שלום לכולם,
משתף את הסיכום הנ"ל כדי לעזור למטיילים הבאים לתכנן טיולי הליכה באזור בולגריה בכלל והרי פירין/רילה בפרט ולעודד טיילות אחראית של מטיבי לכת. למי שיותר נוח, ניתן לקרוא את הסיכום גם כאן.
הקדמה:
לאחר ביקור מוצלח בבולגריה בחופשת סקי ב 2018 והתפעלות מהרי פירין המושלגים והמרשימים, נפלה ההחלטה לטייל שם גם בעונת הקיץ. המידע הרב שזמין ברשת והביקורות הטובות רק חיזקו את הרצון לטייל שם ורק העומס המדווח בקיץ קצת הרתיע מלצאת אל המסלול בעונה הסטנדרטית ולכן הוחלט לקחת את הסיכון ולצאת בשולי העונה שבתחילת אוקטובר. התארגנו קבוצה קטנה ומטיבת לכת של 4 חברים ולאחר יצירת קשר עם הבקתות המרכזיות ובדיקה שהן יהיו פתוחות בתחילת אוקטובר, הזמנו כרטיסי טיסה והתחלנו לתכנן את ימי ההליכה. היה רעיון ללכת בשביל E4 שחוצה את בולגריה מהגבול היווני ועד סופיה, אך במסלול הנ"ל יש מספר קטעים פחות הרריים והוא לא עובר בכל נקודות העניין שרצינו לבקר ולכן הוחלט לחלק את ההליכה נטו ל 4 ימים בשמורת פירין ו5 ימים בשמורת רילה ולשמור יום וחצי למקרה חירום. כדי לחסוך זמן (וגם משיקולי סוף עונה והכמות המופחתת של תחבורה ציבורית), החלטנו להתנייד במוניות ולכן תיאמנו מראש על מונית שתאסוף אותנו משדה התעופה, תעביר לבנסקו ולמחרת בבוקר אל הרכבל הצדדי שמעלה לרכס הפירין. בהמשך תוכננה נסיעה מנקודת הירידה מרכס פירין ועד מנזר רילה ומנקודת הסיום המתוכננת בבורובץ אל סופיה בחזרה. הוחלט קודם לטייל בשמורת פירין (למרות שבקיץ בדרך כלל עושים הפוך) בגלל האופי ההררי, המסוכן יותר וחשוף לרוחות בהשוואה לשמורת רילה כדי להגדיל את הסיכוי למזג אוויר יציב, אך בפועל, בגלל מזג אוויר סוער שתפס אותנו בהר Vihren, השתמשנו ביום חירום אחד בשמורת פירין וכך יצא שסה"כ הלכנו ברכס פירין כ 67 ק"מ עם כ 4900 מטר עליות/5900 ירידות על פני 5 ימים וברכס רילה כ 90 ק"מ עם כ 6050 מטר עליות/5700 ירידות על פני 5 ימים נוספים. ב3 הימים הראשונים, מזג האוויר היה סגרירי, גשום ואפילו סוער יחסית עם רוחות חזקות, אך לאחר מכן התייצב מאוד וזכינו ל 7 ימי חסד של מזג אוויר קר, שמשי וצלול עם נופים נהדרים ומעט מטיילים. הבירור מול הבקתות התבצע בערוצי תקשורת שונים כגון Viber (שמאוד נפוץ שם), Whatsapp , email ושיחות טלפון בודדות, אך המידע שקיבלנו בחלקו לא תאם למציאות, כי חלק מהבקתות שאמרו שיהיו סגורות ,התגלו כפתוחות וחלק מהבקתות שהיו אמורות להיות פתוחות, דווחו על ידי מטיילים אחרים שסגורות/נטושות ובפועל גם היו פתוחות. מסתבר שבגלל אופי הבקתות שנמצא בבעלות פרטית (ולא מועדון אלפיני כלשהו כפי שמקובל בהרבה מדינות באירופה), כאשר לא מדובר בעונת הטיולים, החלטות נעשות בזמן אמת ואם אין תיאום מראש על לינה ואין מטיילים, אז בעלי המקום יכולים לסגור בכל שלב (כפי שקרה לנו בבקתה האחרונה שבה היינו האורחים האחרונים לעונה בגלל תיאום מוקדם והם סגרו כשעתיים אחרי שעזבנו).
תמונת הקבוצה שלנו: אלי, רומן, אייל ורמי:
מפה סכמטית של המסלול שעשינו בהרי פירין:
פרופיל הגבהים במסלול:
מפה סכמטית של המסלול שעשינו בהרי רילה:
פרופיל הגבהים במסלול:
קישורים מרכזיים:
1) מיטב התמונות שמסכמות את הטיול בגוגל פוטוס.
2) קישור להקלטה בויקילוק של כל הימים ביחד ברכס פירין וברכס רילה
3) קישור להקלטה באולטרייל של כל הימים ביחד ברכס פירין וברכס רילה.
4) קישור לקובץ EXCEL עם תכנית הטיול המעודכנת שעשינו בפועל וגם לנקודות הלינה שישנו בהם בTAB נפרד (כולל גם בקתות אחרות באזור)
5) סיכום הטיול בסרטון וידאו ביוטוב + סרטון סיכום של רומן.
6) תמונות הביקור בבנסקו, בורובץ, סופיה
7) תמונות המטיילים בגוגל פוטוס , תמונות שצולמו על ידי רומן בגוגל פוטוס.
דרכי הגעה/עזיבה:
הגעה להרי פירין:
1) טיסה מתל אביב לסופיה (כ2:45 שעות) עם Wizz Air .
2) נסיעה של כשעתיים במונית מסופיה לבנסקו.
3) נסיעה של כחצי שעה במונית מבנסקו לGotse Delchev.
4) רכבל של כחצי שעה מGotse Delchev ל Bezbog Hut
הגעה להרי רילה:
1) נסיעה של כשעה וחצי במונית מHotel Predel ל Rila Monastery
עזיבה מהרי רילה:
1) נסיעה של כשעה וחצי במונית מבורובץ לסופיה
2) טיסה מסופיה לתל אביב (כ2:45 שעות) עם Wizz Air.
מקורות מידע:
אתרי מידע:
1) אתר בולגרי Bulguides שמתורגם גם לאנגלית עם מידע רב על כל נושא הטיולים בבולגריה כולל מסלולים, בקתות, מפות ולוגיסטיקה.
2) אתר בולגרי נוסף בשם Bulgariawalking שמכיל מידע רב והצעות בנויות לטיולים בדרגות קושי שונות.
3) סיכום מאתר Sipurderech מ 2022 בהרי פירין/רילה עם תוספות
4) סיכום באתר sipurderech מהרי רילה/פירין מ2021 וגם תוספת על נושא הבקתות
5) סיכום ב GOTRAVEL – הרי רילה באוקטובר
6) סיכום ב GOTRAVEL בהרי פירין ורודופי באוקטובר
7) אתר בולגרי HUTBG עם מידע רב באנגלית על בקתות שמציע גם שירותי הזמנת לינות/העברות בתשלום.
8) מפת אונליין טופוגרפית נוחה לתכנון שמכילה מסלולים בצבעים שונים, בקתות ומידע רב נוסף.
אפליקציות/תוכנות שימושיות:
1) אפליקציה מאוד שימושית בשם Mapy.cz שבה ניתן להוריד את המפות הטופוגרפיות לשימוש באופליין ומופיעים גם רוב מסלולי ההליכה המרכזיים/צדדיים (וגם יש חלוקה לדרגות קושי). אחרי הרישום, ניתן לגם לסנכרן מול האתר אינטרנט כדי לשמור מסלולים מוכנים, להכין מסלולים בקלות בזמן הטיול ולשתף עם אחרים.
2) MAPS.ME – אחרי הורדה של מפות בולגריה, ניתן להשתמש במפות אופליין ללא אינטרנט גם בערים וגם בהרים. המפות אומנם לא טופוגרפיות , אך מכילות הרבה מידע שימושי במיוחד בערים/כפרים.
3) ORUXMAPS – אפליקצית מפות אופליין/אונליין שאליה ניתן לטעון מפות טופוגרפיות שונות מוכנות או בהכנה עצמית.
4) MOBAC ATLAS CREATOR – תוכנה להכנת מפות טופוגרפיות לשימוש באופליין עבור Oruxmaps לפי אזור ורזולוציה נבחרת.
5) Meteoblue – אפליקציה לחיזוי מזג האוויר שעבדה מצויין בבולגריה והייתה הכי אמינה במיוחד לטווח ארוך כדי לזהות מגמה כללית של התחממות/התקררות/סיכוי לגשם.
הערכת עלויות: (ליחיד)
1) טיסות הלוך/חזור ישירות עם Wizz Air לסופיה – כ 210€ כולל טרולי.
2) אוכל/שתיה/לינה בבקתות למשך כ 10 ימי טיול -כ 350€ לכל מטייל (בממוצע כ 35€ ליום).
3) אוכל/שתיה/לינה במלונות בבנסקו/בורוביץ/סופיה למשך 3 ימים – כ 150€ (בממוצע כ 50€ ליום).
4) תחבורה ל 4 אנשים: מונית משדה תעופה סופיה לבנסקו – 85€ , מונית מבנסקו לGotse Delchev – כ 28€ , רכבל מGotse Delchev ל Bezbog Hut – כ 30€ , מונית מHotel Predel ל Rila Monastery – כ 70€ , מונית מבורובץ לסופיה – 55€ , מוניות לשדה התעופה ובעיר – כ 20€ ( כ 75€ לאדם)
5) הוצאות אחרות ל 4 אנשים: בלון גז 450 גרם – כ 6€ , מפות: כ 4€, סים מקומי – כ 6€ ( כ 4€ לאדם).
6) ביטוח – כ 35€
סה"כ עלות מוערכת למטייל לכל הטיול (13 ימים ברוטו): ~824€ (~2850 ש"ח).
*דוגמאות למחירים במסעדות/בבקתות: כאן , כאן או כאן.
מידע נוסף:
מספרי חירום:
112 או 3591470+ MOUNTAIN RESCUE
מפות, סימוני שביל, שילוט וסימונים אחרים:
1) יש מספר רב של מפות שונות שאפשר לרכוש לשני האזורים, אך אנו השתמשנו במפות דיגיטליות חינמיות של mapy.cz שהיו מדוייקות ב95% לפחות וגם במפות נייר ברזולוציה של 1:50000 של אזור פירין ורילה (הייתה אפשרות לרכוש גם מפות 1:25000 של אזור פירין ורילה אך לא היה בכך צורך כי הן היו להתמצאות כללית בלבד ולא לניווט).
2) בחלק מהאזורים היותר מתויירים כמו Vihren, Musala, 7 Lakes המסלולים מסומנים היטב עם צבע על אבנים/עמודים/סלעים/עצים ובחלקים פחות מתויירים הסימון לוקה בחסר כאשר תדירות הסימון יורדת מאוד או שסימונים לא קיימים בשטח למרות שכן מופיעים במפות.
3) מסלולים מרכזיים מסומנים בשלושה צבעים כאשר הצבע האמצעי משתנה והחיצוניים לבנים – לדוגמה E4 מסומן ב:לבן-אדום-לבן. מסלולים משניים מסומנים בשני צבעים: לבן-אדום.
4) היו גם מפות מקומיות לכל אזור וגם שלטי חצים/הכוונה עם זמנים למיקומים שונים כגון בקתות/אזורים וכדומה.
*דוגמאות לשילוט במסלולים – כאן, כאן, כאן, כאן וכאן
מזג אוויר ותנאי שטח:
מזג האוויר בהרים תמיד יכול להיות לא יציב ולכן יש גם גשמים וסופות לא צפויות גם בקיץ במיוחד בשנים האחרונות, אך יש לקחת בחשבון שבשולי העונה ובמיוחד באוקטובר, יש התקררות משמעותית והסיכוי לגשם או שלג משמעותי ראשון גדל בהתאם ולכן זה רק עדיין של מזל האם נופלים על מזג אוויר טוב או גרוע. ביום הראשון בהרים קיבלנו גשם קל-בינוני של חצי יום עם רוחות בינוניות, היום השני היה יבש יחסית, אך התאפיין ברוחות חזקות של 60-80 קמ"ש וביום השלישי, היום התחיל בעננות גבוהה ושמש וכ10 דקות אחרי העלייה לפסגת Vihren התחילה רוח חזקה שהביאה גשם/ברד ושלג שהכריחו אותנו לחזור באותה הדרך. בשאר הימים המזג אוויר השתפר מאוד והפך לשמשי ורגוע. אחת הבעיות של מזג אוויר קר וגשום זה היכולת לייבש בגדים כי בחדרים לרוב אין חימום ולפעמים כדאי לחשוב פעמיים האם לקחת/לשטוף מהתחלה בגדים שמתייבשים לאט.
*השתמשנו באפליקציה Meteoblue לחיזוי מזג האוויר שעבדה מצויין בבולגריה והייתה הכי אמינה במיוחד לטווח ארוך כדי לזהות מגמה כללית של התחממות/התקררות/סיכוי לגשם.
שפה:
באופן כללי, רוב הצעירים בבולגריה מדברים אנגלית ברמה בסיסית ומעלה ורוב המבוגרים מעל 40 מבינים רוסית (לא בהכרח מדברים). בעיירות וערים, תמיד היה מישהו שדיבר אנגלית ובכפרים במקרה הצורך השתמשנו בגוגל טרנסלייט אופליין.
לינה:
ברוב הבקתות היו חדרי דורמיטורי בינוניים וגדולים עם מיטות שפזורות אחת ליד השניה או קומותיים ובחלק קטן מהבקתות המשופצות, היו גם חדרים קטנים של 2/4/6/8 מקומות. המיטות תמיד הכילו סדינים ושמיכות, אך איכות המיטות לרוב הייתה די ירודה ומתאימה לסטנדרטים של המאה הקודמת ולכן אין לפתח ציפיות גבוהות. לפי הפורומים/סיכומים השונים, בשיא העונה בחודשי יולי/אוגוסט, צריך לתאם את הלינות מראש כי כמות המקומות מוגבלת. בשולי העונה כדאי לתאם מראש רק כדי לוודא שהמקום לא סגור כי זה משתנה משנה לשנה.
מקלחות/שירותים:
הנושא משתנה מאוד מבקתה לבקתה ובזמן שבחלק מהבקתות יש מקלחות חמות ושירותים סבירים בפנים (מערבי או בול פגיעה), בחלק מהבקתות אין מקלחות בכלל והשירותים מחוץ לבקתה ובלילות קרים עם טמפרטורה מתחת לאפס , זה בהחלט יכול להיות שיקול משמעותי. בקובץ התכנון יש פירוט לפי כל בקתה שביקרנו בה.
חשמל:
בחלק מהבקתות יש מעט שקעים בחדרים, בחלק יש שקעים רק בחדר אוכל/מסעדה ובחלק אין אפשרות להטעין בכלל. הפירוט לפי הבקתות שביקרנו בהן בקובץ התכנון.
חיסונים:
לא נדרשים חיסונים מיוחדים נכון לזמן כתיבת הסיכום.
מכשיר לוויני:
ברוב המקומות על ההרים הייתה קליטה סלולרית טובה ולכן הייתי ממליץ לקחת מכשיר לוויני רק אם הולכים לבד.
קליטה סלולרית/WIFI
קליטה סלולרית- למי שהיה סים גלובלי של פאלפון , הייתה קליטה סלולרית ברוב המקומות על המסלול (סביב 90% כיסוי ואפילו 5G ברוב הזמן) ולמי שהיו סימים מקומיים של חברת A1/Yettel אז הייתה קליטה חלקית פחות או יותר (סביב 50% כיסוי).
WIFI – רק בבקתה אחת במסלול שלנו הייתה רשת אלחוטית פתוחה – Malyovitsa
כסף/אשראי:
אשראי התקבל רק בעיירות/ערים ובכל שאר המקומות וגם במוניות קיבלו רק מזומן (בעיקר לב, אך גם יורו בשער לא משתלם). שער המרה הכי טוב היה מיורו ללב ונמצא במרכז סופיה או בתחנת האוטובוסים המרכזית.
מים לשתייה:
בכל הבקתות ניתן היה למלא מים מהברזים ללא פילטור ובמהלך ההליכה היו מספר מקומות עם נביעות מוסדרות ופחות. בנוסף, היו הרבה מקורות מים אחרים כגון נחלים/אגמים שמהם ניתן היה לקחת מים ולהרתיח או לפלטר.
אוכל:
בכל הבקתות ניתן היה לבקש launch box לדרך וגם אם לא הכירו את המושג, תמיד היה אפשר לקבל סנדוויץ עם גבינה/נקניק ארוז.
דרגת קושי:
מבחינת התוואי, ההליכה כוללת שבילי יער, שבילים רחבים, משטחי אבנים, בולדרים, שבילים עם סבך, דרדרות, מצוקים חשופים ועליות/ירידות תלולות ובאופן כללי, אזור שמורת פירין (בהשוואה לרשמורת רילה) חשוף יותר לרוחות וגם הרבה יותר חד ומבולדר. באופן פרטני, היו מספר קטעים "מאתגרים" או "מסוכנים" בתנאי מזג אוויר גרועים. בשמורת פירין: ביום ההליכה השלישי – הירידה צפונה מפסגת הר vihren. מדובר בירידה מאוד תלולה וחשופה עם עזרי שרשראות. ביום הרביעי: סכין Koncheto עם עזרי כבל/מוטות ברזל שמתחלקת ל 2, החלק העליון שיורד מהר koncheto (לא על השביל המסומן ומאוד חשוף לשני הצדדים) , והחלק התחתון על השביל המסומן שחשוף לרוב רק לצד אחד. בשמורת רילה: ביום השמיני בין Myliovitsa ל Ribni ezera, היה קטע טיפוס שהיה בו קרח על בולדרים ולמרות עזרי הכבל היה מחליק מאוד.
חלוקה לימים:
לפני תחילת ההליכה – הקדמה:
נפגשנו שלושתנו מוקדם בבוקר בנתב"ג ואחרי מעבר חלק, ועיכוב של כשעה, המראנו ליעדינו כאשר רומן כבר היה בבולגריה כשבוע ימים וחיכה לנו בסופיה. היציאה משדה התעופה בסופיה הייתה מהירה ואחרי מפגש עם נהג המונית שהזמנו מראש, יצאנו לדרך. אחרי כ 10 דקות, אספנו את רומן מהמלון תוך כדי השארת 2 מזוודות, והמשכנו ישירות לבנסקו. גילינו כי נהג המונית גר בבנסקו ומכיר את האזור היטב ולמרות קשיי שפה (לא דיבר כמעט אנגלית, אך הבין רוסית) לקחנו את מספר הטלפון שלו ותיאמנו איתו ישירות (ולא דרך החברה) גם את הנסיעה למחרת בבוקר לתחילת המסלול. אחרי כשעתיים, עצרנו במלון שהוזמן מראש ואחרי התארגנות מהירה, הלכנו למרכז העיירה וקפצנו למרכז המידע שבו קיבלנו מידע מעודכן על מצב הבקתות, השבילים והרכבלים. משם המשכנו להחלפת כספים, קניית סים ואחרי סיבוב בחלק העתיק של העיירה, מצאנו גם מסעדה מתאימה לחגיגת האירוע של תחילת הטיול. סיימנו את הסיבוב בהצטיידות במכולת ומנוחה לקראת תחילת ההליכה הצפויה.
יום 1:נסיעה לGotse Delchev , עלייה ברכבל ל Bezbog Hut והליכה לבקתה Tevno Ezero ואחר כך גיחה לתצפית Djangal
מרחק/עליות/ירידות: כ 9 ק"מ עם כ 550 מטר עליות/350 ירידות + כ 4 ק"מ עם כ 400 מטר עליות/ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 5 שעות + 2:30 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק – מסלול
קישור להקלטה בויקילוק – תוספת
קישור להקלטה באולטרייל – מסלול
קישור להקלטה באולטרייל – תוספת
קישור וידאו מפסגת Djangal
מהלך היום:
ב7:45 אסף אותנו נהג המונית ואחרי מעבר דרך העיירה Dobrinishte ועלייה בכביש צר ותלול, הגענו בסביבות 8:15 לרכבל (2 תאים פתוחים) שמחבר בין בקתת Gotese Delchev לבקתת Bezbog Hut ומעלה כ 500 מטר אל ההר. ב 8:30 הרכבל התחיל לעבוד ואחרי קניית הכרטיסים, עלינו על הרכבל עם התיקים מקדימה והתחלנו לעלות. אחרי כ 20 דקות החלק הראשון הסתיים ואחרי הירידה מהרכבל מיד עלינו על החלק השני שהמשיך להעלות אותנו כ 10 דקות נוספות. ב5 הדקות האחרונות התחיל לטפטף גשם קל ולמזלנו הוא הסתיים במהרה וזכינו לקשת מרשימה ומראות נפלאים כבר על ההתחלה. בזמן ההתארגנות ליד הבקתה, הרוח התחזקה מאוד והשמיים התקדרו שוב, אך זה לא הפריע לנו (וגם לקבוצות אחרות) להתחיל ללכת. במהרה התפצלנו משאר הקבוצות והתחלנו להתקדם על מסלול צדדי כ 2.5 ק"מ עד שהגענו לבקתה קטנה שבה עצרנו להפסקת תה בדיוק כאשר הגשם התחיל להתחזק. לאחר המנוחה, ראינו שהראות לא משתפרת והתחזית רק מחמירה ולכן החלטנו לחתוך חזרה אל השביל המרכזי שמסומן בירוק כדי לקצר את יום ההליכה המתוכנן. אחרי כ 1 ק"מ, הגענו לנקודת פיצול והמשכנו על השביל הירוק דרומה תוך כדי חציות מרובות של נחלים קטנים עד שהגענו לאזור האגמים הצבעוניים. מעקף האגם הגדול לא היה כזה פשוט וכלל החצייה של שדות בולדרים רטובים. בשלב מסויים הגשם הפסיק לטפטף וסלמנדרות התחילו לצוץ מדי פעם על השביל. בק"מ ה5.5, הגענו למפגש עם השביל הכחול, והתחלנו לעלות איתו דרום-מערבה כ 350 מטר על פני כ 2 ק"מ תוך כדי חציית נחלים ושדות בולדרים. במהרה חצינו את הפס הראשון בגובה 2600 מטר ומשם התחילה ירידה מתונה של כ 100 מטר על פני כ 1 ק"מ עד שהגענו בסביבות 14:00 אל בקתת Tevno Ezero. קיבלנו את מיטות הדורמיטורי בעליית הגג והופתענו מכמות המבקרים הרבים שישבו בחדר האוכל (הסתבר שהרוב לא נשארו לישון שם והיו בעיקר מטיילי יום). היו עדיין לא מעט שעות של אור ולאחר שהגשם הפסיק לטפטף (בסביבות 15:00), החלטנו אני ואייל לעשות הליכה אל פסגת Djangal הקרובה. למרות שהיה מדובר במסלול הליכה של כ 4 ק"מ, רוב הדרך כללה עליות/ירידות לא פשוטות וגם שדות ארוכים של בולדרים שהיה צריך לחצות ולכן היה מדובר בקטע לא קל בכלל ששווה לעשות רק אם יש מספיק זמן פנוי (לנו זה לקח כ2.5 שעות בקצב מהיר). למרות הקושי, הנופים המרשימים בדרך וגם הנוף מהפסגה עצמה הצדיקו את ההליכה. בדרך חזרה, ראינו זוג מטיילים (בולגרי ורומניה) שניסו להגיע לאותה הפסגה והזהרנו אותם שיתחילו למהר כי לא נשאר הרבה זמן לשקיעה שאותה ראינו בסופו של דבר ליד הבקתה. המקלחת המאולתרת לא הייתה מזמינה בכלל ולכן חזרנו אל הבקתה כדי לאכול ארוחת ערב בחדר אוכל הקטן והצפוף, לעבור על התוכנית הליכה של מחר ולפטפט עם כמה חברה מקומיים. למרות שלא ראינו כבלי חשמל או פאנלים סולארים רבים, השקעים בחדר אוכל עבדו בצורה תקינה עד השעה 22:00 שבה היה כיבוי אורות/חשמל כללי בבקתה. באופן מפתיע, בניגוד לבקתות האירופאיות שבהן הולכים לישון מוקדם וגם קמים מוקדם, רוב המטיילים נשארו לשבת ולשתות בירה/ראקי עד סגירת האורות.
תמונות היום:
יום 2: Tevno Ezero Hut to Vihren Hut
מרחק/עליות/ירידות: כ 12 ק"מ עם כ 700 מטר עליות/1250 ירידות
משך ההליכה ברוטו: כ 8 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
קישור וידאו מהפס בשם Tipik
מהלך היום:
התעוררנו לבוקר נפלא עם זריחה מרשימה ולאחר ארוחת בוקר פשוטה וטעימה, יצאנו לדרך בסביבות 8:30. התחברנו אל שביל ה E4 שהלך מערבה ואחרי כ 1.5 ק"מ של עלייה מתונה, עברנו דרך פס הרים (שחצה שביל אחר שמסומן בכחול) ולאחריו המשכנו צפונה במגמת ירידה מתונה כאשר השמיים נפתחו והערפל התחיל להתפזר. במקביל אלינו, הלכה משפחה של מטיילים ובשלב מסויים הם חתכו מהשביל וירדו אל האגם היפה בזמן שאנחנו המשכנו עוד כ 1 ק"מ עם השביל על הרכס ואז במפגש שבילים עם הירוק, עשינו עצירה ומנוחה. המשכנו צפונה כ 1 ק"מ עם עלייה של כ 150 מטר עם נופים מרשימים לכל הצדדים. ההליכה למעלה לא הייתה פשוטה בגלל הבולדרים והעצים הנמוכים וגם בשלב מסויים הרוח התחזקה מאוד והפריעה ללכת על הסכין. השביל על הרכס בין הפסגות השונות נמשך כ 3 ק"מ והתצפיות על האגמים הגדולים והצלולים לא הפסיקו להפתיע. לאחר מכן התחילה ירידה תלולה ומבולדרת מאוד של כ 250 מטר על פני כ 1 ק"מ לעבר האגם Dalgoto כאשר ההר Vihren מציץ מעבר לפינה. הקור הצליח לשמר היטב את שיחי האוכמניות שכבר היו הרבה מעבר לשיא ולרוב לא טעימות.
הבולדרים גדלו ככל שהתקרבנו אל האגם ולאחר הירידה המוצלחת, מצאנו פינה נחמדה לארוחת צהריים והשלמות. ליד האגם המרכזי, היו עוד אגמים קטנים ומרשימים ולאחר סיבוב קצר, המשכנו להתקדם במגמת ירידה מתונה של כ 250 מטר על פני כ 3 ק"מ עד שהגענו לנקודת פיצול ובה חצינו את הנהר והמשכנו להתקדם אל הבקתה על השביל המקביל ל E4 שהיה נראה לנו יותר מעניין מרחוק. במקום היו מטיילים רבים שכנראה באו עם הרכבים עד הבקתה כדי לעשות טיולי יום. בסביבות 16:30 הגענו אל בקתת Vihren, כאשר לא היינו בטוחים עד לרגע האחרון שתהיה פתוחה (כי בשיחה איתם מראש נאמר לנו שבתאריכים שלנו יש בחירות ושהם יהיו סגורים) ותוכנית הגיבוי הייתה לרדת כ 2 ק"מ במורד הנחל אל הבקתה הבאה בשם: Banderitsa שעליה נאמר לנו במרכז המידע שתהיה פתוחה בוודאות. למזלנו, המסעדה הצמודה (שכנראה בבעלות אחרת) פעלה בשיא המרץ לאור הביקוש הרב ולכן גם בעלת הבקתה הגיעה והלינה הייתה אפשרית. אחרי רישום פרטי הדרכונים וקבלת החדר, קיבלנו הנחיות שהטעינה אפשרית רק במסעדה ושיקח כשעה עד שהמים במקלחות יהיו חמים (כנראה חימום עץ). האוכל במסעדה הפתיע לטובה ולאחר ארוחת ערב, ביקשנו להכין לנו ארוחת בוקר/צהריים לדרך כדי שנוכל לצאת מוקדם (הארוחת בוקר במסעדה הייתה רק ב 8:30-9:00). היום השלישי אמור היה להיות ארוך וקשה במיוחד וגם הייתה תחזית עם סיכוי לגשם אחרי הצהריים ולכן הלכנו לישון מוקדם מהרגיל.
תמונות היום:
יום 3: Vihren Hut to Vihren Peak and back to Vihren Hut וגיחה לאגמי האזור
מרחק/עליות/ירידות: כ 7.5 ק"מ עם כ 1050 מטר עליות/ירידות + כ 6 ק"מ עם כ 350 מטר עליות/ירידות.
משך ההליכה ברוטו: כ 7 שעות + 2:30 שעות.
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק – מסלול
קישור להקלטה בויקילוק – תוספת
קישור להקלטה באולטרייל – מסלול
קישור להקלטה באולטרייל – תוספת
קישור וידאו מהסכין בשם Koncheto
מהלך היום:
קמנו מוקדם ולאחר ארוחת בוקר זריזה ובדיקת תחזית, יצאנו בסביבות 7:15 אל הדרך. התחזית הייתה שיש סיכוי לגשם קל אחרי 15:00, אך כבר על הבוקר הייתה עננות כבדה. זה לא הפריע לנו להנות מהנוף ולעלות במהירות על שביל E4 התלול שמעלה לפסגת Vihren. אחרי כ 150 מטר של עלייה על פני כ 800 מטר, הגענו לנקודת פיצול שבה פנינו שמאלה והמשכנו לטפס עם השביל E4 על שבילי יער ובולדרים. היה נראה שהמזג אוויר משתפר וככל שעלינו יותר, הראות השתפרה. במקביל אלינו, טיפסו למעלה כמה קבוצות קטנות של חברה מקומיים ומבירורים הדדיים, כולם ידעו פחות או יותר שלא צפוי גשם לפני 15:00. בסביבות 9:30 בבוקר, אחרי כ 500 מטר של עלייה על פני כ 1.5 ק"מ, הגענו לנקודת פיצוץ נוספת שבה השביל שינה כיוון תוך כדי מעקף של מצוק ומשם בעצם התחילה העלייה הסופית לפסגת Vihren. כבר שם היה נראה שהשמיים מתעננים שוב והרוח מתחזקת, אך בדיקה נוספת של מזג אוויר לא הראתה משהו מיוחד. התחלנו לטפס את ה350 מטר האחרונים על פני כ 1 ק"מ ובסביבות 10:15 הראשונים הגיעו אל הפסגה שבה היה עמוד עם מצלמות ודלגים. המצב למעלה היה סביר, אך ראינו צפונה שחלק מהעננים התחילו לרדת. חלקנו הספקנו לעשות סיבוב לנקודות תצפית שונות, אך בסביבות 10:30 כאשר האחרונים רק סיימו את העלייה, הרוח התחזקה מאוד ותוך מספר דקות בודדות הכל התכסה בענן והתחיל לרדת גשם וברד מעורב עם שלג. ניסינו ביחד עם החברה המקומיים לבדוק ולהבין למה לצפות בהמשך בעזרת 3-4 אפליקציות שונות של מזג האוויר וכל אפליקציה הראתה משהו אחר ולכן החלטנו לנצל את היום אקסטרה ולחזור כי בהמשך היום היינו אמורים לעבור בקטע המסוכן של הטרק בסכין Koncheto ובהחלט מומלץ לא לעשות אותו במזג אוויר סוער. חשבנו בהתחלה לרדת דרך שביל ה E4 לצד השני של ההר, אך בזמן הבדיקות, הרוח והברד התחזקו עוד יותר כך שהקרקע התכסתה בשלג והחלטנו רובינו (חוץ מאייל שהחליט לא לוותר וירד בקטע המסוכן ונפגשנו איתו שוב רק בבקתה) ביחד עם המקומיים לא להסתכן ולחזור באותה הדרך שבאנו כי בצד השני יש זווית מאוד תלולה וצריך לרדת חלק מהזמן בעזרת שרשראות. הראות היית אפסית והקרקע הפכה להיות חלקה בגלל שאריות השלג/ברד ולכן לקח לא מעט זמן רק כדי למצוא את השביל היורד. ככל שירדנו יותר, כך כמות הברד ירדה ואחרי הליכה של כשעה, הגשם הפסיק והחלטנו לעצור להפסקת קפה בזמן שאנחנו צופים בעדר עזי בר שבסופו של דבר הוברחו על ידי כלב שחור שצץ משום מקום. לקראת 13:00 העננים כיסו את כל העמק והיה נראה שהגשם מגיע במהירות ואכן לקראת 14:00 כאשר חזרנו אל הבקתה Vihren, התחיל עוד גל של גשם שעליו צפינו מהמסעדה תוך כדי אכילת מרק חם. באופן מפתיע, כאשר רצינו לקחת את אותו החדר ללילה נוסף, גילינו כי בעלת הבית לא נמצאת ותגיע מאוחר יותר ובמקביל לקראת 15:30 העננים שוב התפזרו ובגלל היום הקצר, החלטתי לעשות סיבוב קטן אל האגם Muratovo שנמצא כ 2 ק"מ מהבקתה (עם עלייה של כ 250 מטר) ואליו הלכו רוב מטיילי יום בערב הקודם. בגלל היום הגשום, לא היו כמעט מטיילים ואחרי הסיבוב סביב האגם היפה, חציתי את השפך שלו ושמתי לב כי יש שביל לא מסומן בשטח ובמפה שמוביל לאגם אחר ויותר גדול בשם Ribni Ezero. המזג אוויר היה גבולי, אך היה עוד מספיק שעות אור כדי ללכת בנאקב נחמד ומסומן ברוגיומים אל האגם הגדול ולהתחבר אל הדרך שבה הגענו אתמול אל בקתת Vihren חוץ מהחלק האחרון שבו המשכתי בדרך המקורית של E4 ללא חצייה של הנהר כדי לראות את השלכת המרשימה ליד הבקתה שראינו מרחוק. מסתבר שבעלת הבית הגיעה רק בסביבות 17:00 ולכן המקלחות החמות היו מוכנות רק אחרי 18:00 בדיוק כשחזרתי. אחרי התארגנות מהירה, הלכנו לאכול ארוחת ערב, לקנות ארוחת בוקר/אוכל לדרך למחרת ולתכנן את היום הבא שבו החלטנו לעקוף את הר Vihren ולהתחבר ישירות לאוכף שאליו היינו אמורים לרדת היום. במסעדה פגשנו מטייל גרמני שהלך לאורך ה E4 ולפי התכנון שלו התכוון ללכת למחרת את המקטע עד בקתת Yavorov כפי שתכננו במקור דרך הר Vihren.
תמונות היום:
יום 4: Vihren Hut to Yavorov Hut
מרחק/עליות/ירידות: כ 14 ק"מ עם כ 1150 מטר עליות/1350 ירידות
משך ההליכה ברוטו: כ 10 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מהלך היום:
קמנו מוקדם לבוקר קפוא ולאחר ארוחת בוקר מהירה, יצאנו לדרך בסביבות 7:15 כמו ביום הקודם. טיפסנו את ה150 מטר עד לנקודת הפיצול באותה הדרך ומשם פנינו ימינה על שביל עוקף של הר Vihren. כבר על הבוקר שמנו לב לשינוי המשמעותי ב השמיים הכחולים ובמשטר הרוח שנרגעה מאוד. התאורה המושלמת של הבוקר הצלול אפשרה לרומן הצלם להשתעשע עם המצלמה והעלייה המתונה יחסית של כ 250 מטר על פני כ 1.5 ק"מ על שביל צר ומעניין הובילה לעבר פס הרים שבו הפתענו כמה עזי בר ישנוניים. אחרי עלייה מתונה של כ100 מטר על פני כ 1 ק"מ נוספים, הגענו לנקודה נוחה שבה אפשר היה לעצור להפסקת קפה. משם המשכנו לעלות עוד כ 250 מטר על פני כ 1 ק"מ עד שעדר ענק של עזי בר הפתיע אותנו והיה נראה שבכלל לא מתרגשים ממטיילים. בדרך עקפו אותנו שני מטיילים בודדים שהלכו בנפרד, ובזמן הצילומים בפס והתפעלות מהנוף ומהר Vihren השכן, שמנו לב שהם ירדו משביל ה E4 ועלו ישירות בשביל לא מסומן וברור לפסגת Kuleto. החלטנו אני ואייל לעלות לשם גם כן ולאחר עלייה תלולה של כ 250 מטר (על פני כחצי ק"מ) ,הגענו לפסגת Kuleto1 שממנה נוף נהדר לכל הכיוונים והרגשה נהדרת מעל העננים. המשכנו להתקדם על הסכין הרחבה לכיוון פסגת Kuleto2 כאשר מדי פעם ההליכה הפכה להיות גם תלולה ולא פשוטה. הירידה מ Kuleto2 לעבר החיבור עם E4 הייתה החלק הקשה בשביל בגלל החשיפה הגבוהה משני הכיוונים ולכן הותקן שם כבל עזר. בכניסה לקטע הבעייתי היה שלט אזהרה ואחרי שעברנו את החלק הבנו היטב מדוע לא ממליצים לעשות את הקטע הנל ברוחות חזקות או מזג אוויר גשום/מושלג. בנקודת המפגש עם השביל הרשמי, פגשנו את רומן ורמי והמשכנו להתקדם ביחד על המשך הסכין עד שכבל העזר נגמר והשביל הפך להיות רגיל. המשכנו להתקדם כ 1 ק"מ על שביל הרכס המרשים עד שהגענו אל אחד המבני חירום הכי מפוארים שראינו בבולגריה. המקום היה מאובזר במיטב הציוד שכלל גם בנוסף למיטות, אוכל, ציוד בישול ותרופות, גם פאנלים סולריים ומצבר שאיפשרו להטעין את הסלולרי. אחרי הפסקת צהריים, המשכנו להתקדם במגמת ירידה מתונה של כ 150 מטר על פני כ 3 ק"מ לאורך שביל נוח עם מראות מגוונים ומשתנים עד שהגענו לנקודת תצפית יפה על העמק שעליו היינו אמורים לרדת (כ1.5 ק"מ לפני, הייתה נקודת פיצול עם שביל כחול שאיתו ניתן היה קצת לקצר ולהגיע לאותה הבקתה). בזמן המנוחה והקפה, המטייל הגרמני שפגשנו בבקתת Vihren עקף אותנו ובנוסף ראינו כמה מטיילי יום שהלכו בכיוון המנוגד. אחרי התקדמות של כמה עשרות מטרים, היה פיצול נוסף שבו פנינו צפונה על דרך ה E4 והתחלנו לרדת בתלילות כ 800 מטר על פני כ 4 ק"מ לעבר בקתת Yavorov. בדרך היו מספר שדות בולדרים ואגם נחמד ואחרי כ 2 ק"מ נכנסו לתוך היער ובו שביל נוח, צבעוני וציורי מצד אחד, אך מסוכן מצד שני, כאשר שמענו בום חזק ו 2 בולדרים גדולים התגלגלו מאוד קרוב אלינו מהמצוק בתוך היער. המשכנו להתקדם בזהירות ביער הצפוף ובסביבות 16:30 הגענו אל הבקתה, כאשר כלב שמירה ענקי וקשור לא הפסיק לנבוח על כולם. במקום היו מספר קבוצות שונות ובעל ואישה (לא דוברי אנגלית) מתפעלים את כל העסק כולל המטבח. לאחר קבלת החדר ומקלחות, ישבנו בחדר אוכל (שבו מזמינים אוכל בשיטת ארומה – רושמים שם והזמנה ואז קוראים לכם כשזה מוכן) ופטפטנו עם המטייל הגרמני ומטייל הולנדי נוסף שמטייל כבר כחצי שנה עם הפסקה קצרה ותיכנן לעשות את כל הרכסים הגבוהים באירופה והיו לו הרבה סיפורים מעניינים מהטיולים. יצרנו קשר עם הנהג מונית, וקבענו נקודת מפגש ושעה משוערת כדי שיקפיץ אותנו מחר בצהריים מהכביש המרכזי למנזר רילה.
תמונות היום:
יום 5: Yavorov Hut to Hotel Predel ונסיעה למנזר רילה
מרחק/עליות/ירידות: כ 15.5 ק"מ עם כ 650 מטר עליות/1250 ירידות
משך ההליכה ברוטו: כ 7 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מהלך היום:
היום אמור היה להיות קצר יחסית ולכן אכלנו ארוחת בוקר מוקדמת בחדר האוכל, עשינו "מתיחות" ויצאנו לדרך (צפונה עם שביל E4) בסביבות 8:00 על שביל יער צפוף שעלה וירד במתינות במשך כ2.5 ק"מ. כבר על ההתחלה שמנו לב למגוון עצום של פטריות שונות ומשונות שהיו בכל מקום. לאחר מכן התחילה עלייה מתונה ועקבית של כ 500 מטר על פני כ 4 ק"מ שבה עברנו דרך שלכת מדהימה, עצים מגוונים ופינות יער קפואות עם מעברים מעניינים על הדרך. הסימון בחלק הזה של השביל לא היה ברור ולעיתים קרובות נעלם בין השיחים הגבוהים והפניות הרבות, אך בסופו של דבר הגענו לשיא הגובה ומשם התחילה ירידה תלולה של כ 1000 מטר על פני כ 8 ק"מ על שבילי יער מגוונים. בגובה של כ 1900 מטר, התחילה להופיע שלכת מרשימה והפטריות חזרו בהמוניהן בצורות שונות ומגוונות. השביל השתנה מדי פעם לדרך רכב נוחה ואחר כך חזר לשביל צר ולמרות שבמפות יש רק שביל אחד, היו לא מעט פניות ושבילים לא מסומנים על הדרך, כך שהיה חשוב לעקוב אחרי הסימון. בסביבות 15:00 הגענו אל נקודת המפגש המתוכננת ותוך מספר דקות הגיע גם נהג המונית. ביקשנו ממנו לעצור על הדרך בסופר מרקט וגם רצינו למצוא בלון גז. מצאנו סופר נורמאלי על הדרך בעיירה Kocherinovo באמצעות חיפוש בגוגל, אך הם לא מכרו בלוני גז ולמרות ניסיון נוסף על הדרך, מצאנו רק בלוני ניקוב באחת החנויות כלי עבודה ולכן ויתרנו על זה. בסביבות 17:00 הגענו אל המנזר רילה המרשים ובזמן שחיכינו שהנזירים יסיימו את התפילה (עד 18:00), עשינו סיבוב נחמד במתחם המנזר וגם מבחוץ. גילינו כי במנזר עצמו אין אפשרות לאכול והמסעדה היחידה שפעלה מחוץ למנזר, הייתה אמורה להיסגר ב 19:30 וזה היה מוזר בהתחשב שהיו לא מעט תיירים במנזר והוא אמור היה להיות פתוח עד 20:00. בסביבות 18:00, הנזיר הגיע למשרד הקבלה ולאחר סריקת הדרכונים (באופן מפתיע עם מכשיר מאוד מתקדם ביחס לכל שאר הבקתות/מלונות שהשתמשו ברישום ידני) קיבלנו את החדרים (שהתגלו כמפתיעים לטובה מבחינת הגודל, מיטות והמקלחות) ולאחר התארגנות מהירה, הלכנו אל המסעדה כדי לאכול ארוחת ערב. לאחר ארוחה מוצלחת, חזרנו אל המנזר ובערב כשהחשיך, ניצלתי את ההזדמנות כדי לעלות לקומה הרביעית ולהנות מהנוף והאווירה המיוחדת של המקום.
תמונות היום:
יום 6: Rila Monastery to Ivan Vazov hut
מרחק/עליות/ירידות: כ 15.5 ק"מ עם כ 1550 מטר עליות/350 ירידות
משך ההליכה ברוטו: כ 8 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
מהלך היום:
הבוקר התחיל מסיור קצר נוסף במתחם המנזר ולאחר מכן ישר התחלנו לעלות בתלילות על שביל יער ירוק שסומן באדום, כאשר פטריות מפתיעות צצות מדי פעם. אחרי עלייה של כ 400 מטר על פני כ 4.5 ק"מ בכיוון דרום מערבה דרך היער, כאשר מסיבה לא ברורה, השלטים
הראו תמיד את אותו מספר השעות 7h עד לבקתת Ivan Vazov, השביל פנה צפונה והתחיל לטפס על שלוחה חשופה יחסית. אחרי עלייה של כ 100 מטר נוספים, עצרנו להפסקת קפה מתחת לאחד העצים המרשימים. משם המשכנו לעלות בעלייה מתונה והדרגתית כ 750 מטר על פני כ 4.5 ק"מ עד שהגענו לנקודה גבוהה עם תצפיות נהדרות לכל העמק. בזמן שנחנו וחיכינו לאחרונים שיבואו, הופיעה משום מקום מטיילת ישראלית צעירה שאיבדה את דרכה וחיפשה את השביל המסומן. הסברנו לה שהסימונים בחלק העליון עד היער לא מאוד ברורים ושצריך ללכת על השלוחה. בזמן השיחה, גילינו כי היא נשארה בלי מזומן (ולא מקבלים אשראי בשום מקום בהרים) ולכן הלוונו לה מספיק כדי לתפוס מונית ממנזר רילה על לכספומט בעיירה הסמוכה. המשכנו להתקדם כ 1 ק"מ על השלוחה במגמת עלייה מתונה עד שמצאנו מקום יחסית מוגן מהרוח כדי לעצור לארוחת צהריים. אחר כך התחלנו להתקדם צפונה על קו הרכס עד שהתחילה ירידה מתונה מאוד של כ100 מטר על פני כ 5 ק"מ עד בקתת Ivan Vazov. בשלב מסויים, השביל הפך לדרך בוצית מאוד עם מספר פיצולים לשבילים אחרים. אנחנו המשכנו להתקדם כל הזמן עם השביל האדום עד הבקתה שהתגלתה כמבנה פשוט למדי ובו סוג של קומונהנפאלית צעירה וצמחונית של 7 חברים שהאווירה הזכירה מאוד אווירת קיבוץ גם באופן חלוקת העבודה והתנהלות המקום (כל האורחים פינו ושטפו אל הכלים שלהם). אחרי קבלת חדר הדורמיטורי הפשוט (זה לקח לא מעט זמן), התיישבנו בחדר האוכל כדי לשתות תה, לשמוע סיפורים מאחד החברה ולאכול מרק עדשים חריף וטעים עם רוטב חמוץ, חביתה ובירה מקומית שהכינו נזירים (זה פחות או יותר כל מבחר האוכל שהיה שם). חוץ מאיתנו, הייתה עוד משפחה צרפתית עם 3 ילדים ובחורה צ'כית שטיילה לבד עם כל הציוד על הגב וסיפרה שזה הלילה הראשון שהחליטה "להתפנק" ולישון/לאכול במקום מוסדר. כולם התפזרו לישון די מוקדם וה7 החברה הצעירים שתפעלו את המקום, התפנו לשתות משקאות חריפים, לשחק קלפים ולהנות מערב שירה עם נגינה בגיטרה.
תמונות היום:
יום 7: Ivan Vazov hut to Malyovitsa hut
מרחק/עליות/ירידות: כ 17.5 ק"מ עם כ 1150 מטר עליות/1450 ירידות
משך ההליכה ברוטו: כ 10 שעות
קישור לתמונות בגוגל פוטוס
קישור להקלטה בויקילוק
קישור להקלטה באולטרייל
קישור וידאו לתצפית על 7 האגמים: כאן וגם כאן.
קישור וידאו מהפס/תצפית Dodov
מהלך היום:
התחלנו את הבוקר בארוחת בוקר פשוטה בבקתה ובסביבות 8:15 יצאנו לדרך שהתחילה עם עלייה תלולה של כ 350 מטר על פני כ 1.5 ק"מ כאשר מלמעלה נשקף נוף יפה אל הבקתה והעמק. משם התחילה ירידה הדרגתית של כ 200 מטר (על פני כ 1.5 ק"מ) לעבר 7 האגמים המפורסמים של רילה. הגענו לנקודת הפיצול ובה השארנו את תיקים וירדנו כ50 מטר צפונה על שביל ה E4 כדי לקבל זוויות טובות וקרובות יותר על האגמים והמפל. מולנו ראינו הרבה מטיילי יום שהתחילו לעלות מבקתת Rilski Ezera המפורסמת ולכן חזרנו במהרה אל התיקים והתחלנו לעלות דרומה כ 100 מטר (על פני כחצי ק"מ) על ה E4 לעבר נקודת התצפית המדהימה על האגמים והסביבה. לאחר מנוחה, קפה וצילומים, המשכנו להתקדם כ5 ק"מ על שביל רכס נוח במגמה מעורבת של עליות וירידות כאשר אגמים בצבעים שוניםמציצים בכל מקום. על הדרך פגשנו את המטייל הגרמני מהרי פירין שאמור היה ללכת על ה E4 בשלמותו, אבל קיצר בגלל סגירת חלק מהבקתות. בשלב מסויים הגענו לתצפית נהדרת על מנזר רילה שהיה כ 1500 מטר מתחתנו. אחרי כ 1 ק"מ הגענו לנקודת פיצול עם השביל הכחול שיורד בתלילות אל המנזר, אך אנחנו המשכנו להתקדם מזרחה ולאחר ארוחת צהריים באחת הפינות המוסתרות מהרוח, המשכנו להתקדם במגמת עלייה מתונה של כ 150 מטר (על פני כ 1ק"מ) עד לנקודת פיצול נוספת עם השביל השחור. השארנו את התיקים, והלכנו לראות את השביל המעניין בשם Sky Run שהיה מסומן כאחד הקשים באזור.
הגענו עד לנקודת התצפית ומשם התפצלנו, כאשר אנחנו חזרנו אל התיקים כי לא ידענו מה אופי הירידה והאם דורשת ציוד טכני, ואייל החליט לנסות את הירידה ומקסימום לחזור אם יתקע. משם התחילה ירידה תלולה של כ 200 מטר (על פני כ 800 מטר) על בולדרים ואבנים עד שהגענו...
נערך ע"י משתמש יום רביעי 09 נובמבר 2022 10:29:09(UTC)
| סיבה: לא צויינה