שלום לכולם,
כחלק מהרצון לעודד טיילות אחראית של מטיבי לכת וגם החלפת מידע וחוויות שאולי יעזרו לאחרים, מצרף את הסיכום המקיף של הטיול האחרון באפריל 2022 בצפון-מרכז נפאל על הגבול עם טיבט.
למי שיותר נוח, אפשר לראות את אותו הסיכום גם כאן.
הקדמה:
הרעיון לחזור לנפאל עלה כבר בתחילת 2020 לפני הקורונה ואפילו הוזמנו כרטיסי טיסה, אך מציאות הקורונה שיבשה את התוכניות. בסוף פברואר 2022, הנושא עלה שוב על ידי חברים אחרים והפעם לאזור אפילו יותר מרוחק ומרתק. החלטתי לנצל את ההזדמנות ולהצטרף לטיול לאזור מיוחד במינו באזור הר מנאסלו ועמק צום שעובר פיתוח מואץ ולא בטוח שישאר כפי שהוא בעתיד הקרוב. לאחר בחינה מדוקדקת של תוכנית ההליכה, הצעתי להוסיף נקודות עניין נוספות סביב המסלול המתוכנן כדי להעשיר עוד יותר את החוויה ושמחתי על כך שגם החברים וגם המדריך זרמו עם הרעיונות והצלחנו להגיע כמעט לכל המקומות המתוכננים על הדרך. בגלל זמן התכנון הקצר יחסית וכמות הימים המוגבלת של הטיול, החלטנו לפנות למספר מדריכים וסוכנויות נפאליות מראש כדי לחסוך זמן בההתרוצצות בין הסוכנויות בקטמנו וגם להוציא חלק מהפרמיטים הדרושים שאפשר מראש (אחד מהם דורש דרכון פיסי). בסופו של דבר בחרנו לטייל עם מדריך בשם Durge Magar (שעל אחיו Kaluman Magar קיבלנו המלצות מצויינות, אך היה תפוס) ועם סוכנות Trekking Experts (סוכן בשם Dinesh) שאיתם הם עובדים ודרכם נעשתה כל הלוגיסטיקה הדרושה.
ב 20 ימי ההליכה נטו, עברנו כ 300 ק"מ עם כ 16000 מטר עליות ו 15300 מטר ירידות במזג אוויר מאוד מגוון שכלל שמש, גשם קל וכבד (במיוחד אחרי הצהריים והלילה), שלג קל וכבד, קור עז, חום עם לחות ורוחות עזות. מזג האוויר משתנה ומגוון, נוף צבעוני ושונה כל יום, אופי המיוחד של עמק צום, אוכל מפתיע לטובה, חשמל ואינטרנט זמינים באזור כה מרוחק וחבורת מטיילים שמחה ומנוסה, הפכו את הטיול למעניין, מפתיע, מגוון ומיוחד שיזכר לעוד הרבה זמן.
תמונות הקבוצה שלנו: מייק, אלי, חווה וקובי
מפה סכמטית של המסלול שעשינו:
פרופיל הגבהים במסלול:
קישורים מרכזיים:
1) מיטב התמונות שמסכמות את הטיול בגוגל פוטוס
2) קישור להקלטה בויקילוק של כל הימים ביחד
3) קישור להקלטה באולטרייל של כל הימים ביחד.
4) קישור לקובץ EXCEL עם תכנית הטיול המעודכנת שעשינו בפועל כאן התוכנית המלאה
5) סיכום הטיול בסרטון וידאו ביוטוב
6) תמונות הביקור בקטמנדו, פוקרה וניו דלהי
7) תמונות המטיילים בגוגל פוטוס
דרכי הגעה/עזיבה:
הגעה:
1) טיסה מתל אביב ל New Delhi (כ6.5 שעות) ומשם לKathmandu (כ1.5 שעות) עם Air India .
2) נסיעה של כ 6 שעות בג'יפ מKathmandu לSoti Khola.
עזיבה:
1) נסיעה של כ 3 שעות בג'יפ מ Jagat ל Besisahar
2) נסיעה של כ 6 שעות באוטובוס מקומי מ Besisahar ל Pokhara (ניתן לנסוע ישירות ל Kathmandu אם לא רוצים לבקר בפוקרה)
3) נסיעה של כ 9 שעות באוטובוס תיירים בבוקר מ Pokhara ל Kathmandu (אפשרי גם לקחת אוטובוס לילה).
4) טיסה מKathmandu ל New Delhi (כ1.5 שעות) ומשם לתל אביב (כ6.5 שעות) עם Air India.
מקורות מידע:
אתרי מידע:
1) סיפור דרך מפורט באנגלית על הסובב מנאסלו מ 2021 .
2) מידע מרוכז על הטרק באנגלית באתר הנ"ל.
3) קבוצת נפאל למטיילים בפייסבוק.
4) קבוצת נפאל למטיילים בואטסאפ בניהול ציקי 0508807111 (אם מלאה אז יש עוד 2).
5) קבוצת נפאל למטיילים בטלגרם בניהול תום.
6) אתר נפאלי באנגלית Magical Nepal שמכיל הרבה מידע על טיולים בנפאל וגם מפות מפורטות באונליין של האזור ואזורים אחרים.
7) אתר תחזית מזג אוויר בהרים
8) שעות אור בנפאל בממוצע באפריל :כ 13 שעות – טבלה
9) אתר מפות Mapy.cz מכיל מפות מפורטות עם מסלולי הליכה (כולל חלוקה לדרגות קושי) ששימש לצורך הכנת מסלולי הליכה. ניתן לשמור את המסלולים בחשבון אונליין שיסתנכרן אוטומטית עם האפליקציה שלהם לשימוש גם באופליין.
10) אתר מפות אונליין בשם 4umaps שבו יש גם חלוקה לדרגות קושי לפי הדירוג השוויצרי הרשמי SAC scale
אפליקציות/תוכנות שימושיות:
1) אפליקציה מאוד שימושית בשם Mapy.cz שבה ניתן להוריד את המפות הטופוגרפיות לשימוש באופליין ומופיעים גם רוב מסלולי ההליכה המרכזיים/צדדיים (וגם יש חלוקה לדרגות קושי). ניתן לגם לסנכרן מול האתר אינטרנט כדי לשמור מסלולים מוכנים, להכין מסלולים בקלות בזמן הטיול ולשתף עם אחרים.
2) MAPS.ME – אחרי הורדה של מפות נפאל, ניתן להשתמש במפות אופליין ללא אינטרנט גם בערים וגם בהרים. המפות אומנם לא טופוגרפיות , אך מכילות הרבה מידע שימושי במיוחד בערים/כפרים.
3) ORUXMAPS – אפליקצית מפות אופליין/אונליין שאליה ניתן לטעון מפות טופוגרפיות שונות מוכנות או בהכנה עצמית.
4) MOBAC ATLAS CREATOR – תוכנה להכנת מפות טופוגרפיות לשימוש באופליין עבור Oruxmaps לפי אזור ורזולוציה נבחרת.
5) Meteoblue – אפליקציה לחיזוי מזג האוויר שעבדה מצויין בנפאל והייתה הכי אמינה במיוחד לטווח ארוך כדי לזהות מגמה כללית של התחממות/התקררות/סיכוי לגשם.
הערכת עלויות:
1) טיסות הלוך/חזור דרך ניו דלהי עם AIR INDIA – כ 950$ לכרטיס.
2) ויזה לנפאל ל 30 יום – 50$ לאדם.
3) פרמיטים – כ 155$ לכל מטייל (פרמיט כניסה למנאסלו 25$ , פרמיט כניסה לאנפורנה 25$, פרמיט שמורת עמק צום לשבוע – 30$ , פרמיט שמורת מנאסלו – 75$)
4) מדריך/פורטר – למשך כ 20 ימי טיול ויומיים נסיעה (25$ ליום לכל אחד) – 1100$ (כ 275$ לכל מטייל).
5) אוכל/שתיה/לינה/מקלחות חמות/פינוקים למשך כ 20 ימי טיול – 500$ לכל מטייל (בממוצע כ 25$ ליום).
6) הוצאות אחרות/טיפים למדריך ופורטר – כ 50$ לכל מטייל.
7) ביטוח למדריך/פורטר ושירותי משרד/סוכנות – 400$ (100$ לכל מטייל).
8) ג'יפ 6 מקומות לתחילת המסלול בSoti Khola – 204$ ( 51$ לכל מטייל).
9) ג'יפ 6 מקומות מסוף המסלול בJagat לBesisahar – 84$ (כ 21$ לכל מטייל)
10) מיניבוס ציבורי מבסיסהר לפוקרה – כ 5$ לכל מטייל.
11) מיניבוס ציבורי מבסיסהר לקטמנדו עבור המדריך/פורטר – 20$ ( כ 5$ לכל מטייל).
11) אוטובוס תיירים מפוקרה לקטמנדו – כ 10$ לכל מטייל.
12) לינה/אוכל/אטרקציות בפוקרה/קטמנדו/דלהי/תחבורה – כ 150$ לכל מטייל ל 5 ימים.
13) מכשיר לוויני מבית חבד ל 23 ימים – כ 80$ (20$ לכל מטייל)
14) ביטוח נסיעות מורחב ל 28 ימים – כ 115$ לאדם.
סה"כ עלות מוערכת למטייל לכל הטיול (28 ימים ברוטו): ~2450$ .
הערות:
*ככלל, ככול שמתרחקים מקטמנדו ועולים גבוה יותר כך המחירים עולים.
*דוגמא לעלות 2 ארוחות וארוחה ארוזה באחד המלונות
*ככלל, ניתן להתמקח על מחירי הלינה, מוניות, קניות בקטמנדו ומחיר השירותים השונים בנקודות הלינה במסלול כגון עלות הטענה/מקלחת/WIFI, אך לא על האוכל כי משם מגיע הרווח שלהם.
*יש אפשרות להוציא כסף בכספומטים בקטמנדו/פוקרה וגם במספר עיירות גדולות על המסלול כמו Besisahar , אך העמלות די גבוהות ולכן עדיף להביא מספיק מזומן (דולר) מהארץ ולהמיר.
מידע נוסף:
סוכנויות/מדריכים/פורטרים:
1) Durge Magar – המדריך שטייל איתנו והיינו מאוד מרוצים מיחסי האנוש שלו, השירותיות, האנגלית המצויינת בשיחה/קריאה/כתיבה והגמישות המחשבתית כאשר היה צורך לעשות שינויים. יצירת קשר דרך הצ'אט של הפייסבוק או דרך אח שלו Kaluman Magar שקיבלנו עליו המלצות כמדריך מכמה מטיילים מנוסים והיה תפוס באותם התאריכים, אך בפועל כל התיאום הראשוני, הערכת עלויות, הבנת הדרישות ובניית המסלול נעשו מולו בואטסאפ 9779841177479+ ומול הבת שלו Saru Magar (בכל מה שקשור למסמכים והגעה) בואטסאפ: 9779840608234+ . הסוכנות שדרכה הם הוציאו את כל המסמכים עבורינו נקראת Trekking Experts והסוכן שטיפל בנו (ארגן את כל המסמכים/נפגש איתנו ביום ההגעה והסביר את כל הלוגיסטיקה) היה Dinesh Tamang. לא היו בעיות תחבורה/לוגיסטיקה/מנהלתיות כלשהן במהלך הטיול (עברנו כ 5 תחנות בדיקה בטיול) ולכן מסיק מכך שכל הניירת ופרמיטים (עם התאריכים המאושרים) היו תקינים והמשרד עשה את העבודה שלו בצורה תקינה וגם הוציאו לנו את האישורים בהקדם האפשרי בלי עיכובים מיוחדים.
2) סוכנויות אחרות שקיבלנו עליהן המלצות ממטיילים/קבוצות, יצרנו קשר ולפי התשובות היו נראות רציניות/מביני עניין – Shalom Treks ובעל הסוכנות Dev בואטסאפ: 9779851000405+ , Red Rose והסוכן Min בואטסאפ: 9779851123268+
פרמיטים:
כדי לטייל במסלול כפי שטיילנו, נדרשו 4 פרמיטים שונים עבור כל מטייל: פרמיט כניסה למנאסלו 25$ , פרמיט כניסה לאנפורנה 25$, פרמיט שמורת עמק צום לשבוע – 30$ , פרמיט שמורת מנאסלו לשבוע – 75$.
*אחד מהפרמיטים דרש נוכחות פיסית של דרכון ולכן לא ניתן היה להכין אותו מראש.
מזג אוויר ותנאי שטח:
עונות מומלצות: אמצע ספטמבר-אוקטובר , אמצע מרץ-אמצע מאי. המזג אוויר באזור מאוד לא יציב ובמהירות יכול להשתנות. לנו היו רוחות חזקות וקרות, שלג כבד שירד בלילה וכיסה הכל בכ 10 ס"מ עומק למחרת וגם גשמים חזקים בערב/לילה שיצרו בוץ למחרת.
ברוב הימים לוקח לשמש כשעה-שעתיים לעבור את ההרים ולחמם את האוויר הקר, כאשר השמיים לרוב נקיים עד הצהריים ואז מתחיל להתענן והסיכוי לגשם עולה. כאשר אין חזית קרה מיוחדת, אז בחלקים הנמוכים עד 2000 מטר, יכול להיות חם ולח (לנו היו ימים של סביב 25 מעלות, אך בגלל הלחות הגבוהה הרגיש הרבה יותר). בגבהים מעל 2000 מטר נדיר שעובר את ה 20 מעלות ולרוב בבוקר/לילה די קר (לנו היה כ 5- מעלות בלילה באחת הלינות בתוך המבנה).
סימוני שביל, שילוט וסימונים אחרים:
חוץ מהיומיים האחרונים על הסובב אנאפורנה (ששם היה סימון דומה לסימונים אירופאים עם אדום-לבן) , לא היה סימון שביל בכלל כפי שמקובל בארץ/אירופה, אך הדרך וכיוון ההליכה היו די ברורים וגם היו שלטי מידע שונים על האזור ושלטי הכוונה מקומיים מעטים בעיקר בסובב מנאסלו. במלונות היו מדי פעם שלטי מפות כלליות ומפות אזוריות שונות וגם נתקלנו בשלטי הכוונה לכפרים או פרסום מלונות ספציפיים.
שפה:
רוב המקומיים במסלול עדיין לא מדברים אנגלית (חוץ מכמה צעירים מלומדים), אך בעזרת המדריך שלנו, לא הייתה בעיה להסתדר. במקומות הבודדים שהיינו לבד, הסתדרנו בקלות יחסית גם בעזרת אפליקציית מילון מאנגלית לנפאלית שעבדה באופליין.
בערים, רוב נותני השירות במלונות/מסעדות/חנויות מדברים אנגלית ברמה כזאת או אחרת ואין בעיה להסתדר.
לינה:
רוב הלינות היו במלונות פשוטים מעץ עם חדרים זוגיים ותנאים בסיסיים מאוד. במקומות הגבוהים חיפשנו תמיד מלונות מבטון/עם בידוד נוסף, כי באופן מפתיע (כי באזור EBC מקובל לשים תנור חימום על בסיס שאריות יאק מיובש באמצע החדר אוכל), לא היה חימום כמעט בשום מקום והטמפרטורות בערב/לילה ירדו מתחת ל 0 במהירות.
מקלחות/שירותים:
ניתן להתרחץ בנהרות/מפלים, אך רוב המקומות חשופים ומלאים באנשים וגם המים מאוד קרים. במקומות לינה יש בעיקר שתי סוגי מקלחות – דלי מים קרים/חמים או מקלחת מערבית של צינור/ברז עם מים קרים/חמים.
ברב המקרים המקלחות/שירותים בנויים בתוך הבתים ומשותפים לכל הקומה, אך היו גם מקרים של שירותים בתוך החדרים או במבנה נפרד בחוץ עם הפרדה לשירותים/מקלחת (שלרוב הייתה עם חלון פרוץ ורוח חזקה). בחלק מהמקומות שבהם אין חשמל קבוע, הייתה עלות למים חמים שחוממו על ידי גז/דוד שמש.
השירותים לרוב היו בסגנון בול פגיעה, אם כי היו גם וריאציות אחרות של שירותים מערביים מלאים או למחצה (בלי מיכל הדחה).
חשמל:
בנפאל משתמשים במתח 230V עם תדירות 50Hrz ובשקעים type C (2-pin), Type D (3-pin) and Type M (3-pin) כאשר תקעים סטנדרטיים עם 2 פינים מתאימים לשני הסוגים (יש לשים לב שהפינים בשקעים רחבים יותר מהתקעים הישראלים ולכן אם יש ציוד רגיש, עדיף להשתמש במתאם או להטעין דרך מטען נייד). בחלק מהבקתות שלא מחוברות לחשמל קבוע ומשתמשות בפאנלים סולריים, לא היו שקעי הטענה בחדרים/מטבח וגם אם היו, אז הופעלו בחלק מהזמן בלבד ביום בלבד ויש לקחת זאת בחשבון. באופן כללי, גם חשמל קבוע לא תמיד פועל ואי אפשר לסמוך על זה ולכן כדאי להביא מטען נייד (היה לנו מקרה שהחשמל חזר אחרי 17:00 ומקרה אחר שלא היה חשמל בכלל בכל הכפר למרות התשתית הקבועה, כי בעונת המונסונים התשתית שמגיעה אל הכפר נהרסה).
קליטה סלולרית/WIFI:
באופן מפתיע, הייתה קליטה סלולרית מלאה (וגם WIFI ברוב נקודות הלינה) כמעט בכל עמק צום והימים הראשונים עד אליו דרך חברת NCELL (נבדק בעיקר בנקודות הלינה). כשנכנסנו חזרה לסובב מנאסלו (ביום ה10), אז החברה הסלולרית המקומית התחלפה ל Nepal Telecom ומשום מה לא הייתה אפשרות להשתמש ב Data למרות שהקליטה הייתה עדיין טובה ברוב המקומות. ה WIFI המשיך להיות תקין ברוב המקומות עד שהגענו לאזורים הגבוהים ושם בחלק מהכפרים פשוט הפסיקו לשלם על המנויים כי היו מעט תיירים ולכן הWIFI לא עבד. הרשת הסלולרית חזרה לעבוד דרך NCELL באזור GOWA (ביום ה 18) ואז גם חזר הDATA.
תחבורה:
צריך להבדיל בין ג'יפ/מיניבוס/אוטובוס פרטי (במקרה של מיניבוס/אוטובוס מדובר באוטובוס/מיניבוס תיירים) וציבורי והפער במחיר יהיה בדרך כלל מאוד גדול בהתאמה לנוחות/בטיחות/זמן נסיעה. בתחבורה ציבורית ינסו לדחוס אנשים/ציוד/חיות עד אפס מקום ולפעמים אנשים גם ישבו על הגגות. לדעתי האישית, המחיר הנמוך בתחבורה הציבורית לא שווה את האי נוחות/סיכון שכרוך בנסיעה בכבישים שגם ככה מהתחלה לא הכי בטיחותיים ותקינים (רובם עם אספלט/בטון/כורכר/עפר מתפורר עם בורות ותחזוקה לקוייה ותמידית בגלל גלישות הקרקע הרבות אחרי תקופת המונסונים ואופי ההררי של המקום. בנוסף, שווה לבדוק את נושא החגים בנפאל כי אם נופלים על החגים, אז הרבה פעמים התחבורה הציבורית לא פעילה או שבתדירות מאוד נמוכה.
כסף/אשראי:
נכון לכתיבת הסיכום, 1$= 120 רופי נפאלי וכרטיסי אשראי מקבלים רק בערים גדולות ולכן כדאי להמיר מספיק דולרים לרופי נפאלי (כי גם דולרים לא יקבלו בכל מקום). לנו אמרו שהעלות הממוצעת לאדם בטרק תהיה סביב 30$ ליום, אך בפועל יצא לנו סביב 25$ בממוצע ליום (במקומות הנמוכים סביב 20$ ובמקומות הגבוהים סביב 30$ ליום). יש לשים לב שיתכן שלא יקבלו בנפאל דולרים ישנים (לנו נאמר כי לא יקבלו דולרים ישנים יותר מ2006). נתקלנו במספר כספומטים בחלק מהעיירות הגדולות במסלול, אך לא ברור אם הם מקבלים את כל סוגי האשראי.
מים לשתייה:
בקטמנדו/פוקרה המים היחידים שטובים לשתייה הם מים בבקבוקים סגורים או מורתחים/מפולטרים במסעדות.
במסלול יש הרבה מקורות מים זורמים, וכמעט ליד כל בית/כפר יש צינור שיוצא ממבנה מבוטן, אך לא ממליצים לשתות ישירות ללא פילטור מינימלי כלשהו בגלל בעיות זיהום שונות. ככול הידוע לי מדובר בזיהומים לא כימיים ולכן ניתן להשתמש בפילטרים רגילים ולא קרמיים או בטבליות כלור/יוד.
אנו השתמשנו בפילטרים פשוטים של חברת SAWYER בשתי תצורות: פלטור עם שקית לחיצה וחיבור ישיר על הצינור ביציאה מהשלוקר.
אם לא רוצים לטהר מים או לקנות בבקבוקים אז ניתן לקנות מים מורתחים בכל לודג'/מסעדה/מלון בתשלום (לפעמים בחינם). אפשר לקחת מים מורתחים/תה/קפה חמים ולשים בבקבוק NALGENE ששומר על החום גם כאמצאי חימום בלילה וגם לבוקר.
אוכל:
כנראה היה שינוי משמעותי בשנים האחרונות, כי לרוב המלונות/מסעדות היה תפריט די אחיד ומלא באנגלית שהכיל גם פריטים/מנות מקומיות כגון דל באט, לחם טיבטי, בירה מקומית וכדומה וגם פריטים/מנות מערביות שונות כגון פיצה, משקאות קולה/ספרייט, בירה TUBURG, שוקולדים TWIX/MARS וכדומה. לא בכל מקום היה מלאי של טונה/גבינה/בשר/חטיפי שוקולד, אבל האוכל הפתיע בגיוון שלו ובאפשרויות וכך כל אחד יכל למצוא משהו מתאים. צריך לשים לב כי ברוב המקומות אין מקררים ולכן ברוב הספרים והפורומים ממליצים להימנע מאכילת מוצרי חלב/בשר וגם ירקות/פירות טריים שלא בושלו/טוגנו. בהרבה עיירות/כפרים על הדרך היו חנויות קטנות ובסיסיות וכמעט תמיד ניתן היה להצטייד באוכל בסיסי כגון חטיפים, ביסקוויטים, שוקולדים, שתייה מוגזת וכדומה.
חיסונים:
מומלץ לעשות את החיסונים הדרושים לפחות כחודש וחצי (עדיף יותר) לפני הטיסה לפי המלצות אישיות של רופא במרפאת מטיילים כי חלק מהחיסונים כמו כלבת לוקחים מספר שבועות לעשות.
מכשיר לוויני:
התלבטנו אם כדאי לשכור מכשיר לוויני מהארץ, אך בפועל בגלל הטיסה דרך הודו, האופציה לא הייתה אפשרית (כי אסור להכניס מכשירים לוייניים להודו) ולכן החלטנו לקחת מכשיר מבית חבד בקטמנדו. בדיעבד זה היה גם יותר נוח מבחינת קבלה/החזרה וגם יותר בטיחותי כי הם מעודכנים הרבה יותר לגבי נפאל מכל מוקד אחד ולכן במקרה הצורך , יהיה יותר קל/מהר לקבל עזרה. בדיעבד, הכיסוי של הקליטה הסלולרית הפתיע לטובה בנקודות הלינה, אך עדיין היו הרבה חלקים במהלך ההליכה שרוב הסיכויים שאין שם קליטה (במיוחד במקומות צרים ועמוקים בחלק של הסובב מנאסלו ובימי הסטייה שעשינו אל המנזרים/בייס קאמפ) ולכן מומלץ לקחת מכשיר לוויני (זה גם נותן שקט למשפחות כאשר שולחים מיקום פעם ביום ורואים את ההתקדמות על גבי המפה).
ביטוח נסיעות:
חשוב מאוד לעשות ביטוח טיולים מתאים ולוודא שיש בו סעיף של איתור וחילוץ ושהוא גם לא מוגבל לגובה מסוים. בביטוחים מסויימים נדרש גם להוסיף את סעיף הספורט אתגרי בגלל הנסיעה בג'יפ בשטח לא סלול (הסעיף משתנה מפוליסה לפוליסה ונדרש לבדוק). יש לשים לב שנאמר לנו כי נושא החילוץ באזור המנאסלו/עמק צום יותר מורכב מאנפורנה/אוורסט בגלל הקרבה לגבול ושבמקרה הצורך, חילוץ יכול לקחת לא מעט זמן, כי ידרשו תיאומים ואישורים כדי להוציא מסוק. זו גם הסיבה שמומלץ לעדכן את הנציג מבית חבד על פרטי הטיול וגם לשלוח מראש את פרטי הפרמיטים של כל הקבוצה דרך הואטסאפ כדי לזרז עניינים במקרה הצורך.
מחלת גבהים:
המסלול מגיע בשיא לגובה 5160 מטר ולכן יש חשיבות יתרה לימי התאקלמות והסתגלות לגובה כדי לא לקבל מחלת גבהים ולכן הטיול מתאים רק למי שלא רגיש לגובה בצורה חריגה. גם מי שלא רגישים לגובה, צריכים לעשות התאקלמות הדרגתית ולהתקדם לפי המצב המשתנה באותו הטיול. הסבר מפורט על סוגי המחלה ודרכי התמודדות באתר GOTRAVEL או שבאתר ויקיפדיה או שבאתר של המטפסים הישראלים. חשוב להביא כדורים שעוזרים בהתאקלמות לגובה (כמו אורומוקס) ואם מתחילים סימפטומים ראשוניים של מחלת גבהים, אז לקחת כדורים בהתאם לכמות המומלצת ולהתאקלם בסבלנות ולא להתקדם. בגלל שמדובר בהרגשה מאוד אישית וקשה להבדיל בין הסימפטומים של בעיות גובה/צינון/הרעלה/אחר, מניסיון שלי, שווה להביא מכשיר פשוט לבדיקת סטורציה בדם (צריך לעשות נקודת יחוס כדי לדעת מה המצב התקין בגבהים נמוכים לפני שעולים בגובה כי המספר יכול להשתנות מאדם לאדם).
דרגת קושי:
רוב ההליכה מתבצעת עם תיקי יום מורחבים (כולל ציוד לגשם/לקור/חירום/אוכל) כאשר שאר הציוד על הפורטרים (או עליכם אם לא לוקחים פורטרים). בממוצע הולכים כ 15 ק"מ ליום עם לא מעט עליות/ירידות בגובה רב בתנאי שטח משתנים שכוללים גם שבילים צרים, תלולים, דרדרתיים וחציית גשרים שונים או מכשולי מים רדודים. הקושי המיוחד באזור הזה הוא הסתגלות לגבהים ולקור וגם צריך לשים לב לנושא גלישות הקרקע ואבנים מתגלגלות שעפות בעקבות חיות שהולכות מעל.
תרופות ועזרים:
מעבר לתרופות אישיות ורגילות ,קרם הגנה ושפתון (בגלל הלחות הנמוכה בגבהים והרוח היבשה), מומלץ להביא תרופות נגד בעיות עיכול, אנטיביוטיקה, קל גרון בגלל האוויר הקר ונייר טואלט בהתאם לצורך כי אין איפה להצטייד.
הערות כלליות:
*יש לשים לב שברוב המפות הטופוגרפיות (חוץ מ 4umaps) שהשתמשתי בהן, היו במספר רב של מקומות על המסלול טעויות רציניות שלא תאמו לשטח ולכן בתכנון המקורי לפני הטיול, היה נראה בחלק מהימים שיש הרבה יותר עליות/ירידות ממה שהיה בפועל במצטבר. מספר דוגמאות: א) בולעני ענק שלא קיימים בפועל ואין ירידה/עליה של מאות מטרים. ב) נהר שפתאום עולה בגובה במקום לרדת ופער של 700 מטר כי הישוב TAL נמצא בפועל ב 1700 מטר.
*מניסיון אישי, מומלץ לקחת על כל שבוע הליכה, יום אחד אקסטרה לגיבוי כי הרבה דברים יכולים להשתבש (מזג אוויר, סגירות שבילים לא צפויות, בעיות תחבורה, בעיות בריאותיות וכדומה).
*מומלץ מאוד לקחת שק"ש איכותי שמיועד לטמפרטורות מינוס (במיוחד למי שסובלים מקור), כי במקומות הגבוהים הלינה תהיה הרבה פחות טובה אם יהיה קר וזה גם ישפיע על המשך ההליכה ויגרום לעייפות מצטברת.
*שלג מחזיר קרני שמש גם מלמטה מכל הזוויות ולכן חוץ מכיסוי מלא של הפנים, שום דבר לא יעזור וחייבים לשים קרם הגנה נגד השמש כאשר הולכים מעל 5 דקות על השלג ברצף. כמובן שחובה להשתמש במשקפי שמש איכותיות (עדיף סגורות מהצדדים) כאשר הולכים על שלג או ליד.
*מומלץ מאוד לקחת שפתון שכולל הגנה נגד קרינת שמש ולהתחיל להשתמש בו לשפתיים כבר מהתחלה כדי לא להגיע למצב של שפתיים סדוקות בגלל רוח/קור/שמש.
*אחת הבעיות המרכזיות בהליכה על שלג מפשיר זה התעלות שנוצרות מתחתיו בגלל זרימת מים וחום אבנים ואדמה ולא תמיד ניתן לראות אותם. גם אם אנשים לפנינו עברו שם יש מצב שהייתה הפשרה נוספת והרגל תשבור את המעבר ותכנס למעבר. חשוב לשים לב לכל צעד ובמיוחד ליד אבנים/נחלים ולא להעביר את מלוא המשקל ללא בדיקה מינימלית.
*מקובל לפנות את הדרך לפורטרים ומומלץ בהחלט לתת לשיירות של חמורים ויאקים לעבור כאשר עומדים מהצד הפנימי של השביל (לא על המצוק). ניתן להישאר קרוב לשיירות של חמורים/פרדות אך מומלץ לא להתקרב ליאקים כי הם בהחלט יכולים לפגוע עם הקרניים מבלי לשים לב.
*מומלץ להדפיס מסמכי ויזה, חיסונים, רישום כניסה למדינה, צילום דרכון וביטוח באנגלית כי חלקם נבדקים בחלק מהמקומות. אם מזמינים פרמיטים דרך סוכנות מראש, אז תדרשו לשלוח תמונת פספורט, צילום דרכון, צילום ביטוח באנגלית וצילום חיסוני קורונה. אם לא מזמינים מראש, אז כדאי להביא הכל מודפס וגם תמונות פספורט.
*יש לשים לב לנהלי חברות התעופה שמשתנים מדי פעם לגבי חפצים שניתן להעלות בכבודת יד ולבטן המטוס. כפי שגילינו עם Air India , מטענים ניידים (לא משנה מה הגודל/תרכובת) ניתן לקחת רק בכבודת יד ומצת רגילה לא ניתן לקחת בכלל.
חלוקה לימים:
לפני תחילת ההליכה – הקדמה:
נפגשנו בערב של חמישי בשדה תעופה ולאחר טיסה קלה יחסית (חוץ מהפתעת המסיכות שההודים הכריחו את כולם ללבוש בשדה התעופה) לדלהי, קיבלנו את ההפתעה הראשונה בטיול. הנציג של שדה התעופה שחיכה ביציאה מהמטוס, אמר כי התיק של חווה שנשלח בבטן המטוס לא יכול לעלות לטיסת המשך לקטמנדו בגלל חפץ חשוד (מטען נייד פשוט מסתבר) שנדרש להוציאו ושנציגי חברת התעופה ינחו אותנו כיצד להתקדם. לאחר מעבר מהיר יחסית בין כל התחנות, הגענו לדלפק של טיסת ההמשך ובאופן מפתיע "הבעיה נפתרה" ( כך נאמר לנו מספר פעמים למרות ההתעקשות והשאלות החוזרות) ושהכל יהיה בסדר ולא צריך לעשות שום דבר. בהגעה לקטמנדו גילינו לצערנו ש"הבעיה" לא נפתרה באמת ושרק העבירו את התיק לחברה חיצונית שהייתה אמורה להוציא את הפריט ולשלוח את התיק. הבעיה הייתה שהיה צריך לאשר להם לעשות את זה בכתב וכך התעכבנו כשעה בשדה תעופה עד שהנציג של חברת התעופה לאסיים למלא את כל הטפסים הנדרשים והבטיח שהתיק יעלה לטיסה הבאה למחרת באותה השעה. יצרנו קשר עם Saru שחיכתה לנו בשדה התעופה ונסענו בסביבות 16:00 אל המלון המוזמן Seasons בטאמל (הומלץ מספר פעמים בקבוצות הישראליות ובהחלט הצדיק את ההמלצה). לאחר התארגנות קצרה, נפגשנו בלובי עם נציג החברה Dinesh, המדריך Durge והפורטר Bim לשיחת תיאום ציפיות על המסלול, העלויות ולוגיסטיקה בכללי. בהתחלה די הופתענו מכך שDurge כמעט ולא דיבר אנגלית, אך בדיעבד הסתבר שהאנגלית שלו מצויינת וזה נבע מהביישנות הטבעית של הנפאלים עם זרים באופן כללי. כדי לזרז את נושא הפרמיטים והיציאה לטרק ביום ראשון (בשישי המשרדים של הפרמיטים נסגרו כבר ב 15:00 ובשבת בכלל היו סגורים, כך שהאופציה היחידה הייתה לעשות את הפרמיטים ישר על הבוקר ב 10:00 כשהם נפתחים), סיכמנו שנביא את הדרכונים בשבת בערב ל Saru ושהם יחזרו אלינו בראשון בצהריים ביחד עם Dinesh והג'יפ שהזמנו לנסיעה לתחילת המסלול. אחרי שסגרנו את כל הנושאים המנהלתיים, יצאנו להסתובב בטאמל ולאכול ארוחת ערב. למחרת בבוקר עשינו גיחה למקדש הקופים ואחרי הצהריים התפצלנו כדי לעשות קניות ולאסוף את התיק של חווה. לשדה התעופה נתנו להיכנס רק לחווה (עם רישום פרטי הדרכון) ולאחר כשעה של בירורים, הסתבר שהתיק לא הגיע ושכל הסיפור יכול לקחת בין 2-3 ימים. נפלה ההחלטה לא לחכות יותר ולכן השארנו את פרטי הטלפון של Saru ליצירת קשר וחזרנו אל הטאמל כדי לעשות השלמת קניות לכל הפריטים החשובים עבור הטיול (בדיעבד זו הייתה החלטה נכונה, כי התיק הגיע רק אחרי כ 4 ימים ונאסף על ידי Saru מהשדה תעופה). לאחר סיבוב בין כמה חנויות מומלצות, רוב הקניות נעשו בחנות של Goreto שבה קיבלנו את השילוב הכי טוב בין המחיר-מקצועיות-אמינות. בסביבות 13:00 בצהריים של ראשון, הגיע הג'יפ המוזמן אל המלון ולאחר העמסתו, יצאנו לדרך בסביבות 13:30. אל הג'יפ הצטרף על הדרך מכר של הנהג כדי שלא ינהג לבד בלילה את כל הדרך בחזרה. הדרך מקטמנדו עד לפניה צפונה (כ 75 ק"מ) הייתה עם אספלט ברובה, אך היו הרבה בעיות של בורות/שברים/פקקים/תאונות בכביש ולכן זה לקח כ3 שעות (עם הפסקת צהריים בדרך). לאחר הפנייה, הדרך התחלפה בין אספלט, בטון, כורכר ועפר ולקראת הסוף גם בולדרים בתוך הנהר (בעקיפה של אחד הקטעים של הכביש שקרסו) ולאחר כ 65 ק"מ נוספים, הגענו בסביבות 19:30 ל Soti Khola. הופתענו לראות אוטובוס במקום לאחר הנסיעה ה"קשוחה" יחסית בג'יפ, אך השם הסביר את הכל (בפועל זה היה אוטובוס 4 על 4 ). במקום היו 2 מלונות צמודים ולאחר בדיקה קצרה, התמקמנו באחד המלונות שהיה נראה יותר מזמין ומשפחתי.
יום 1: Soti Khola to Khorlabesi
מרחק/עליות/ירידות: כ 18.5 ק"מ עם כ 650 מטר עליות/350 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מהלך היום:
קמנו עם מוטיבציה גבוהה של היום הראשון ולאחר ארוחת בוקר וסידור התיקים, יצאנו לדרך (בסביבות 8:00). התחלנו להתקדם על דרך העפר צפונה במגמת עלייה מתונה לאורך הנהר ודי מהר נתקלנו ב ברווזים מופתעים שהשתכשכו בשלולית על הדרך. לאחר כ 350 מטר, עברנו על הגשר התלוי הראשון בטיול (שיהפוך בהמשך לדבר קבוע). מגמת הבניה הצבעונית בלטה בכל מקום ולאחר הליכה של כ 8 ק"מ (במשך כשעתיים וחצי עם כ 200 מטר עליה מתונה) על אותה הדרך, הגענו אל מסעדה נחמדה על שפת הגשר שבה גם עצרנו לארוחת ביניים, מנוחה וצילומים. במקום היו כמה קבוצות גדולות של תיירים עם הפורטרים והמדריכים שלהם שעשו את הסובב מנאסלו בלבד וזה נתן הרגשה של "מסלול עמוס" (מה שהתגלה כלא נכון בהמשך). החלטנו לקפוץ בלי תיקים אל המפל המרשים בשם Nyauli שראינו מרחוק והנוף היה שווה בהחלט גם מקרוב. חזרנו באותה הדרך ולאחר מנוחה קצרה המשכנו בדרכנו (בסביבות 12:00) על דרך העפר במקביל לנחל כ 5 ק"מ נוספים עד שהגענו ל Machhakhola (שם תכננו לישון במקור). השעה הייתה עדיין מוקדמת (סביב 14:00) ולכן החלטנו להתקדם עם הדרך שהפכה ליותר ויותר ירוקה מסביב. אחרי כ 4 ק"מ, דרך העפר נגמרה סוף סוף עם נחל עמוק יחסית ומכאן היה ניתן להמשיך רק רגלית דרך המים או הגשר התלוי. בסביבות 16:00 הגענו אל הכפר הקטן Khorlabesi ולמרות שחשבנו אולי להמשיך עוד, המדריך אמר שהפורטר צריך מנוחה ולכן החלטנו להישאר במקום. מצאנו מלון משפחתי נחמד עם גג מלא בגידולי שדה ולאחר שלקחנו חדרים והזמנו ארוחת ערב, יצאנו לעשות סיבוב בכפר הקטן כדי לספוג את האווירה הנפאלית. בערב גילינו שהפורטר שלנו הוא גם טבח מוכשר שאוהב לבשל (ובישל לנו גם בהמשך לא מעט ארוחות נהדרות ומגוונות כשזה התאפשר). בהמשך הטיול גילינו משיחות עם קבוצות מטיילים אחרות, כי ניתן היה להתקדם עם הג'יפ
עד Machhakhola ולהתחיל ללכת משם (הסוכנויות שדיברנו איתם מראש לא ידעו את זה וכנראה שזה משתנה משנה לשנה כי בעבר הלא רחוק, היו מתחילים ללכת בסובב מנאסלו מאזור Arughat Bazar שנמצאת כ 15 ק"מ לפני Soti Khola).
תמונות היום:
יום 2: Khorlabesi-Salleri
מרחק/עליות/ירידות: כ 17.5 ק"מ עם כ 950 מטר עליות/400 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8:30 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור וידאו ביוטוב לחגיגת ריקודים בחדר האוכל.
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מהלך היום:
היום התחיל עם ביקור בגינה של הגג ותצפית על הנהר. לאחר ארוחת בוקר וסידור התיקים, יצאנו לדרך על שביל עפר ברוחב משתנה לאורך הנהר. אחרי כ 3 ק"מ במגמת עלייה מתונה, הגענו לכפר קטן בשם Tatopani (בתרגום מנפאלית: מים חמים) שנבנה סביב מעיינות מים טבעיים וחמים. במקום הייתה גם בריכה מוסדרת עם מים חמים, אך השעה הייתה מוקדמת מדי כדי להתרחץ (סביב 8:30) ולכן המשכנו בדרכנו. אחרי כ 1 ק"מ היה פיצול והשביל המקורי התחיל לרדת אל הנחל ואמור היה לחצות אותו לפי המפות. בפועל המשכנו ישר עוד כ 2 ק"מ (שהיו מלווים במפלים מרשימים) ואז חצינו את הנהר. היה נראה מהצד שג'פים קשוחים יכולים להגיע עד לנקודה זו ומפה מעבירים סחורות הלאה עם פורטרים או חמורים. במהרה הגענו אל הכפר הקטן Dobhan ואחרי הפסקת קפה/תה, המשכנו בדרכינו לאורך הנהר כ 4 ק"מ נוספים (במגמת עלייה מתונה של כ 200 מטר) עד שהגענו לאזור שבו הייתה גלישת קרקע חמורה. השביל שנוצר היה צר ודרדרתי, והמדריך הזהיר אותנו מאבנים מתגלגלות שיכולות להגיע מלמעלה. אחרי כ 1ק"מ הגענו אל הכפר Yaruphant שבו גם עצרנו לארוחת צהריים ומנוחה. כבר בתחילת ההליכה (בסביבות 14:00) היה נראה שהשביל המקורי קרס והמעקף עבר דרך הנהר ונבנה מחדש בהמשך בהתאם לסוג הקרקע. אחרי כ 2 ק"מ נוספים, חצינו את הנהר שוב ובמהרה (כ 1 ק"מ אחרי) הגענו אל פאתי העיירה Jagat שבה תכננו במקור לישון. השעה הייתה די מוקדמת (סביב 15:00) ולכן החלטנו להתקדם הלאה, אך התגלתה בעיה קטנה. הפרמיט של אזור עמק צום התחיל רק ממחר ולכן לא היה ברור אם בתחנת הCheck point בקצה Jagat יתנו לנו לעבור בגלל הכניסה לשמורת Manaslu conservation area. כל שאר הקבוצות נשארו לישון ב Jagat, אך אנחנו החלטנו לנסות את מזלנו ובזמן שהסתובבנו בעיירה, המדריך ניגש אל התחנה עם האישורים ושיכנע אותם שנתקדם רק עד הכפר הבא שעדיין נמצא מחוץ לשמורה וגם נצא מהשמורה בהתאם לתאריכים הפרמיט. בסופו של דבר הנושא הוסדר, והתקדמנו הלאה תוך כדי חצייה של אחד היובלים וצפייה במפלים המרשימים שנוצרו שם. בסביבות 16:00 (אחרי כ 2 ק"מ) הגענו אל הכפר הקטן Salleri שבו גם מצאנו מלון משפחתי נחמד עם גינה מושקעת והחלטנו להישאר. בגלל שהיינו האורחים היחידים, קיבלנו יחס אישי ומעולה מכל המשפחה שתחזקה את המלון וכך יכולנו להנות מארוחת ערב נהדרת וריקודים עם שירה נפאלית בחסות מייק ובים.
תמונות היום:
יום 3: Salleri-Lokpha
מרחק/עליות/ירידות: כ 15 ק"מ עם כ 1200 מטר עליות/700 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8:30 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מהלך היום:
היום התחיל בהליכה במגמת עלייה מתונה תוך כדי התבוננות אחורה ואחרי כ 2 ק"מ ( עם כ 100 מטר עליה), עברנו נקודת פיצול שבה המשכנו בשביל עליון מעל הכפר Sirdibas. מספר חרדונים גדולים הופתעו לראות מטיילים כל כך מוקדם, ואחרי כ 1.5 ק"מ נוספים, הגענו אל הכפר Ghatte Khola שאותו עברנו במהירות והמשכנו כ 1 ק"מ נוסף עד לחצייה של הנחל. צמחים מוכרים צמחו בצורה פראית באזור ביחד עם שדות חרושים ושתולים. אחרי כ 1 ק"מ ועלייה יחסית תלולה של כ 100 מטר, הגענו אל הכפר הגדול יחסית בשם Philim שבה הופתענו לראות אפילו חנות אלקטרוניקה וסלולר. בזמן שהמדריך הלך עם הפרמיטים לתחנת Check point, השארנו את התיקים עם הפורטר ועלינו כ 80 מטר אל הGumba העליונה של הכפר. ליד הגומפה, היה מרכז רפואי מקומי ובזמן שחרדון נוסף הופתע מהנוכחות שלנו במקום, פגשנו אחות/פראמדיקית נפאלית דוברת אנגלית שסיפרה קצת על המקום ואופי העבודה שלה עם המקומיים. חזרנו באותה הדרך, ולאחר מנוחה ושתייה של משקה Mountain dew מוגז מבקבוק 2.25 ליטר (שאחרי זה שימש אותנו לפילטור מים), המשכנו ללכת לעבר המדריך שחיכה לנו בתחנת הביקורת. יצאנו מהכפר בסביבות 11:00 והתחלנו להתקדם צפונה במקביל לכמה קבוצות גדולות של מטיילים על שביל נוח ומיוער ששמר על קו גובה. אחרי כ 2.5 ק"מ שמעתי רעש חזק בין העצים והופתעתי לראות כ10-15 קופים לבנים ומרשימים שהסתתרו במהרה ונעלמו מהעין. אחרי כחצי ק"מ נוספים של עלייה מתונה (כ 50 מטר), עברנו בכפרון קטן בשם Ekle Bhatti ושם גם עצרנו לארוחת הצהריים. בסביבות 13:30, המשכנו להתקדם בשביל כ 1 ק"מ, תוך כדי מעבר מתחת לגשר תלוי ארוך במיוחד, עד שהגענו לכפרון קטן נוסף בשם Thangurmu ואחריו השביל הפך להיות צר ומרשים יותר במגמת ירידה קלה. התקדמנו כ 2 ק"מ נוספים עד המפגש נחלים ואחרי כחצי ק"מ הגענו לנקודה שבה בעבר הלא רחוק השביל היה מתפצל וממשיך לעמק צום. לפי המדריך, הייתה שם קריסה לפני כמה שנים והגשר המקורי קרס ולכן נבנה גשר חדש וגבוה כ 1 ק"מ בהמשך. כל קבוצות המטיילים שהלכו במקביל אלינו, המשיכו אל הגשר וחצו לעבר עמק מנאסלו, ואנחנו התחלנו לטפס לעבר שער הכניסה המרשים של עמק צום. מיד אחריו היה שלט גדול עם חוקים יחודיים לאזור (שבהחלט נשמרו בתחום הקולינרי) ואחריו מסעדה קטנה על הדרך. עצרנו שם למנוחה קצרה ואחר כך המשכנו לעלות בדרך מיוערת כ 150 מטר לאורך כ 2 ק"מ עד שהגענו בסביבות 16:30 לכפר קטן בשם Lokpha שבו תכננו לישון. בכפר היו 3 מלונות קטנים יחסית כאשר הראשון היה כבר מלא ומהשניים האחרים, בחרנו את המלון המזרחי ביותר שהיה הכי פחות עמוס. אומנם החדרים היו בסיסיים מאוד והשירותים/המקלחת היו בחוץ, אך היה מטבח מצוין ולפעמים גם היו מים חמים במקלחת על בסיס גז. בגלל שהיינו אמורים לעבור במקום גם ביציאה מעמק צום, החלטנו להקל על הפורטר ולהשאיר שקית עם ציוד וכך הצלחנו לצמצם כ 6 קילו מהתיק שלו. הבעיה היחידה שהייתה בכל האזור מתחת לגובה 2500 מטר זה הזבובים הרבים שהיו בכל מקום וגם בחדר אוכל.
תמונות היום:
יום 4: Lokpha-Chumling
מרחק/עליות/ירידות: כ 10 ק"מ עם כ 900 מטר עליות/500 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 5 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור וידאו ביוטוב להליכה על שביל המתכת מעל הנהר.
קישור וידאו ביוטוב של הוספת ציורים במנזר חדש.
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מהלך היום:
הבוקר התחיל עם אורח לא צפוי שישב על הבגדים שנתלו ליבוש, אך אחרי ארוחת בוקר פשוטה ומזינה, יצאנו בסביבות 8:00 לדרך. השביל המיוער התחיל במגמת ירידה מאוד מתונה ולאחר כ 1.5 ק"מ חצינו גשר קצר ואחריו התחילה עלייה הדרגתית ומתונה לאורך הנהר. אחרי כחצ ק"מ, הגענו לדרך ברזל תלויה וארוכה יחסית שספגה לא מעט אבנים, אך נשארה במצב סביר לאחר תיקונים שונים. בהמשך הייתה עלייה תלולה של כ 200 מטר על גבי מדרגות בטון מסוגים שונים ולא אחידים וגם דרכי כורכר עתיקות עד שהגענו אחרי כ 4 ק"מ לנקודה נוחה ביער להפסקת קפה במקום שהיה מוקף בעצי רודודנדרון צבעוניים ומרשימים. בסביבות 11:30 המשכנו להתקדם מזרחה כ 1 ק"מ עד שהגענו לגשר תלוי עם זווית יפה אל הנהר שהיה צריך לחצות. אחרי כחצי ק"מ, הגענו לנקודת פיצול שבה בחרנו את השביל שעלה במתינות כ 100 מטר אל החלקים העליונים של הכפר Chumling. במקום היו מספר מלונות ואחרי התמקמות וארוחת צהריים, הלכנו לעשות סיבוב אל הגומפה העתיקה שהייתה בראש הגבעה ומשם אל השדות החרושים והמנזר החדש שהיה בשלבי הבנייה מתקדמים ועבד בה צוות שלם שצייר את ציורי הקיר ממש מאפס, כאשר האומן מצייר את המסגרת בצבע שחור והאחרים צובעים אותם. השלמנו את הסיבוב דרך השדות הירוקים מסביב לכפר וחזרנו אל המלון לארוחת ערב ומנוחה.
תמונות היום:
יום 5: Chumling-Lamagaun
מרחק/עליות/ירידות: כ 17.5 ק"מ עם כ 1250 מטר עליות/400 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 9:30 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור וידאו ביוטוב של בחורה מקומית שמבריחה קופים לבנים מהשדה
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מהלך היום:
היום התחיל בזריחה מרשימה מכל הכיוונים ואחרי הליכה קצרה של כחצי ק"מ, הגענו למערכת גשרים בתהליך בנייה ולכן גם היו מספר פיצולי שביל לא ברורים. בחרנו אחד מהם והמשכנו להתקדם כ 4.5 ק"מ על שביל נוח מעל הנהר ששמר על קו גובה והגיע אל כפר קטן בשם Dramba ולידו מספר רב של שדות ירוקים. משם התחילה עלייה מתונה של כ 150 מטר (לאורך כ 1.5 ק"מ) עד הגשר שחצה נחל צדדי ומרשים. במקום פגשנו שלט עם מפת התמצאות כללית של האזור וראינו את העמק גישה ל Ganesh Himal Base camp שאליו תכננו ללכת אם יתאפשר בחזור. השביל התחיל לעלות יותר בתלילות ותוך כ 1 ק"מ עלה כ 150 מטר נוספים עד שהגענו לאזור בעייתי שסובל מגלישות קרקע ואבנים מתדרדרות בגלל עזי בר. באחד הגסהאוסים קיבלנו מידע שאחד המטיילים בקבוצה שהלכה במקום יום לפנינו, חטף כאן אבן גדולה לפנים ופונה במסוק. בזמן ההמתנה עד שנגיע אליהם, המדריך והפורטר טענו שראו אבן גדולה שהתגלגלה ולכן ביקשו מאיתנו להזדרז ולעבור את הקטע הבעייתי (כחצי ק"מ) במהירות האפשרית. עברנו את הקטע הבעייתי ללא בעיות כלשהן, אך הצלחנו לראות את ה"עזים הבעייתיות" שהולכות מעל השביל וגורמות לדרדור אבנים. לאחר מנוחה קצרה, המשכנו לעלות בצורה תלולה כ 200 מטר נוספים (על פני כ 1 ק"מ) על שביל צבעוני במיוחד ואחרי כחצי ק"מ, הגענו את הכפר הגדול Chekumpar. המדריך חשב שתכננו לישון במקום (לפי התכנון המוקדם), אך בפועל זו הייתה אי הבנה כי במפות הישנות, המקום נקרא Chhokang paro ובמפות החדשות Chekumpar ו Chhokang נמצא כ 3 ק"מ מזרחה ולכן הסברנו שאנחנו רוצים להמשיך הלאה ואז הוא הלך לCheck point כדי להחתים את הפרמיטים. השעה הייתה כבר 14:00 ובזמן שחיכינו למדריך, באה לקראתנו בעלת מסעדה שהזמינה אותנו אליה. החלטנו לנסות את המקום וזו בהחלט הייתה החלטה נכונה, כי היה מדובר בגסטהאוס עם מטבח מעולה, טבחית מקצועית וחדר אוכל מיוחד ומקורי. בזמן ההמתנה לאוכל, הגיעה קבוצה של מטיילים שהלכו במקביל אלינו מ Chumling והחליטו להישאר לישון במקום. יצאנו אל הדרך בסביבות 15:30, ואחרי כ 2.5 ק"מ במגמת עלייה מתונה של כ 200 מטר, היה פיצול קטן שבו עליתי לחלקים העליונים של Chhokang כדי לראות את הכפר מלמעלה, כאשר כל השאר הלכו בשביל התחתון ונפגשנו אחרי כ 20 דקות בפאתי הכפר. היה עוד מוקדם יחסית (סביב 17:00) ולכן החלטנו להתקדם לכפר הסמוך Lamagaun (כפר הנזירים) בעקבות ההמלצה של אחד המטיילים שפגשנו שסיפר רבות על האירוח הביתי הנהדר שהוא קיבל במקום. זמן קצר אחרי היציאה מהכפר, הופתענו מאוד לראות עשרות קופים לבנים באחד השדות הצמודים לכפר שכנראה עשו נזק לחקלאות ואשה מקומית שהבריחה אותם בדרך מקורית. חלק מהקופים ניסו לאגף אותה, אך הנוכחות שלנו והמדריך הבריחו אותם. אחרי כ 1 ק"מ , ראינו מרחוק את המנזר החדש והנוצץ של Lamagaun ובמהרה נכנסנו אל הכפר. ניסינו למצוא את האירוח הביתי, אך ללא הכוונה ברורה עם שם/מיקום, זה היה בלתי אפשרי גם בעזרת המקומיים ולכן החלטנו להשאר בגסטהאוס היחיד שמצאנו באמצע הכפר. לאחר התארגנות, הזמנו ארוחת ערב ולאחר מכן הלכנו לראות את המנזר מקרוב, אך לצערנו הוא היה כבר סגור ולכן החלטנו לחזרור לשם למחרת בבוקר.
תמונות היום:
יום 6: Lamagaun-Mu Gumpa-Nile
מרחק/עליות/ירידות: כ 20 ק"מ עם כ 650 מטר עליות/550 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8:30 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מהלך היום:
ב6:30 לפני ארוחת הבוקר, יצאנו אל המנזר בזריחה וזכינו לראות באור שונה גם את החלק החיצוני וגם את החלק החלק הפנימי שנפתח ב 7:00 על ידי שומרת המקום שראתה אותנו ופתחה את המקום במיוחד. באופן מפתיע, למרות כל ההשקעה והפאר היחסי, לא ראינו נזירים במקום. חזרנו אל הגסטהאוס ולאחר ארוחת הבוקר, התחלנו להתקדם צפונה בשביל נוח במגמת עלייה מתונה. אחרי כ 1 ק"מ, שמנו לב למנזר מעניין שהיה חצוב בקיר בשם Millarepa Cave. החלטנו לוותר על העלייה לשם בתקווה שיהיה יותר זמן בחזור והמשכנו להתקדם כ 2 ק"מ לאורך הנהר עד החצייה של הגשר לכפר הקטן Phurbe. ליד המנזר המקומי החברה ראו דשא נחמד והחליטו לעשות קצת ספורט (ולשעשע את המקומיים). ישר אחרי הכפר הסמוך בשם Pangdun, הייתה Stupa גדולה ומרשימה שאותה עברנו במהרה והמשכנו דרך גומפה צבעונית לעבר הכפר הבא בשם Chule כאשר היעד הסופי Nile מציץ מעבר לנהר (סה"כ הליכה של כ 3 ק"מ עם כ 50 מטר עלייה מ Phurbe). חצינו את הגשר ועלינו במהרה אל הכפר כדי לבחור מלון מתאים. במקום היו רק 2 מלונות פעילים ולכן גם הורגש טיפה עומס וכבר לא היינו היחידים במקום. בתוכנית המקורית, הרעיון היה לעלות עם כל הציוד ולישון במנזר Mu Gumpa אבל לאורך כל הדרך, כל המדריכים האחרים והמקומיים שפגשנו אמרו שזה בלתי אפשרי, כי הם עדיין לא קיבלו אספקה של אוכל מאז הקורונה וגם לא מוכנים עדיין לאירוח. הייתה לנו מחשבה לסחוב איתנו גם אוכל לערב/בוקר, אך בפועל החלטנו בסופו של דבר להשאיר את כל הציוד במלון ב Nile וללכת עם תיקים קטנים הלוך-חזור. יצאנו לדרך בסביבות 11:00 (לקחנו איתנו את ארוחת הצהריים) ואחרי ירידה אל הנהר וחצייתו, התחלנו להתקדם במהירות צפונה לאורך הנהר. אחרי כ 2.5 ק"מ, חצינו אותו שוב ואז התחלנו בעלייה הדרגתית ומתונה של כ 100 מטר על פני כ2 ק"מ כאשר על הדרך מצאנו מקבצים מרשימים של אירוסים. משם התחילה עלייה תלולה של כ 150 מטר על פני כ 1 ק"מ לעבר המתחם הענק של ה Mu Gumpa. במקום, פגש אותנו נזיר יחיד שכרגע מתחזק את המקום ואחרי ארוחת הצהריים המהירה שהכנו בעצמנו בחדר האוכל הצנוע ,הוא לקח אותנו אל המנזר עצמו
שגם הוא היה צנוע מאוד באופן יחסי למנזרים החדשים. בזמן הסיבוב במתחם, גילינו כי קבוצה גדולה של מטיילים קנדים יישמו את הרעיון שלנו בפועל וסחבו את כל האוכל עבורם מלמטה ליום וחצי כדי להישאר לישון שם וכנראה תפסו את כל החדרים הפנויים. בדיעבד, היה לנו מזל גדול שויתרנו על הרעיון של הלינה שם, כי רוח מאוד חזקה התפתחה במקום כבר מהצהריים ולא אפשרה לשבת בחוץ ואפילו הקנדים שרגילים לקור נראו סובלים מזה. בסביבות 14:30, התחלנו לחזור באותה הדרך במהירות וזהירות וחזרנו על עקבותנו עד הגשר. בסביבות 16:30 חזרנו אל המלון ואחרי התארגנות, ארוחת ערב ושיחה עם המדריך לגבי ההליכה של מחר, התפזרנו אל החדרים.
תמונות היום:
יום 7: Nile-Rayzam
מרחק/עליות/ירידות: כ 18 ק"מ עם כ 350 מטר עליות/1350 ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 8 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מהלך היום:
היום התחיל בצפייה על הזריחה בהרים המושלגים ומבט אחרון לעבר הצפון. בסביבות 8:00 יצאנו לדרך ומהר מאוד זוויות מיוחדות על אותו העמק נפתחו לפנינו. מקומות מוכרים נראו פתאום באור אחר עם הרים מחודדים שהתגלו מסביב. עצרנו למנוחה וחימום בוקר בכפר Pangdun ואחרי כ 6 ק"מ (סה"כ מתחילת היום עם ירידה של כ 200 מטר) הגענו אל אזור מערת Milarepa והפעם החלטנו להשאיר את הציוד עם הפורטר וללכת לבקר אותה. למרות השעה המוקדמת יחסית (9:30), האירוסים כבר נפתחו ונוף מרשים התגלה בזמן העלייה התלולה של כ 100 מטר (על פני כחצי ק"מ) אל המערה. למתחם הייתה עלות כניסה של כ 300 רופי במטרה לשמר את המקום ולאחר הסדר התשלום מול הנזיר (קיבלנו כרטיסי ביקור רשמיים), נכנסנו אל המנזר עצמו וגם אל המערה המפורסמת עם הכף רגל של הנזיר הבודהיסטי מילרפה. לאחר הביקור המוצלח, ירדנו באותה הדרך והמשכנו בדרכנו תוך כדי התבוננות בבניית הגדרות המתוחכמת ושדות ירוקים מהצדדים. אחרי כ 2 ק"מ נוספים, עשינו עצירת קפה ומנוחה בחצר של המלון בכפר Lamagaun שבו ישנו לפני יומיים. בסביבות 11:00, המשכנו להתקדם כ 1.5 ק"מ מערבה עד שנתקלנו בעץ רודודנדרון בודד ומרשים ליד הכפר Chhokang. משם התקדמנו במהירות לאורך הנהר כ 3 ק"מ נוספים עד שהגענו בסביבות 12:30 אל הכפר Chekumpar שבו גם עצרנו לארוחת צהריים באותה המסעדה המפתיעה לטובה שבה הייתה טבחית מקצועית. לאחר עוד ארוחה מוצלחת, יצאנו לדרך (סביב 14:00) תוך כדי שאנחנו יורדים במהירות ועוברים את הקטע הבעייתי במהירות האפשרית. בק"מ ה17 (מתחילת ההליכה), נפגשנו עם פיצול שבילים ולקחנו בו פנייה שמאלה (במקור באנו מהפנייה הימנית) שירדה למטה בזווית תלולה. עברנו על הדרך Gumpa בינונית ואחרי כ 100 מטר של ירידה (במשך כחצי ק"מ) הגענו אל גשר מוזר ויחסית רעוע שהיה חסום מהצד השני. למרות התכנון המקורי של לינה בצד השני של הנהר (כחצי ק"מ אחרי הגשר), החלטנו לא להסתכן עם הגשר ולישון באחד המלונות הקרובים. כדי לא לחזור את...
נערך ע"י משתמש שבת 11 יוני 2022 17:50:18(UTC)
| סיבה: לא צויינה