חזרנו אתמול מחמישה וקצת ימים במסלול
עשינו ברייס - סנס - פנס - לאגאזוי - דיבונה - אבראו - פאו גיסו.
קודם כל תודה.
לאמנון ולכל מי שתורם מהידע והניסיון שלו בפורום המדהים הזה.
הגעתי מוכן ובכל רגע ידענו מה, מתי ואיפה וההכנה הזו מאוד עוזרת בהתמודדות עם הדברים שכן מגיעים.
פגשנו מספר ישראלים בדרך וכולם מטיילים עם סיפור הדרך של אמנון.
הכנות.
הזמנו כבר בדצמבר, בזכות זה הצלחנו להשיג כמעט לכל הלילות חדר פרטי, שלדעתי שווה את הכסף.
בעל הבית בלאגאזוי סיפר לנו שהיום רוב המזמינים הם מהמזרח והם מזמינים שנה מראש.
כבר היום יש לו הזמנות לקיץ הבא והוא עדיין לא כל כך יודע איך להתמודד עם זה מבחינת מחירים וכו
קחו בחשבון שנושא הזמנת הבקתות כנראה הולך להיות קשה עוד יותר בשנים הבאות.
הגעה
טסנו אלעל לונציה. נחתנו בתשע. בחרנו באופציה של אוטובוסים דרך קורטינה.
אוטובוס של חברת ATV יוצא מהשדה בשעה 10:30 בדיוק מספיק זמן להפסקת קפה ומאפה.
מגיע לקורטינה ב 12:30 ואחרי ארוחת צהרים המשכנו לברייס בשני אוטובים נוספים.
הגענו לאגם בארבע ומשהו, מספיק זמן לעשות סיבוב סביב האגם ולשחות קצת לפני ארוחת ערב.
כלומר לכל מי שלא מתכנן להתחיל ללכת ביום הנחיתה, זה בעיני פתרון נהדר. מאוד נח.
בבוקר כבר פחות מתאים להנות מהאגם, גם קר עדיין וגם הפסקה לשחייה בדקות הראשונות של הטרק...
הלינה באגם מאפשרת את הסיבוב הזה.
המלון מאוד נחמד, אין קליטה סלולרית וארוחת הערב הייתה הגרועה ביותר שאכלנו בכל השבוע שיבוא.
מצד שני, ארוחת הבוקר מעולה.
יום ראשון ברייס - סנס
למי שמטייל עם התנך של אמנון. לא להבהל, הספסל ליד הפיצול זה הספסל השלישי שתפגשו אחרי תחילת העלייה.
בבקתת סנס קחו בחשבון שאין וויפי והקליטה סלולרית בעייתית.
יום שני סנס - פנס
נחשב יום קל אבל דווקא העלייה השניה של היום הזה הייתה לי הכי קשה.
גם כי מנטלית לא ציפיתי לה. אחרי העלייה של המניפה כשכבר מגיעים לעמק וחושבים שזה הסוף מגיעה עלייה של 200 מטר נוספים.
וגם היה חם ברמה של אוגוסט בארץ.
למרות הבקורות על ההמוניות של פנס לא היה נורא בכלל. טיפה עמוס בצהרים (לא ברמה שאין שולחן לשבת) וזהו.
הוויפי בבקתה נפתח רק בשעות מסויימות. אז שימו לב שאתם מוודאים באיזה שעה.
יום שלישי פנס - לאגאזוי
שוב היה צפוי גשם מהצהרים אז יצאנו מוקדם.
עד לאגם הגענו במזג אויר מושלם, התחלנו את העלייה כשהתקדר ותוך דקות מבול וסופת ברד מטורפת.
ברד ברמה שאנשים חבשו קסדות או התחבאו מתחת לסלעים עד שתעבור.
מצד שני, בזכות הליכה על שלג תוך כדי גשם וברד שברנו שיא ועלינו מהאגם ללאגאזוי תוך שעה וחצי. גם זו חוויה.
הגענו רטובים ורועדים מקור.
חדר פרטי בלאגאזוי שווה של שקל. גם מקלחת חמה וחופשית וגם אין צורך להתחיל לרדת ברכבל.
ארוחת הערב הייתה מצויינת.
יום רביעי לאגאזוי - דיבונה.
זה יום קצר ולכן חשבתי ללכת דרך הגלריה, דבר שויתרנו עליו בגלל הסערב של ערב קודם.
בדיעבד טוב שויתרנו. אחד הימים היפים. ההליכה דרך המסלול הגבוה פשוט מדהימה.
הגענו מוקדם לדיבונה ולכן המשכנו לסיבוב של עוד כשעתיים וגילינו אפשרות למי שרוצה לחתוך לקורטינה.
עליה תלולה אבל לא ארוכה מדיבונה לבקתת פומדס ומשם בשני רכבלים ניתן להגיע ממש לפרברי קורטינה.
דיבונה הייתה הבקתה היחידה שישנו בדורמטרי. בעיני זו הבקתה הכי נחמדה שפגשנו.
אווירה של שקט ורוגע, צוות נחמד, אוכל טוב, קפה ובירה. ממש נהננו ממנה.
יום חמישי דיבונה - אבראו
שוב צפוי גשם מהצהרים אז שוב יצאנו מוקדם.
כל מה שנאמר על האוכל באבראו נכון והאמת אפילו טובה יותר. פשוט מדהים!
יום אחרון אבראו - פאו גיסו
זה המקום היחיד שהזמנים של אמנון לא התאימו לנו.
לקח לנו כשעתיים ורבע להגיע דרך בקתת נובולאו לפאו גיסו דרך הויה פרטה.
התוכנית הייתה לצאת בנחת ולהספיק לקפה לפני האוטובוס שעובר שם ב 10:25 בפועל הגענו 10 דקות לפני האוטובוס.
הויה פרטה באמת לא נוראה אבל אני לא בטוח שאני חותם על ההמלצה של אמנון שזה מתאים לכל אחד.
מקריאת התיאור של אמנון הבאנו שזה פשוט יותר ממה שזה באמת. אבל כמו שכתבתי, זה בהחלט אפשרי ולא נורא (ואפילו כיף)
משם אוטובוס לקורטינה ומשם אוטובוס למסטרה וטיסה למחרת על הבוקר חזרה לארץ.
למרות מזג אויר לא מושלם, לנו היה נהדר. נהנהו מכל רגע.
כבר מתחיל לחשוב מה הטרק של שנה הבאה...