 מ'.
Passarelle de Corbassiere
אחרי שחוצים את הגשר עולים בצידו המזרחי של הקרחון עד שמגיעים לבקתה. אי אפשר להתנתק מהנוף ממרפסת הבקתה -הקרחון והפסגה בגובה 4314מ' של ה-Grand Combin de Grafeneire. מכיוון שעשינו הרבה עצירות במהלך היום הגענו אל הבקתה ב-17:30 ומצאנו אותה שקטה ועם מעט מטיילים, קיבלנו דרגשים והתארגנו למקלחת. 5CHF למקלחת עם מים חמים ללא הגבלת זמן. תענוג שמנקה את המאמץ ומרענן את הגוף. למי שמעוניין ישנה מקלחת חיצונית, סטייל המקלחות בחושות בחופי סיני. הבקתה המחודשת נבנתה בפעם השלישית אחרי ששתי הבקתות הקודמות שהיו קרובות יותר לקרחון, התמוטטו. אולי בגלל המרחק ואולי בגלל שאון זרימת הפלגים הצונחים מהקרחונים התלויים, לא ניתן היה לשמוע את הקרחון הגדול לועס וטוחן את הסלעים.
עדיין המראה מהפנט והוא עוד יותר יפה בשקיעה (לקראת 22:00) כאשר הפסגות המושלגות מקבלות גוון כתום. א.ערב הוגשה בשעה 19:00 – מרק עדשים, פסטה עם קוביות בשר עגל וסלט סלק. לקינוח – מחית תפוחים וקצפת. בסוף הארוחה הזמנו קפה ממקינטה ועלינו לחדר להתארגן לישון.
סה"כ 12.5 ק"מ ב-5:45 שעות הליכה נטו. למעלה 1370מ', למטה 1210מ'
חתך גובה יום 2
יום 3 Cabane FXB Panossiere - Cabane Chanrion
היום מתוכנן להיות ארוך יותר ולכן קמנו ב-06:30 ואחרי א.בוקר קלה יצאנו לדרך. בתחילה הולכים לאורך הקרחון שבבוקר מרגיש כאילו נכנסנו למקפיא ואחרי עשר דקות התחלנו לטפס ל-Col des Otanes.
בעליה ל- Col des Otanes
בסוף העליה ובחלק גדול מהירידה הולכים על שלוגיות וחוצים שדות קרח נרחבים. הירידה ארוכה ובסופה הגענו לתחתיתו של סכר Mauvoisin. עלינו על הסכר וחצינו אותו לגדה המזרחית.
מכל עבר ניתכים אל האגם כמויות אדירות של מים מהפשרת השלגים. האגם הוא חלק מתוכנית האגירה וההולכה של המים בחלק זה של שוויץ. בגדה המזרחית, הדרך בתחילה עוברת במנהרות שנחצבו בדופן המצוק ואח"כ יוצאת מהמצוק ומתחילה לטפס בגדה המזרחית אל עבר Col de Tsofeiret. היום הברך לא מציקה לי כמו אתמול ורק לעיתים רחוקות הרגשתי כאב. מזג האוויר המשיך להאיר לנו פנים והשמש קופחת בחוזקה.
לפתע באות ממולנו שתי נערות עם סלסלות ביד. כמו ימאי שראה סירנות בהיתי כלא מאמין. האם זה חזיון תעתועים? האם חטפתי זפטה שמש? הבנות מתקרבות, ביד אחת אוחזות מברשת וביד השניה סלסלה עם פחיות צבע – מסתבר שזהו צוות סימון שבילים מקומי...
ללא מילים
מעט לפני המעבר, ישנם מספר אגמים ואנחנו מנצלים את ההזדמנות לטבילה באגם קטן.
האגם נמצא בתוך דולינה שמתנקזת לאט לתת הקרקע. צדי האגם רדודים והשמש חיממה את המים לטמפ' סבירה לרחצה. שלושתנו נכנסים ומתרעננים. קבוצה של גרמנים שהלכו אחרינו עצרו לצד האגם והתלבטו אם להיכנס, כשראו שאנחנו כבר בשלב הייבוש, החליטו לבדוק את המים ולהיכנס, אחת הבחורות הורידה בשיא הטבעיות את הבגדים, נשארה בתחתונים בלבד וללא חלק עליון. בגדה הישראלית לא נרשמה התפעלות מיוחדת ולאחר התארגנות קצרה המשכנו לכיוון המעבר שלאחריו נשארה כחצי שעת הליכה אל הבקתה. בשלב זה דאגנו למלא את הבקבוקים במים מכיוון שבבקתה הקרובה אין מי שתיה בברזים, או לפחות כך הם מודיעים לכולם ואת המים יש לקנות.
הגענו לקראת השעה 17:00 כאשר הבקתה הקטנה כבר היתה מלאה בקבוצות של מטפסים העולים לאחת הפסגות באזור. אחרי שחרור ומתיחות הזמנתי בקבוק מים וכוס בירה וקיבלנו דרגשים בקומה שניה בחדר צפוף תוך הבנה שאין כלל מקלחות בבקתה. מזל שהתרחצנו באגם. האווירה נחמדה וחמימה ובמרפסת נצפות מרמיטות משחקות. אפשר גם לראות את המשך המסלול של מחר בעליה הארוכה לכיוון הגבול עם איטליה. א.ערב הוגשה, איך לא, בשעה 19:00 וכללה מרק ירקות טעים, סלט כרוב, פולנטה ועוף ברוטב. לקינוח – ניחשתם נכון, מחית תפוחים עם קצפת. WTF? מחר נהיה באיטליה ואני מקווה לשיפור בתפריט.
ממרפסת הבקתה לכיוון Fenetre de durand
מי מזהה פרצוף של חייזר?
חתך גובה יום 3
יום 4 Cabane Chanrion – Rifugio Champillon
יום זה הוא היום הארוך במסלול לכן השכמנו קום ובשעה 07:00 אחרי פת יבשה של שחרית, התחלנו לרדת ישר דרומה עד לתחתית הערוץ. חצינו את הנחל והתחלנו לטפס אל המעבר Fenetre de Durand שנמצא על הגבול בין שוויץ לאיטליה.
ב-09:30 הגענו למעבר שמצדדיו מתרוממים צוקי סלע אדירים. אחרי שהסדרנו נשימה ירדנו בצידו השני של המעבר אל איטליה. מעט עננות שהיתה באזור המעבר התפזרה וגם היום צפוי מזג אוויר שמשי. בירידה ישנם שדות קרח שמאטים את ההליכה אבל אנחנו בזמן טוב.
בירידה מ-Fentere de Durand
הירידה מתונה וארוכה ובסופה, מבנה אבן. משום מה ציפיתי שהמבנה הראשון שניתקל בו באיטליה יהיה בית קפה, אבל זה לא קרה והמבנה הוא בעצם חוות סוסים. קפה נצטרך להמשיך ולבשל לבד, לפחות עד הערב. מעט אחרי חוות הסוסים ישנם שני אגמים קטנים Lacs des Thoules וזאת העצירה הראשונה להיום. ממשיכים לרדת בשביל הרחב, כ-1000מ' מתחתינו נראה תחילתו של עמק חקלאי המתחבר בקצהו השני לעמק אוסטה, מקיפים את אגם Conca Di By ומטפסים לפי הסימון 200 מ' כדי להגיע לשביל בקו גובה 2200מ'. מנק' זו השביל עובר על תוואי של צינור מים ולכן הוא יורד במתינות רבה, 100 מ' לאורך 7 ק"מ, תוואי שמאפשר הליכה קלה ומהירה.
מקטע השביל על צינור המים
בצל חורשת אורנים עצרנו למנוחה, נ' השתרע כדי לתת לדם לזרום בחזרה מהרגליים אל המוח. גם נ' נשכב ואני משתדל להישאר ער כדי לוודא שלא נמצא את עצמנו הולכים בחושך. כ-500מ' לפני תחילת העליה ל-Champillon השביל עוזב את הדרך הנוחה, חוצה תעלת מים ונעלם בסבך הצמחייה הפורחת. כל 20 מ' יש אבן עם חץ צהוב לסימון הכיוון אבל מצב השביל מפליא מאד ומעיד אולי על מיעוט ההולכים בו (לפחות במקטע הזה). בתום הקטע הקצר חוזרים לדרך רכב המטפסת עד לבקתה, השביל חותך את הסיבובים ללא חוכמות ועולה בשיפוע חד ומכאיב עד הקצה. אל הבקתה הגענו ב-16:30 ואחרי התארגנות קצרה הזמנו פלטת גבינות ובירה. האווירה בבקתה עליזה ושונה מאד מהאווירה בבקתות השוויצריות. מוזיקה מתנגנת, השיחות באיטלקית קולניות ובעל הבית והצוות יוצאים מגדרם כדי שיהיה לנו נעים ונוח. חוץ משלושתנו מתארחים בבקתה שני אוסטרים שחיים בשוויץ וזוג איטלקי. אחרי הארוחה הקלילה נכנסים למקלחת ברמה הכי גבוהה שנתקלתי בבקתות. מים חמים בשפע גם בכיורי הרחצה. קיבלנו חדר עם מיטות וההרגשה היא של מלון 5 כוכבים. אחרי המקלחת יצאנו למרפסת לשבת על כסאות הנוח ולהתרגע. השמש מחממת מאחור והמבט מזרחה מראה את כל יום ההליכה מ-Fenetre de Durand. א.ערב מוגשת בשעה 20:00, ספגטי עם רוטב עגבניות וזיתים שחורים למנה ראשונה, סלט לא מזוהה, שעועית ונקניקיות. לקינוח – מסקרפונה – יש! תודה. עם האוכל קיבלנו גם קנקן יין על חשבון הבית ובתום הארוחה אספרסו. את ארוחת הבוקר ביקשנו למחרת לשעה 07:00. נ' עייף ולא רוצה לקום מוקדם. ב-22:00 אנחנו זוחלים למיטות.
Rifugio Champillon
חתך גובה יום 4
יום 5 Rifugio Champillon - Bourg St. Pierre
התעוררתי עם הזריחה והרגשתי שישנתי כל כך טוב שגם הנחירות של נ' לא הפריעו לי. התארגנו בעצלתיים, נהנים מהשהות בבקתה ורק ב-08:00 יצאנו לדרך. היה נדמה לנו שיש לנו את כל הזמן שבעולם. המסלול שנבחר להיום עוזב את המסלול הקלאסי אחרי Col de Champillon ובמקום לרדת לכפר St. Rhemy המסלול חותך לשוויץ דרך Col de Menouve. התוכנית היא לרדת מ-Col de Menouve ולהגיע לכביש שיורד ממעבר סן ברנרד. בנקודה שמגיעים לכביש יש תחנה והאוטובוס האחרון עובר בשעה 16:35. אם נפספס את האוטובוס נצטרך להמשיך במסלול עוד כ-8 ק"מ עד לסוף המסלול. העליה ל-Col de Champillon עוברת בקלות יחסית ובמעבר נגלה לעינינו המון בלאן במלוא תפארתו.
גם הירידה נוחה ואחרי כשעה בירידה התחלנו לחפש את השביל שיקח אותנו במסלול שבחרנו. בעזרת אפליקציית הניווט וה-GPS נמצא השביל, או ליתר דיוק את מה שנשאר ממנו. השביל שומר על קו גובה מעל העמק ולכן הועדף בשלב התכנון. מה שהסתבר לנו תוך כדי הליכה זה שהשביל איננו מתוחזק לא מעט שנים. במקומות מסויימים מפולות בוץ כיסו את התוואי באופן מקומי. למרות זאת הנתיב ברור ולא היה קשיים מיוחדים להמשיך בשביל. הבעיה העיקרית נוצרה כאשר נדרשנו לחצות ערוץ נחל ולשם כך נאלצנו ללכת במעלה הנחל עד לנקודה שנראתה מספיק בטוחה לחציה אבל הוסיפה כחצי שעה. לאחר שחצינו כבר היינו עייפים והשתרענו על כר עשב להפסקה ומנוחה.
קפה וזזים
השביל עתה מתחבר לדרך רכב שעולה מתחתית העמק עד המבנה האחרון שבמפה מסומן כ-Tza Neuva. משם ממשיך השביל באופן די ברור ומסומן אך ניכר שמעט מאוד מטיילים עוברים בו. רק כשהגענו למעבר, הבנו למה. העליה ל-Col de Menouve מפרכת ומעייפת וגם הזמן מתחיל לדחוק. בשעה 14:30 הגענו מותשים למעבר והמראה שנגלה לעינינו היה שונה מכל מה שראינו עד לאותו רגע. בצד השוויצרי של המעבר ישנו מבנה שהיה בעבר התחנה העליונה של רכבל. מגג המבנה ניתן לראות את כל אתר הסקי שבחלקו העליון מפוזרות גדרות עץ ישנות ושברים רבים. הרכבל הוא חלק מאתר סקי שננטש ב-2010. מאד לא טיפוסי לשוויץ שתשאר חורבה וזוהמה כזו והמראה היה די מדכא. בצדו התחתון של המבנה רואים את הקרוניות חונות במסודר כאילו הזמן קפא.
מדרונות אתר הסקי הנטוש
מראה לא מלבב
הירידה התגלתה כלא פשוטה כלל בלי שום שביל ניכר לעין פשוט ירדנו על דרדרת ושברים בתחילה ואח"כ משטח עשב זרוע באבנים. ניסיתי לדמות כאילו אני גולש אבל כל צעד הכאיב לי בברך וקיללתי את עצמי על המסלול הנפלא שמסתיים בצורה כזו. אחרי שעה של ירידה סיימנו "לגלוש" והגענו שוב לדרך נוחה שאיתה ירדנו עד לתחנת האוטובוס (Bourg St. Bernard). השעה 15:40, עמדנו במטרה. האוטובוס הגיע ולקח אותנו למרכז Bourg St. Pierre, משם בהליכה קלילה 5 דק' עד האוטו.
האוטובוס הגיע בדיוק שוויצרי
סה"כ 14 ק"מ ב-5:30 שעות הליכה נטו. למעלה 1250 מ', למטה 1700מ'
חתך גובה יום 5
סיכום
המסלול המלא הוא בן 100 ק"מ ואנחנו קיצרנו אותו ל-77.5 ק"מ קשוחים בכל קנה מידה עם כ-6,200מ' עליות ו-5,800מ' ירידות. מדהים ביופיו והתמונות מדברות בעד עצמן, מזג האוויר המופלא תרם את חלקו ולא הקשה. למרות הקרבה למסלולים מוכרים, מעט מטיילים הולכים בו (אם לא נופלים בטעות על אחד מאותם מרוצים פסיכים) ומבחינתי זה היה חלק מהקסם. את המסלול של היום האחרון הייתי מחליף להליכה ארוכה יותר עד ל-Col du Grand St. Bernard בשביל מסודר ונוח ושם תופס את האוטובוס או לחילופין אפשר להעלות את האוטו לשם ביום הראשון ולרדת באוטובוס הראשון בחזרה למטה. אז אם ברשותכם 5-6 ימים להליכה ואתם בכושר טוב אל תהססו.
לירון
נערך ע"י משתמש יום רביעי 25 יולי 2018 18:40:19(UTC)
| סיבה: לא צויינה