חזרנו מחופשת בת שלוש שבועות באיסלנד. אני מפרסם סיפור דרך למרות ש-Laugavegur הינו טרק ידוע. זאת מכיוון שלנו כמשפחה היה אתגר גדול לעבור אותו ואת המסלול בחצי האי Hornstrandir (שזה מקום פראי לחלוטין). מקווה שזה ייתן השראה לעוד משפחות עם ילדים ואולי יעזור להן להתארגן בהתאם. טיילנו באותו ההרכב: אבא, אמא, נועה בת 13, אליהו בן 10, ליאה בת 5. אה והחותנת כמובן. בת 71
בקשר לתמונות - במסע הזה נשברה לי מצלמה, עדשת רחבת זווית נפלה מהצוק והרחפן לא שרד את הרוחות :( לכן יש מעט יחסית תמונות וחלק מהטלפון.
אופן הטיול היה כזה:
- 7 ימים - Laugavegur
- יום מנוחה + התארגנות למסלול הבא
- 4 ימים - Hornstrandir
- יום הגעה לדירה ששכרנו
- שבוע נסיעות לאתרים הפופולריים
אני רוצה להתחיל מהמיטוסים ששמעתי/קראתי על איסלנד באינטרנט. זה מאוד מסדר את הדברים וגם עושה את כל המסע למפחיד פחות (אני באמת פחדתי קצת למרות שהייתי צריך להחזיק מורל גבוה בגלל הילדים כי גם כך היה להם קשה).
1. איסלנד יקרה. זה פשוט אינו נכון. אני אתחיל מטיסה. ראיתי את המחירים של טיסות ישירות ופסלתי את האפשרות. 5 כרטיסים זה יוצא לא מעט. אבל מה ששמתי לב כי טיסה מאירופה לרייקיאביק הרבה יותר זולה. מצאתי טיסה מלונדון 40 אירו כל כיוון עם Easy Jet. מצאתי טיסה ללונדון 110 הלוך ו-130 חזור. בכך הטיסה עלתה 320 כ"א. אם לא הייתי מוגבל עם ילדים, ניתן היה להשיג מחיר אף טוב יותר. מחיר דלק באיסלנד כמו בישראל. מחירי מצרכים פחות או יותר כמו אצלנו. בסך הכל לא הייתי אומר שהמחירים שם זה קטסטרופה. בחלק השלישי של הטיול כשנסענו עם רכב, שתינו קפה פעם-פעמיים ביום בבתי קפה והמחיר לא היה גבוה מ-Aroma אצלנו. דירה ששכרתי ב-Hvollsvollur היתה ענקית וברמה טובה מאוד עם מדיח, מכונת כביסה, מייבש מצויידת ממש יפה. יצא 6000 ש"ח לשבוע. זה אולי נשמע הרבה, אבל הייתי במספיק AirBnB למניהם ובדרך כלל תמורת סכום זה מקבלים פחות. שורה תחתונה - מי שמטייל לבד ומשקיע קצת בחיפוש משיג מחיר נורמלי. מילה אחת על הבקתות. בקתות (איפה שיש :) מאוד בסיסיות ויקרות מבקתות אלפיניות ב-20%. אין שם אוכל חם. לא יודע להסביר, במיוחד שכל הבקתות נגישות לרכב 4X4. אין צורך במסוקים כמו באלפים. אה, ומחיר עבור אוטובוס 4X4 ייקר. אבל זה משהו מאוד מיוחד אם חושבים על זה.
2. מזג אוויר באיסלנד משתנה כל הזמן. אני לא יודע, אולי זה המזל שלנו, אבל 6 ימים ראשונים ב-Laugavegur היתה עננות גבוהה ו גשם לפרקים (יומיים אחרונים גשם ללא הפסקה), שבועיים לאחר מכן - בהיר או מעונן חלקית ולמעשה לא ראינו גשם עד שחזרנו ללונדון. יוםיים כן היתה רוח מטורפת. אבל אני לא הייתי אומר שמזג האוויר שם משתנה בצורה קיצונית כמו שמתארים באינטרנט. צריך להיות מוכן לגשם תמידי ורוח מטורפת. אם אתם באים מצויידים, רוב הסיכויים שיהיה בסדר. אני אכתוב פוסט נפרד עם סקירות הציוד שלקחתי (בפורום ציוד).
3. Ring Road - האופציה הטובה כדי לראות את איסלנד. בהתחלה התוכנית היתה כן לעשות את ה-Ring Road אחרי הטיול ב-Laugavegur. שיניתי את התוכנית אחרי שקראתי על Hornstrandir. וטוב שכך. שבוע האחרון שבילינו באתרים הפופולריים היה שבוע הכי גרוע. בכל מקום זרימה של תיירים חזקה מזרימה בכל מפל מים. פשוט איכס. טריליון אנשים שרוצים להשיג את הסלפי - "זה אני ב-Skogafoss", "זה אני ב-Geysir" וכו... יש מקומות יפים גם ללא כל התיירים האלה. בנוסף בחלק גדול מהמקומות התנוע ממש מוגבלת. איסלנדים לא רוצים שתדרכו על הדשא שלהם וסגרו את כל המקומות הקטנים הקיפיים. כל אתר פופולרי נראה כמו בניאס ואפילו גרוע מזה. שום דבר אינו אקסקלוזיבי במקומות אלה. יומיים אחרונים לקחנו את הילדים ל-playgrounds בעיירה בה גרנו. וזה היה הרבה יותר מוצלח.
4. איסלנד היא אדמת אש וקרח. Land of Ice and Fire. זה אולי נשמע מאוד פואטי אך לא משקף את המציאות. חברים אם אתם נוסעים לאיסלנד, רוב הסיכויים שלא תחוו התפרצות הר געש. ההגדרה הרבה יותר מדוייקת היא שאיסלנד היא אדמת מיים בטמפרטורות שונות. זה כן. תפגשו מים מ-0 מעלות עד אולי 100. ויש המון מים. קרים וחמים. בקטע מ-Hrafftinnusker ל-Alftavatn ראינו כ-100 מקורות מים חמים. מדהים! חצינו נהרות עם מים קפואים ממש (לדעתי - 3-4 מעלות). כשחציתי 6 פעמים את Blafjallakvisl (כי העברתי ציוד של כולנו + ליאה) לא הרגשתי רגליים. רצתי במשך 15 דקות כדי להזרים דם לכפות הרגליים.
5. צריך לקנות קרונות איסלנדיות כי אין אפשרות לשלם עם כרטיס אשראי במקומות נידחים. יש אפשרות לשלם עם כרטיס אשראי (יש לי contactless mastercard) בכל מקום. אפילו ב-Hraftinnusker.
6. איסלנד היא מדינה הירוקה בעולם. רחוק מאוד מהמציאות. אין מחזור כמו בגרמניה או שוויץ. יש הרבה Greenwash.
ציוד חובה מיוחד:
- אוהל עמיד ברוח
- מכנס גשם,
- Rain Mitts (ששמים מעל כפפות) - זה פשוט הצלה!
- גרביי Goretex! חברים לא יודע מה היינו עושים ללא הגרביים האלה!
- רשת נגד זבובים (Headnet)
מפות.
מפות נייר שניתן לקנות ברייקיאביק - זה פשוט בדיחה. מסלולים לא מסומנים ו/או לא מדוייקים. מפות נייר ללא כל הגנה מרטיבות. מפות של סימון שבילים בארץ זה רולס רויז ביחס למפות הטופוגרפיות האלה. אדיין קניתי למקרה ונצטרך (במיוחד ב-Hornstrandir ששם אין שבילים בהרבה מקומות). עזבו. השתמשו באפליקצית ViewRanger החינמית שיש בה מפות טופוגרפיות עם כל השבילים הידועים הניתנות להורדה בשימוש Offline. היא מחסה את כל העולם לדעתי.
מדריך שקראתי של Cicerone גרוע ביותר. מי צריך את המגילות האינסופיות "אחרי אבן גדולה תפנה ימינה, לך עד הנחל..." אני רוצה מפה עם מקומות מיוחדים/מסוכנים ומידע מה לעשות במקומות אלה. בסופו של דבר נעזרתי יותר באינטרנט.
לינקים שימושיים מאוד!
מפות טופוגרפיות אונליין: http://kortasja.lmi.is/en/
מצלמות WEB + מידע על רוחות בכל חלקי איסלנד (כדי להבין מצב נוכחי): http://vegasja.vegagerdin.is/eng/
טבלאות גאות - חשוב למי שמטייל ב-Hornstrandir המרוחק: https://www.sailwx.info/tides/tidemap.phtml
תתזית מ"א מקומית: https://en.vedur.is/weather/forecasts/areas/
מפות סטיה של קוטב הצפוני מקוטב המגנתי (מגיע ל-17 מעלות ב-Hornstrandir!!) זה חשוב לניווט במ"א רע! http://www.magnetic-declination.com/
מסלולי Hellismannaleið + Laugavegur + Fimmvörðuháls בקובץ אחד - מומלץ לעשות את כולם: https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1rjCTuSAFem9j6Nk17DPpiXvej8vte9VE&ll=63.87091742987167%2C-19.703806476029172&z=10
אוכל
אוכל זה היה אחד הדברים הקשים בכל ההרפתקה. קניתי הרבה מצרכים Freeze-Dried מאה"ב (אין בארץ) וזה סיפק את הסחורה. ממליץ בחום. לא הלכנו על מנות מוכנות כי ניסיתי כ-10 מנות שונות והילדים לא אכלו אותם ממש. קניתי ירקות, בשר עוף ולקחתי נודלס מ-12 מנות חמות בארץ. הנודלס דווקא עשוים מחומרים טובים. ה בעיה היא אבקות. אבל אם לוקחים מצרכים אמיתיים ולוקחים רק נודלס זה בריאי עד כמה שזה יכול להיות בריא בטרק. כמובן לקחנו גם קוסקוס, כוסמת. לבוקר לקחנו שבולת שועל, דבש (כבד אבל יותר טוב מסוכר) ואבקת חלב אמיתי שקניתי גם באה"ב כי אין בארץ גם בחנויות בכפרים ערביים! חייב לציין שמי שמטייל לבד יכול להסתדר עם מה שמוכרים בבקתות. אני הייתי לוקח מנה אחת למקרה ולא אוכל לקנות מנה מהירה בבקתה. זה היה חוסך המון משקל.
סיפור דרך.
יום אפס - הגעה ל-Trail Head. הטיסה שלנו מלונדון היתה ב-06:00 ונחתנו ב-08:15. לקחנו shuttle משדה תעופה לתחנה מרכזית ברייקיאביק (BSI). נסיעה של 30 דקות בערך. מהתחנה המרכזית יוצאים אוטובוסים לכל חלקי איסלנד. אנו לקחנו אוטובוס של Reykjavik Excursions (הזמנתי מראש כרטיסים 90 דולר כ"א) של 13:00 באותו יום. עד אז היינו צריכים להספיק המון דברים:
- להאכיל את הילדים,
- לקנות אוכל לדרך (נסיעה ל-Landmannahellir היא כ-3:30)
- לקנות בלון גז
- לקנות מפה
- לבדוק מזג אוויר
- להחליף כסף
- לשים מזוודות במשרד שמשכיר לנו דירה ליום מנוחה בין המסלולים.
הספקנו לעשות הכל והגענו ל-Landmannahellir. נסיעה באוטובוס 4X4 זו גם חוויה במיוחד בחזרה מ-Thorsmork כאשר עוברים מספר רב של נחלים. ב-Landmannahellir ישננו בבקתה. ירדנו מהאוטובוס לבד כי כולם נוסעים ל-Landmannalaugar ומתחילים את Laugavegur. אנחנו עשינו טרק טיפה יותר ארוך. האוטובוס לא נכנס ל-Landmannahellir אם אין מי שיורד שם!
יום ראשון - מ-Landmannahellir לאמצע שום מקום ליד נחל ללא שם אם מים קפואיים ונקיים (נ"צ: 64°00'39.0"N 19°08'36.8"W).
עליה: 668
ירידה: 465
מרחק: 12 ק"מ
תיאור שטח: הליכה בשטח פתוח משורי+- על טחב או דשה. שביל מסומן עם עמודים נמוכים אחרי אגם Lodhmundarvatn. השביל אינו מסומן על מפות!
קשיים: זבובים ליד האגם. שטח פתוח - אפשרות לרוחות. בשביל אין אנשים בכלל.
קשקושים: מ-Landmannahellir הלכנו בקטע של שביל Hellismannaleid שהוא מתחיל ב-Aftangagil. למעשה הקטע מסתיים ב-Landmannalaugar אבל מכיוון שאורכו 17 ק"מ וזה היה יום ראשון, ילדים... בקיצור החלטתי לחלק אותו לשניים: 12 + 5. גם כי היה מקור מים לחנית לילה וגם כי אחרי 12 ק"מ אסור להעמיד אוהל כי נכנסים לשמורת טבע Friðland að Fjallabaki וגם לא ברור אם יהיה מיים. בלילה היו רוחות חזקות ורוח שינתה את הכיוון כך שהייתי צריך להוסיף guylines לאוהלים באמצע הלילה. הקמתי שני אוהלים: Ultamid 4 ו-Zpacks Duplex. למעשה למדתי שרק ה-Ultamid מספיק לכולם ופעם הבאה הקמתי את Duplex רק ב-Emstrur כאשר רק אני ובני ישנו באוהל ויתר המשפחה בבקתה.
יום שני - מאמצע שום מקום ל-Landmannalaugar.
עליה: 124
ירידה: 280
מרחק: 5 ק"מ
תיאור שטח: עליה קצרה, ירידה תלולה והליכה במישור, חציית נחלים לא עמוקים, רובם היה ניתן לעבור בלי להרטב כלל. עברתי יחף. חציית שדה לאבה במסלול מאוד מסודר.
קשקושים: כאן מסתיים מסלול Hellismannaleið. שלכל אורכו פגשנו רק שני זוגות מטיילים! בירידה לעמק שבו נמצא Landmannalaugar פגשנו כבר עשרות מטיילים. הרגשת בדידות נמחקה לגמרי. Landmannalaugar הינו חניון מאוד גדול (הכי גדול שראיתי בין כל החניונים באיסלנד). יש בו בריכה טבעית חמה (באיסלנד יש המון בריכות כאלה אבל ב-Landmannalaugar יש הכי הרבה אנשים). יש חנות שבה ניתן לקנות אוכל לטיול, קפה, מרק חם (מרק חומוס - 600 קרון ~ 20 שקל). יש מבחר מספיק גדול של מצרכים. הזמני מקום בבקתה עוד כשהיינו ב-Landmannahellir (בקשתי מבחורה חמודה שם שתזמין לנו מקום כי היתה תחזית מזג האוויר לא מעודדת). אני ובני הלכנו להתרחץ בבריכה החמה - איזה כיף! לא רצינו לצאת. היינו שם שעה בערך. עד שהבננו שלא מחשיך שם בלילה (או בגלל שאשתי כעסה עלינו :))
יום שלישי - מ-Landmannalaugar ל-Hraftinnusker.
עליה: 530
ירידה: 80
מרחק: 12 ק"מ
תיאור שטח: בערך מחצית מהיום עליה ומחצית השניה - עליות וירידות קטנות והליכה מישורית. יש מעבריי שלג שמתחתיהם זורמים נחלים. יש להזהר כי בקיץ יש הרבה בורות בשלג. כדי שיהיה פחות עומס על שלג הלכנו בצורה כזאת שהמרחק ביננו היה 10 מטר. לקראת הסוף הרבה שלג, קר מאוד (במיוחד כשיש רוח). יש אנדרתה של מטייל שנפתר בסערה 2 ק"מ מבקתת Hraftinnusker ששמו עידו קיינן.
קשיים: שלג לא יציב, בהר אין מחסה מרוח, אין שביל ובארפל קשה לנווט ללא GPS
קשקושים: עליה היתה קשה לילדים. רוח הוסיפה לקושי. טוב שלא היו מעברי מים. ארבעה קילומטרים ראשונים יש המון אנשים (לא טיילים מקצועיים - באים בג'ינס... טוב שלא על עקבים) שהולכים מסלולים קצרים מסביב ל-Landmannalaugar. התחיל לרדת גשם ועליה הפכה לקשה הרבה יותר. ילדים החליקו הרבה פעמים כי האדמה נהפכה לבוץ. רוח חזקה העיפה טיפות מים לפנים, הילדים שמו Buff-ים כדי לחסות פנים. באיזשהו שלב הלכנו על שלג קילומטרים שלמים. אין מחסה מהרוח כלל. שמנו מכנסי גשם (מעילים היו עלינו מהתחלה) ו-Mitts. זו היתה הצלה של ממש. בהר עצמו הרבה שברים של Dragon Glass (מי שעדיין חושש ש-Night King יחזור יכול לקחת חתיכה חדה) אין דרך ברורה בהר אבל הכיוון הכללי מסומן בערימות אבנים שמרחק ביניהם מאות בודדות של מטרים, כאשר בארפל לא רואים כלום (פה לצערי נפתר עידו, כנראה לא מצא דרך במזג אוויר גרוע). את הבקתה לא רואים כל הדרך, כי יש אליה ירידה קטנה. הרבה אנשים לא עוצרים פה, אלא ממשיכים לבקתה הבאה Alftalvatn כי אם יש מזג אוויר לא משהו, בהר הוא הכי גרוע וגם המרחק של 12 ק"מ לא גדול מדיי. בהר יש הרבה מחסיי רוח להקמת אוהלים שבנו מאבנים המפוזרים באיזור. יש מקור מים חם ליד הבקתה - אין לשתות ממנו. באופן כללי כל מקור מים עם ריח של ביצים - אין לקחת מים לשתיה או בישול, כך נאמר לי בבקתה. ביקתת Hraftinnusker היא היחידה ללא מקלחות. שירותים ממש בסיסיים ללא מים.
יום רביעי - מ-Hraftinnusker ל-Alftavatn.
עליה: 130
ירידה: 600
מרחק: 12 ק"מ
תאור שטח: רוב המסלול בירידה. מחצית הראשונה מאוד דומה לקילומטרים אחרונים של היום הקודם. ה-מ-ו-ן (כ-100) מקורות מים רותחים- אין להתקרב (קבלתי כוויה). כל האדמה פשוט רותחת. הרבה מאוד שלג. ירידה תלולה ומעבר מים "רציני" ראשון עם מים לא קרים כל כך אבל נדרשת החלפת נעליים או גרביי גורטקס שהם מספיק גבוהים כדי למנוע חדירת מים לגרביים הפנימיים.
קשיים: שלג לא יציב, מעבר מים עם עומק עד הברך+-
קשקושים: קמנו, התארגנו ויצאנו לדרך כאשר גשם מאתמול מלווה אותנו עד הירידה. לאורך הדרך רואים המון ענני אדיי מיים יוצאים מאדמה. מראה מוזר מאוד. ריח של H2S באוויר אבל לא במינון מסוכן. אלי אמר שהריח מגרה אותו והוא רוצה ביצה קשה :). בירידה התלולה פתעום פסק הגשם, טיפה התבהר ונפתח להפתעתנו נוף מדהים. צילמתי כמו משוגע. עמקים עם הרים ירוקים מהטחב ושחורים מהרי הגעש. לא ראיתי דבר כזה בחיים. עשינו הפסקה, המשכנו וחצינו נהר Grashagakvisl כאשר העומק היה פחות מברך ואני עברתי בהצלחה בלי להוריד נעליים (גרביי גורטקס היו עליי מהתחלה). רוב האנשים מחליפים לסנדלים ובצד השני שמים נעליי טרקינג חזרה.
יום חמיש: מ-Alftavatn ל-Hvanngil
עליה: 109
ירידה: 138
מרחק: 4 ק"מ
תאור שטח: עליות קטנות, חציית נהר עם עומק מעל הברך. רוחות חזקות מאוד.
קשיים: היתה רוח מטורפת שהתחזקה לקראת הערב ושברה מספר אוהלים. מעבר המים לא היה קשה במיוחד. אבל בגלל הגשם והרוח כמעט נפלתי במים.
קשקושים: יצאנו מהבקתה ומהר מאוד הגענו לנהר. חצינו אותו ודיי מהר הגענו ל-Hvanngil. בהתחלה דיי חשבתי להקים שם אוהל. אבל בגלל המ"א אישתי שמה veto. קראתי במספר מקומות באינטרנט שאנשים המפעילים את הבקתה אינם נחמדים עד שמטיילים אפילו החליטו לא לעצור שם. אז במקרה שלנו היתה מישהיא מאוד נחמדה שעזרה לנו בהרבה דברים. עשינו כביסה עוד ב-Hvanngil והיו לנו הרבה בגדים רטובים. לקחתי guylines של האוהלים וטלינו כביסה בחדר. הפעלנו תנור גז ופתחנו חלונות. כל האנשים מהחדר השתמשו ב-"מתקן הטליה" המאולטר - פשוט אין איפה לייבש בגדים. רוח היתה כה חזקה ששברה כמה אוהלים. ללכת לשירותים היתה הרפתקה לא קטנה (במיוחד עבור הקטנה). בדקתי תחזית למחר שהיתה מעודדת - כל הבקתה שמחה מאוד. מחרת כמנו וחגגנו לליאה יומ הולדת. תמיד ביום הולדת שלה אנחנו מטיילים איפהשהו :) מסכנה הילדה. האישה שעובדת בבקתה נתנה לנו חתיחת עוגה אחת, מצאנו כמה נרות "של שבת" וכך חגגנו. היא דווקא זוכרת את זה כמשהו טוב.
יום שישי: מ-Hvanngil ל-Emstrur
עליה: 227
ירידה: 198
מרחק: 12 ק"מ
תאור שטח: הליכה במישור על חול שחור. רוח מעיפה חול והוא חודר לכל דבר. היתה לנו רוח חזקה וגשם לא חזק. זה היה מצוין כי אז אין כ"כ הרבה חול באוויר.
קשיים: אין
קשקושים: יצאנו יחסית מוקדם. הרוח היתה לא חזקה אבל עדיין הקשה על הליכה. למעשה כל היום בילינו במין מדבר כזה אבל הכל שחור. גם חול מתחת לרגלינו גם אבנים. הדבר היחיד - הגבעות היו מכוסות טחב וקבלו צבע ירוק. כל זה ביחד ייצר תמונה שמוח לא מעקל אותה. לקראת הסוף ניסיתי להטיס רחפן וזאת היתה הפעם האחרונה שלו באיסלנד. לא הצליח לעמוד ברוח, משהו השתבש בו ולא טס יותר. איזה באסא. בניתי עליו. לקראת ההגעה לבקתה הילדים רצו חצי מהקילומטר האחרון - כלכך רצו לסיים את היום. אני ובני הלכנו לשון באוהל וכל הבנות הלכו לבקתה. היו עוד 3 אוהלי ZPacks Duplex - למי ששאל אם הוא מחזיק מעמד באיסלנד. בלילה היה גשם ורוח אבל לא חזקה מספיק בשביל לשבור אוהל.
יום שביעי: מ-Emstrur ל-Husadalur שב-Thorsmork
עליה: 350
ירידה: 600
מרחק: 15 ק"מ
תאור שטח: עליות/ירידות קטנות. נוף מאוד יפה. חציית נהר בגשר עם מעקות ואח"כ עליה לאורך הקיר עם שרשרת ברזל - לשים לב טוב טוב שהילדים לא משתוללים. מקום מסוכן - מצד השני תהום וזרם חזק מאוד! נכנסים ליער עם עצים! אבל העצים מאוד נמוכים. משהו מוזר. לא ראיתי כזה יער אף פעם וגם לא באיסלנד. חציית נהר נוסף מאוד רחב (50-70 מטר) אם מים קפואים ועמוקים במקומות מסויימים - בדקתי עומק עם מקל.
קשיים: חציית נהרות
קשקושים: היה יום בהיר ראשון שלנו. היה חם - הלכתי במכנס קצר + חולצת ריצה. נופים יפים של העמק לאורך כל הדרך. לקראת הסוף (3 ק"מ לפני Husadalur) נכנסים ליער שהוא העתק של יערות בקורליה אבל כל העצים קטנים. כמו באגדה. יש הרבה פירות יער (lingonberry, blueberry, cloudberry - סליחה אין להם שמות בעברית). ומלא מלא פטריות מסוגים שונים. חייבים להכיר סוגים אחרת זה מסוכן - כן היו כמה רעילים. אספנו המון פטריות ועשינו מרק. גם הכנו פטריות במלח. ישנו ב-Volcanohuts שזה היה כמו מלון 5 כוכבים אחרי כל הטרק הזה. Thorsmork - הינו מקום מאוד פופולרי למטיילים ויש כאן מקומות יפים עם נופים מדהימים של קרחונים. יש גם הריי געש ומפלי מים. אני יכול להמליץ להעביר פה יום-יומיים נוספים. המקום נגיש אבל לא ברכב רגיל. לכן אם אתם כבר פה תטיילו בו. חלק מאלה שעושים את Laugavegur ממשיכים עוד יומיים ל-Skogafoss. הדבר מחייב עליה של כ-1000 מטרים ואותה ירידה, מכיוון שטיילנו עם ילדים, וויתרתי על התוספת הזו.
יום שמיני - חזרה לריקיאביק
למחרת היה לנו אוטובוס אחרי הצהריים לרייקיאביק. הנסיעה היתה מאוד מעניינת - חצינו המון נחלים ונהרות. ראינו קרחונים ענקיים מעל צוקים גבוהים - לא ראיתי דברים כאלה לצערי לא צלמתי. מעניין כי כנראה יש שם הרבה מסלולי טיול טובים. גם בנסיעה ל-Landmannahellir וגם בנסיעה חזרה מ-Thorsmork האוטובוס עוצר פעמיים במרכזי קניות קטנים כך שאפשר לקנות אוכל, לשתות קפה.
חזרנו ל-BSI (תחנה מרכזית) בריקיאביק בסביבות 18:00. הלכנו ברגל לדירה אותה שכרנו ליום אחד. העיר קטנה מאוד ואין מה לעשות בה (למעט אולי פבים - לא היה רלוונטי עבורינו). עשינו קניות בסופר, הלכנו לישון. למחרת קמתי ורצתי לחברת השכרת רכב כדי להיות ראשון (לקראת 8 בבוקר כי כבר ב-17:00 הסירה שלנו מפליגה מ-Ísafjörður). כאן כדאי להזכיר כי באיסלנד יש סעיפים מוזרים מאוד בביטוח הרכב. נזק הנגרם מחול שרוח מעיפה, נזק מאבנים קטנות כתוצאה של נסיעה בדרכי עפר, נזק משבירת דלת הנפתחת ברוח חזק... בקיצר תבדקו טוב טוב את כל הכיסויים. אני עשיתי את כולם כדי להיות שקט. את הרכב שכרתי ב-Blue Car Rental ואני מרוצה - לא עשו בעיות בכלל. לקחתי Nissan X-Trail 4x4 עם 7 מקומות. היה דיי נוח. מחכה לנו נסיעה של 6-7 שעות למקום הכי נידח בכל האי...
חצי האי Hornstrandir
Hornstrandir הינו חצי האי כאשר מצד היבשת המעבר חסום על ידי קרחון Drangajökull. למעשה ניתן להגיע אליו עם הולכים כ5-7 ימים לאורך החוף (לא ברור עד כמה עביר). אבל האופציה האמיתית היחידה להגיע לשם זה דרך הים. ב-Hornstrandir אין תושבי קבע. יש מספר בתים שננטשו ב-1950 עקב הבידוד והריחוק. חצי האי באמת פראי לגמרי. מבחינת מסלולים - אין סימון כלל וחלק גם אין אפשרות לראות. יש הרבה שועליי קוטב (Arctic Foxes). לעתים רחוקות מאוד מגיעים לחצי האי דובי קותב על איסברגים המגיעים מגרינלנד השכנה (300 ק"מ בלבד). לא יודע מה נדפק לי בראש ולמה רציתי דווקה לטייל שם.
יום אפס - הגעה.
הנסיעה ל-Ísafjörður היתה מאוד מעניינת. כללה לא מעט קילומטרים של דרך עפר טובה. אבל יחד עם זאת מאוד מעייפת. הגענו לעירה וחניתי ממש במרינה איפה שסירה של חברת Borea Adventures חיכתה לנו. עלינו על הסירה ויצאנו אל ההפלגה של שעתיים. היו איתנו עוד כ-12 מטיילים כאשר רובם ירדו בעצירה ראשונה ב-Hesteyri - מקבץ של כמה בתים עם הבית הפופולרי - Doctors House שמסתבר אפילו יש בו קפה! טירוף! אספנו את קבוצת אמריקאים מ-Hesteyri שסיימו את הטיול שלהם. הם סיפרו שהיה מאוד קשה. רוח שברה שני אוהלים והיה מאוד קר. אנחנו ועוד 4 קוריאנים ירדנו ב-Veiðileysufjörður שזה שום דבר פשוט שם של פיורד. הגענו ב-18:00 לחוף ולכן לא עלה בדעתי בכלל לעשות משהו באותו היום. קבוצת הקוריאנים החלה בטיפוס לפס - מטרה שלנו למחר. הקמנו אוהל, בשלנו ארוחת ערב והלכנו לישון. כבר בערב החלה לנשב רוח חזקה שהתחזקה והתחזקה - עד שמקלות הליכה שהחזיקו את האוהל התעקמו כ"כ חזק - חשבתי שזהו זה. חיזקתי עם זוג מקלות הליכה נוסף וכך פתרתי את הבעיה. חיזקתי והוספתי guylines.
יום ראשון: מ-Veiðileysufjörður ל-Hornvik
עליה: 500
ירידה: 500
מרחק: 11 ק"מ
תאור שטח: ביצות, עליה קשה על בולדרים לא יציבים, דרדרת, סימון המסלול נעשה על ידי ערימות עבנים שלפעמים בקושי אפשר להבחין בהם, אין שביל, חציית שדות שלג, בוץ.
קשיים: רוח, קור, דרדרת, בולדרים מתנדנדים. אין שביל ולכן אם הולכים אל טחב שגדל בין הבולדרים עלולים ליפול. בערפל אי אפשר לנווט חוץ מ-GPS, אין קליטה כלל.
קשקושים: למחרת היה מזג אוויר פנטסטי! שמש, אין רוח - דממה. הבחנתי בשני אוהלים - לא הבנתי מתי באו המטיילים כי אתמול עד חצות לא היה אף אחד. מסתבר ששלושה מטיילים ישראלים טעו בניווט ולא מצאו דרך לרדת לחוף. בסוף ירדו פשוט בקו ישר ואז הלכו דרך החוף כי היה שפל. נושא הגיאויות (לא בטוח אם נכון כתבתי) כאן משפיע מאוד! הים נסוג 15-20 מטר! זה מטורף. יש גם נהרות גיאות (Tidal Rivers) - שלא שמעתי עליהם לפני - אבל על זה יותר מאוחר. אז חבריה עשו טיול אחרי צבא ו הגיעו ל-"חניון" ב-03:00 בלילה. אחרי זה ראיתי קבוצת הקוריאנים. הם סיפרו לי שהם עלו למעלה ואבדו דרך בערפל כבד ורוח מטורפת. הם החליטו לפתוח את האוהל (אני רק מדמיין כמה קשה זה היה). האוהל שלהם נשבר והם העבירו לילה באוהל שבור. בבוקר הם החליטו לחזור - הספיק להם כנראה והסירה לקחה אותם ואת שלושת הישראלים. כנראה התמזל מזלם והיה מקום פנוי בסירה. כי פה אין שום קליטה ואין דרך לתקשר! כאשר אנשים לא מגיעים מקום איסוף הנקבע מראש מידעים את חילוץ. עשינו שלום לכולם, התחלנו ללכת ודי מהר אבדנו את השביל שגם כך כמעט ולא היה קיים. אבדנו אותו ממש באמצע הביצה והליכה היתה מאוד קשה ואיטית. עשינו הרבה עצירות. נעליים התמלאו במים ונהיו כבדות. אחרי שמגיעים לנהר שזורם לאותו הפיורד שאליו הגענו, מתחיל טיפוס. בהתחלה טפוס מתון אבל בהמשך הוא נהיה יותר ויותר תלול. דרדרת מוסיפה לקושי ולמעלה זה גם בולדרים גדולים. מיסכנים הקוריאנים... עוברים שדה שלג ראשון ומגיעים לפס. איזה יופי. נוף יפה לשני הכוונים. מתחילים לרדת - עוד שני שדות שלג, הליכה מישורית +-, חציית מספר רב של נחלים, ירידה מאוד תלולה ומסוכנת כי אפשר להחליק בקלות אחרי גשם. עוד קילומטר של הליכה מישורית לגמרי ומגיעים לחניון יחסית פופולרי. כשהגענו ל-Hofn היו שם 7 אוהלים. שירותים עם מיים! WOW! הקמנו אוהל, בשלנו ואז באו ה-Arctic Foxes לגנוב את שאריות האוכל. חמודים כאלה. לידנו התמקם זוג מטיילים עם אוהל של Six Moon Designs - חשבתי אמריקאים, אבל למעשה מערב הסאודית. :) הם נתנו לי קפה עם שפראן והל. ישבנו, דברנו... לא על פוליטיקה. להפתעתי בלון הגז שהיה חדש לגמרי נזל את כל הגז וכך השאיר אותנו בלי יכולת לבשל. זאת היתה כמעט קטסטרופה (אשתי). בקשתי גז ממישהו בחניון. העברנו לילה מאוד קר. זה מקום הכי צפוני הנושק את החוג הארקטי. השמש פה נכנסת ויישר יוצאת מהאוקאנוס. אין פה בכלל לילה בקיץ. לצערי בגלל שציוד הצילום שלי היה פגום לא צלמתי תמונות ווידאו כמו שתכננתי.
יום שני: נשארים ב-Hofn
ירד ערפל כה כבד שהיה מסוכן לטפס להרי ה-Horn. לכן טיילנו בסביבתו של החניון. בנוסף אשתי הרגישה רע, ובכלל לא יצאה מהאוהל. הגעתי עד לנהר גאות (Tidal river).זה דבר מדהים. זה נהר שחייבים לחצות אותו כדי להמשיך ל-Horn. אם באים בזמן של שפל - עוברים אותו על חול עומק מקסימלי עד הברך. אבל בגאות צריך לשחות שם! לכן באתי אם טבלאות של גאויות ושפלים כדי לדעת מתי לחצות ויותר חשוב - מתי לחצות בדרך חזרה.
יום שלישי: נשארים ב-Hofn וחוזרים בסירה ל-Isafjordur
הערפל לא פסק ולכן לא עלינו ל-Horn. פגשתי קוריאני אחר שטיפס וחזר משם. אמר שלא ראה כלום והיה די מפחיד. הצטער שבכלל ניסה לעלות לשם במזג אוויר כזה. סיפר שזו פעם רביעית שלו שהוא באיסלנד. מעניין. אשתי הרגישה לא משהו בכלל. לקחנו את הסירה חזרה ל-Isafjordur. לא קיימנו את כל מה שרציתי אבל חייב לציין, שזה היה טיול מהקשים שעשינו. חייב לפרגן לילדים שלי שעמדו במשימה ממש יפה! ולאשתי שלמרות הקשיים לא הטילה ספק בתכנון, הכנות וכל העבודה שעשיתי כדי לקיים את ההרפתקה שלנו. בסופו של דבר מאוד נהנינו ועכשיו גם הקטנה זוכרת את השועלים, והגדולים זוכרים שירדו לתחתית הלוע של הר געש, גייזרים רבים שראו. אני סבור שנחזור לשם. מקום שאין כמוהו. בדרך חזרה ל-Isafjordur פתעום התבהר וראיתי את הצוקיי הענק של הפיורדים. WOW. חייבים לחזור לפה.
נערך ע"י משתמש יום שלישי 22 אוקטובר 2019 00:00:10(UTC)
| סיבה: לא צויינה